מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מטרו באנר שמאל הכי עליון
קונה אופנוע
אישימוטו באנר קוביה שמאל
ברקום שמאל
סטפן
לרט
KTM עליון קוביה
rok-straps רצועות קשירה 140
תמוז
לרט
פרפקט קוביה שמאל
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה

חקירה לעומק?

חקירה לעומק?

מערכת דוגרי

צילום: רונן טופלברג

בסוף השבוע האחרון פרסמנו כאן את כתבת התחקיר שהכין גיל מלמד ממעריב שסותרת את ממצאי הדו"ח השערוריתי של עמותת אור ירוק. אל הכתבה המעמיקה של גיל מלמד, המתבססת על השחזור והדמיה של התאונה,  אנו מביאים בפניכם ניתוח עומק נוסף של הדו"ח שנכתב על ידי יואל פרלמן. פרלמן, מותיקי עיתונאי הרכב בארץ,  היה ממקימי "מוטו", ערך במשך שנים את מגזין "אוטו" ו"תחבורה ובטיחות" ונושא עימו עשרות שנות נסיון של ידע מוטורי ותחקור תאונות. הניתוח המפורט של יואל שומט את הקרקע סופית מתחת לרגלי עמותת אור ירוק והדו"ח הכוזב שלה וממולץ לקרוא אותו למרות אורכו.

מערכת דו"גרי

פתח דבר

הידיעה הראשונה שקראתי הייתה בישראל היום, קצרה ותמוהה: טל שביט, קבע דוח חקירה לעומק שפרסמה עמותת אור ירוק, נהרג בהחלקה לאחר השכבה. פניתי לדובר אור ירוק וביקשתי את הדוח, אגב הבעת תמיהה על אותו עניין החלקה, ואז נאמר לי כי "הדוח מושעה". למחרת היום קראתי ידיעה ארוכה יותר בדה מרקר, והיו בה עוד כמה דברים, ובכן, תמוהים. באתר מוטו התפרסמה התייחסות מפורטת לדברים שנכתבו בדוח, והדברים שצוטטו ממנו, היו בחלקם, אכן, תמוהים; בחלקם האחר מופרכים.

קיבלתי את הדוח, קראתי, התחלתי לסמן – והמרקר כמעט נגמר. זה היה בלתי נתפס. היו בדוח הזה שגיאות במספר שלא ייאמן (מעבר לעברית העילגת וטעויות האיות), החל מעניינים קטנים ושוליים (אך כאלה המפגינים כי חוקר התאונות עתיר התארים לא ממש מעודכן או לא בדק בפועל), עבור בכמות מרשימה של בעיות יסוד מהותיות בניהול החקירה ובמהותה וגמור בתיאור התאונה וסיבותיה, כולל התעלמות שלא תיאמן מפעולות הנהג עם קרות התאונה עצמה.

ואז, הגיעה הקביעה הכפולה: לרוכב לא היה מושג ומעל לכל זאת – בעיוות שאין משלו – חובר הכל לתקנה המתייחסת לנהיגה במצבי שכרות, סימום ואי שליטה פיזית. לא פחות.

את מה שציינתי במרקר העליתי עלי מחשב (באותיות נטויות), התייחסתי לדברים באופן ישיר והמשכתי לסעיף הבא. מכיוון שהעיוות המקצועי התחרה רק בשערוריית ההכפשה בקשר לטל, מצאתי לנכון להעביר את הטקסט הזה לאבי נאור, יו"ר עמותת אור ירוק. בנוסף, מספר ימים מאוחר יותר, העברתי לו את גרסה חדשה על סיבות התאונה. ניסיתי לקבל, אך לא זכיתי לכל התייחסות עניינית.

בשינויים מתבקשים קלים, אלה הדברים שכתבתי. המובאות של דוח התאונה מדברות בעד עצמן. מצאתי לנכון להאיר כמיטב יכולתי כמה עניינים ביחס אליהם. ההתייחסות אינה קצרה, מכיוון שהדוח המקורי ארוך.

מטבע הדברים, חלק נכבד מהדברים אליהם התייחסתי זכו להתייחסות קודמת במוטו; במהלך הכתיבה נסעתי למקום עם סרט מדידה ומצלמה; דיברתי עם גידי פרדר ועם אנשים נוספים. עיקר הטקסט, בכל אופן, מתייחס לדוח שיצא בחסות אור ירוק.

יואל פלרמן     


 שער

"דוח חקירת עומק" (עמ' 1)

זו אינה חקירת עומק. כפי שנראה, אין בה דברי הנהג, והצוות אף לא פגש בו; תיאור האירועים עובר לתאונה התקבלו מפי עד מומחה שהנהג המעורב שכר; תיאור האירועים עובר לתאונה ביחס לאופנוע (השכבה) מנותק לחלוטין מהאזור בו אירעה התאונה (קו ישר); נספחים כמו תרשימי המקום, כולל תרחישים אפשריים וניתוחם, חסרים לגמרי; ניתוח של מחדל נהיגה של הנהג (גם כאפשרות) אינו קיים; ניתוח הרכיבה, ההקשר, ההטיה (השכבה) ועוד כולל הרבה מאוד כשלים מהותיים.
(זאת מעבר לעובדה שחקירה לעומק, בוודאי וולונטרית, אינה אפשרית, מכיוון שאין לה מעמד בחוק: אין חיסיון ואין יכולת לקבל כל מידע אפשרי).

פנייה למנכ"ל עמותת אור ירוק

"תאונת הדרכים שהתרחשה בתאריך 11.3.11" (עמ' 2)

תאונת הדרכים אירעה ב-2.3.11 – 9 ימים קודם לתאריך הנ"ל. לכאורה, טעות הקלדה – ובהינתן העברית הקלוקלת והשגויה לאורך כל המסמך, עניין קטן הוא – אלא שארבעה דברים מעלים את החשש שמא אין מדובר בטעות גרידא: 1. תאריך הבדיקה (ראה להלן); 2. העובדה כי בפני החוקרים הוצגה גרסה מסודרת של הנהג המעורב המסירה ממנו כל אחריות; 3. בתוך פער הזמנים האמתי היו שני גלים של גשמים כבדים במיוחד; 4. והנה דוגמא ומופת לעיוותים, יחד עם תיאור מגמתי של צד אחד: בתיאור התאונה (עמ' 15) נרשמה התעלמות מוחלטת ממה שמופיע בתרשים (במצגת התמונות), ובו מדובר על העצירה בשול הימני ביציאה מהעקומה. כלומר: בתיאור האירועים הכתוב אין כל התייחסות למה שהתייחסו אליו במרומז מאוד במקום אחר (מעט מוזר, או שלא, בהינתן העובדה כי מדובר בעניין החשוב ביותר באירוע הזה).      

פרק 2: הנתונים בבסיס החקירה

"בדיקת זירת התאונה ביום 14.3.11" (עמ' 6)

צריך עזות מצח לבוא לזירת תאונה 12 ימים לאחר שאירעה, כאשר מזג האוויר היה כה גשום, לשייך סימנים מסימנים שונים לאותה תאונה בדיוק – ואפילו לא להתייחס לכך.

"נתונים שנתקבלו מנהג הפרטית על-ידי חוקר המיועד לשמש מומחה הגנה במידה ויוגש נגד נהג הפרטית כתב אישום" (עמ' 6)

המושג "נתונים" הוא, ולא בפעם היחידה כאן, שימוש במושג עם משמעות מסוימת מאוד – אובייקטיביות, מדידה – לצורך אחר. ממתי נהג מעורב מספק נתונים עובר לתאונה? בנוסף, נתונים של ממש לא מצאנו: היכן בדיוק עמד בפעם השנייה? מה עשה ואיך כאשר התכוון לעלות על אי התנועה המצויר? באיזו מראה הסתכל? מה ראה? באיזה אופן יצא מהמקום?
העובדה כי מי שדיבר היה עד מומחה שאמור להיות עד הגנה, ולא הנהג, היא שערורייה בפני עצמה. 1. מכיוון שאלה לא דברי הנהג, לא מדובר בעדות אותנטית; 2. מכיוון שאלה דברים של מומחה, סביר כי העדות המקורית של הנהג עברה "תרגום" מקצועי; 3. מכיוון שמדובר בעד הגנה, סביר שאותו "תרגום" מוטה באופן חד-כיווני לטובת מי ששכר אותו; 4. לא צוין מתי נשאלו השאלות, כלומר: כמה זמן עבר בין התאונה ובין התשובות. 5. בהתחשב בכך שמשפט עדיין לא התקיים, ברור כי כל מידע מטעם הנהג, הוא בעייתי, בוודאי כאשר הוא יכול להפליל את עצמו; 6. ומעל לכל: העד המומחה עובד עם החוקרים הנכבדים. לכך אין גילוי נאות.
החוקרים, בנוסף, לא דיברו עם אנשי מקצוע בתחום הרכיבה. הידע שלהם (ראה בהמשך) לוקה בחסר (בלשון המעטה רבתי).

"ניתוח התאונה התמקד בבדיקת מקום האימפקט בתאונה ומשמעותו, בניתוח סימנים שנמצאו על הכביש…"

לאור מה שנאמר בהמשך על החלקה בהשכבה, עולה כי מקום האימפקט לא זכה להתייחסות בהתאם, ולחילופין אין משמעות לקביעה כי הייתה החלקה בהשכבה.
ניתוח סימנים על כביש כזה, לאחר שני סבבי גשם ושניים עשר יום לאחר התאונה חמור במיוחד מכיוון שאינו זוכה לכל התייחסות או הסתייגות בהצגת הדברים.
השימוש במושג "תקן" (צבע ושוליים) בדוח שכזה, כאשר החברה הלאומית לדרכים פועלת לפי הנחיות, תמוה לאור המשמעויות השונות של מושגים אלה בכל הקשור לחובת ביצוע.     

פרק 3: תיאור זירת התאונה והכביש המוביל אליה

"התאונה קרתה על אי התנועה המצויר" (עמ' 7)

לא ממש מסתדר עם מיקום הרכב כל כך קרוב למפרדה.

(על כביש חמש): "…לפני שהם נכנסו לרמפה, בנוי מ-3 נתיבי נסיעה" (עמ' 7)

לא רלוונטי לתאונה, למיקומה, למצב לפני התאונה. לכלום. מסך עשן, ולא בפעם היחידה.

"לא נמצאו תמרורים המורים על הגבלת מהירות בעקומה הספציפית הזאת" (עמ' 7)

בפעם הראשונה, ממש לא האחרונה, עיוות של מקום התאונה – וכפי שנראה בהמשך יש לכך סיבה עילאית. העקומה מסתיימת כ-120 מטר לפני מקום התאונה. אין צורך בהם.

"בדיקת זירת התאונה מראה שרדיוס הרמפה הנו של 231 מטר" (עמ' 7)

שוב: לא רלוונטי. התאונה, בהינתן המרחק מקצה הפנייה, אירעה בקטע ישר. מנגד, אין התייחסות למבנה המיוחד של הרמפה המשפיע על הראות (ראו להלן).

"בזירת התאונה נמצאו" (עמ' 8)
1. "חריצים על הכביש"
2. "סימני צמיגים על הכביש"

מה יכולים החוקרים הנכבדים לדעת על מקור החריצים? האם הם למדו מהצילומים? מהביקור שלהם?

5

פרק 4: תיאור הרכבים המעורבים"

"רוחב הרכב (165 ס"מ)" (עמ' 9)

לא בפעם היחידה: נושא שאינו קשור ישירות לעניין עצמו, אך המפגין אגב אורחא חוסר ידע בסיסי בנושא פשוט; רוחב הרכב הוא 178 ס"מ. גם לא יודעים, גם לא בודקים (ועוד נשוב לכך). 

"האופנוע… יובא לצורכי בדיקה… מערכות ייחודיות, כגון מערכת בלימה המבוקרת על-ידי ABS למניעת נעילת גלגלים וכן מחשבי ניהול מנוע" (עמ' 9)

כמו שנאמר לעיל: ידע ומידע הם לא הצד החזק של החוקרים המומחים. 1. האופנוע, כמו כל רכב המגיע לישראל, יובא לצורכי מכירה; 2. לומר על ABS, גם באופנועים, שזוהי מערכת ייחודית היא עוד הפגנת בורות בתחום; 3. לדבר על מחשב ניהול מנוע כעל מערכת ייחודית זה מופרך, ולכתוב את זה ברבים זה ריבוי המופרכות. 4. ובעיקר: לא ברור גם מה הקשר בין הנ"ל לבין הנושא כאן.

"אופנוע חדש שעומד להיות מיובא לישראל" (עמ' 9)

ושוב: החוקרים הנכבדים לא ממש טרחו (ונראה שהם לא באמת יודעים איך דברים מתנהלים בתחום זה [וגם באחרים, חשובים יותר. וראה להלן]). האופנוע הזה, כמו כמעט כל רכב המגיע למבחן דרכים אצל עיתונאים, הוא לאחר תקינה ועומד למכירה באולם התצוגה, ויש סבירות גבוהה ביותר כי כלים כאלה כבר נמכרו (נבדק? גם זה לא).  

פרק 5: שחזור התאונה

"שדה הראיה המרבי של נהג הפרטית אחורה היה כ-150 מ', ושל רוכב האופנוע קדימה היה כשל 180 מטר" (עמ' 10)

שדה הראייה של הנהג לאחור – מאיזו נקודה לאיזו נקודה? אם הרכב נפגע בעמידה כשהוא על אי התנועה, מה זה חשוב? הרי אם עמד על אי התנועה, עקרונית היה יכול לבוא מכביש 4, ואז יש לו שדה ראייה גדול יותר…

איך נבדק שדה הראייה? מאיזה מקום משוער של הרכב ועל סמך מה? האם שוחזר מה יכול הנהג לראות דרך המראות? האם החוקרים עמדו על כך שבגלל המיקום על השוליים – עניין שהם מתעלמים ממנו לחלוטין בתיאור התאונה – יחד עם התייחסות לסוף העקומה, מה שרואים במראת אמצע לא חופף את מראת שמאל, גם למרחק גדול יחסית של 100 מטר (בשונה בנהיגה רגילה)?

"שדה ראיה זה מאפשר זמן של כ-6 שניות לנהג הפרטית ומעל 7 שניות לרוכב לזהות את הסכנות ולפעול למניעת התאונה" (עמ' 10)

מה הקשר? איזה סכנות היו צפויות כאשר הרוכב יצא מהעקומה ולפניו קטע כביש ישר עד להתמזגות? הלא אחת מהשתיים: 1. הרכב יצא מהשול הימני לעבר אי התנועה, חוצה שני נתיבים כאשר האופנוע היה קרוב אליו, מה שגרם לתאונה; 2 הרכב, כדברי החוקרים המלומדים, עמד על אי התנועה, מחוץ לנתיבי הנסיעה, והאופנוע פגע בו בגלל שהרוכב איבד שליטה.
שדה הראייה דרך מראת שמאל הוא כ-120 מטר; גם שדה הראייה של הרוכב (קו ישר לעבר מיקום הרכב החונה בשול), אינו גדול בהרבה.

"בסמוך לפני מקום התאונה נמצא חריץ עמוק בכביש" (עמ' 10)

והחוקרים יודעים ממה הוא נגרם…

"לדעתנו, על סמך הסימנים ומיקום כלי הרכב לאחר התאונה, התאונה קרתה על אי התנועה עצמו" (עמ' 10)

לא סביר לגמרי. המרחק בין קצה המפרדה לרכב 8 מטר – מה שמחייב, בהינתן המפרדה והפגיעה הישירה בדלת הרכב את הרוכב לפנות מהנתיב לעבר הרכב ולהיכנס ניצב לשם. למה שיעשה את זה אם הרכב עמד שם? 

"כשהוא בנסיעה על הרמפה, במצב המוגדר על-ידי רוכב אופנוע כ'השכבה'" (עמ' 11)

אליבא דכולי עלמא, התאונה אירעה באזור אי התנועה המצויר. אזור זה הוא כ-120 מטר אחרי סוף העקומה; אזור זה הוא קו ישר באורך הניכר הנ"ל. באזור כזה אין השכבה, אין סיום של השכבה, אין דבר שמזכיר, קרוב, המשך או כל דבר הקשור להשכבה.
קביעה זאת, כאילו עובדה, היא עיוות מוחלט של אזור התאונה ואופי הרכיבה הרלוונטי שם. זו אחת מחצי קביעות במסמך זה שרק היא לבדה מספיקה לפסול אותו לגמרי. וכאמור לעיל, בהינתן המפרדה, עניין זה הוא מופרך לגמרי. 

"הגלגל הקדמי של האופנוע עלה על פס הצבע הלבן… מאחר ומקדם החיכוך משל הצבע נמוך מאשר מקדם החיכוך של האספלט, זווית המגע בין הגלגל לכביש השתנתה" (עמ' 11)

כלומר: גלגל האופנוע, שהיה כאמור בהשכבה, עלה על צבע חלק יחסית. כאמור, האופנוע לא יכול היה להיות בהשכבה במקום זה; בנוסף, סימון קצה נתיב שמאל הוא ברוחב חסר משמעות מעשית, גם אם מקדם החיכוך נמוך יותר. 

"האופנוע נע מרחק קצר במצב זה, כלומר באבדן שליטה, לאחר מכן הוא פוגע בדלת הנהג של הפרטית" (עמ' 11)

…מה זה מרחק קצר? בערך? מה היה תוואי התנועה שלו? בערך?

"ניתן לקבוע שלאחר התאונה הפרטית נדחפה וסובסבה בכ-40 מעלות, כך שהיא נעמדה במצבה הסופי, בזווית חדה על אי התנועה" (עמ' 11)

אם לאחר הפגיעה בדלת שמאל המכונית עמדה בזווית של 40 מעלות – איך עמדה לפני הפגיעה? אם האופנוע פגע במכונית בשמאלה, בעודה עומדת, ולאחר מכן היא הגיעה לזווית 40 מעלות, הייתכן ועמדה בזווית חדה בהרבה קודם? אם כן, איך הגיעה לזווית עמידה כזאת מנסיעה בנתיב? אם הגיעה בזווית חדה מהשול, מדוע אין התייחסות לכך?

"האופנוע נפל ונשכב על הכביש כשהוא ממשיך בתנועה כך שצדו הימני משתפשף בכביש, עד שהגיע למצבו הסופי" (עמ' 11)

אם נפל ונשכב על הכביש, איך היה במצב השכבה – כאשר ברור כי בין לבין פגע בדלת שמאל של הרכב במצב ישר? האם החוקרים הנכבדים יודעים מהי השכבה? אם כן – מה שכתבו שגוי; אם לא – למה כתבו על עניין זה? אופנוע המאבד אחיזה בהשכבה "נמרח" על הכביש, לא פוגע בדלת כשהוא ניצב לכביש.

פרק 6 דיון בממצאי החקירה

"יש סימנים ברורים לכך שהאופנוע נע על הכביש שהוא שוכב על צדו הימני" (עמ' 13).

מהם הסימנים הברורים? מה המרחק? מה הזמן? מה פירוש נע על הכביש בשכיבה אם עדיין לא הגיע למקום שגורם להחלקה? אם כן, איך פגע בדלת הרכב בניצב לכביש? איך האופנוע נכנס בין קצה המפרדה לדלת הרכב העומד בהשכבה? מהי הזווית לכך?

(בהקשר לרוחב השול): "רכב פרט ממוצע הינו ברוחב של כ-1.6 מ'" (עמ' 13)

לכאורה לא רלוונטי, אבל טיהור הנהג והעברת האחריות למעץ במקרה הזה הוא ממש לא לעניין. ושוב: החוקרים הנכבדים מפגינים חוסר ידע בסיסי מעורר חמלה; רוחב ממוצע של 1.6 מטר?

כפי שמופיע בעוד מקרים רבים בדוח, משהו בסיסי ביותר בהיכרות עדכנית עם העולם האוטומטיבי חסר באופן שיטתי.

"בדיקת האופנוע, לרבות צילומי האופנוע מזירת התאונה, מראים כי הגלגל הקדמי שלו נע על הצבע הלבן שעל הכביש" (עמ' 14)

איזה צבע לבן על איזה כביש? על אי התנועה? מה המרחק? איך הגיע לשם?

"ההחלטה שלא לעצור את הרכב על אתר, עם הישמע הרעש הייתה סבירה ומתבקשת נוכח השוליים הצרים סמוך למגרשי הטניס. עצירת הרכב במקום זה הייתה מסוכנת לנהג הפרטית ולסביבתו בהתאם למה שתואר בדיון ממצא הדרך לעיל" (עמ' 15)

מה הקשר בין השוליים שליד מגרשי הטניס ובין אזור התאונה? האם החוקרים כבר טורחים לעדכן את כל מי שצריך לעדכן אותו בדבר "היסוד הנפשי" של הנהג המעורב? האם העניין כאן הוא בנהג שלא יכול היה לצאת מהרכב ועל כן תובע את מעץ?
זאת ואף זאת: רוחב השול מיד לאחר מגרשי הטניס הוא 3 מטרים ועוד 7 ס"מ. האם החוקרים הנכבדים בדקו? 

"אלא שגם ההחלטה לעצור את הרכב על אי התנועה המצויר איננה עדיפה" (עמ' 15)

מלאכת מחשבת של תיאור חסר, מעוות ומיתמם. 1. השוליים שליד מגרש הטניס; 3. אי התנועה שהעצירה עליו אינה עדיפה – ומה חסר? כן, סעיף 2, ההוא שמספר שהנהג עצר בשול הימני ליד אי התנועה, אותו מקום ממנו יצא לאי התנועה. אין בתיאור התאונה התייחסות לעצירה בשול שליד אי התנועה (מה שמופיע רק בנספח התמונות).
הייתכן והעובדה כי דווקא עניין זה לא צוין כאן, כי נרשם תיאור לא רלוונטי על השול הראשון ונרשמה נזיפה על העצירה באי התנועה – לכל אלה יש מטרה?

"לפי מה שפורסם באמצעי התקשורת" (עמ' 15)

אחת מהשתיים: או שמה שהתפרסם באמצעי התקשורת אודות ההקשר הרחב ביותר של התאונה – טל שביט ברכיבת מבחן – ידוע למומחים, ואז כדאי שידעו במה מדובר, כולל מהי רכיבת מבחן ומיהו טל שביט בהקשר זה. או שייגשו לניתוח התאונה בלא כל הקשר חיצוני.

"דבר המעורר ספק באשר להכרתו את הכלי עליו רכב – מודעותו למגבלותיו ולהתנהגות הכביש שלו" (עמ' 15)

דבר המעורר ספק באשר להיכרותם של המומחים ולו עם מרכיב אחד של ההקשר הנ"ל. ההישג של משפט זה הוא בכך שהוא מופרך בכל קנה מידה, לא עניין של מה בכך במסמך הזה. טל שביט בחן לפחות מאות רבות של אופנועי כביש, הכיר את כל הפיזיקה הרלוונטית באופנועים וברכיבה – ועשה זאת מאז תחילת שנות השמונים, כלומר: כשלושים שנה. זאת, בנוסף לקורסים מתקדמים שעבר, שהוסמך להעבירם, לרכיבה במסלולי מירוץ, בכתיבה על יסודות הרכיבה ועל רכיבה מתקדמת, בשותפות עם גורמים, כולל במשרד התחבורה, שעסקו בכך.

"בנסיבות אלה, ייתכן כי אופן נהיגתו הייתה בניגוד לתקנה 26" (עמ' 15)

זה מעניין. ומה אומרת התקנה?

"אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב
1. הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך
2. הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים
3. הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני
4. הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה".

הנה יצא המרצע מן השק. יכול היה כבוד השופט בדימוס להצביע על תקנה 21 (ג'); אפשר היה לבוא ולטעון עוד טענות בהקשר של עבירה על תקנות תעבורה כאלה ואחרות.
אלא שמה שנעשה כאן, הוא בתחום הקרוב למעשה נבלה. הרי האמור לעיל אינו מתייחס לשגיאה, טעות, הסחת דעת או, לטעמם של מחמירים אפשריים, לעבירת נהיגה מודעת על תקנה אחת או אפילו מספר תקנות.
הטענה כאן – הוצאת דיבה כפשוטה, ונתעבת מכיוון שהרוכב אינו יכול להגיב – היא שאין מדובר בכל מעשה/מחדל תעבורתי מצוי. מי שרכב, מעלים המומחים הנכבדים את האפשרות, היה במצב נפשי או גופני לא כשיר, ממש כמי שצרך סמים. ועבר על הוראות תקנה זאת במודע.

"תמרון ההשכבה אותו ביצוע רוכב האופנוע דורש מיומנות ובקיאות בפרטי הרכב, לרבות כאלה הנוגעים לסוג הצמיגים המותקנים בו, משקלו העצמי (מדובר באופנוע כבד) ושאר המרכיבים המצויים בו. כך למשל על דופן שמאל של האופנוע שנותרה שלמה מצוין כי מותקנת בו מערכת למניעת גלגלים (ABS)" (עמ' 16).

ושוב, חוזרים החוקרים הנכבדים, ומפגינים קבל עם ועדה שאין להם ולו שמץ של מושג במה שהם כותבים. החוצפה היא שהם, נטולי המושג, סחים ולא לפי תומם דווקא בתחום שבו התמחה טל שביט ועשה זאת במשך עשרות שנים בקנה מידה בין לאומי. מעבר לביטוי העילג "אופנוע כבד" – האם סביר שרוכב בעל וותק שבוחן אופנועים על-מנת לכתוב עליהם, לא יודע איזה צמיגים מותקנים שם? והיה שם ABS? באמת? מה כבודכם אומר? אפילו רואים את זה בכיתוב על האופנוע? ומה זה שייך לעניין? והאם סביר שטל שביט לא ידע את זה? האם בדקו המומחים את ידיעותיו של האיש שהם – חסרי הידע – מצאו לנכון להתייחס ליכולותיו ולידע שלו?

"בנסיבות אלה סבור הצוות כי הממצאים בשטח המעידים כי האופנוע החליק על צדו ללא שליטה עד למקום האימפקט עם הרכב החונה על אי התנועה – מתיישבים ומוסברים על ידי השילוב של מהירות ביותר (הרבה מעל המותר. המהירות נקבעה ע"י חישובים של תנע שקיבל הפרטית כתוצאה מהתנגשות האופנוע). עם היותו של האופנוע בעקומה" (עמ' 16).

מ.ש.ל. האם האופנוע היה בעקומה עובר לתאונה? לא. האם אזור התאונה הוא קטע ישר? כן. האם סתירות אלה מפריעות למומחים הנכבדים לסכם את הדוח באופן שאינו קשור בכל דרך למקום? ממש לא.
רגע, רגע, רגע. זה לא בסדר? אין מעבר מכונית בין נתיבים? יש טענה על השכבה שאין לה שחר? זה לא מסתדר עם פגיעה ניצבת ברכב?
אין בעיה. יש לנו תיאור אחר.
ואכן, בפגישה מאוחרת בין אנשי מועדון האופנועים, פרדר ומלמד באה לה תיאוריה חדשה. "המכונית חצתה את הנתיבים לרוחב. רגע לפני שעצרה על אי התנועה הגיע האופנוע במהירות. הרוכב ניסה להפוך כיוון כדי לחמוק על אי התנועה משמאל למכונית. בזמן הפיכת הכיוון איבד הגלגל הקדמי אחיזה כתוצאה מהשינוי במקדם החיכוך של הקו, ושינה כיוון קדימה אל המכונית. כאשר פגע במכונית בהטיה והחלקה, הזדקף האופנוע על הפח של המכונית, גירד אותה לכיוון הפרונט, וניתז ממנה מזרחה".

ובקיצור: האופנוע הזה יפגע במכונית עומדת על אי תנועה כך או אחרת. לא יעבוד עם תיאור חסר ומופרך אחד? תובא כבר אפשרות אחרת, מדהימה לא פחות. 

מה שמביא את כל העניין הזה לתחומים באזורי התמוה: אין תרשים מוחשי לאפשרות הראשונה; אין תרשים מוחשי לאפשרות השנייה; אין הסבר לתיאוריה החדשה; אין הסבר מהן הסיבות שגרמו לחוקרים לשנות את תרחיש התאונה עצמה. פשוט אין. משל עסקינן בנפתולי רוח האדם. או משהו.

פרק 7 המלצות וסיכום

1. "לשפר התשתית במובן של חיוב … כך שיעמדו ברוחב התקני של 3 מ' לפחות" (עמ' 17).
2. "לחייב… לצבוע את התמרורים על הכביש (צביעה על הכביש) במצב בעל מקדם חיכוך זהה לזה של הכביש, הן כשהכביש יבש והן כשהכביש רטוב" (עמ' 17).
3. "להוסיף למערכת ההדרכה של רכיבה על אופנועים פרק הדן בסיכונים מיוחדים ובדרכי יציאה ממצבי חירום על ידי הימנעות מכניסה אליהם" (עמ' 17).

שיפור תשתיות זה דבר מבורך תמיד, עמידה בתקן לא כל שכן, וזה חשוב תמיד לציין את זה, גם בעניין הרחבות שוליים. מה לזה ולתאונה עצמה? הנהג היה במצוקה? אז הנה נעביר קצת אחריות למישהו אחר – וגם נמלא ממצוות "החקירה לעומק". ושוב: בקטע הרלוונטי בכביש חמש, רוחב השול הוא כן 3 מטר (ועוד קצת).

צביעה בצבע ראוי זה מצוין, והנושא כנראה בטיפול. החוקרים הנכבדים, הרי לא אמרו דבר על התנהלותו של הרוכב שנהרג, זוהי הרי חקירה לעומק – פרט לכך שקבעו שהוא רכב במהירות מאוד מופרזת, לא היה לו מושג בכלי עליו רכב וברכיבה, ובעיקר היה במצב נפשי לא ראוי. הישג? בהחלט; היתממות וצביעות בתחום לכאורה טכני, זה דבר ראוי להערכה.
ומהם, כבוד החוקרים הנכבדים, סיכונים מיוחדים? מהם אותם מצבי חירום? ואיך אפשר לא להיכנס למצב חירום, אם נאמר, זה נגרם על-ידי נהג שסגר את הנתיב בפניהם מכיוון שפשוט לא הבחין בהם? ומנגד, איך היה מצב חירום, אם רכב עמד לתומו על אי הפרדה?
האם החוקרים מכירים את בעיות הנראות של אופנועים? את בעיות שדה הראייה של מראות בכלי רכב? לפי הידע העדכני שלהם, לא בטוח.

סיכום קצר

א. האפשרות שהנהג עמד על השול הימני, והחליט מסיבותיו שלו לעבור לאי התנועה ולא ראה את האופנוע המתקרב שפגע בו – לא רק שאינה נשללת לאחר בדיקה; היא אפילו לא מוזכרת בדוח(!!!).
כדי שלא להזכיר אפילו אפשרות זאת, מתעלמים החוקרים פעם אחר פעם מהעניין הפשוט הזה: איך הגיע הרכב לאי התנועה?
זאת ואף זאת: בלא מעט מקרים הם מפזרים מסך עשן לא רלוונטי כדי שלא להתייחס לעניין זה.

ב. לא עצרו החוקרים הנכבדים כאן, אלא קבעו כי הרכב עמד במקומו על אי התנועה כאשר התאונה התרחשה. משקבעו זאת, נותר רק לקבוע כיצד פגע האופנוע ברכב שעמד מחוץ לנתיב התנועה. לצורך זה עיוותו לחלוטין את מקום התאונה ביחס לפנייה שלפניה, וכדי לתאר את האירועים, קבעו כי האופנוע החליק (בגלל ההשכבה) ואז התיישר (הפגיעה בדלת). כלומר: כדי להעביר את האחריות לרוכב, התעלמו מהמקום בו אירעה התאונה וגם יצרו תיאור בלתי מתקבל על הדעת. כאמור, מכיוון שתיאור זה לא ממש מחזיק מים, צץ לו תיאור שונה לגמרי, ללא כל הסבר מהיכן בא ואיך נפסל הראשון – אך גם הוא מכוון לסמן מטרה אחרי ירית החץ, וגם הוא לא ממש מסתדר עם התנהלות עצמים במקרים כאלה.

ג. בדרך לכל אלה הפגינו החוקרים הנכבדים סתירות לרוב, חוסר ידע, טעויות טכניות, חוסר הבנה, הביאו מעט ניתוח, הסתמכו על מעט בדיקות שגם הן מאוחרות וחלקן הושפע ממזג האוויר, מיעוט מקורות, מעט מאוד המחשה בכלל ואפס המחשה של טענותיהם בפרט. ויש עוד.

ד. וכל הנ"ל, אפילו קביעת הסיבות לתאונה, בטל מול משהו שהוא הרחק, מעל ומעבר לכשל המקצועי הנמשך, העמוק והמהדהד כאן. מעבר לזיכוי של הנהג ויחד עמו (הרבה לפני כל פעולה של רשות שלטונית), לא ניתן להתעלם מכך שהייתה כאן הוצאת דיבה נתעבת נגד מי שנהרג, המבוססת, בין השאר, על בורות מוחלטת, אבל נראה כי יש לה מטרה.

"מעל ומעבר לכשל המקצועי הנמשך, העמוק והמהדהד כאן. מעבר לזיכוי של הנהג ויחד עמו (הרבה לפני כל פעולה של רשות שלטונית), לא ניתן להתעלם מכך שהייתה כאן הוצאת דיבה נתעבת נגד מי שנהרג, המבוססת, בין השאר, על בורות מוחלטת"

20 תגובות ל חקירה לעומק?

  1. עמותה שמתנהלת כמו כנופיה וכופה את דעתה השקרית על מקבלי ההחלטות

  2. אני מתבייש .עבור אור ירוק.
    אור ירוק=אור שחור לאמת
    תתביישו.
    אודי

  3. חוצפה !! לטל שביט לעשות כל כך הרבה פויילשטיגים ???? לטל ??????
    מישהו שם חייב לתן דיו ודברים.
    בושה.

  4. תודה רבה, אנו תקווה שמדבריך יקומו האנשים הנכונים ויתנו להם בראש.

  5. מי הם בכלל אור ירוק ? מה הם בכלל אור ירוק ? ממש לא שווים התיחסות !!!!

  6. כאחד שמכיר אותך כל כך הרבה שנים. קבל חיבוק אמיתי.
    החיבוק הזה מגיע לך מכל הלב.
    נתת כאן את ה"חקירה" האמיתית ואת התשובות האמיתיות לחבורת אוכלי הנבלות.
    אור ירוק חייב לסגור את שעריו וללכת הביתה.
    וכל דקה שהגוף הזה קיים רק אנחנו צריכים להתבייש שאנחנו מאפשרים לו זאת.
    בעיני אור ירוק לא משול ליותר מצואת עיזים.
    חח יואל.

  7. שאתם בדיליי…תהיו מסונכרנים עם פול גז , ההד הציבורי יגדל !

  8. מישהו הכריח אותך להיכנס ולקרוא ? אם זה לא מעניין אותך יש מספיק דברים אחרים לקרוא.

    רוב ציבור הרוכבים מתעניין בדבר מכיוון שטל ז"ל היה עבורם כגורו והצורה שמכפישים את שמו לאחר מותו היא שערוריתית.
    זה לא משנה אם התחקיר הופיע קודם במקום אחר, ככל שתהיה לו יותר חשיפה כך יוטב וככה אנשים יהיו יותר מודעים לגועל רפש שיוצא מאור ירוק.

  9. אסון אחד כבר קרה. הם נראה לי עושים עבודת קודש גם ככה, תן תגובה בבקשה למאמר

  10. תשאל את החברה האלו אים הם צרכים עזרה….(לי נראה שהם דווקא משתדלים ואפילו מאוד…)
    ואם אתה לא רוצה לעזור אז אני בטוח שהם ישמחו שגם לא תיכנס לכאן…
    ואני בטוח אשמח.
    אז יאללה . לך תשכב על הבטן.

  11. שהאתר הזה הוא קודש הקודשים לזכרו של טל"ש …זו הסיבה שאת התגובות הארוכות , החדות והמדויקות שלי אני משאיר בפול גז (מן הסתם יש שם גם יותר קוראים ). חזק ואמץ !!!

  12. למה עם עוד קיימים ? מה החלם הזה במדינה הזאת ?
    זה לא יאומן – שאלת שאלות פה כל כך חכמות, אני בהתקפת זעם על כמה זאתה צודק:
    "איך נבדק שדה הראייה? מאיזה מקום משוער של הרכב ועל סמך מה? האם שוחזר מה יכול הנהג לראות דרך המראות?"

  13. המהולל לציין שאולי גילו שטל"ש בכלל היה בנסיעה הראשונה שלו בחייו.. אתם בדיחה עצובה אור ירוק. ליצנים.

  14. אהבתי אותו
    מתהפך בקברו על הדברים האלו – שמישהו יעשה מעשה כבר.

  15. אור ירוק זה אומר שצריך לנסוע אז שיסועו לנו מהחיים

  16. עמותה של אנשים שלא יודעים לנהוג על ארבע גלגלים-ראה כמות התאונות-מאשימה אלוף על דו-גלגלי.?????

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל