מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
קונה אופנוע
מידלנד שחורי 140 על 70
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
תמוז
לרט
סטפן
ברקום שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
פרפקט קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
HJC
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
מונדיאל קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

בן שלי

בן שלי

צילום: אבי אלבז

בן שלי,
אני כל-כך מתגעגעת…

כבר לא כל-כך גיבורה, עם כל מחשבה עליך – זולגות הדמעות מעצמן.
אני כאן כל שבוע, באה לראות אם הפרחים בסדר, אם הצטבר סידן בתוך האותיות שחרטנו מהנסיך הקטן. לראות שאף אחד לא לקח את גביע הדריפטינג שהונח כאן לאחר זכייה בתחרות.

השדה שכאן מולך מחליף צבעים, כל שבוע משהו משתנה, מצבע של אדמה כבדה חרושה שמחכה לזריעה, אל נביטה שלאחר הגשם, ועד הירוק הזה שכעת הוא כל-כך סמיך וצפוף. ורק אתה נשאר כאן והגשם שיורד עליך שובר כל פעם את לבי.
בורחת אל הצלילים, אל המעגל המחבק של המקהלה, אך הזכרונות לא מרפים. הם מתדפקים ונשברים גלים גלים, עם כל טרטור של אופנוע מחוץ לבית, עם כל קריאה של כתבה שנכתבה עליך, וכל זיכרון מותיר אחריו את הגעגוע הבלתי נגמר.
מתגעגעת אל הטלפונים הליליים כשאני מתחבטת עם מילה אנגלית בלתי מובנת, ויודעת שתהיה שם מהצד השני של הטלפון וכמו תמיד תדע את המשמעות.

מתגעגעת אל הארוחות המשפחתיות שכעת כל-כך קשה לקיים אותן בלעדיך.
רואה את רותם ודן נאבקים בגעגועים אליך ובחלומות עליך, רואה את אורלי מנסה לשמור על היחידה הקטנה הזאת, ואנחנו מנסים לקשור את הקצוות שנפרמו, וזה כל-כך קשה.

אנחנו מוקפים בחברים שלך שלא היכרת לנו בחייך ואנחנו הכרנו במותך. איזה חברים נפלאים השארת לנו במתנה, ואיך קרה שלא היכרנו אותם קודם. אנחנו מלווים את החבורה הנפלאה שעושה הכל על-מנת לשמר באויר את דו"גרי, האתר שכל-כך ייחלת לו.
נסענו לראות את אמיר שבנה את פסל 'פגעסוס' – לזכרך.
ביקרנו את גל שבישל בירה על שמך.
כל-כך הרבה מעגלים היו סביבך ואנחנו לא ידענו.
במשך השנה הנוראה הזאת למדנו מהם הרבה דברים שקשורים בעולם שהיה עולמך.
פגשנו אותם במצדה, בתום המסע הלילי אל הזריחה של ראש השנה.ובבר בהר שכל-כך אהבת.
זאת חגורה שמחבקת ומחזקת אותנו ומזכירה לנו כל-פעם מחדש כמה היית חלק מחייהם וכמה חשוב היה להם הקשר איתך.
ראינו אותם נזעקים אל מול הדו"ח הכוזב של עמותת אור ירוק שהאשים אותך במותך. אילו יכולת לראות איך הם נלחמו על חפותך ועל אשמתו של הנהג שהרג אותך,
אבל למרות כל מאמציהם – עד היום עמותת אור ירוק לא הסכימה לפרסם התנצלות על שהוציאו את דיבתך רעה. ואנחנו עוד נבוא איתם חשבון.

לאחר התאונה המחשבה שהציקה לי יותר מכל היתה המחשבה על השניות האחרונות.
שאלתי את כל החברים שלך האם פחדת בשניות האלה. כולם אמרו שלא היה לך זמן.
אז אני נתלית עכשיו באילן גבוה ומצטטת שורות משירו של נתן זך 'שיר קטן לערש'.
בשיר נאמר:

…”נומה נום ואל תירא
אין מה שיגע בך
כל עוד לא תירא…”

עכשיו אני בטוחה שאתה לא ירא, ואיש אינו יכול לגעת בך יותר…
אמא

גלריה

4 תגובות ל בן שלי

  1. הדמעות זולגות מעצמן… טל היה בן אדם מיוחד במינו! חבל. כואב!

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל