מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
פרפקט קוביה שמאל
מוטוליין עפולה
לרט
ברקום שמאל
סטפן
קריפטונייט
לרט
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
KTM עליון קוביה
מונדיאל קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטומפ
HJC
מתלה לקסדה
הארלי שמאל

ללכת שבי אחריה ׁ(מבחן דרך אימפלה בוידאו)

ללכת שבי אחריה ׁ(מבחן דרך אימפלה בוידאו)

שי שיוביץ

צילום: אריק רוזנבלום

השורה התחתונה:

גם לאחר התפכחות (רוב) הישראלים מהחלום האמריקאי, עדיין יש משהו מאוד ממכר ומיוחד ברכב עם אורך של מעל 5 מטר, ביחוד אם על אפו מתנוסס הפרפר המפורסם ביותר בעולם. במידה ותרכשו את האימפלה לבית שברולט, תקבלו את יחס השקל-מטר-פאר הטוב ביותר כיום, ללא ויכוח. נכון שיש כמה נקודות שבהן היא נופלת לעומת המתחרות הגרמניות הגדולות (סדרה 7, אודי A8) , אבל לפני הכל- חייבים שלזכור שעם מחיר המתחיל ב- 219,900 ש"ח היא עולה בין שליש לחצי מהן- וברוב המקרים עושה את העבודה לא פחות טוב, ובזה מסתיים כל נסיון לוויכוח.

וקצת יותר בהרחבה:
האימפלה של שברולט נמצאת איתנו כבר מעל לחצי מאה, וזה בהחלט מספיק זמן כדי לאפשר לאימפלה להפוך לאייקון מוטורי- גם אם כל קשר בין הדור החדש למקורי מקרי בהחלט. בארץ מכורתה האימפלה מעולם לא נועדה לשמש תחרות לרכבי הפאר, אלא יותר לספק תחבורה מפנקת, נוחה ואמינה במחיר שפוי יחסית. במשך השנים האימפלה מעט איבדה את דרכה היחודית ואת העיצוב המזוהה שלה והפכה לעוד מכונית אמריקאית גדולה ומשמימה, עם נתוני מכירות צונחים ולקוחות שהגיעו בעיקר מתחום חברות השכרה וציי רכב.
שברולט הבינה את המסר, והדור האחרון שהוצג לא מזמן מציג את שפת העיצוב החדשה והזוויתית של שברולט, עם רמת אבזור וגימור שעלתה פלאות.

עיצוב, תא נוסעים, שימושיות
המראה החדש והזוויתי של שברולט משתלב באופן מוצלח עם מימדי הענק, במיוחד בחזית המצויידת בפגוש עמוק ומאיים. גם בצדי הרכב העיצוב המיוחד ממשיך עם קפל כוחני מעל הגלגלים האחוריים, וחישוקי ענק בגודל 19 אינץ' המוסיפים גם הם לאפיל. מאחור המצב קצת גמלוני ואנונימי מדי לטעמי, וקשה לזהות במבט ראשון מאחור שמדובר בגברת הגדולה והמכובדת.
תא הנוסעים מזמר מנגינות שונות לחלוטין: לא עוד מכונית לציים, אלא תחרות לא רעה בכלל ליקרות מבית GM- קדילאק למשל.
האבזור איתו מגיעה האימפלה מרגיש אין סופי- כולל מערכות בטיחות מתקדמות הכוללות עשר (10) כריות אוויר, התראה על התנגשות קדמית (ועובדת מצויין), התראת שטח מת במראות, התראה על סטייה מנתיב ועוד. יש עוד אביזרים מגניבים כמו הנעה מרחוק בעזרת השלט (בדגם הLTZ המאובזר שנבחן), שקע V230 ליושבים מאחור, מסך מגע 8 אינץ' המסתיר מאחוריו תא אחסון, מושבים מתכוונים חשמלית- ובאמת שהיריעה עוד ארוכה. את האבזור הרב מלווה דיפון עור בתפירה כפולה בכל מקום, שפע של כפתורים על ההגה, ופס תאורה ש"רץ" לאורך כל הדשבורד והדלתות ומוסיף אווירה מאוד מיוחדת בלילה. לוח השעונים ברור וקריא, ותפעול בקרת האקלים פשוט ואינטואטיבי בלי התחכמויות מיותרות ומעצבנות- ועם כפתורים גדולים וברורים, בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים… רק חבל שמערכת השמע המצויינת לא תמיד קלה לתפעול עיוור. כמו כן ניתן למצוא בכמה מקומות ידיות ומתגים המשמשים רכבים אחרים בקונצרן (כמו הקרוז ודגמי אופל) ולפעמים גם פלסטיק מעט פשוט, אבל זה יקרה רק אם תחפשו היטב ובמכוון.

האס הגדול (תרתי משמע) של האימפלה הוא הגודל. יש כל כך הרבה מקום, כולל לאנשים בעלי מידות אמריקאיות. המושב האחורי פשוט ענק עם מרווח רגלים אין סופי, ולעין הישראלית שלי היה קצת קשה להאמין עד כמה שהמכונית הזו מרווחת ונוחה. את תמונת הגודל משלים תא המטען, עם 532 ליטר בנפח. וכמו ששחר הדגים בסרטון- התחושה היא שאפשר לעבור לגור שם.

מנוע, תמסורת, ביצועים
באופן מסורתי ברכבים מבית הדוד סם, האימפלה מגיעה עם מנוע עוצמתי וגדול. לא, לא מדובר ב- v8, אלא "רק" v6, 3.6 ליטר- אבל עם טונות של כוח, 305 כ"ס ו- 36.4 קג"מ. כל הטוב הזה מחובר לתיבת אוטומטית בעלת שישה הילוכים, ונתוני הביצועים יותר ממכובדים: 6.8 ש' ל-100 קמ"ש, כאשר משום מה שברולט ישראל אינה מפרסמת את נתון המהירות המירבי. אנחנו יכולים להבטיח לכם שהוא גבוה מספיק לכל שימוש הגיוני…
הבעיה העיקרית היא בתחושות שהמנוע מספק. בסל"ד נמוך אין כמעט עם מי לדבר,כך שבמידה ורוצים להאיץ יש לשתול את רגל ימין עד הרדיאטור ולהמתין לקיק-דאון שיביא את המנוע לרצועת הכוח- ואז התחושה היא כאילו עוד שניה מתרחשת פה המראה…
ההסבר מגיע מדף הנתונים, האומר שנתון המומנט המירבי מגיע רק ב- 5200 סל"ד גבוהים, ונתון ההספק המירבי מגיע רק ב- 6800 סיבובים גבוהים עד מאוד- ולא אמריקאים בעליל. ההילוכים ארוכים מאוד, ואחראים לחלק גדול מהתחושה הרגועה מדי. לזכות התיבה יאמר שהורדת ההילוכים מתבצעת במהירות רבה, כאשר גם בשימוש רגיל התיבה עובדת בצורה חלקה להפליא עם תגובות מהירות.
שלא תבינו לא נכון- לא מדובר ברכב זחלן או עצלן, ההיפך הוא הנכון, זו רק תחושה הנובעת לעיתים רחוקות מאופי הפעולה של המנוע ומאורך ההילוכים. ביקורת נוספת מגיעה לאופי המסורבל של תפעול ההילוכים הידני, שאינו מעודד כלל העברת הילוכים בצורה כזו. במידה ורוצים לתפעל באופן עצמאי את ההילוכים, יש להעביר את הידית למצב M, ורק אז אפשר להעביר הילוכים דרך מתג קטן המסומן ב +/- על גבי הידית עצמה. מאוד לא נוח ולא אינטואטיבי. המזל הוא שב-99% מהמקרים התיבה יודעת לעשות את העבודה בעצמה בצורה מצויינת, ואינה דורשת כלל התערבות אנושית. צריכת הדלק מעלה מהאוב את האמריקאיות של פעם, עם נתון של 6 ק"מ לליטר בממוצע המבחן. כרגיל אוסיף ואומר שבנסיעה רגועה ויומיומית אפשר להשיג תוצאות טובות יותר.

אסור לשכוח שלמרות השם המטעה (אימפלה= איילה בעברית) השברולט הזו רחוקה מלהיות קלילה, עם כמעט 1.8 טון לפני נהג ונוסעים. המשקל מורגש בנסיעה- אולם לזכותה יאמר שריסון המתלים טוב, ואין כמעט נדנודים מיותרים כמיטב המסורת האמריקאית. ניתן לנסוע איתה במהירות ובביטחון, כאשר רק ההגה מעט פוגע בחגיגה, כיוון שהוא קל ומעורפל מאוד ואינו מוסר שום מידע על המתרחש. בסופו של דבר חשוב לזכור שהאימפלה אינה מיועדת לתקוף פיתולים כמיטב המתחרות הארופאיות (למרות שהיא יכולה לעשות זאת), והיא תהיה במיטבה על הכבישים המהירים- שקטה מאוד, נוחה מאוד ומפנקת (מאוד). הבלמים לא היו במיטבם ברכב המבחן. הם אמנם עשו את העבודה, אבל התחושה מהדוושה היתה עמומה לחלוטין וקשה. בהחלט יכול להיות שהדבר נובע מעברו הקשה של רכב ההדגמה- אולם לא יצא לנו לבדוק את הדבר ברכב אחר, לכן במקרה זה ניתן להם להנות מהספק.
נוחות הנסיעה טובה מאוד רוב הזמן, וזה מרשים מאוד- בעיקר אם זוכרים את העובדה שהשבי הזו מתגלגלת על חישוקים ענקיים בגודל 19 אינץ' (ברמת הגימור LTZ). הנוחות הטובה מגובה בשקט מעורר השתאות, אשר בזכות ההילוכים הארוכים- אינו מופר גם במהירויות גבוהות מאוד. לדעתי שברולט היתה צריכה לספק מדבקת אזהרה, כיוון שהשילוב של שקט מוחלט ומנוע גיבור מהווה סכנה מוחשית לרישיון הנהיגה שלכם…


מערכת דוגרי מוסרת תודה חמה לאיציק בן חמו על העזרה בצילומים ועל האירוח


על הצד המהיר (אריק רוזנבלום):
נתחיל בעובדה שאהבתי בעיקר את התחושה המיוחדת שהאימפלה מעניקה- וזו בדיוק התחושה שאותה מחפש כל מי שקונה רכב מהסוג הזה (גדול ומפואר).

אמנם היו כמה פאולים קטנים פה ושם- כמו המראות המגדילות (כמיטב המסורת האמריקאית) והתפעול הידני לתיבת ההילוכים. המנוע גדול וגיבור, וכשלוחצים עליו הוא פשוט מעיף את האוטו הענק והכבד קדימה. לעומת זאת, החיבור לרכב לא תמיד מושלם או נוסך ביטחון עקב ההגה הקליל והמעורפל והבלמים שקצת התעייפו בנהיגה מהירה מאוד. אפשר לנסוע איתה מהר, אבל כדאי להזהר.
בסופו של דבר כיף להיות איתה. איכות החומרים וההגה הנוח גורמים לכך שנהדר לשבת בתוכה, בעזרת הכסא המתכוונן חשמלית קל למצוא בה תנוחת נהיגה טובה, ובשעות החשיכה נהנים מהתאורה המגניבה המפוזרת בתא הנוסעים. אם תשלבו את כל האלמנטים האלה תקבלו רכב שפשוט כיף ונעים לחיות איתו.
המחיר והחבילה הכוללת המצויינת של האימפלה גרמו לי לאהוב אותה.


מנוע: בנזין v6, 3.6 ליטר
הספק (כ"ס/סל"ד): 305/ 6800
מומנט (קג"מ/סל"ד): 36.4/ 5200
תיבת הילוכים: אוטו' 6 הילוכים
האצה 0-100: 6.8 שניות
מהירות מירבית: אין נתון
הנעה: קדמית (ולא כמו פעם…)
אורך/רוחב/גובה (ס"מ): 149/185/511
בסיס גלגלים (ס"מ): 283
משקל (ק"ג): 1760
מיכל דלק (ליטר): 70
נפח תא מטען (ליטר): 532
צריכת דלק משולבת (נתוני יצרן): 9.2 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן: 6 קילומטר לליטר
מחיר: LT- 219,900, LTZ- 249,900

13 תגובות ל ללכת שבי אחריה ׁ(מבחן דרך אימפלה בוידאו)

  1. לא נוגע במכוניות הגדולות היוקרתיות האלו יותר

  2. בגעגועים לאימפלה זהב גג לבן מודל 62 של פ. היו זמנים
    20 איש באוט זרוקים ישנים בדרך לטבריה גורר סירה בת 2 טון , נוסעים לעשות סקי מים…..
    היו זמנים ……

    אחלה כתבה !!
    יש לי עדיין חולשה שאני רואה את הפרפר והאילה
    חולפים ….

  3. יש לי אימפולה 2004, עם 220,000 ק״מ וחוץ מנורות (פנסים) לא היו לה קלקולים ותקלות בכלל (אבל עשיתי לה טיפולים בזמן כולל החלפת פלגים, רפידות בלמים וכו׳). מכונית מדהימה!!!!

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל