מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
ביגמן והטיגריס הלבן התאילנדי – סיפור אהבה בהמשכים
צילום: יובל נווה ושחר מלמד shaq.photography
שורה תחתונה: לא צריך יותר מזה, כוח מנוע מספק, משקל שפוי, כלי מרגש אך הגיוני, שפע אפטר מרקט להתאמות האישיות ביותר.
הגיע זמן לסיכום ביניים של החיים עד כה עם הטיגריס הלבן – אחרי רכיבה של כ-9000 מייל (14,500 ק"מ) בדרכים ושבילים שונים, מהצפון על גבול קנדה ועד הדרום בטנסי, מקור מקפיא של מינוס 5 ועד חום מהביל של 40 מעלות צלזיוס, בסופות רעמים וברקים חזקות מחד ואבק סמיך מאידך, אני חושב שצברתי מספיק פרספקטיבה ותובנות לגבי הטריומף. הכתבה הקודמת, עידן הטיגריס, הייתה בתולית ושיקפה התרשמויות ראשוניות היות ורק קיבלתי אז את האופנוע.
לפני שנמשיך – יש כנראה מגיב שישאל "את מי זה מעניין?? לא מוכרים טריומף בישראל!". נכון, אבל העולם קצת יותר רחב מישראל ולדעתי אופנוען אמיתי מתלהב וחושק באופנוע איכותי גם אם ייצרו וימכרו אותו רק במאדים. חוץ מזה לאלה מכם שמתכננים טיול אופנועים בחו"ל כדאי שתכירו את הדגם הפופולרי.
רציתי לכתוב כתבת מבחן מלאה עם מעבר מפורט על כל המערכות אבל למען האמת אני לא חובב גדול של כתבות כאלה – כקורא או ככותב. אני תמיד מחפש ללמוד וגם לספר על החוויות הסובייקטיביות שברכיבה. את הנתונים והאובייקטיבים והיבשים אני מסוגל לקרוא מדפי היצרן וקיימות כתבות כאלה בשפע במגזינים אחרים בעולם שמתמחים בפסי ייצור של כתבות מבחן.
אתר הקניות האמריקאי הגדול Revzilla, שמסתמן כחנות ה"אמזון" של עולם האופנועים, ואגב מבצע משלוחים לישראל ואין לי שום אחוזים מהם, החל בשנה האחרונה להיכנס לתחום חדש ופתח מגזין אונליין בשם Common Treads. הסיקור ישיר ולעניין (כלומר דוגרי כמו שאנחנו אוהבים) והכתבות שם משובחות ורעננות – זה לא המיינסטרים הנדוש והממוחזר בסגנון CYCLEWORLD עם הקלישאות השחוקות אבל הם גם לא ממש אתר חתרני בועט.
הנה זה פלא, ממש ביום שהתיישבתי לכתוב את כתבת המבחן, הם פרסמו כתבת מבחן עמוקה ומשמעותית לטייגר 800 XCx הכוללת נסיעה בשטח ובפרט וידאו ארוך ומושקע.
אז מה כן אני יכול להוסיף?
האופנוע שלי עבר התאמות רבות לייעוד שלו כאופנוע שלי. חלקן היו כדי לפתור בעיות ולשפר את הקיים וחלקן כדי להוסיף דברים שחסרים. אעבור על מקצת השינויים היותר מהותיים:
מנוע – המנוע חזק אבל חלק כמו חמאה. רכבתי על כמה אופנועים בחיי אבל מעולם לא על מנוע מאוזן שכזה (מנוע ה-ב.מ.וו XR, חזק ונהדר אבל יש לו ויברציות). טריומף פשוט פגעו בול. 94 כ"ס זה ממש מספיק לכל צרכי האדוונצ'ר שלי. אני מאיץ בקלות ומשייט בלי בעיה עד ל-100 מי"ש (160 קמ"ש) גם כאשר האופנוע עמוס. אין לי שום צורך נפשי או אחר לחרוג מהמהירות הזו שגם כך עלולה לסבך אותי עם החוק הקשוח בארה"ב (במדינת וירג'יניה, למשל, נכנסים לכלא באופן אוטומטי על חריגה של 10 מיילים מעל המותר..). המנוע עתיר מומנט ומושך מסל"ד נמוך בכל הילוך כמעט. למעשה צריך רק הילוך אחד באופנוע – ההילוך השלישי שמושך מעמידה עד 90 מי"ש (שזה הטווח האפקטיבי האמיתי ל-99% מהרכיבות שלי). כל שאר ההילוכים עוזרים אבל הם לא ממש חובה. עד כדי כך המנוע גמיש. אין שום ויברציות באף סל"ד. ב-7000 סל"ד ועד קו אדום הטיגריס חושף את שיניו ושריריו עם נהמה נהדרת מהמפלט.
אבל אליה וקוץ בה – האופנוע, כמו כל שאר האופנועים היום, מגיע עם תערובת דלק יבשה מאוד כדי לעמוד בתקנים הנוקשים של זיהום האוויר. יש פתרון קל זול ופשוט לכמעט כל הדגמים המודרניים מוזרקי הדלק – התקן שנקרא BOOSTER PLUG המעשיר את התערובת של המנוע על ידי "רמאות"; הוא מתחבר לחיישן הטמפרטורה של כניסת האוויר ב-PLUG AND PLAY ו"מתקן" את הטמפ' המדווחת למחשב המנוע להיות נמוכה ב-20 מעלות צלזיוס מאשר מה שהיא בפועל. התוצאה: מחשב המנוע מעשיר את התערובת ב-6% בהאצה אבל לא בשיוט (ההסבר קצת מורכב ומרתק אבל בקצרה חיישן הלמבדה מקבל עדיפות על חיישן הטמפ') והמנוע מושך עוד יותר טוב מסל"ד נמוך יותר, איננו משתנק, מרגיש בריא ומשוחרר ואף מתחמם פחות. אמנם יש צריכת דלק קצת יותר גבוהה, אבל זה זניח ושווה את השיפור בתגובת המנוע למצערת.
צריכת דלק – טריומף טענו ששיפרו את צריכת הדלק ב-17%, אבל עם משקלי, מימדי גופי וכף יד ימין שנוטה לעצבנות על המצערת בשילוב הדלק מעורב 10% אתנול תירס (שאני ושאר הרוכבים בארה"ב מתעבים אותו) אני מצליח במקרה הטוב להגיע ל-17 ק"מ לליטר (חסכתי לכם המרה מגלון ומיילים..) ובמקרה הפחות טוב להגיע ל-15 ק"מ לליטר. מיכל הדלק הוא בגודל ממש לא מדהים של 20 ליטר. הכפילו את המספרים ותגיעו לטווח מקסימלי של 300 ק"מ עד 340 ק"מ. אולי לא נורא ואיום, בטח בישראל הקטנה, אבל לרכיבת אדוונצ'ר עם טווחים ארוכים בארה"ב ובעולם במקומות נידחים שאין בהם שום דלק זה לא מספיק. חשוב לזכור שזה טווח מקסימלי – זה מלחיץ ולא נעים לראות נורית דלק רזרבי נדלקת אחרי 210 ק"מ בלבד.
הגנת רוח – זו שמגיעה עם האופנוע בסיסית, נמוכה ולא ניתנת לכוונון. כשאתה כמעט בגובה 2 מ' זה משחק תפקיד משמעותי מאוד בתרומה לתשישות לאורך זמן, הרכיבות שלי ארוכות מאוד. התקנתי מגן רוח של חברת MADSTAD האמריקאית שניתן לשנות בו את גובה וזווית המשקף. משקף גבוה (יש לבחירה גדלים צורות וצבעים שונים) הגיע עם כנפונים לצדי הקוקפיט להגנה על הרגליים. מעולה – פשוט חווית רכיבה אחרת לגמרי, שקטה ורגועה. כשקר זה מציל מקיפאון, כאשר חם אפשר להנמיך ולהטות את המשקף ולקבל יותר אוויר.
צמיגים – צמיגי הברידג'סטון Battlewing ברמה בינונית ומטה. אחיזה לא טובה במיוחד, אתה יודע על האחורי שמחליק כיוון שמערכת בקרת האחיזה נכנסת לפעולה ומיידעת אותך על כך בהבהוב צהוב עצבני, ובשטח אפילו בשבילי עפר לא מומלץ לנסות לרכב איתם. הצמיגים גם דעכו ונשחקו מהר מדי. החלפתי אותם בצמיגי דו"ש אמיתיים (ייעוד 50 אחוז לשטח), MITAS E07 של חברת MITAS הצ'כית, חברה שמתמחה בכלל ביצור צמיגים לטרקטורים ונראה שהידע הועבר היטב בין המחלקות. הצמיגים משובחים לשימוש אדוונצ'ר ולא יקרים.
מתלים – מתלי WP האוסטרים (רוצה לומר, קטמ) מעולים והדבר היחיד שעשיתי היא לשנות את הכיוון של השיכוך וההחזרה שלהם למצב המקסימלי כפי שמופיע בהוראות היצרן – למזלג הקדמי ולבולם האחורי. זה לוקח בערך דקה. המתלים ארוכים ומאפשרים מרווח גחון נדיב. האופנוע יציב מאוד בכביש ובשטח. במילה אחת: אושר (בכמה מילים: הסיבה העיקרית שמכרתי את הוי-סטרום היו המתלים הזולים)
מערכת פליטה – הצליל של המפלט שמגיע מהמפעל חנוק ולא נותן למנוע להתבטא, שוב בגלל קשקושי רגולציה. החלפתי אותו במפלט מרוצים של חברת יושימורה היפנית, RS 4. כל הבסים שהוחבאו יצאו לחופשי, יש קצת יותר עוצמת קול אבל זה ממש לא נורא ולא מציק לסביבה. קונצ'רטו בדו מז'ור לשלישיית כלי בוכנה. הפחתתי גם כמה ק"ג ממשקל האופנוע באותה ההזדמנות והמפלט נראה מדהים עם שילוב סיבי פחמן ואלומיניום אדום.
סיכום
אופנוע מאוזן וחברותי – חזק אבל לא פרא, אין שום ויברציות ואפשר לרכב עליו שעות ארוכות בלי להתעייף, רגיש לפקודות הרוכב אבל לא לפלף, אמין ונאמן, לא משקל זבוב אבל גם לא כבד, מספק את האקשן ואם צריך יותר אז אולי יש לשקול מעבר לאיזה נייקד שרירי או ספורט טורינג זקוף. הטייגר ספורטיבי יותר בכביש מה-ב.מ.וו 800F מתחרהו לקטגוריה, אך כעת לא נופל ממנו בשום פרמטר בשטח. נהפוך הוא, המתלים של הבמוו רכים ורבים מתלוננים על כך ומחליפים בעלות רבה למתלי AFTER MARKET. הטייגר בליגה אחרת לגמרי בשטח בהשוואה לוי-סטרום 1000.
נכון לזמן זה, הטייגר הוא אחד מהמובילים את קטגוריית "מעמד הביניים" של האדוונצ'ר. מעניין לראות איך דגמים חדשים בקטגוריה המתחממת ישפיעו על הטייגר, בעיקר הונדה אפריקה טווין 1000 אבל גם קטמ 800 שכנראה ייצא כנראה בשנה הבאה. יש בוודאי לצפות לתגובה מצד מהנדסי ב.מ.וו.
* תודה רבה ומיוחדת לשחר מלמד, ידידי הטוב הצלם המעולה, שהשתטח על הקרקע ותרם מזמנו היקר על מנת להשיג את התמונות הטובות ביותר.
תמונות מוטרפות.
כתבה מעולה. כל הכבוד.
אופנועים בזול,ביטוחים בזול,נופים ללא סוף. והכל בהישג יד.
ההיפך. כן נורמלי. ככה צריך להיות וככה צריך לחיות
הבעיה שהרוכב מגודל…
כן,השקעתי ועדיין משקיע המון זמן ואנרגיה בשפצורים וזיוודים. זה הכיף שלי כמעט כמו לרכב. אם תרצו אשמח לספק כתבת שפצורים מפורטת עם דוח מלא לכל רכיב. יש עשרות. מה שדווח פה זה כלום.
אבל מזל ששמת לב. אולי בכל זאת הוא היה צריך לשלוח הודעה ללקוח להגיע לשבצור.
מנוע טריפל זה כל הסיפור . מנוע מיוחד עם ביצועים וצליל מעולה . בארץ יש אותו ב ימאהה 09 על תצורות השונות .