מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
תמוז
KTM עליון קוביה
פרפקט קוביה שמאל
סטפן
לרט
ברקום שמאל
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל

דו"גרי עולמי – טיול מועדון הבורגמנים לאיטליה

דו"גרי עולמי – טיול מועדון הבורגמנים לאיטליה

מיס הילה

לפני כשבועיים סיפרנו לכם על מועדון הבורגמנים שהוא אחד ממועדוני הרוכבים הגדולים והפעילים בארץ. מועדון הבורגמנים עורך טיולים רבים ומושקעים בארץ אך גם יוצא לטייל ברחבי העולם. הפעם נביא את הסיפור שמאחורי טיול המועדון לאיטליה בקיץ 2008.

כשנתיים לאחר שעלה הרעיון לטיול הוחלט להוציא אותו לפועל. הטיול יצא במסגרת המועדון של עופר-אבניר, בראשות ג'קי חכים הידוע בכינויו ג'קי מהבורגמנים שיוזכר גם כג'קי הגדול ודרור לוי שעמל על המסלול לפרטי פרטים ברמת דיוק מדהימה. לאחר כחצי שנה של הכנה קפדנית הכוללת תחקירים, בדיקות וטופסולוגיה יצא לדרך הטיול  המיוחל. 14 ימים לצפון איטליה, האגמים ומרכז איטליה (טוסקנה). המסע כלל 22 כלים שעל גביהם 39 אנשים ורכב חילוץ אחד עם שמוליק הטכנאי. הטיול היה טיול מתמשך ולא "טיול כוכב". בכל בוקר היה צורך להעמיס את כל הציוד על הכלים ובערב לפרוק אותו לחדרים. ניג'וס לא קטן שיכול להיות קשה ומרגיז, בעיקר אם אתה רעב או עייף אחרי יום קשה במיוחד.
הכלים נשלחו לאיטליה בשתי מכולות עם עיגונים מיוחדים כמעט 3 שבועות לפני הגעת הקבוצה והמתינו לקבוצה שבועייםעד לתום המסע כדי את הכלים לארץ.

יוצאים לדרך
בבוקר יום ה', 26/6/2008, נחתה הקבוצה בשדה התעופה בוורונה, שם חיכה להם אוטובוס שלקח אותם לנמל וורונה הממוקם לחופו של הים האדריאטי. כאשר הגיעה הקבוצה לנמל נפתחו המכולות לראשונה והורדו הכלים הכלים ירדו מהמכולה. חלק מהכלים לא ממש רצו להניע כמחאה אך כעבור מספר טיפולים קלים הכל חזר לעבוד. נפלא! טוב, כמעט הכל נפלא.

הקבוצה החלה לצאת לכיוון מילאנו. לפני היציאה החבר'ה לא שכחו לומר את ברכת הדרך, ובאמת רבע שעה לאחר מכן ג'קי הקטן כבר עמד בצד עם הבורגמן שלו לאחר תדלוק של סולר למיכל הדלק שלו (הצעקות של ג'קי הגדול "לתדלק רק עם הפייה הירוקה" לא ממש עזרו אחרי הטיסה והנסיעה הארוכות). קובי הוכמן, שלא ישן כל הלילה כי בדיוק הגיע הזמן שלו לפתח חום גבוה, נשאר ביחד עם זוהר המאסף לגבות את ג'קי הקטן עד שיגיע הגרר ויפנה את האופנוע למוסך לטיפול בבעיה.
במילאנו הקבוצה נפגשה עם נציגות מכובדת של מועדון הבורגמנים האיטלקי שביניהם היה חבר מועדון בשם קובי גריאני, ישראלי לשעבר. קובי שמח לקראת הקבוצה והפך להיות המתורגמן הראשי.
הפגישות עם האיטלקים תוכננו בקפידה. ראשית, אפשר היה להיפגש רק בסופ"ש ולאחר מכן היה צריך לתאם את מיקום המפגש. על אף שראשי הקבוצות השתדלו שהפגישה תיערך במקום יחסית קרוב, עדין החבר'ה האיטלקיים נאלצו לרכב כ-170 ק"מ לכל כיוון בגשם זלעפות, רק כדי לאכול פיצה עם הישראלים. במפגש הוחלפו חולצות וטלאים של המועדונים שעד היום ניתן לראותם מתנוססים בגאווה בתמונות המפגשים של המועדון האיטלקי.
בערב חברו ג'קי הקטן וחוליית המאסף לקבוצה, לאחר שהבורגמן שלו חזר לתפקד ובלילה יצאו כולם לתור את העיר מילאנו בשיירה ארוכה של בורגמנים איטלקים וישראלים.

למחרת בבוקר יצאו שתי הקבוצות לרכיבה משותפת בחבל אאוסטה, או כמו שהגדיר את זה ראש המועדון האיטלקי "שתי גבעות פה בסביבה". מדובר היה בשני הרים מטורפים עם מעברים מדהימים ועיירות ציוריות שיושבות על מדרונותיהם. באותו הערב כולם הגיעו עייפים למדי למלון, אך כמובן לא וויתרו על ארוחת ערב משותפת במסעדת קונספט של נזירים. המועדון האיטלקי "עטף" את המועדון הישראלי בחום, עד כדי כך שהם הצמידו לקבוצה הישראלית בחור איטלקי שיצטרף אליהם בכדי להקל את הירידה מהאלפים לכיוון האגמים.

הרכיבה בקבוצה המשותפת הייתה חוויה נדירה. כאשר בכבישים צרים בהרים היה מסמן ראש הקבוצה האיטלקית לרכב המגיע ממול והוא היה יורד לשוליים ונותן לכולם לעבור. כשהקבוצה הייתה מגיעה לכיכר או צומת אז היו אלו נסגרות עד שכל הכלים עברו. בכלל הרכיבה אצל האיטלקים על הבורגמן זו חוויה אחרת. הם מתייחסים אליו כאל כלי ספורטיבי לכל דבר. ומה שהם יודעים לעשות עם הכלים האלה.. כל אחד מהם הוא אופנוען-אומן.
את צפון איטליה הקבוצה חתכה לרוחבה ממערב למזרח, מחבל אאוסטה הגובל עם המון-בלאנק בצרפת, דרך מעבר ההרים המדהים "סנט ברנרד הגדול" המוביל לשוויץ. הרכיבה הייתה על הפסגות האלפיניות היפות ומשם הם ירדו למקבץ האגמים דרך לאגו מאז'ורה. לאה טענה שיש לדאוג גם לנשים ודרשה רומנטיקה, אז אורגנה הפלגה ל"אי היפה" (איזו לה בלה). הטיול המשיך לאורך האגם המתפתל דרך הכפרים המדהימים עם הוילות הנוצצות של צפון איטליה ומשם הם גלשו דרך מעבר הגבול לשוויץ. הקבוצה ביקרה בעיירות השוויצריות הנפלאות לוקארנו ולוגנו והמשיכה בחזרה לאיטליה לכיוון אחד האגמים המרשימים ביותר בצפון איטליה, הלא הוא אגם (לאגו) קומו. משם עלתה הקבוצה בפיתולי ההר אל הכפר הממוקם במרומיו והתמקמו במלון יפהפה עם נוף עוצר נשימה שמשקיף אל האגם.

הטיול המשיך למחרת כאשר הקבוצה כבר דהרה לעבר מדונה די קמפליו, עיירת סקי אקסקלוסיבית על פסגות הדולומיטים, לאורך אגם קומו בכביש מנהרות ארוך במיוחד כאשר הם עוברים ממנהרה אחת לשנייה וכולם צופרים מרוב התרגשות. האדרנלין היה בשמיים. בדרך למדונה, בין כביש המנהרות לסונדריו, ירון מדווח על בעיה בצמיג האחורי שלו. עוצרים במוסך לבדוק את הבעיה ומתברר שירון קיבל בלון. לא מתרגשים יותר מידי, הרי יש להם את שמוליק המכונאי וגם צמיגים מהבית, אבל אז מתברר כי הצמיג הלך לאיבוד וצריך לרכוש צמיג חדש. כמובן שבמוסך אין צמיג מתאים והגיעה שעת הסייסטה שלהם. מסתבר שהעסק הולך לקחת הרבה זמן, אז מקבלים החלטה ודרור ממשיך להוביל את הקבוצה לכוון היעד ואילו ירון נשאר עם מחלקה מסייעת הכוללת את ג'קי הגדול, שמיל וקובי הוכמן שיחברו לשאר הקבוצה בהמשך

מדונה די קמפיליו
צריך להיות שם כדי להבין על מה מדובר. עיירה קלאסית יפיפייה ומטופחת עם בתים ונופים מצוירים במכחול. דמיינו לכם אספלט משובח, שחור וטרי שעבר שטיפה עם כבאית והוא נקי כל-כך שאי אפשר למצוא עליו גרגר חול אחד. עליות חדות, שיפועים מושלמים לכביש ושדה ראייה עד האופק. את הכביש הזה ארבעת הרוכבים שהיו צריכים להדביק את הפער ולחבור לקבוצה קיבלו במתנה. בקבוצה גדולה אתה חייב לרכוב מתון מאוד, אבל בארבעה כלים זו כבר אופרה אחרת! אחד אחרי השני הם פתחו מצערת מלאה את הכביש עד שהגיעו לעיירה היושבת על גג העולם. כשארבעת הרוכבים הגיעו למעלה הם חייכו אחד לשני והבינו שהפנצ'ר של ירון היה מתנה וזו הייתה נסיעת חייהם.
הטיול המשיך לכיוון פארק הדולומיטים שנמצא בצד המזרחי של האוטוסטראדה A4 ממעבר ברנר באוסטריה לכוון ורונה באיטליה. כמובן שהם לא פספסו יום של שוק בכפר פינזולו ששכן על הדרך עם אספרסו בבית קפה עם מרפסת מדהימה הצופה על לאגו טיבינו והכרמים המדהימים של צפון איטליה.
כמובן שאם הם הגיעו עד לכאן עם הבורגמנים שלהם, אז חייבים להיכנס איתם לאחד מהכרמים ולבדוק מה מצב הבציר השנה.
משם, דרך חבל טרנטו, המשיכה הקבוצה באחד הכבישים היפים ביותר בדולומיטים דרך עמק אגן (Eggenn Tal).  בדרך הם עצרו לקטיף דובדבנים ולמנוחה קלה והמשיכו לייעדם – העיירה הציורית Canazei במרכז הדולומיטים. כשהגיעו לעיירה הקבוצה גילתה שחסרים לה שני רוכבים. מתברר ששלום המכונה "פונגי" (פטריות באיטלקית) ויעקב ז"ל הצלם שליווה את המועדון, לקחו דרור לעצמם, פספסו פנייה והלכו לאיבוד. בדיעבד התברר שהם הגיעו לאזור הררי, בלי אף נפש חיה שאפשר לשאול וכמעט בלי דלק. לאחר מאמצים והפעלת החמ"ל בארץ נמצאה האבידה.

אספרסו על המרמולדה
הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בקיץ חם, אפילו אם אתה באיטליה, זה לחפש קצת שלג. וזה בדיוק מה שהקבוצה עשתה כאשר רכבו כולם לכיוון פארק הדולומיטים והמשיכו על גדות סכר מדהים למרגלות הר המרמולדה המושלג. כולם החנו את האופנועים למרגלות ההר ועלו לפסגה בעזרת רכבל אישי (בעמידה) לעוד הפסקת אספרסו. משם הקבוצה המשיכה לאגם גארדה, ונחתה בקצהו הצפוני שלו, ריווה דל גארדה. הרכיבה המשיכה לגדה המערבית שאמנם פחות מתויירת אך גם היא מרובה בפיתולים ונופים מדהימים. המסלול המשיך ברובו בדרכים צדדיות ומפותלות עם נופים כפריים טבולים בכרמים, אגמים ופרחי חמניות צהובות, אך על מנת לעמוד בלוח זמנים מדי פעם הם עלו גם על אוטוסטרדות מהירות. הבעיה היא שכאשר רוצים להעביר 22 קטנועים באוטוסטראדה מתעכבים זמן רב במעברים לכן פיתחה הקבוצה שיטה: דרור עוצר ראשון במעבר, כולם מסתדרים בטור אחריו. בינתיים לאה (אשתו, שתחיה) קופצת מהאופנוע ומעבירה במהירות את האופנועים שניים-שניים כשהיא דואגת לתשלום בהתאם לנדרש.
משם הם המשיכו במסלול לחבל אמיליה רומנה, לעיירה פיאצ'נזה, שם פגשו את חברי מועדון בורגמנים האיטלקי ממחוז טוסקנה שהצטרפו אליהם לטיול משותף. בערב כולם היו מאד רעבים, אך היה קשה למצוא מסעדה טובה עם מטבח פתוח.
ביחד עם האיטלקים יצאו כולם יצאו למרנלו, שם ממוקמת חברת פרארי האגדית ובילו במוזיאון פרארי בסמוך למפעל. מאוחר יותר, הם ביקרו גם באזורי מסלולי המבחן של החברה והמשיכו לטייל עם האיטלקים בבולוניה ובכפרים ציוריים אחרים בטוסקנה.
בבולוניה העבירה הקבוצה את הלילה האחרון במסע כאשר למחרת נסעו כולם שוב לנמל וורונה להעמיד את הכלים בחזרה במכולה.

אז מה היה לנו שם?
13 לילות, 14 ימים, 22 בורגמנים ו-3,000 ק"מ של הנאה צרופה ומתמשכת באחד הטיולים המושקעים של מועדון רוכבים ישראלים כלשהו. כן ירבו.

הגלריה המלאה של טיול הבורגמנים לאיטליה בדף הפייסבוק של דו"גרי

4 תגובות ל דו"גרי עולמי – טיול מועדון הבורגמנים לאיטליה

  1. לא השתתפתי בטיול הזה, אלא בשני שב-2010 לאוסטריה.

    אני רוצה להגיד שהרכיבה בקבוצה כזו בחו"ל היא חוויה מדימה, הרבה יותר כיף מלרכב לבד.

    נהנינו מהנופים, נהנינו מהחוויות ביחד, נהנינו מהרכיבה עצמה, וחזרנו כמו משפחה אחת.

    שווה כל גרוש.

  2. כתבה יפה מאד החושפת משהו מהחוויות שעברו חברינו בחו"ל. יחד עם זאת וכמי שהשתתף בטיול השני לחו"ל, בשנת 2010, אני רוצה לציין שאף לא כתבה אחת, ותהיה מפורטת ומשקפת ככל שתהיה, אינה יכולה להביא באמת את התחושות, הצבעים, הריחות, האוויר והאווירה להם נחשפנו במהלך הטיול/הרכיבה המשותפת בחו"ל. אני יכול לציין שבעקבות הטיול ו"חשיפת פניהם" האמיתיים של החברים שהשתתפו בטיול, על הפירגון, הסיוע וההתחשבות ההדדית למדתי שאין מדובר "במועדון" במובן הקלאסי אלא יותר ב"משפחת בורגמן ישראל".

  3. כתבה מעניינת, הטיול נשמע WOW.דרור, שמעתי על הטיולים והמסלולים המעניינים שאתה מארגן בחו"ל. על דברים כאלה אומרים דרור תעשה לי ילד, אך הפעם אשמח אם תפרסם את הטלפון שלך שנוכל ליצור איתך קשר, אולי נוכל להוציא טיול לחו"ל.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל