מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

קיוואי בנלי
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינדיאן
שרקו
אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
1 על 1
סטפן
רוית דדוש עליון
לרט
KTM שמאל
לרט
רפידו
אופנוסנטר קוביה שמאל
ברקום שמאל
HJC
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
אייפקס
כרמיאל קוביה שמאל

חי בסרט: סיקור נטול ספויילרים לסרט באמבלבי

חי בסרט: סיקור נטול ספויילרים לסרט באמבלבי

אסף לביא

צלם: יח"צ

סרט הסולו של באמבלבי, מעבר להיותו מהנה וקליל, הוא כנראה מעבר של סרטי הרובוטריקים שעד היום, איך נאמר את זה – לא היו הצלחה גדולה למשהו עם עתיד, אולי אפילו מזהיר.

אקשן מוגזם, חוסר עקביות עלילתית וכאוס התחלפו במיקוד דמויות, עלילה קלה ומהומור מרענן; גם הבחירה בעלילה המתרחשת בשנות ה-80 הייתה נכונה ונתנה לסרט אפשרות להשאר קרוב לקרקע ולא להתעסק בגינונים טכנולוגיים ובלאגן.

היילי סטיינפלד עושה עבודה מצויינת, כמו גם ג'ון סינה שמוכיח שוב שיש לו צד קומי חזק. האפקטים כמעט חסרי טעויות והעלילה לא מעייפת, זרקו לתערובת גם קצת נוסטלגיית איייטיז ופסקול לא פחות ממדהים ויש לכם מתכון מנצח.

אז איך קרה השינוי האדיר הזה? אחרי 5 סרטי רובוטריקים מישהו הבין שפחות זה יותר – התמקדות בדמות אחד מתוך צוות הרובוטריקים; צימצום סצנות האקשן מכאוס מתכתי למשהו גם ניתן לעקוב אחריו ולהנות ממנו; במאי אחר; דמות ראשית נשית – אבל לא אובייקט מיני כמו שהייתה מייגן פוקס בסרט הראשון, אלא אחת כזאת עם רצונות ושאיפות בחיים; והומור מרענן במקום רצינות תהומית הופכים את באמבלבי למה שהרבוטריקים היו צריכים להיות כבר מהתחלה – סרט כיפי שאתה רוצה לראות שוב כבר ברגע שהתחילו כתוביות הסיום. בעתיד יוכל צוות הרובוטריקים להתאחד בסרט בסגנון הנוקמים ועד אז אולי אנחנו נהנה מסרטי סולו לשאר חברי הצוות, מישהו אמר אופטימוס פריים ב-2020?

ביי ביי מייקל ביי – שלום טרביס נייט

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל