מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מטרו באנר שמאל הכי עליון
קונה אופנוע
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
KTM עליון קוביה
לרט
לרט
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
ברקום שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה

טיולי אופנועים בחו"ל – צפון מדינת ניו ג'רזי

טיולי אופנועים בחו"ל – צפון מדינת ניו ג'רזי

כתב וצילם: יובל נווה

“לפעמים הדברים שגורמים לך אושר נמצאים ממש קרוב”. הקלישאה הזו קצת שחוקה אבל נכונה. עם כל הרצון שלי לעשות טיולים ארוכים ומשמעותיים, אני כנראה לא בגיל המתאים. האחריות והלחץ בעבודה בשילוב עם המשפחה, הבית ושאר המחויבויות לא מאפשרות לי להתנתק ליותר מיום-יומיים לטובת טיולים עם האופנוע. אי לכך ובהתאם לזאת, צריך להתפשר.
למזלי יש מקומות יפים מאוד לרכב בהם בקרבת איזור המגורים שלי, שנמצא בעיירה בצפון מדינת ניו-ג'רזי. למשל שמורת הטבע הרימן (Harriman State Park). בשמורה יש שרשרת אגמים יפיפיים הנקראים שבעת האגמים (Seven Lakes). צמודה לשמורה זו יש שמורה נהדרת נוספת – שמורת הר הדובים (Bear Mountain State Park), המאכלסת דובים שחורים. שמורות אלה הן "קטנות" במושגים אמריקאיים, רק כ-200 קמ"ר (רמת הגולן לשם ההשוואה בעלת שטח של כ-1800 קמ"ר). בהקשר זה משעשע אותי מאוד שאנשים כותבים כי הוי-סטרום 650 הוא קטן. בקהילת רוכבי וי-סטרום האופנוע נקרא בחיבה ווי (Wee) מפני שבסקוטית זה אומר קטן ואילו האח הגדול למשפחה, בעל 1000 סמ"ק, נקרא וי (Vee). ה-WeeStrom הוא כל דבר חוץ מאשר קטן – יש לו את אותה שלדה של ה-וי, הוא גבוה מאוד, רחב ובמשקל של 220 ק"ג קשה לקרוא לו קל. למעשה, רק חדי עין יוכלו להבחין בהבדלים בין הדגמים היות והם חולקים מכלולים רבים. ההבדל הבולט הוא המפלט הכפול ב-1000. לכנות את ה-650 "בייבי-סטרום" זה בערך כמו להגיד שבייבי-שאק (סופו) הוא בחור צנום ונמוך, אבל בחיים הכל יחסי.

יצאנו לדרך, אני והסוס הלבן למסע סתווי, קסום ולא-ארוך בשמורות הטבע אשר על גבול המדינות ניו-יורק וצפון ניו-ג'רזי. המסלול התחיל על הכביש המהיר 208. לאחר רכיבה של כ-10 דקות מתמזגים לכביש 287 דרום (הכביש ממשיך צפונה באופן מבלבל, לכן ההדגש) ויוצאים ביציאה 57, Skyline Drive. מיד עם היציאה מהכביש הראשי והכניסה לשמורת הרימן מורגש הבדל – עלייה חדה לתוך היער הצפוף מורידה את הטמפרטורה בצורה מיידית וברורה. הכביש העולה מפותל מאוד, לאחר כמה דקות מגיעים לפסגת ההר ואז יורדים ירידה חריפה לתוך העמק (התמרור הזהיר מ- 14% שיפוע, אני מאמין לו). אגמי מראה מתחילים לבצבץ, המראה משכר. האגם הראשון הוא מאגר מים גדול Wanaque Reservoir. עצים בשלל צבעי סתיו, ירוק, צהוב, כתום ואדום משתקפים בצורה מושלמת על פני האגם ומשתלבים עם אדים המרחפים קלות מעל פני המים. הכביש מתיישר ומאפשר דהירה מהירה לאורך כמה מיילים. נדיר לראות משטרות בשמורה. למען הסר ספק אין הכוונה פה שצריך או מותר להשתולל, אבל מדובר בכבישים ריקים למדי בדרך כלל ורכיבה מהירה ואחראית נראית לי כדבר סביר.
הכביש נושק לשפת האגם הראשון והופך לפנייה רחבה שמאלית ומהירה. האופנוע לוגם את הכביש בהטיה חדה, ואני מתפעל בכל פעם מחדש מהיכולת הספורטיבית של אופנוע שאמור להיות דו"ש. אין לי ניסיון רכיבה על אופנועי סופר-ספורט אבל הוי-סטרום מאפשר לי לרכב בצורה מאוד ספורטיבית מבלי לחשוש. בעבר לא האמנתי שאוכל לבצע פניות כאלה ב-100 קמ"ש, אבל כיום אני מבצע זאת ללא בעיה מיוחדת. אין ספק שכמות הרכיבות הרבה בעת האחרונה תרמה לכך, אבל היום האופנוע מרגיש יציב קצת יותר מתמיד. רק אתמול שדרגתי את ידיות הכידון לידיות ספוגיות עבות ונוחות – Grip Puppies. עבור עשרה דולר זה היה שדרוג מצוין. הכידון כעת משדר פחות ויברציות לידיים ונוח יותר לאחיזה לבעל ידיים גדולות כמוני.

אגם אחד נגמר ואגם חדש מתחיל. הפעם אני רוכב לאורך הגדה הימנית של אגם Greenwood Lake. עצים יפיפיים ניבטים מהגדה הנגדית והיער מרהיב. בזווית העין אני מזהה שביל עפר ונכנס אליו, מעניין מה אמצא שם. בסוף השביל נמצא אגם קטן וחבוי. מאז הטיול בוורמונט נדבק בי הוירוס של Off Road ובקיץ הבא אני מתכנן להיכנס חזק יותר לתחום. אני יוצא מהחלק הזה של הפארק ופונה שמאלה על כביש 17A,כביש מהיר, אבל יפה מאוד. הכביש משתנה לעלייה חדה אל הר גבוה המשקיף מלמעלה אל כל העמק. אין עמדת תצפית מסודרת אך מבעד לעצים, תוך כדי רכיבה, אפשר לראות את העמק מבצבץ על שלל צבעיו. הירידה מההר משתלבת עם איזור חקלאי טיפוסי לצפון מזרח ארה"ב – כפרים ועיירות קטנות בהם אסמים אדומיםלבנים ושדות ירוקים. טרקטורים גדולים של John Deer בצבע ירוק-צהוב קלאסי הם מחזה נפוץ. בחודש אוקטובר ישנה חגיגת סתיו גדולה הנקראת Oktoberfest, סוג של מסורת סתיו גרמנית. החגיגה משלבת ירידי כפר צבעוניים: מאכלים ביתיים ומשקאות של בירות וסיידר תפוחים תוצרת עצמית ביחד עם קטיף תפוחים ואגסים מהעצים, נשנוש תירסים מתוקים כדבש ודלעות גדולות וכתומות, ולבסוף גם רכיבה בעגלות מלאות חציר ועוד ועוד. אווירת חג ממש! כל זה קורה רגע לפני שנכנס החורף הקשה שמשיל את כל עלי העצים ומכסה הכל בשלג עבה. אני עוקף יריד גדול באחת העיירות ומחפש את דרכי מזרחה לכיוון שמורת Bear Mountain, על כביש 6 מזרח. האנשים פה אדיבים וחייכנים, וקל להתבלבל ולחשוב שאתה באיזו עיירה במרכז אירופה. לא רק מראות יפים יש ברכיבת סתיו, אלא גם ריחות רבים – ריחות יער טחוב ומתוק, ריח מי האגמים  והנחלים, החציר שנקצר בשדות, אך לעיתים גם צחנת בואשים חריפה שמי שיריח אותה לא יוכל לטעות בה; דמיינו את השום והבצל הכי מסריחים שאי פעם הרחתם מעורבבים יחדיו ותכפילו פי 10.

העלייה להר מסתיימת במעגל תנועה, פנייה ימינה ואני שוב בשמורת Harriman אלא שהפעם בחלקה הצפוני ובכיוון הפוך, דרומה. אגם Nawahunta מספק תמונות נוף עוצרות נשימה ברמה של גלויות, ואני מבחין בנחל הזורם בעוצמה בצידו השני של הכביש ונשפך אל האגם. בזמן שאני עוצר לצלם את המחזה הנהדר, חבורת אופנועים חולפים על פני ומברכים אותי לשלום. יש לרוכבים האמריקאיים מנהג מעניין שלא נתקלתי בו בישראל – כאשר הם חולפים מול אופנוען אחר, שאינם מכירים אותו, היד השמאלית מושטת הצידה ולמטה כאילו היו מחליקים לך "כיף", או סוג של Low Five. מהר מאוד למדתי להושיט את היד השמאלית באופן דומה – ברומא התנהג כרומאי. המנהג חוזר על עצמו בכל המדינות שרכבתי בהן. היחידים ששמתי לב שלא טרחו להחזיר לי ברכת שלום הם כמה רוכבי ב.מ.וו.. כנראה שאם יש לך אופנוע גרמני יקר אתה Uberrider ומורם מהעם.
מבט חטוף על השעון מלמד שעוד מעט אוזל החול, ובצער אני מתכנן חזרה. קטע קצר של שלושה מייל עד לכביש הראשי מתגלה כיהלום – אוסף של S-ים רצופים בתוך היער במגמת ירידה כאשר לצד הדרך נחלים זורמים בשצף. כיף אדיר – אין מילים!
קטע הכביש כל כך מרשים שאני מחליט לחזור אותו בכיוון הפוך, הפעם בעלייה. אני כבר במוד אלתור ומחפש לרכב עוד קצת – פרק הרכיבה עוד לא מוצה להיום. אני נזכר בשלט קטן שראיתי במעגל התנועה  Closed Road. ממש 'לא תחסום שור בדישו', כי בשבילי זה אומר "רוכב, קדימה מהר, בחזית פיתולים, גז!". זה כביש שסגור עקב פגעי ההוריקן איירין ועדיין לא תיקנו אותו. עוד פנינה – כביש ריק לחלוטין, נטוש, העובר ביער גבוה. עשביה גבוהה צמחה בצידי הכביש ועלים רבים נשרו עליו. כביש שפשוט מזמין אותך ליהנות מעולם דמיוני (וזמני) בו אתה הרוכב היחידי. קצת מזכיר לי את הסרט I Am Legend, רק שאני לא חמוש כמו וויל סמית'. איפה הזומבים??

באמצע הכביש אני נעצר על יד מפל מים קטן הנובע מן הסלע – אשכרה נירוונה. בנימה אופטימית זו אני מציץ שוב בשעון ומבין שתם הזמן לטיול הזה באופן סופי ומוחלט  ובעוד דקותיים אצא חזרה לכביש הראשי והעמוס, כביש 17 דרום ומשם בנסיעה מנהלתית הביתה. מתחשק מאוד לי לרכב עוד, אבל יש מחויבויות. קבוצת כדורגל של בני 12 ו-13, בה משחק בני הבכור, מחכה למאמן.

סיכום
המסלול בו רכבתי הוא מסלול המתאים לרכיבה נינוחה של חצי יום ואפשר בקלות, אף רצוי, להרחיב אותו ליום שלם או אפילו סופ"ש אם ממשיכים לשמורת Catskills הנמצאת צפונית לו. לרוכבים מישראל המגיעים לביקור בניו-יורק אני מאוד ממליץ לשכור אופנוע ולעשות את המסלול. עלות השכרה כ-110 עד 150 דולר ליום, לא זול במיוחד אבל גם לא סוף העולם. מקום השכרה מומלץ: http://www.jupitersmc.com
רק שעה רכיבה ממנהטן ואיזה תענוג! אם תשלחו לי מייל אשמח להצטרף:
yuvalnv@gmail.com
אחרי חצי יום במסלול ה"קצר" (רק ארבע שעות) עם האופנוע ה"קטן" אתה מגיע למסקנה הפשוטה כי גם מחוויה מוטורית קצרה ומרוכזת אפשר ליהנות – לכאורה משהו קטן, אבל משהו קטן וטוב.

"העלייה להר מסתיימת במעגל תנועה, פנייה ימינה ואני שוב בשמורת Harriman אלא שהפעם בחלקה הצפוני ובכיוון הפוך, דרומה. אגם Nawahunta מספק תמונות נוף עוצרות נשימה ברמה של גלויות, ואני מבחין בנחל הזורם בעוצמה בצידו השני של הכביש ונשפך אל האגם. בזמן שאני עוצר לצלם את המחזה הנהדר, חבורת אופנועים חולפים על פני ומברכים אותי לשלום. יש לרוכבים האמריקאיים מנהג מעניין שלא נתקלתי בו בישראל – כאשר הם חולפים מול אופנוען אחר, שאינם מכירים אותו, היד השמאלית מושטת הצידה ולמטה כאילו היו מחליקים לך "כיף", או סוג של Low Five. מהר מאוד למדתי להושיט את היד השמאלית באופן דומה – ברומא התנהג כרומאי."

מועדון הוי-סטרום בהדרכות הרכיבה של דו"גרי

דו"גרי עולמי:

מסע חוצה אמריקה

טיול ג'יפים בהרי הפירנאים

טיול מועדון הבורגמנים לאיטליה

רוצים לעוף איתנו על לינק של החיים? רוצים להרגיש את ניו-יורק דרך המחשב שלכם כמו שלא חוויתם? לטיסת החוויה לחצו כאן

15 תגובות ל טיולי אופנועים בחו"ל – צפון מדינת ניו ג'רזי

  1. לקנא, זה עושה לי חשק לטוס דחוף לנופים,לירוק, למרחבים. רשמתי לרשימת החלומות שלי – טיול בחו"ל.

  2. יש לנו מסלול מוכן, נופים מדהימים, האופנוע כרב שם 🙂

  3. במיוחד הקטע שבו נגמר הכביש פתאום, כי ההוריקן הקודם פשוט לקח איתו את הגשר…

  4. כמה ירוק, אילו נופים. לא עלה בדעתי לטיל עם דו גלגלי בארה"ב. עכשיו אני לגמרי בטוחה שזה היעד הבא שלי. הולכת לשכנע את הבעל. (ואם הוא לא בעניין… הולכת להיות לו שבת מזה לא כייפית..)

  5. חברים,
    תודה על התגובות!

    אם מועדון הויסטרום הישראלי (או רוכבים ישראלים באופן כללי) יתארגן לטיול בארה"ב בקיץ הבא, אפשר להרים ראלי/טיול למופת. זה לא חייב להיות על וי-סטרום.
    יש פה מקומות מדהימים לטיול – יש המון אפשרויות אבל אני ממליץ על איזור ניו המפשיר (מזרחית לורמונט) שזה פשוט שוויץ וגן עדן מוטורי ממדרגה ראשונה עם הרים ענקיים, אגמים מפלים ומה לא… בנוסף לשפע מסלולי עפר.
    אשמח לארגן טיול של כמה ימים – אין לי בעיה לקחת יום יומיים חופש מהעבודה לטובת העניין.

    יובל

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל