מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
פרפקט קוביה שמאל
ברקום שמאל
מוטוליין עפולה
KTM עליון קוביה
לרט
לרט
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
HJC
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה

החבילה

החבילה

טל שביט

צילום: טל שביט

פיאג'ו קמה, גדלה והפכה למעצמה דו-גלגלית חובקת-עולם בזכות, כמובן, הווספה. אבל כמות הווספות החדשות שנמכרות בישראל מדי שנה היא זניחה, ובמקום זאת המייצג הראשי של חברת פיאג'ו הוא קטנוע בעל אופי אחר לגמרי: ה-X-אבו. המשפחה מיוצרת בשלושה נפחים, מ-125 ועד 400 סמ"ק, כולם בתצורת "קטנוע מנהלים" המוכרת. ה-250 הנבחן כאן נמצא במקום טוב מאד באמצע. קטנוע זה החליף ב-2008 את ה-X8, תוך שימוש באותו בסיס מכני ותכנון כללי. המנוע והתמסורת משמשים בעוד מספר רב של דגמים בקבוצת פיאג'ו, כולל בווספה ובג'ילרה. עד לפני מספר חודשים היה זה אחד מקטנועי ה-250 היקרים ביותר בשוק, יחד עם אחריות קצרה של שנה בלבד; אבל אז הוכפלה האחריות והוכרז על מבצע הוזלה משמעותי שהקפיץ את המכירות – מבצע שלאחרונה הפך לקבוע, ואשר איפשר ל-X-אבו ליישר קו עם התחרות הטאיוואנית הקשה מבחינת המחיר.

השורה התחתונה  במחיר העדכני והקבוע של כ-25,000 ש"ח על הכביש, ה-X-אבו מהווה חבילה אטרקטיבית במיוחד – למעשה ללא תחרות, במונחים יכולת רב-תכליתית בתמורה לשקל. השילוב של מנוע-ואריאטור הוא אולי היעיל והנעים ביותר בשוק הקטנועים כולו, ולכך יש לצרף מיתלים המהווים פשרה מצויינת בין נוחות לספורטיביות, בלמים מצוינים, מרווחי טיפולים נוחים ועלות אחזקה נמוכה ביותר. יש גם חסרונות, הבולטים בהם – מושב צפוף (במיוחד לנוסע האחורי) ועיצוב שקשה למצוא מילה טובה לגביו. אבל השורה התחתונה, במיוחד לאור תג המחיר המעודכן, חיובית ביותר.

מנוע וביצועים  את יחידת המנוע-תמסורת של ה-X-אבו כבר פגשנו בגלגולים שונים, כמו למשל (בנפח מוגדל מעט) בנקסוס 300 ובוורלי 300. גם במקרה זה יש לנו כמעט רק תשבחות: המנוע חזק, חלק, שקט ומתאים היטב לוריאטור, למעט הזינוק מהמקום שהוא מהוסס מעט. אבל לאחר השתהות ראשונית קלה העסק עובד נהדר. בעיר ה-X-אבו ממש שד, ומחוץ לעיר בכביש ישר הגענו עד קרוב ל-130 קמ"ש אמיתיים (קצת מעל 140 על השעון). צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על קרוב ל-25 ק"מ/ל' – יותר מסביר בהתחשב בתנאי הרכיבה, שהיו מאומצים מהרגיל.

נוחות והתנהגות  מבחינת המיתלים, קשה למצוא דופי ב-X-אבו. הגו'ימקס של סאניאנג מספק נסיעה נוחה יותר, בהחלט, והימאהה X-מקס בעל מיתלים ספורטיביים יותר; אך אלו של ה-X-אבו מציעים פשרה מעולה שעובדת היטב בחיי היום-יום ברחובות עירוניים ומשובשים, ובאותה מידה גם אם תרצה לצאת מהעיר וקצת להשתעשע בכבישים מפותלים. ההיגוי, עם צמיג "14 קדמי, מצויין אף הוא. הבלמים – קונבנציונליים, עם הפעלה נפרדת לקדמי ולאחורי – חזקים, לינאריים ותורמים לתחושת הבטחון, אם כי עדיין לא משובחים כמו אלו של הימאהה X-מקס.
נקודת תורפה של ה-X-אבו היא לטעמנו המושב. זה של הרוכב בעל ספוג רך מדי, כך שישבנו של כותב שורות אלו – שמשקלו מעל הממוצע – הגיע עד למשטח הקשה תחת הריפוד. ואילו מושב הנוסע האחורי מוגבל על ידי מבנה הקטנוע, בעל תא-המטען מאחור, והוא קצר מדי. ברכיבה בשנים זה פשוט צפוף מדי ולא נוח. העובדה שהקטנוע מצוייד במדרסים לנוסע האחורי ולא ברגליות נשלפות גם היא פוגמת בנוחות (רגלי הנוסע מפריעות גם לרוכב, חשוב לציין), אם כי משענת גב אחורית היא נקודה חיובית. לטובת רגלי הרוכב יש מדרסים קדמיים אלכסוניים, אך נתקלנו כבר בנוחים יותר. ולסיום, רוכבים נמוכים מהממוצע עלולים למצוא את המושב גבוה מדי עבורם.
מיגון הרוח של ה-X-אבו בסדר, אך לא יותר מכך. במהירויות מסוימות (וזה כבר תלוי בגובה הרוכב) יש מערבולות מטרידות ורעש מוגזם בקסדה. 

ביום-יום  קוטר הסיבוב של ה-X-אבו אינו מזהיר – מדדנו 5 מטרים בדיוק בין מדרכות. אבל מבנהו הצר עוזר להשתחלות בין מכוניות, וכאן תורם גם המנוע הקל לשיטה יחד עם הואריאטור המצויין. כושר טיפוס מדרכות מאכזב, לאור מבנהו הגבוה של הקטנוע, והאשם כאן נעו. בג'ק-האמצע המעוגן לתחתית המנוע ומגביל את מרווח הגחון. אותו ג'ק אמצע, אגב, ממוקם אחורה מהמקובל – כמו בכל דגמי פיאג'ו עם אותה יחידת מנוע – ומחייב שליחת רגל הרחק לאחור לתפעולו, אך העמדת האופנוע עליו קלה ביותר. ג'ק הצד, לעומת זאת, ממש לא מוצלח. קפיץ החזרה מעצבן מפריע לפריסתו, והקטנוע אינו יציב עליו. בניגוד למקובל כיום, אגב, פתיחת הג'ק אינה מדוממת את המנוע.
מיכל הדלק מציע קיבולת נאה של 12 ליטר על הנייר – בפועל לא הצלחנו למלא יותר מ-10 כאשר המחוג כבר שכן בתוך התחום האדום.
תאי האכסון של ה-X-אבו מהווים נושא למחלוקת. מדובר למעשה בשני תאים המחוברים ביניהם באמצעות מנהרה: האחד תחת המושב, השני עם מכסה נפרד היוצר את זנב האופנוע. את שני התאים ניתן לפתוח באמצעות מתגים נפרדים על הכידון. יש המשבחים את הסידור הזה, אנחנו פחות אהבנו אותו – אנו מעדיפים תא אחד גדול. רוב הקסדות נכנסות ללא בעיה בתא האחורי אך לא השואי XR1100 שמהווה את אמת המידה הקבועה שלנו, בהיותה גדולה מהממוצע. ניסינו וניסינו ופשוט לא הצלחנו לסגור את התא. אפשר להתקין סבל עם ארגז להגדלת יכולת הנשיאה, אלא שעל הסבל להיות גבוה מאד (ולא אסתטי) כדי לאפשר את פתיחת התא שמתחת – או, לחילופין, אפשר לבחור במתקן יעודי של פיאג'ו הניתן לסיבוב כדי לאפשר גישה לתא-הזנב. אלא שזה פתרון יקר מאד.
לוח השעונים קריא ומעוצב היטב, עם צג LCD קטן במרכזו הכולל גם את תצוגת המרחק, עם שני מדים מתאפסים בנוסף לקילמוטרז' המצטבר. חבל שהחלפה בין מדי המרחק או איפוסם מתבצעת באמצעות מתג שהוחבא משום מה בתוך תא-אחסון קטן תחת הכידון בצד שמאל. למה?
למראות-הצד של ה-X-אבו יצא שם רע – בכלים רבים הן נוטות להשתחרר ו"לנזול" כלפי מטה, במיוחד בחודשי הקיץ החמים. תופעה זו התרחשה גם בכלי המבחן.

מחיר, אחריות, טיפולים  ה-X-אבו מכוסה, כמו כמעט כל דגמי פיאג'ו אצלנו מאז יוני 2010, באחריות של שנתיים או 24,000 ק"מ. מרווחי הטיפולים הם נקודה לטובתו – כל 5,000 ק"מ, בעוד אצל המתחרים המרווחים הם 3,000 או 4,000 ק"מ. אופן חלוקת הטיפולים יוצא דופן: טיפול 5,000 הראשון הוא ביקורת בלבד, ללא תשלום. מדי 10,000 ק"מ מתבצע טיפול החלפת שמנים וכן החלפת חלק מרכיבי הואריאטור, ללא רצועה; החלפת רצועה – לבדה, ללא חלקי הואריאטור האחרים וללא טיפול אחר למעט ביקורת – מתבצעת מדי 15,000 ק"מ. התוצאה הסופית היא עלות טיפולים שוטפים הנמוכה ביותר בסגמנט, כ-3,750 ש"ח בלבד ל-24,000 ק"מ.
למרות זאת, בעלי X-אבו רבים נוהגים להביא חלפים מחו"ל במחירים נמוכים ממקורות זמינים ברשת, ולעתים מקדימים מסיבה זו את החלפת הרצועה ומבצעים זאת יחד עם החלפת חלקי הואריאטור האחרים כל 10,000 ק"מ. נציין עוד כי בארץ משווקת רצועה תחליפית מתוצרת סדנת השיפורים מאלוסי, אשר מאושרת לשימוש על-ידי היבואן והינה לא רק זולה מהמקורית אלא גם בעלת תכונות עדיפות ואורך חיים משופר!

תעודת זהות

פיאג'ו X-אבו 250 
מחיר
24,500 ש"ח 
אחריות שנתיים/24,000 ק"מ
שנת דגם 2010
דרגת רשיון A1

בעד
מנוע+ואריאטור, מיתלים, מחיר, אחזקה 
נגד עיצוב, מרווח גחון, תאי אחסון, מושב נוסע  

נתונים טכניים

מנוע חד-ציל', קירור מים 4 שס', הזרקת דלק, 244 סמ"ק
הספק מרבי  22 כ"ס
גובה מושב 79 ס"מ
צמיגים
קדמי 120/70-14,
אחורי 130/70-13
בלמים ק' דיסק, א' דיסק
מיכל דלק 12 ל'
משקל יבש 168 ק"ג 
מרווחי טיפולים 5,000 ק"מ 
עלות אחזקה ל-24,000 ק"מ
כ-3,750 ש"ח

מדידות

מהירות מירבית 128 קמ"ש ( מדוד ב-GPS)
זיוף ספידומטר 9%+
צריכת דלק 24.7 ק"מ/ל'
קוטר סיבוב 5.0 מ'
טיפוס מדרכה 15.5 ס"מ 

8 תגובות ל החבילה

  1. טפשי ומעצבן. לדעתי מאוד מהותי במישור הפרקטי המצופה מקטנוע בו תאי האחסון מהווים חלק מסעיפי ה"פרקטיות", למענה מוותרים על דברים אחרים.

  2. יש לי קסדה xr1100והיא נכנסת בכיף אבל בתנוחה שונה חבל שלא בדקתם היטב לפני הכתבה נכנסות שתיי קסדות בלי מאמץ

  3. תוסיף גם שכל החלקים של מלוסי כולל הפילטר שמן והפילטר אוויר ניתנים לרכישה של מלוסי ושזה חוסך לך חצי מהמחיר וכמו כן גם משקולות של מלוסי וגם משולשים ואז כל טיפל יוצא לך חצי מהרגיל של החברה …

  4. היא הייתה נכנסת מאחור בקלות יתרה.חוץ מזה שאפו על המבחן המפורט והצילומים הנהדרים מהם למדתי שלא הכנסת את הקסדה מאחור נכון.

  5. א. כמו שכבר כתבו השכבת הקסדה על הצד כאשר פני הקסדה לכיוון הקידון פותרתץ את הבעיה.
    ב. הקטנוע מאוד יפה לדעתי..
    מה?? באמת מישהו חושב שהימאה xmax יותר יפה
    ???

  6. קטנוע מאוד טוב אבל החסרון טיפולים מאוד יקרים!!..ובעיות חשמל לעיתים קרובות

  7. יש לי איקס 8 שנת 2007 עם 50 אלף ק"מ ואני מרוצה עד הגג. חוץ מבלאי טבעי אין לי ולא הייתה לי שום בעיה איתו. את הרצועה אני אכן קונה בחו"ל ולא בארץ בגלל החיסכון. המראות באמת יורדות קצת בקיץ, מציק אבל לא נורא. את הביקורת על המושב אני לא מבין, הוא נהדר, אני שוקל 80 קילו ואני לא מבין על מה הכתב מדבר, הוא נוח מאוד גם אחרי כול השנים והקילומטרז' שעשיתי ולא מכאיב. דלק? אני עושה סביב 28 ק"מ לליטר או יותר (נוהג רגוע). עוד הערה מענינת, מעולם לא הייתי צריך למלא שמן באופנוע, הוא פשוט לא "אוכל" שמן. פעם אחת בתחילת הדרך שלי איתו הייתי צריך להוסיף קצת מים אבל כמו שאמרתי, זה קרה רק פעם אחת ב 50 אלף ק"מ. הקטנוע הטוב ביותר שהיה לי.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל