מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
פרפקט קוביה שמאל
לרט
סטפן
rok-straps רצועות קשירה 140
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
ברקום שמאל
תמוז
KTM עליון קוביה
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מונדיאל קוביה
HJC

הונדה MB5 – סיפורו של שיפוץ

הונדה MB5 – סיפורו של שיפוץ

ליאור ברוך ידוע ומוכר בקרב חובבי רכבי האספנות בארץ, הקים את אתר Classic-Car וכתב במשך מספר שנים את מדור המכוניות הקלאסיות במגזין אוטו. בשנים האחרונות החל ליאור לשפץ גם אופנועים קלאסים, תחום שעדין לא מפותח דיו בארצנו. ליאור היה חבר קרוב של טל שביט ז"ל והם חלקו ביחד את האהבה למכוניות ואופנועים ישנים עד לרמת הבורג. בכתבה ובתמונות של ליאור שמובאות כאן מסופר תהליך השיפוץ של הונדה MB50 שהיה משאת נפשם של בני הנוער בשנות ה-80'.


סוף דצמבר 2010, יום חמישי בצהריים, תוך שיטוט בפורום זה או אחר נתקלתי במודעה שפורסמה ממש באותם רגעים וכך נכתב בה: "למכירה הונדה MB5 שנת 1981 במחיר סימלי". "אין לי מושג מה זה" חשבתי לעצמי. MB5? שנת 1981? אלו השנים שבהם היפנים לא הורשו להיכנס ארצה, לא בדמות אופנועים, מכוניות או סושי. כמה הקלקות וגוגל אחד והתשובה נמצאה: אופנוע שיוצר ע"י הונדה בשנת 1980 בניסיון לשנות את עולם אופנועי ה-50 סמ"ק וליצור סטנדרט חדש. הצליחו או לא? לא מעניין אותי עכשיו, אני רוצה אותו! טלפון מהיר למוכרת, העברה בנקאית דרך האינטרנט ותוך בערך 15 דקות מהרגע שראיתי את המודעה התחדשתי לי, לפחות על הנייר, בהונדה MB5.

יום שבת בערב, טנדר סובארו שנת 1981 (כמה סמלי) של חבר נודב למשימה ואנחנו יוצאים לכיוון כרמיאל בכדי להעמיס את ההונדה על הטנדר בדרכו לביתו החדש. הטנדר מטפס בגבורה על הר ועוד הר עד שהגענו למושב קטן שאת שמו אני לא זוכר בשל הקור העז שהקפיא את האונה הימנית (או השמאלית, נו.. זאת עם הזיכרון). בחצר הבית נתגלה משהו אדום, שונה מכל אופנוע שראיתי עד אותו יום. התיישבתי על המושב ואחזתי בכידון תוך רכינה קדימה. משהו שונה בגוש החלודה הזה חשבתי לעצמי תוך סירוב לקום ממנו גלגלתי אותו עד לטנדר ולאחר שהבנתי שהחבר לא יסכים להעלות אותי איתו, ירדתי והרמנו ביחד את האופנוע לטנדר. יום ראשון בצהריים, העברת בעלות. זהו, האופנוע שלי.

לפרק את האופנוע עד לרמת הבורג לקח ערב אחד. 5 שעות ליתר דיוק וכל בורג, גומייה, קפיץ ומתג הופרדו אחד מהשנייה לאחר שנים של התבוללות יפנית. השלב הראשון מבחינתי היה מיון של החלקים לפי מה נראה טוב ומה באמת טוב, מה חלוד ובר שיפוץ ומה חלוד ולא נחוץ, מה מקורי ומה מקרי. לשמחתי כל החלקים באופנוע היו מקוריים לחלוטין והצצה על מחוון המהירות הראתה כ-17,000 ק"מ מקוריים ונראה שהטסט האחרון שהוא עשה היה בשנת 1986. יופי! למה יופי? כי לא היו הרבה שנים לבעלים קודמים או לבעלי מקצוע מפוקפקים לקלקל אותו ולתחוב לו חלקים כאלה ואחרים רק כדי שימשיך להתגלגל.

חפרתי קצת באינטרנט במטרה להבין מה בעצם הקטע של ה-MB5 הזה. בסוף שנות ה-70', הונדה שמה לה למטרה לייצר אופנוע 50 סמ"ק שיראה ויתנהג "כמו גדול". הם ציידו אותו בתיבת הילוכים בת 5 הילוכים (הייתה אופציה גם לשישה, כפי שהתברר אח"כ שיש אצלי), מעצור דיסק קדמי, מד סל"ד (קו אדום מתחיל ב-10,500 סל"ד! 50 סמ"ק להזכירכם) וגולת הכותרת: מנוע 2 פעימות שיכול להביא את ההונדה להיות מחזיקת שיא המהירות לאופנועי 50 סמ"ק בייצור סדרתי באותה שנה עם כ-100 קמ"ש מדודים (מדודים = לא על הספידומטר השקרן של כל ה-50 סמ"ק "תראה ציון! אנחנו על 115, בהרכבה!"). עם הקדמה באות הבעיות. רשויות שונות בארה"ב ואירופה לא אהבו את העובדה שילדים זבי חוטם (בארצות נוכריות רבות אין צורך ברישיון ל-50 סמ"ק, כידוע) יכולים בגיל 14 לעלות על אופנועים שמגיעים בקלות ל-100 קמ"ש וצפונה משם. בהונדה החליפו גלגלי שיניים והגבילו את המכירה של ה-MB50 לבעלי רישיון בלבד. הגבלה זו היא זו שחיסלה כל אפשרות של האופנוע להצליח שכן לבעלי רישיון לאופנוע "אמיתי" בחו"ל לא היה אינטרס לרכוש 50 סמ"ק צווחן ולאחר שנה של מכירות בארה"ב השיווק הופסק ומכירתו המשיכה רק במספר מדינות באירופה.

לשמחתי, מצאתי מספר אתרי אינטרנט שמוכרים חלקים לאופנוע (אגב, באירופה הוא נקרא MB50), אם מייצור חדש ואם NOS (New Old Stock) ואת החוסרים (מה שחלוד ומה שאבוד) הזמנתי דרך האינטרנט.  המטרה הייתה לשפץ את מה שאפשר ולרכוש כמה שפחות מתוך רצון לשמור על מקוריות אובססיבית. תוך מספר שבועות הגיעו כל החלקים שהוזמנו.

בשלב זה עדכנתי את טל שביט (ז"ל) שחלק איתי במשך שנים של חברות ועבודה משותפת את האהבה לדברים ישנים, מכוניות ואופנועים בעיקר, על הרכישה החדשה, תוך שאני מנסה להלהיב אותו על עד כמה שהדבר הקטן הזה מיוחד ושונה והוא הגיב בסוג של "אה… הקטנים האלה… לא ממש עושים לי את זה". חכה חכה, חשבתי לעצמי, חכה שתראה אותו כשהוא משופץ! אני מקווה שיש אינטרנט מהיר בגן העדן של האופנוענים (שלח תמונות של הבימוטה!) כדי שטל יוכל לראות את התמונות באתר שלו עצמו.

מלאכת השיפוץ החלה בתוך חדר בבית שקיבל את השם הזמני "החדר של האופנוע". השלדה ויתר מכלולי המתכת עברו ניקוי חול וצביעה, חלקי הפלסטיק השונים חודשו ונצבעו גם הם. כל הברגים וחלקי המתכת הקטנים עברו תהליך של ניקוי בחומצה וגילוון (ציפוי אבץ). המכלולים השונים חודשו ושופצו ולאחר כחודשיים האופנוע הובא למצב שהיה המטרה מבחינתי מתחילת השיפוץ – שחזור האופנוע ליום שבו יצא מבית החרושת.

הסתיים השיפוץ? לא ולא. חסרים עוד שני פריטים: מכסה פלסטיק קטן שמכסה את המצבר וכן המדבקות המקוריות של האופנוע. לאחר חודשיים שלמים של שיטוט אינסופי בעולם הוירטואלי והצקה לחצי מחנויות האופנועים באירופה, נמצא לבסוף באיביי מכסה הפלסטיק ובאנגליה נמצא מקום שמדפיס מדבקות כמעט לכל דו"ג שיוצר אי-פעם. עוד שבועיים חלפו, החלקים הגיעו, הורכבו והופ – יש אופנוע.

אין הרבה דברים שמשתווים לצליל התנעת המנוע בפעם הראשונה. שחרור מתח מלווה בקול צחוק של אושר קטן, עמידה בפיתוי לא להעלות סל"ד יותר מדי כי המנוע בהרצה. סיבוב קטן כדי לראות שהכל בסדר, יוני מ'יוני אופנועים י-ם' שעשה בדיקה והכנה לטסט וההונדה עם רישוי בתוקף, לאחר כ-25 שנה של המתנה ממושכת בחצר אחורית, אי שם בצפון הארץ.
תחילת חודש יולי ואני אי-שם באמצע ההרצה. 400 ק"מ עברו בסה"כ במהירות מרבית של כ-50 קמ"ש. אוטוטו ואסיים את ההרצה וסוף סוף אוכל להבין למה התכוונה הונדה, כשייצרה אופנוע קטן שמתנהג כמו גדול. המשך יבוא!

לתיעוד המקיף של השיפוץ ופרטים נוספים לחצו כאן

10 תגובות ל הונדה MB5 – סיפורו של שיפוץ

  1. האופנוע לא היה במצב רע כל כך. אבל חייב לתת ציון לשבח על העבודה והתוצאה הסופית.
    כל הכבוד.
    נתי

  2. ל-1. אולי האופנוע היה נראה סביר מבחוץ אבל זה לא מעיד על החלקים המכאניים. אופנוע כזה שעומד בחוץ בלי תנועה משהו כמו 10 שנים זה אומר שצריך לשפץ הכל

  3. כל החלקים במנוע היו תפוסים והיה צריך להיזהר לא לשבור אותם כשמנסים לפרק הכל. המזל שמבחינה חיצונית האופנוע היה במצב סביר. זו חתיכת התעסקות הדבר הזה

  4. והאופנוע מדהים.
    נ.ב. אינטרנט או לא, לדעתי טל ז"ל מעודכן…

  5. אופנוע פשוט ויפה – עושה חשק לרכב עליו. פשטות אני מתכוון מבחינת מכלול מכני.

  6. איזה שם נתנו פעם לאופנועים. 50MB נשמע הרדדיסק מעפן מאותה תקופה. 50TB נשמע כבר הרבה יותר טוב.

  7. אני הייתי הולך על R750 ישן…אבל זה ענין של טעם וחלומות זה ענין אישי

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל