מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
rok-straps רצועות קשירה 140
לרט
ברקום שמאל
פרפקט קוביה שמאל
סטפן
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
HJC
מתלה לקסדה

זר לא יבין

זר לא יבין

מערכת דוגרי

צילום: מיס הילה

עמוס בר-עם הוא איש מקסים עם לב ענק, עין רגישה שצדה תוצאות מדהימות דרך עדשת מצלמתו. איש משפחה, מקצוען בתפקידו, אבל בעיקר בן אדם. בימים אלו הנביא שלי מחלים מתאונת אופנוע במחלקה האורטופדית בביה"ח איכילוב ועל הדרך שואל, דואג, מזיז עניינים, מארח וכותב. לכבוד הוא לי לתת במה לעמוס היקר ולהביא בלשונו את תחושותיו ומחשבותיו במהלך מסעו חזרה לשגרת חיים והחלמה מלאה.

-דורון וקנין


רבים מחבריי, לא אלה הרוכבים, אלא הנורמטיביים, הרגילים, בני-האדם הנורמאלים, בבואם לבקר אותי בקומה ה-6 במגדל האשפוז המפואר על שם אריסון, לוחשים לי בחוסר נוחות ובאי-נעימות מופגנת: ״אתה לא חוזר לרכב, נכון?"
ואני מחייך בתוכי, מקשיב, מבין, מרגיש את הדאגה האמיתית, מתרגש וקשה לי שלא להתפתל בתשובה מפותלת, המאכזבת את השואל.

אז בואו נשים דברים על השולחן ובצורה מדויקת. ברגע שהברך שלי תוכל לשאת אותי כפי שהיא נשאה אותי ערבבוקר האירוע, יחנה מתחת לביתי בורגמן 650 מודל 2012 נוצץ בצבע שחור, עם כל המדבקות, הלֵדים, הארגזים, מערכת השמע, התקן ל-iPhone, ל-mp3 ולמצלמה, ארגז אחורי עם תאורה, ביטוח כזה וביטוח אחר וכל מה שצריך כדי לחזור ולתת בגז.

קודם כל נחבר חזרה את הנפש המיוסרת, את האגו הפגוע והלב המרוסק, ואם גם הברך והכתף יחלימו על הדרך – אני לא אתנגד.
טראומה. שנייה אחת אתה מלך, לאחריה אתה ממרח. שנייה אחת החיים נפרסים, מחכים, ממתינים שתבלע אותם בכל יום מחדש, ברגע הבא אתה שוכב במיטה של ד״ר גב עם פלוני ואלמוני כשלכל אחד מהם סגנון נחירות ופלוצים אחר. אתה נחשף ל-hardcore של המטבחים הקונטיננטליים הישראליים במלוא גדולתם ונותר נפעם. מאידך אתה זוכה. זוכה לראות, להרגיש ולהתרגש מהחברים הרבים שפוקדים את מיטתך וגם את אלה שלא – אבל שטורחים לשלוח דרישות שלום באמצעים אלקטרוניים כאלה או אחרים ואתה מבין הלכה למעשה את מקומך בין החיים, עובדה מעודדת כשלעצמה.
לפתע זמנך בידך ואתה מוצא את עצמך מפליג ללא כתובת מדויקת, במהירויות בין עירוניות שלא כאן המקום לציינן וזה מחזיר אותי לנושא בליל הכתיבה הלא מסודר והלא ממוקד הזה.

זר לא יבין זאת. הוא לא מסוגל להבין. מי שלא חווה נסיעה על דו גלגלי לא יבין. הנסיעה על אופנוע היא חוויה רוחנית (אולי בגלל זה הגברת שסטתה ממסלולה ו"עלתה" עלי, לא שמה לב לרוח הנוסעת מימינה); בנסיעה מתערבבים כל החושים לכדי חוויה לא מוסברת. אי אפשר להסביר. אתה מוצא את עצמך רוכב בתוך נופים עוצרי נשימה ואני מתכוון בתוכם והספוג שבך במהלך הנסיעה סופח אליו רוחות, ריחות ומראות שאת הביטוי להם כל אחד מתרגם ומפרש אחרת. זה רק אתה, עצמך והדו גלגלי המופלא שאיתך, שלוקח אותך בנאמנות ובאמינות לכל פינה אשר תחפוץ.
אתה נעצר, עומד, מדומם את המנוע, מדומם את פעימות הלב והמשאבות שבתוכך, מקשיב, מוסיקה שלמה מתנגנת עליך וכל מה שנשאר לך זה להחליט על איזה ערוץ אתה מתכוונן או שתכבה לגמרי. אתה נעמד, מתבונן, נושם, מפנים לתוך הבפנוכו שלך את מה שאינך מסוגל להכיל, אתה נושם את פאר היצירה באשר היא ותוהה: מי באמת אחראי לכל הבלגאן הזה?
אתה חוצה צבעים, הנוף הקרוב כמו הרחוק משתנה לנגד עיניך, משתנה יחד איתך ואתה משתנה איתו. אינך יכול להישאר אדיש גם כשפסי ההפרדה עוברים תחתיך מהר. מאוד מהר. זר לא יבין זאת, אלא אם יתבונן חזק-חזק למרחקים ויסתכל לעבר נחש של 100 כלים דו גלגליים הרוכבים יחדיו כקבוצה מגובשת, מלוכדת, בלתי חדירה ומשתלבת כל כך עמוק במהות האמיתית של המקום.

גם אני טרם הספקתי ללמוד הכל. הטעימה היא שעושה את ההבדל. הטעימה משאירה אותך עם נשימה אחת חסרה, נשימה שמחזירה אותך שוב ושוב לאותו מקום אחרי צומת תפוח בואכה בקעת הירדן, מעל מעלה אפרים, למקום קסום בשם ״מצפה אלון״. בכל מזג אוויר, בכל שעה ותמיד-תמיד תחסיר פעימה, כי תמיד-תמיד מישהו שם למעלה דואג לצבוע, להזיז, להשמיע ולהעביר ריחות ומראות, ותמיד-תמיד תרגיש כאילו אתה שם לראשונה. אתה והוא ותו לא.
והדבר הזה שעוטף אותך ומגן עליך ושומר עליך, הוא-הוא שעושה את התשובה לשאלה המתבקשת ״האם אני חוזר לרכב?״ לכל כך פשוטה, בהירה, חדה וברורה. Crystal clear. בדומה לסם, אבל הרבה יותר אפקטיבי.

אז זר יקר שלי, בפעם הבאה שחולפים על פניך 100 רוכבים או רוכב אחד בודד בדרכום אל השקיעה, אל תמהר לשפוט. פתח את החלון, נשום פנימה את החוץ, תתחבר ומותר גם טיפה… לקנא.

מוקדש באהבה לכל חברי מועדון הבורגמן הישראלי, כמו גם לחברי כל מועדוני האופנועים המופלאים באשר הם, לכל הרוכבים באשר הם, ולכל העוסקים במלאכה בנאמנות בתחום הדו-גלגלי, בשורות טובות ונסיעות בטוחות.
שלכם,
עמוס בר-עם.

24 תגובות ל זר לא יבין

  1. אני כל פעם נפעם מחדש איך האישיות שלך בתוספת מנוע 650 סמ"ק זוג צמיגים ואגזוז גרמו לי להתאהב ולהעריץ אותך ככה.
    יאללה תחלים ומהר וכפי שאני תמיד אומר לך תשמור לי עליך אין לי עוד אחד כמוך !!!

  2. עמוס יקירי מחכה שתחלים שתהיה לי הזכות לרכב לצידך ולהנות מטיולים משותפים ברחבי ארצנו רפואה שלמה.

  3. יפה כתבת – תחלים ותחזור לרכב ולהיות למאושר באדם כמו שאתה.

  4. כתבה מרגשת מאוד , רואים שמאוד שחסרה לך חוויית הרכיבה , גם אתה חסר לנו . מאחל לך החלמה מהירה ותחזור מה שיותר מהר לתת בגז איתנו ….:)

  5. גרמת לי לחייך ואפילו להתרגש… לא חושבת שיש עוד אדם שיכול לתאר רגש בכל כך הרבה מילים ולהצליח לרגש אותך כאילו אתה שוב נמצא בטיול. עמוס יקירי מחכה להחלמה שלך כדי לתת בגז … אין עלייך!!!

  6. איחולי החלמה וטיולים חדשים על ה650/12 החדש שבדרך… בריאות מזל ואהבה.

  7. עמוס! חבר אמיתי , ואח יקר, מכל מילה שכתבת ניתן להבין בוודאות שמדובר ברוכב בכל רמח אבריו [כולל אבריו המחלימים כעת]
    אתה יחיד ומיוחד ומהווה דוגמה ומופת לחברי מועדוננו בכל מצב, ואת זאת זר כן יבין
    החלמה מהירה,כמהירות שליפותיך
    האלגנטיות והקולעות….בני

  8. ניסחת היטב והבעת תחושות מדוייקות. בתור אחד שהצטרף לקהילת רוכבי הדו"ג מתוך שיקולים פרקטיים, למדתי עם הזמן ליהנות מהצד החוויתי של הרכיבה. הסיכון, שקיים תמיד ולצערי אתה חש אותו על בשרך, רק מעצים את כל העניין. הרי מים אסורים ימתקו! אני רק מייחל ליום שבו כל הרוכבים יטמיעו בנפשם את עקרונות הרכיבבה המודעת ויפנימו שכדברי המאמאס והפאפאס FOR EVERYTHING THERE'S A SEASON UNDER HEAVEN

  9. לא כל פוסט יכול להכנס "לבפנוכו" אבל מהיכרותי הקצרה ארוכה איתך קלטתי והבנתי שיש לי חבר אמיתי שבכדי להנות ממנו רק צריך להיות לצידו,כל פעם אני מתרגש מחדש,כיף לנו שיש כמוך,החלמה מהירה ושיהיה לנו הרבה "קוריצות" אתה ענק.

  10. תרגיש טוב ידידי. פשוט ניהנתי לקרוא כל מילה. ב"ה תחזור לרכב ובטוח שעם הנחישות שאתה מראה בכתיבה, תחזור לרכב טוב לפחות כמו שרכתב קודם. רק בריאות.

  11. …לך תסביר להם. הם לא מבינים את הספוג הזה שסופח עוד ועוד בכל רכיבה.
    החלמה מהירה ומלאה.

  12. עמוס, יש הרבה אנשים שיזדהו איתך מילה במילה ,אבל איך ראבק הצלחת לתאר ולמצוא את כל המילים והתאורים ולשים אותם יחד כמכתב???איך???

  13. כמו שכתבו ב 13 ו 14, ממש אפשר להרגיש את מה שכתבת.
    מאחל לך שתצא מהר מהמצב הנוכחי ותחזור מהר אל תחושת החופש

  14. עמוס היקר, עדיין לא זכיתי להכירך כי אני חדש בדו"ג בכלל ובבורגמן בפרט. אין ספק שהצלחת לבטא את התחושות גם עבור רוכב חדש שזה עתה הצטרף למשפחה. החלמה מהירה, הרבה בריאות ובתקווה שאראה אותך בקרוב רוכב לצידי.

  15. קראתי, ניהנתי ומאחל לך לרכב עוד הרבה שנים על דו גלגלי. …וברכיבה טובה. רפואה שלמה.

  16. אז ככה.
    כשנחה עליך המוזה, כשזמנך בידך, ומתוכך יוצא פוסט שכזה. מילא.
    כשחבר לוקח את שאתה כותב ומעלה את זה באתר דו"גרי על כל שהוא עושה ומייצג, זה קצת מוציא אותך משיווי משקל.
    כשאתה יושב וקורא, שוב ושוב, את תגובות הקוראים, זה מה שנקרא, מפרק אותך לגמרי.
    אז באמת , המון תודה לכם , לכולכם, על המילים החמות והמעודדות, אכן, הן עושות את שלהן בתהליך.
    נסיעות בטוחות. בשורות טובות.

  17. הי עמוס
    אתה פגעת בול.לפני 3 שבועות יצאתי לטיול קצר (היה מעולה) לקראת הסוף בחזרה רכב פגע בי מאחור אחרי שעמדנו ברמזור 3 דקות תמימות יחד וטען שהוא לא ראה אותי.כשנפלתי על הכביש הרגשתי בדיוק את מה שתארת.מזלי
    שזה נגמר בשיפשופים קלים על אף שהמפרקים בידיים עדיין כואבים. אבל יותר מכל יש תחושה של השפלה
    שקשה לי למחוק אותה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל