מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
קונה אופנוע
פרפקט קוביה שמאל
לרט
סטפן
ברקום שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
KTM עליון קוביה
לרט
סטומפ
HJC
מונדיאל קוביה
הארלי שמאל
מתלה לקסדה

מוטו פוגש | הרוכב היפני היחיד במוטוGP: טאקה נקגאמי

מוטו פוגש | הרוכב היפני היחיד במוטוGP: טאקה נקגאמי

תמי גורלי | צילומים: MotoGP.com, LCR Honda IDEMITSU

למרות חשיבות היצרנים היפנים באליפות העולם לדו גלגלי, אין הרבה רוכבים יפנים בטופ העולמי. ב-45 העונות האחרונות רק תואר אחד הוענק ליצרן שאינו יפני באליפות היצרן (ב-2007 דוקאטי קטפה את התואר), אבל בתארים האישיים אף תואר במוטוGP לא הוענק אי פעם לרוכב ממוצא יפני; בקטגוריות הקטנות רק שמונה אליפויות, כשהאחרונה ב-2009 עם זכייתו של הירושי אאוימה באליפות ה-250 סמ"ק. בעשור האחרון נוצחו רק שישה מירוצים ע"י רוכבים ממדינת השמש העולה, שניים מתוכם במוטו2 ע"י טקאקי נקגאמי, המתחרה כיום בקטגורייה הבכירה עבור קבוצת LCR והונדה.

ההורים של טקאקי נקגאמי הם הורים כמעט כמו של כולנו, אנשים מן השורה, מהעיר היפנית צ'יבה, שפשוט אוהבים ספורט מוטורי ועקבו באדיקות אחרי הספורט כאוהדים. "ההורים שלי אהבו פורמולה 1, הם נהגו בקארטינג כתחביב והחליטו כשנולדתי שבעתיד שלי יהיה נהג מרוצים, אבל כשמלאו לי ארבע שנים לא הייתה אופציה להתאמן בקארטינג אלא רק באופנועים קטנים (פוקט בייק) אז הם נתנו לי אופנוע", מספר טקאקי, אז החל לרכוב כמעט כל יום אחרי שההורים חזרו מהעבודה. את המרוץ הראשון שלו סיים אחרון, המרוצים הבאים לא היו טובים יותר וכבר בגיל חמש ההורים – כמו שדחפו את בנם להתחיל – כך גם לא הסתירו בפניו את האכזבה "הם חשבו שאין לי את הכישרון ואחרי שסיימתי אחרון, הם הציעו שנעצור שם", היפני מספר על זכרונות ילדותו. דווקא הספק שהטילו בו הוריו דירבן את טאקה, הוא ניצח את המרוץ הראשון וההנאה לא איחרה לבוא. "בהתחלה, אם יכולתי לא הייתי מתאמן אלא רק רוצה את הרכיבה כתחביב, בשביל הכיף", מספר הרוכב בלעדית למוטו "ואז זה הגיע עם הזמן. כשהייתי בן תשע ההורים ביקשו ממני לבחור, הם העמידו בפני מכונית קארטינג ואופנוע וביקשו שאבחר בין ארבעה לשני גלגלים, אז בחנתי את שתי האופציות באותו היום במסלול ולפתע חששתי מאוד דווקא עם הרכב, הרגשתי שיש מחסום, ממש פחדתי אז אמרתי לאמא שאני מצטער ואני בוחר באופנוע. אני חושב שאכזבתי אותם קצת אבל הם תמכו בי מאוד כל חיי והם מרוצים, גאים על ההישגים שלי ומעריכים את החיים שאני מנהל כיום".

כיום ישנם ארבעה רוכבים יפנים במוטו3, אחד במוטו2 ובמוטוGP רק נקגאמי.

אבל לא כולם מעריכים את המאמצים של נקגאמי. במשך שנים, הרוכב שהיה הצעיר ביותר לזכות באליפות יפן ב-125 סמ"ק כשהיה רק בן 14, הואשם ע"י אוהדי הספורט במדינתו שאינו עובד קשה מספיק. היפני גויס לפרויקט ראשוני של דורנה שנקרא בזמנו 'האקדמיה של המוטוGP', לצד רוכבים כמו יונאס פולגר, בראדלי סמית וסקוט רדינג, והתחרה באליפות ה-CEV במקביל לאליפות יפן. העומס הרב של מרוצים, טיסות ושהות במדינה זרה נתנו את אותותיהן על הנער הצעיר שהיה זקוק לזמן להתרגל למסלולים, לאוכלוסיה ולצוות שלא מדבר יפנית. בתמיכה של אלברטו פוייג' ונקאמוטו סאן (ראש מחלקת המרוצים של הונדה) נקגאמי ויתר על התחרויות ביפן וב-2007 כבר סיים שישי באליפות ספרד והשתתף לראשונה במרוץ ברמה העולמית בולנסיה. את המרוץ ההוא הוא לא סיים אך את עונת 2008 כבר פתח כרוכב מן השורה בקבוצת I.C ודווקא עם אפריליה. "שתי העונות הראשונות היו קטסטרופה, לא הצלחתי לעשות כלום, התוצאות לא הגיעו ולא הסתדרתי, עשיתי הרבה טעויות ואיבדתי גם את המקום בקבוצת אונגטה, אז חזרתי ליפן, לא היתה לי ברירה", הוא מספר על השנים הקשות ברמה העולמית. אולי הקירבה הביתה או אולי התחרות הקשה ברמה העולמית עזרו לטקגאמי, שהצליח בעונה הראשונה לנצח מרוץ אחד ובשנייה לזכות באליפות, כשהוא מנצח חמישה מתוך שישה מרוצים ואת האחרון מחמיץ בגלל פציעה כשהיה ווילד קארד במוטגי עבור קבוצת איטלטראנס.

למרות שלא הצליח לצבור נקודות, הקבוצה האיטלקית הציעה לטאקה לשוב לרמה העולמית וזה קפץ על ההצעה כשהוא מסיים במיקומים ה-15 וה-8 בשתי העונות הבאות. לעונת 2014 טאקאקי גויס לפרויקט היפני של אידמיטסו, ענקית האנרגיה היפנית בניהולו של טדיוקי אוקדה – היפני המצליח בקטגורייה הבכירה. דווקא שם הרוכב הולך לאיבוד כשהוא מתקשה לעבוד תחת הצל הגדול של מנהל הקבוצה ומנהל פרויקט המרוצים של הונדה "לא היה לו קול תחת כאילו דמויות חשובות ומכובדות" מספרים היפנים המסקרים את אליפות העולם ועל הקשיים בקבוצה שכאילו נבנתה עבורו. אחרי פודיום שנפסל בגלל טעות טכנית של הקבוצה בעונת 2014, נקגאמי מטפס על הפודיום בפעם הראשונה ב-2015 ומנצח לראשונה במרוץ אסן ב-2016 תחת תנאי גשם קשים. את הניצחון השני צבר בסילברסטון עונה אחר כך וזה כבר חתם דרכו למוטוGP, יפני סדיר ראשון מאז עונת 2014 ואאויאמה. "לא ידעתי שנקאמוטו סאן דוחף כל כך ומעודד מאחורי הקלעים עבורי", מספר נקגאמי שחתום ישירות עם הונדה בשנתיים האחרונות וגם בחוזה לעונת 2020, "היה לי בעבר קשר עימו אבל לא ידעתי שהוא עושה כל כך הרבה כדי שאהיה חלק מהאליפות, גם הוא וגם אוקדה סאן, שהיה ראש הקבוצה בטים אסיה, עזרו לי מאוד ולמדתי על כל מה שעשו עבורי רק בדיעבד". השניים רצו להחזיר את התהילה לרוכבים היפנים, החלום של הונדה, למרות כל הניצחונות עם מארק מארקז, זה לקחת אליפות עם רוכב שלהם, "קל להסתכל אחורה ולומר כעת שאולי לא עבדתי קשה מספיק בעבר כשעזבתי את אליפות העולם וחזרתי ליפן, או בשנה הראשונה בקטגורייה הבכירה, אבל תמיד ניסיתי להראות את הפוטנציאל, לעשות את מיטבי, לעיתים מבחוץ זה לא היה נראה מספיק". טקאקי כאילו לא רוצה להעביר ביקורת על עונת הבכורה במוטוGP, על ה-RC213V שאפילו מארקז התקשה עימו ב-2017, כשרק בתמיכת הקבוצה הצליח לסיים את העונה עם שיפור ותוצאה מרשימה בוולנסיה.

החוזה של טאקאקי הוא חוזה משולש בין הונדה לרוכב ובין השניים לקבוצת LCR, כשהונדה מחליטים ומספקים לקבוצה את האופנוע וגם קובעים לקבוצה מי יהיה הרוכב.

עונת 2019 נפתחה מרשים, הונדה חברותי יותר "האופנוע הזה מתוק יותר, מהיר יותר", סיפר הרוכב והתוצאות הגיעו בהתאם, כשהוא מסיים בעשרייה עם טופ 5 במוג'לו ומספר, "זו הייתה העונה שבה עלי לשחק את המשחק, החוזה שלי עד העונה ואני צריך אופציה טובה לעתיד 2020-2021, צריך תוצאות טובות לקראת העתיד ואני מרוצה, לא מהכל, יש מה לשפר, אני בעיקר מרוצה ממוג’לו והדרך היחידה היא להמשיך ככה – כשאוכל לשוב לפעילות. ההצלחה הזו אחרי עונה קשה הייתה מותנית בכל, האופנוע השתפר בין העונות. האופנוע עם יותר כח, מגיע לטופ ספיד גבוה יותר וגם הרבה יותר נוח לרכוב עליו. אז הכל משתפר ביחד. הדבר הכי חשוב זה שצריך לקחת את כל המרכיבים – אפילו אם אינם מושלמים במאת האחוזים – כדי להראות מה אפשרי ולתת הופעה טובה. בעיקר העונה, כשיש כל כך הרבה רוכבים חזקים, כשכולם כל כך קרובים, כשיש יותר מ-15 רוכבים בפער של פחות משנייה בזמנים המהירים – אז אסור לעשות טעויות, וזה לא פשוט כלל. לפעמים נדמה לי שהיה הרבה יותר קל אם הייתי לוקח חלק בתחרות הזו בעידן אחר, רק לפני שנתיים-שלוש זה יכול היה להיות אחרת אבל אני מאוד מרוצה מהתחרות כרגע. אני מרוצה מהמצב, עם ניסיון של עונה אחת בקטגוריה הבכירה, כמובן שאני עדיין מתקשה וישנם מכשולים, אבל אנחנו לא מוותרים, לפעמים מצליחים לקחת רק צעד אחד או שניים קדימה וכמו עכשיו – כמה אחורה, אבל תמיד מנסים לשפר ולהשתפר, אני עובד קשה יותר. אפילו אני מופתע לפעמים מההישגים שלי, להיות בחלק מהאימונים רוכב ההונדה המוביל זו תמיד הפתעה לטובה", הוא אמר לפני המכה שחטף במהלך המרוץ של אסן שבה טעות של ולנטינו רוסי הוציאה אותו מהמרוץ וגרמה לפציעה בעקב ובכתף.

לטאקה שני ניצחונות, 14 פודיומים, חמישה פול פוזישנים והקפה מהירה אחת.

אחרי כל השנים באליפות העולם, טאקה הפך למעורב לדבריו "אני חושב שאני זן תערובת כרגע, אני מבין את הסטייל היפני אבל עם כל כך הרבה מרוצים באירופה ועם חברי צוות ממדינות שונות, אתה צריך להיות סטייל אירופאי, אי אפשר להישאר רוכב שמתנהל באופן יפני לחלוטין", מספר הרוכב בן ה-27 שמנהל את חייו כיום בעיקר בספרד, למרות שבימים אלו הוא מחלים מהניתוח ביפן, הוא יחזור לאירופה לקראת תחילת עונת 2020 כשיוכל לחזור להתאמן. הרוכב עבר להתגורר קרוב יותר למרכז העניינים אחרי שנים שבהן העדיף להישאר יותר קרוב לבית "אני מעביר יותר ימים במהלך העונה בספרד, חוזר ליפן פחות ופחות. התנאים לאימון נגישים הרבה יותר, בספרד קל להתאמן בפלאט טראק, מוטוקרוס או אופניים. ישנם אזורים הרריים ליד אזורי מגורים, זה טוב בשביל סיבולת ואפילו אפשר לבחור בין מסלולים שונים, או אפילו להתאמן עם מארקז. זה אידיאלי, כי ביפן אין כמעט מסלולים כאלו ובשביל למצוא הר ביפן צריך לנסוע שעתיים-שלוש מהבית. אפשר לראות שזו הייתה החלטה נבונה, מצאתי לי כאן מסגרת מתאימה, יש לי מאמן אישי ספרדי שאני עובד עימו, הוא אימן את אלכס קריוילייה בעבר והוא מבין ויודע מה צריך כדי לרכוב על אופנועים כאלו ומה אנחנו כספורטאים צריכים, זה מצריך שרירים מיוחדים, לא סתם להתנפח בחדר כושר, כי לזה אין שום משמעות בעולם הזה. אני חושב שאני יותר מפוקס על אליפות העולם כי אנחנו גם אף פעם לא יודעים מה יקרה בעתיד. זה הרבה לחץ כי זה גורם לי להיות דרוך יותר, זה נותן לי עוד מוטיבציה, מה גם שהקבוצה הם תמיכה נהדרת והם עוזרים לי מאוד ומעודדים אותי. יש כאן תחושה של משפחתיות, לא רק המכונאים, כל הצוות, הם מסייעים לי".

מאז תחילת אליפות העולם ניצחו היפנים 165 מרוצים וצברו שמונה אליפויות עולם.

החיבור בין נקאגאמי ללוצ'יו צ'קינלו, רוכב העבר ומנהל הקבוצה של LCR, אידיאלי; האיטלקי אינו מאיים על נקגאמי כמו האלילים היפנים עבורם רכב בעבר, הוא פחות נוקשה, מתקשר יותר, חברי, משפחתי אך עדיין מדריך ומסייע לרוכב להשתפר. צ'קינלו שמח שטאקה מצליח להבין מה הבעייה הגדולה שלו בכל הקשור לניהול מרוץ כשהוא עובד עימו במספרים והוכחות חותכות כדי שישפר את המיקומים שלו אחרי הזינוק, טאקה מאבד 1.3 מיקומים בממוצע לעומת 1.1 של רוכבים אחרים. "אני עדיין עובד על עניין הקרבות הצמודים במהלך המרוצים, אני עדיין לא ביכולות אידיאליות, זה מצריך אימון ותרגול, למשל במהלך האימונים החופשיים לרכוב בקבוצה, זה מאפשר לראות את הפערים בין אופנוע לאופנוע – וזה הסוד", מספר היפני בכנות "אני מעדיף לרכוב לבד באימונים, כך שאף אחד לא מפריע לזמנים, אך בעת מרוץ, כשכולם כמו חיות ומנסים להפריע לאחרים, לשבור קווים. אני מנסה להבין את הפערים, להבין את המרחקים שנפתחים בין אופנוע לאופנוע וזה משהו שאני עדיין מנסה לשפר".

היפני רק מחכה לחזור ולשבת שוב על ההונדה, בתקווה שלא יסבול עליה – כמו חורחה לורנסו, לשניים סגנון רכיבה דומה – ולכן בחר שלא להתעכב עם ניתוח הכתף, שרק נחלשה ולא איפשרה לו להמשיך להתחרות, ויתר על שלושת המרוצים הסוגרים של העונה, "סגנון הרכיבה שלי חלק, אני לא כל כך אוהב את הסטופ-אנד-גו אבל אני לא יודע אם אני הפתרון לבעיה של HRC, להפוך את האופנוע לחברותי יותר, כמובן שלא בחנתי עד סוף השבוע של קטלוניה את אופנוע המפעל של עונת 2019, ההונדה לא קל לרכיבה ואני סבור שמבחינת התפעול, זה הסגנון של ההונדה, וזה לא שאפשר לשנות את אופיו מהבסיס ולהפוך אותו לימאהה. אני מבין מה אני צריך מבחינת האלקטרוניקה, האחיזה, אבל התפעול זה ההונדה ועם זה אסתדר".

נקאגאמי וקראצ'לו חברי קבוצה אך עם שמות שונים ומחוייבויות נפרדות בגלל הסכמי חסויות.

נקגאמי ניסה להפעיל לחץ על הונדה לתת לו את הדגם של 2020, אך נאלץ להיות עונה נוספת הרוכב היחיד של הונדה עם דגם מיושן, "זה לא יהיה פשוט לנצח מרוץ וכדי לעשות זאת אני צריך אופנוע מפעל", הוא משיב לשאלה אם יוכל לנצח מרוץ מוטוGP, "אולי אם אהיה באותה עמדה כמו רוכבי מפעל אז אני יכול לומר כן, כי יש לנו את אותם האמצעים של רוכב וכלי אבל כעת ישנם משתנים רבים מדי. אני לא רוצה לומר, אבל התחושה הכללית היא שזה בלתי אפשרי, בואי נאמר שכמו תמיד אם תהיה הזדמנות אני רוצה לנצח ושלעולם אי אפשר לדעת".

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp

תגובה אחת ל מוטו פוגש | הרוכב היפני היחיד במוטוGP: טאקה נקגאמי

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
מטרו מגדל שמאל