מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
פרפקט קוביה שמאל
ברקום שמאל
לרט
rok-straps רצועות קשירה 140
סטפן
KTM עליון קוביה
תמוז
לרט
מונדיאל קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
הארלי שמאל
מתלה לקסדה

ככה מתחילים לרכוב בשטח – אנאבל ברוס עטאר

ככה מתחילים לרכוב בשטח – אנאבל ברוס עטאר

צילום: נועם עופרן

כתבה, למדה והתרגשה: אנאבל ברוס עטאר

אוהבת ופוחדת
לפני שנה בדיוק הוצאתי רישיון על כלי דו גלגלי. אופנוע טרם הצלחתי לרכוש אך רכבתי בשנה האחרונה בהזדמנויות שונות ועל כלים שונים ומגוונים. הבנתי מהר שרכיבת שטח בכלל ושבילים בפרט, היא הבחירה האהובה והמועדפת עלי. אני אוהבת את הטבע, את הריחות המשכרים של האדמה הרטובה. לכן כשאליקו אלג'ם, יושב ראש מועדון האופנועים הישראלי, הודיע לי שצביקה כהן, רוכב מקצועי ותיק ובוחן שטח, יעביר לחברי המועדון, השתלמות ברכיבת שבילים, קפצתי על ההזדמנות. נרשמתי מיד להדרכה ושיריינתי מסוכנות השכרת אופנועים "מוטור ספורט טורינג בע"מ" אופנוע קטן ונח, הונדה XR125

השעה 7:30, ואני בדרכי ליער חורשים. השמיים אפורים, הגשם פסק מזמן אולם הכבישים רטובים ואני חוששת ותוהה מה מחכה לי אי שם ביער.
בכניסה לקיבוץ חורשים אני פוגשת את חבריי ללימודים, אחד עשר גברים חסונים, על דו"שים גדולים, ויסטרומים 650, טנרה 660, BMW GS650, 500 KLE, HONDA CROSSTOURER, KTM SIX DAYS, TRANSALP, CRF250L , , מה לא, ואני, האישה היחידה על ה XR-הקטן. " איזה כייף לראות אישה " מברך אותי אבי. אני יודעת שהפתעתי לא מעט מהמשתתפים.

לעמוד ולהרים את הישבן

צביקה מוביל אותנו לתוך היער וההדרכה מתחילה. השמיים בהירים ומאירים לנו פנים. המדריך המנוסה ובעל הידע הרב, מסביר על טכניקה נכונה של רכיבה בעמידה ואני תוהה איך לעזאזל אני אצליח לעמוד יותר משתי שניות רצופות. יוצאים לדרך, צביקה עובר בין כל הרוכבים שנעמדים על רגליות האופנוע, מתקן, נותן הערות, מעודד ואני אוספת אומץ לנסות. אני משחזרת בראש את ההוראות, להצמיד את הרגליים לגוף האופנוע, לא לנעול ברכיים, להרים את הישבן אחורה, ולפתוח הצידה את המרפקים. והנה הפלא קורה, אני רוכבת בעמידה, זה כייף לא נורמלי. כשהידיים מתחילות לכאוב אני מבינה שהעמידה שלי אינה נכונה, אני פותחת יותר את המרפקים ומרימה את הישבן אחורה, הכאב נעלם. צביקה רוכב לידי "יפה מאוד, את מסוגלת להמשיך ככה עוד עשר דקות? "הוא שואל אותי. כן, אני מהנהנת בחוסר ודאות, אינני מסוגלת לדבר, אני מרוכזת ברכיבה אך יודעת או מאמינה שאני מסוגלת להמשיך כך יום שלם. התחושה עילאית. מעולם לא רכבתי בעמידה יותר משתי שניות, ואני נהנית מכל רגע. אחרי כמה סיבובים אנחנו עוצרים להפסקה. אליקו מפנק אותנו בתה וקפה חם ואנחנו מעבירים בינינו חוויות. נועם עופרן, צלם מקצועי, מצטרף אלינו וילווה אותנו בהמשך לסדרת צילומים.

נתקעת בגדר חשמלית
הגיע הזמן ללמוד איך לעצור. צביקה מסביר ומדגים בלימה על ידי המעצור האחורי ובהמשך בשילוב הקדמי והאחורי יחד. אנחנו מתרגלים כל אחד בתורו. אני נבהלת וחוששת להאיץ לפני העצירה. בניסיון השלישי אני מוצאת את עצמי על הרצפה. שלום לך אמא אדמה, הנה גם אני מכירה את התחושה של ליפול עם האופנוע. חבריי המודאגים עוזרים לי להחלץ מתחת לאופנוע, אני מרגיעה אותם במהירות, הכל בסדר.
ממשיכים לתרגיל הבא, ירידה ועליה. אני מתבוננת בדו"שים הגדולים יורדים את הירידה בין הסלעים ותוהה איך אני אמורה לעשות את זה. לאחר שאני רואה שניים נופלים, אני נלחצת. "הכל בראש, את מסוגלת לזה. "מעודד אותי צביקה כהן, המדריך הסבלני. שתי נשימות עמוקות ואני יוצאת לדרך, אני יורדת בהצלחה ושומעת מחיאות כפיים מאחור, אני ממשיכה בשביל אך נעצרת בתוך גדר. כאשר אני אוחזת בה על מנת להתישר, אני חוטפת זרם בידי ומבינה שזוהי גדר חשמלית. כן, רק לי זה יכול לקרות! אליקו ונועם שוב רצים לקראתי ומחלצים אותי.
אני עייפה, מתאמצת, מתנשמת בכבדות, זקוקה למים בכל עצירה, אני מתחילה להבין למה חתמתי בתחילת היום על אישור רפואי שהתמקד בעיקר על מצב הלב. מעולם לא התאמצתי כך ברכיבה. לרוב רכבתי בכביש ולא הבנתי שרכיבת שבילים דורשת מאמץ פיזי כה גדול. הדופק שלי מהיר ואני מסוגלת לשמוע את פעימות ליבי המהירות. לא ידעתי זאת, אבל עכשיו הגוף שלי מבין – רכיבת שטח היא ספורט לכל דבר ואני כלל לא בכושר. אבל ממשיכים לתרגיל הבא והאחרון.

נפילה שנייה
אנחנו עומדים מול ירידה ארוכה ותלולה, בוצית בחלקה ומקושטת סלעים. הרוכבים מבצעים את תרגיל הירידה והעליה בשלמות, כשצביקה מלווה ומדריך כל אחד ואחד בתורו. אני תשושה ולרגע מתלבטת האם בכלל לנסות אך אני מבריחה במהירות כל מחשבה תבוסתנית ממוחי, והנה אני מתחילה לרדת. אני נבהלת מהתאוצה שאני תופסת אבל משתלטת עליה ומגיעה בשלום למטה. העלייה קשה לי ובטעות אני משלבת לניוטרל וגופי שוב פוגש בקרקע. אני מסיימת את העלייה בהליכה והרוכבים שמחכים לי למעלה, מריעים לי ומוחים כפיים. אני מחייכת להם בחזרה. אני שמחה שניסיתי ועבורי זו הצלחה.

כאשר אחרון הרוכבים מסיים את תרגיל העלייה, שערי השמיים נפתחים וגשם רצחני ניתח על האדמה. אחרי קרוב לחמש שעות רכיבה מאומצת, זהו סימן להתקפל. אנחנו רוכבים, הפעם בישיבה, לתחנת דלק הסמוכה למילות סיכום ופרידה. כולם שואלים על שלב ב' של ההשתלמות.

סוף שהוא התחלה של הפעם הבאה

ההשתלמות הזו הייתה עבורי דרך להתחיל את צעדי הראשונים בשטח בצורה הנכונה. קיבלתי כמה כלים בסיסיים המאפשרים לי לרכוב בבטחון מלא בשבילים מעט מאתגרים. היה לי מאוד לא קל, אך נהנתי מכל רגע. קטונתי מלתת עצות, אבל נראה לי שהדרכת רכיבה בשטח תועיל וגם תהנה כל רוכב, גם אם רכיבת השטח היא לא הרכיבה המועדפת עליו.

תודה ענקית לאליקו על הארגון, הליווי, הטיפים, והחיוכים.
תודה לצביקה על הסבלנות, המקצועיות, והעברת המידע בדרך הפשוטה והברורה ביותר.
תודה לנועם על הצילום והחילוץ מהגדר החשמלית.
ותודה מיוחדת לחבריי להשתלמות, אורן, שלמה, אייל, עמוס, אבי, איציק, יצחק, דקל וגלעד על העזרה, התמיכה והעידוד. חלק גדול מהצלחתי בהדרכה היתה בזכותכם.
רכבו בבטחה ונפגש בטיולים.

13 תגובות ל ככה מתחילים לרכוב בשטח – אנאבל ברוס עטאר

  1. וכל הרוכבים המשתתפים. כן ירבו כן בנות בכביש ובשטח ושיסבלו הקנאים.

  2. סתם. כל הכבוד על הכתבה. מעודדת את המין היפה לרכב גם.

  3. אחלה כתיבה
    כאילו משתחזרת לי ההשתלמות
    אין ספק שרכיבת שטח מאתגרת ואם פעם חשבתי שאני ג׳ון בריון ויכול הכל הרי אדמת עמק בית נטופה אותה חיבקתי לא מעט בטיול שבילים קליל של המועדון הוכיחה אותי אחרת
    היה כיף
    להתראות בסיבוב

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל