מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

מטרו ימין 4
ברקום
ייעוץ קניה – עליון מתחת ללוגו
אינדיאן ימין
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
שרקו
קונה אופנוע
אבניר קוביה שמאל
לרט
אוגוסטה קוביה הכי עליון
רפידו
תמוז
1 על 1
סטומפ
לרט
רוית דדוש עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אופנוסנטר קוביה שמאל
אינדיאן קוביה שמאל
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
HJC
ברקום שמאל

איך אומרים מוקה בגרמנית? אופל מוקה במבחן דרכים

איך אומרים מוקה בגרמנית? אופל מוקה במבחן דרכים

שי שיוביץ

השורה התחתונה
מצד אחד, האופל מוקה מביאה מראה יחודי, הרמוני ו"אירופאי", חווית נסיעה ונהיגה טובה, מנוע חזק ועוד. מצד שני, האבזור לא יפיל אף לסת ממקומה, והגודל (הקוטן?) קצת יאכזב חלק מהאנשים שיצפו למקדם פוזה רציני יותר. מחיר של 144,990 ₪ ממקם את האופל מוקה בקצה העליון של רכבי הקרוס-אובר הקטנים, ומציב בפניה תחרות לא קטנה גם מצד הרכבים היותר גדולים (כמו הספורטאז' למשל). אולם בסופו של המבחן המוקה הקטנה והכתומה הצליחה להרשים אותנו באיכויותיה- למרות המחיר המעט גבוה, מה שגורם לנו לומר לכם כך: אם אתם חושקים ברכב פנאי רך, איכותי ויחודי שעדיין אין אותו לכולם- האופל מוקה בהחלט צריכה להיות ברשימת הקניות שלכם.

וקצת יותר בהרחבה

גם אופל רצתה ג'וק, אבל לשמחת כולנו היא קראה לו בשם קצת יותר אכיל, מוקה. המוקה הוצגה ממש לאחרונה, והיא זהה למעשה לשברולט טראקס, כאשר המידות, המנועים ואף העיצוב החיצוני דומה למדי. לחובבי הטריוויה, בארה"ב תוכלו למצוא את המוקה תחת מותג ביואיק, ושם היא נקראת "Encore".

 

עיצוב, תא נוסעים, שימושיות

למרות הבסיס הזהה והעיצוב הדומה לשברולט, אנו חושבים שעיצוב המוקה נעים יותר לעומת הטראקס, עם ניחוח אירופאי ברור ומובחן יותר ותחושת "קלאס" גבוהה יותר. עיצוב החלק הקדמי אינו מותיר ספק באשר לזהות היצרן, ועיצוב דופן הרכב הבולט מבוצע בקווים מעט מעוגלים יותר יחסית לריבועיות השברולט. רק מאחור המראה כמעט זהה לאחות האמריקאית, כאשר "מגיני גחון" כסופים מפלסטיק דואגים לשדר קשיחות וענייניות. את החבילה הנאה משלימים חישוקי 18" נאים המחמיאים מאוד לעיצוב הרכב ומוסיפים לאפיל ולתדמית הקשוחה. הצבע הכתום של רכב ההדגמה התאים למוקה מאוד, והבליט את המראה הייחודי והבולט, שאלמלא הצבע הזועק היה נעלם במקצת.
תא הנוסעים מדבר בשפת "אופל" שתהיה מוכרת מאוד לכל מי שנסע באחד מדגמיהם בתקופה האחרונה, ושומר על יתרונות המראה "העוטף" עם איכות החומרים הטובה, ומצד שני- על החסרון העיצובי והתפעולי הנגרם מעודף מתגים מבלבל ולא תמיד אינטואיטיבי. חלק מהמתגים גם פישלו קצת עם תחושה פלסיטיקית מופגנת ו"עתיקה", תחושה שמקומה לא ימצא ברכב מודרני ביותר שעולה 145,000 ₪. אולם התחושה הארכאית מופגת באמצעות מערכת שמע בעלת צג מרכזי גדול, היודעת להזרים את המוזיקה מהטלפון, ואף להציג את שמות השירים, אנשי הקשר וה- SMS בעברית על המסך. אהבנו. חבל רק שתפעול המערכת אינו אינטואיטיבי ומבוצע ע"י מתג סיבובי בעל איכות פחות ממדהימה, ולא ע"י מסך מגע לדוגמה. בפרק האחסון תוכלו למצוא שני תאי כפפות שימושיים, מחזיק כוסות מצוין, תא קטן נוסף מתחת למתגי התאורה, ותא נסגר נוסף בין המושבים הקדמיים. יפה אופל.

האבזור התקני מכובד- אך לא פורץ דרך. היתה חסרה לנו בקרת אקלים מפוצלת, וכל מיני חיישנים ממינים שונים, כמקובל היום בתעשייה (אור, בלימה עצמאית, וכו). אבזור הבטיחות סטנדרטי, אולם זה הספיק למוקה כדי לקבל לציון של 5 כוכבים במבחן ה E-NCAP.

ההגה מצופה העור נעים מאוד למגע בצורה יוצאת דופן, ואף הזכיר לי במקצת את ההגה של ה- 235M הזכורה לטוב… הכסאות מעט קשיחים- אך עדיין נוחים, וגם אחרי נסיעה ארוכה מאוד לא נרשמו כאבים או מחושים שונים. המרווח טוב עם בונוס של מרווח ראש ענק, וגם מאחור יש לא מעט מקום, כאשר למרות הרוחב הפנימי הצנוע משהו ומסעד מעט קצר וחסר תמיכה, גם שלושה מבוגרים יוכלו למצוא מקום סביר בלי לחנוק אחד את השני. שדה הראיה טוב מאוד, גם בזכות המיקום המיוחד של מראות הצד (שקצת הציק לחלק מהנהגים).
את הרשימה סוגר תא מטען בגודל של 356 ליטרים. לא רע יחסית, אך יש לקחת בחשבון את שפת ההטענה הגבוהה הנגזרת מגובה הרכב.

 

מנוע, ביצועים, התנהגות

את המוקה מזיז מנוע 1.4 טורבו , שגם הוא מוכר משלל דגמי אופל ושברולט (אסטרה, זפירה, קרוז, סוניק RS ועוד…). המנוע מספק 140 כ"ס ומומנט של 20.4 קג"מ בטווח שבין 1850 ל- 4900 סל"ד , ומשודך לתיבה האוטומטית המוכרת מ- GM עם שישה הילוכים.

להבדיל מהניסיון שלנו עם יחידת ההנעה הזו בסוניק, הפעם המנוע היה מנומס ונעים להפליא. נכון אמנם שבידוד הרעשים שלו לא מדהים, אולם צלילו גברי ומחוספס משהו- בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, ובכל מקרה צליל המנוע היה מעודן מספיק כדי לא להפריע.

אז נכון, אין לו הרבה כוח בתחתית הסל"ד- ובחלק העליון שלו הוא רועש וקצת מחוספס. אך כאשר המנוע מתעורר אחרי שהמחט עוברת את סימן ה- 2000 סיבובים- הדחף המתקבל מספק מאוד, נינוח ובשרני במידה, ותיבת ההילוכים עובדת בצורה חלקה ומהירה, ושומרת על המנוע ברצועת הכוח הנוחה לו ולנהג. המינוס היחידי נרשם לחובת תפעולה הידני של התיבה, אשר דורש מהנהג להעביר את הידית למצב M, ורק אז הוא יכול לתפעל את ההילוכים ממתג +/- הממוקם בראש הידית. שנאנו את זה בשברולט אימפלה ובסוניק, ולא ברור לנו איך (או למה) אופל החליטה לאמץ את הפתרון הזה.

למרות הספק טוב של 140 כ"ס, אין לשכוח שהמוקה ממש לא מגיעה בגרסת הדיאט, ושוקלת מעל 1400 ק"ג. כתוצאה כך הביצועים לא מדביקים את הגב לכסא, אך עדיין טובים מספיק בכל קנה מידה נורמאלי, עם תאוצה ל-100 של 10.7 שניות ומהירות מרבית של 191 קמ"ש. צריכת הדלק לא רעה בכלל, ועומדת על קצת מעל 10 קמ"ל בתוך העיר, 13.5 קמ"ל בנסיעה בינעירונית רגועה, כאשר בממוצע המבחן (הרגוע ברובו, יש לציין) הגענו ל- 12 קמ"ל מכובדים למדי.

התחושה העיקרית המתקבלת מהמוקה היא של נינוחות. הנינוחות מתחילה מפעולת המנוע הבשרנית, ממשיכה בתפעול המכשירים וההגה (אשר מקבל ח"ח מיוחד על משקל טוב ולא קליל מדי), ומקבלת חיזוק בדמות בידוד רעשים (כביש ורוח) לא רע בנסיעה רגועה (למרות שהיה יכול להיות יותר טוב, בעיקר במהירויות של כביש 6). פעולת המתלים רכה מעט ומצליחה לסנן חלק גדול מהשיבושים, כך שרוב הזמן נוחות הנסיעה מקבלת ציון טוב. אחיזת הכביש גבוהה מאוד והתגובה המתקבלת מההגה מעל הממוצע, כך שלמרות שלא זה הרכב שיגרום לנהגו להטיח אותו אל תוך הפניות, המוקה מאפשרת קצב תנועה מכובד ובטוח למדי גם בכבישים מפותלים. כתוצאה מכלל הדברים הללו, נוחות ונינוחות הנסיעה במוקה מאפשרת לגמוע מרחקים בלי להרגיש עייפים או מוטרדים.

 

אופל מוקה, הזווית הנשית / רחל ריכטר

ברגע של נוסטלגיה נזכרתי בימים עברו, בהם מבט חטוף אחד על רכב היה מבהיר בשבריר שניה לאיזו קטגוריה הוא משתייך. היום הקטגוריות, ותתי הקטגוריות (שלא להזכיר את תת-תתי הקטגוריות) יוצרים אתגר שהיחידים המסוגלים לעמוד בו בכבוד הם כתבי רכב מנוסים וחובבי התחום הנלהבים בלבד. המוקה היא בדיוק מסוג הרכבים ששולחים אותי למגדיר הרכבים הישראלי, וגורמים לי לנסות להבין על מה בדיוק אני נוהגת. סוג של ג'יפון. נראה לי.

המראה של המוקה בהחלט מכיל אלמנטים של ג'יפון קשוח, יחד עם עיצוב זורם של האצ'בק משפחתית אפורה ופשוטה. באופן מפתיע, האלמנטים המנוגדים שוכנים בהרמוניה אחד עם השני ויוצרים מראה מוצלח למדי (למעט המחושים, סליחה, מראות הצד).

המאפיין הבולט ביותר בתא הנוסעים הוא כמות המתגים. אופל, בהחלטה לא ברורה, בחרה לשתול בתא כמות מתגים שמתחרה בלוחות החשמל במגדלי אקירוב. איפה? איפה שרק אפשר- על הדשבורד (למעלה, למטה ובאמצע), על ההגה, מתחת להגה, משמאל להגה ועל הדלתות. ריבוי המתגים יוצר סביבה שאינה ידידותית למשתמש, כמו גם התפעול של מסך הכאילו-מגע, שמתבצע גם הוא באמצעות… לוח המתגים. חבל. במבט רחב יותר, תא הנוסעים יפה (כולל דוגמת המושבים האחוריים שאהבתי במיוחד), עם מרווח פנימי נוח מאוד ואיכות חומרים טובה.

חווית הנהיגה במוקה זקוקה גם היא להגדרה משל עצמה. הנתונים הטכניים דווקא מוכרים היטב מרכבים אחרים- מנוע טורבו 1.4 עם 140 כ"ס- אך פה צורפו לתיבת הילוכים מוצלחת בהרבה ויצרו חווית נהיגה מלאת חן ומאוזנת להפליא.
הנהיגה במוקה חלקה, לא מתאמצת מצד אחד ולא ממריאה מצד שני, בדיוק במידה הנכונה לאוהבי נסיעה רגועה. הביצועים של המוקה בהחלט מכובדים, והתחושה שמתקבלת היא של רכב בטוח, ושל נהיגה מהנה, ללא כל מאמץ.
אופל מוקה נתונים טכניים:
מנוע: בנזין 4 צילנדרים, 1364 סמ"ק, טורבו
הספק (כ"ס/סל"ד): 140/4900-6000
מומנט (קג"מ/סל"ד): 20.1/ 1850-4900
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים
האצה 0-100: 10.7 שניות
מהירות מירבית: 191 קמ"ש
הנעה: קדמית 
אורך/רוחב/גובה (ס"מ): 427.8/ 177/ 165
בסיס גלגלים (ס"מ): 255
משקל (ק"ג):1409
מיכל דלק (ליטר): 53
נפח תא מטען (ליטר): 356
צריכת דלק משולבת (נתוני יצרן): 14.7 קמ"ל
צריכת דלק מבחן: 12 קמ"ל
מחיר: 144,990 ש"ח 

14 תגובות ל איך אומרים מוקה בגרמנית? אופל מוקה במבחן דרכים

  1. 140 כס לא מטיסים היום אף רכב מודרני ,בטח לא גיפון עם 1400 קג" ,מה גם שזה יחסי לתחושה של כל אחד.

  2. אחלה רכב עשיתי נסיעת מבחן ישיבה גבוהה ונוחה עולה בכמה רמות מהמתחרות הגדולות יותר רכב אירופאי אני קונה ולא רץ אחרי העדר שקונה ספורטג אוטו גרמני נשאר אוטו גרמני המבין יבין

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל