fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
voge מוטו24 באנר
HJC
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן

לקוטב הצפוני וחזרה – אפריליה קאפונורד 1200 במבחן

לקוטב הצפוני וחזרה – אפריליה קאפונורד 1200 במבחן
עורך: גב"ב    צילום: אדם בלנגה/אריק רוזנבלום


בחנו וכתבו: אדם בלנגה, מיקי כהן, גלעד בן זקן, ראסטי גיימס, שניר גל

שורה תחתונה: תיור מחלקה ראשונה, נוחות, אבזור, נשיאה, וכצפוי מאפריליה גם אופנוע מחלקה ראשונה עם מיטב הטכנולוגיה וההנאה לרוכב, במחיר מציאה.

על חשיבותם של אופנועי האדוונצ'ר כיום בליין של כול יצרן בעולם עמדנו זה מכבר. יש כול כך הרבה סוגים ותת סוגים של אופנועי תיור נוחים ומאובזרים למרחקים ארוכים – עם יכולת כזו או אחרת לטפל גם בסוגי אספלט פגומים ואפילו לרדת לשבילים; יש הרפתקנים יותר – כמו הק.ט.מ והטריומף המצוידים בהתאם במיתלים ארוכי מהלך וגלגלי שפיצים – ויש המחבבים יותר את האספלט כמו דוקאטי מולטיסטרדה או הונדה קרוסראנר. האפריליה קאפונורד 1200 שייך לקבוצה השנייה, כלומר אדוונצ'ר עם נטיית אספלט ברורה ויכולת ליסוע רחוק (עד הקוטב הצפוני כפי ששמו של הדגם מבטא…) בשיא של נוחות ופינוק – אך עם יכולת לשמר את אותה נוחות גם על משטחים לא ממש סלולים. ובטור הערך המוסף יכולת ספורטיבית בכבישים מפותלים כמיטב המסורת של אפריליה.

כאשר אפריליה חזרה לפני שנתיים לייצר את הקאפונורד היא לא הפתיעה, למרות שחברה זו מזוהה עם אופנועי מירוץ, גרנד-פרי דו"פ, סופרבייק וסופרמוטו וראלי. זאת מכיוון שמעבר לפופולאריות העצומה של אופנועי אדוונצ'ר בעשר השנים האחרונות הרי שאפריליה בעצמה הייתה בין הראשונות לזהות עוד בשנת 2001 כי יש צורך באופנוע דו-שימושי גדול מנוע וגדול גוף אך לא נוטה שטח כמו הטוארג זצ"ל וגם לא עטוי פלסטיק ונמוך כמו אופנועי התיור הטהורים – אלא בדומה לב.מ.וו R-GS, שילוב של תיור עם גיהוץ ועבירות. כך בא לעולם הקאפונורד המקורי עם מנוע הוי-טווין 1000, אך הקשיים הכלכליים מהם סבלה אפריליה באותם שנים הביאו לחיסולו של הקאפנורד כבר בשנת 2004. כמובן שהצורך באדוונצ'ר לא נעלם וכך ב-2013 חוזר הקאפונורד לליין אפריליה כדגם כול חדש, כעת עם מנוע הוי-טווין 1200. ב-2015 אף נוספת גרסת "ראלי" שכשמה כן היא, קרבית יותר לשטח עם גלגלי שפיצים ואבזור תואם לשטחים הלא סלולים. כלומר הקאפונורד מוצע למעשה בשלוש גרסאות, גרסה בסיסית מצידת אלקטרוניקה הכוללת ABS ממוחשב, מצערת רכב על חוט ובקרת אחיזה, גרסת "ראלי" כאמור יותר לשטח, וגרסת "טרוול פאק" המצוידת בתוספת אלקטרוניקה משמעותית הכוללת מעבר לגרסה הבסיסית גם את המתלים החצי אקטיביים, בולם אחורי עם פריסטים בהתאם למשקל המושת על האופנוע, קרוז קונטרול וארגזים "עירוניים". זאת הגרסה המשווקת בישראל ולמרבה הפלא מחירה עומד על 125,000 שקל בלבד על הכביש כולל הכול; השוואה מתבקשת למתחרה הישיר דוקאטי מולטיסטרדה 1200S שמחירו 177,000 שקל מראה ש… אפריליה זולה ב-52,000 שקל. יכול להיות שהקאפונורד מציע כול כך הרבה בכול כך מעט כסף? כדי לענות לשאלה זו נדרשו לא פחות מחמישה בוחנים.

אדם בלנגה: רשמים
מנוע מבריק, וי-טווין 90 מעלות בין הצילינדרים, שמונה שסתומים המספק 125 כוח סוס ב-8,500 סל"ד ו-11.4 קג"מ ב-6,500 סל"ד, בעליל מנ וע גמיש המקל על תדירות החלפות הילוכים ושימושי מאוד במגוון כבישים ובעיר. על הבלימה מקדימה אמונה ובטוחה מערכת של שני דיסקים בקוטר של 320 מילימטר, וכן, אין ספק שהבלמים האלה שותלים את האופנוע הזה, שאינו קל עם עודף קטן מ-230 קילו יבש, בכל זאת זאת מדובר בגרסת הטרוול פאק הכבדה יותר. אפרופו מספרים, 25 ליטר יכנסו לטנק דלק שלו, ואתם תצטרכו כל טיפה בשל  תצרוכת דלק של כמעט 14 קילומטר לליטר. בכל הנוגע למתלים יש לאפריליה היסטוריה ארוכה מאוד של מערכות לא פחות ממצוינות. מערכת השליטה של הבולם האחורי מציע לך ארבע מצבים שמוסברים בצורה ברורה מאוד על לוח השעונים של האופנוע. רוכב יחיד, רוכב ומורכב, רוכב מורכב וציוד (או סתם מורכב שמן). יש הבדל ברגש ביניהם אבל הרביעי, זה שלא הזכרתי מחשב לבד מה צריך לעשות, ואנחנו? עצלנים, נתנו לאופנוע לעשות את העבודה הקשה ובהחלט, הוא יודע מה לעשות. תחום נוסף שנדרש לציין לטובה הינה מערכת בקרת המשיכה  שעובדת מצוין בכל אחד משלושת מצבי הבחירה שלה, ועוזרת מאוד למנוע מצבים של זריקות זנב לא נעימות על המהמורות מלאות השמן של פתח תקווה. נציין גם כי יש מערכת ABS, צפויה ועובדת לתפארת איטליה.


מיקי כהן: ציונים
(5 מצוין)
כרוכב ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190 אומר שלאפריליה אין יומרות שטח כלל (להבנתי קיימת גרסת שטח אשר אינה מיובאת לארץ). הוא נמוך יותר, חלש יותר ובעל יכולות ספורטיביות פחותות מאשר האוסטרי שלי, אבל לשימוש יום יומי בארצנו במיוחד במחיר שהוא מוצע, אין חבילה טובה יותר.

מנוע: 4.  גמיש זו המילה הנכונה לתאר את המנוע הזה. מושך מסל"ד נמוך לאורך כל הקשת ללא דרמות

בלמים: 4. קדמי מלא רגש ובולם בעוצמה. האחורי, ללא טענות.

כידון והיגוי: 4. הכידון רחב, אולי אפילו רחב מידי. 

מתלים: 5. מערכת המתלים הסמי אקטיביים ראויה להערצה.

רגליות: 3. רגליות הרוכב ממוקמות נמוך מה שמעניק תנוחת רכיבה נוחה אך מגביל מאוד בהטיות. 

נוחות המושב: 5. עם מושב קומפורט האופציונאלי המגיע כסטנדרט בארץ, לא יכולות להיות תלונות.

נשיאה/אכסון: 3. שתי מזוודות צד מקוריות מספיקות כמעט להכל. רק למה הפתיחה כל כך מסורבלת?

מראות: 4. יעילות.

תאורה ולוח שעונים: 5. מעוצב אבל מסורבל לתפעול. יעיד על כך לדוגמא,  אותו מתג האחראי על ההתנעה המשמש גם כקביעת מצבי רכיבה.

עיצוב/מראה: 4. סקסי.


ראסטי גיימס: תחושות
לא אפרט כאן פרטים טכניים והבדלים בין דגמים. את זה כבר עושים גדולים ממני וגוגל מתרגם אותם בצורה קלוקלת לעברית.. הערב אני מחפש תחושה. ונוחות. אם כך, כביש בינעירוני עם עדיפות לנידח ומפותל… 

הקטגוריה כבר ותיקה ורוויה מתחרים.  האפריליה האיטלקי האדום הזה, עם ארגזי הצד, יפים, צרים, מכילים המון ותואמים לגזרה, הוא אחד מהחבורה – אטרקטיבי במחיר (לעומת המתחרים, אני לא יכול להביא את עצמי לכתוב ש-125 אלף שקל זה זול – כי זה לא!). יצאתי לברר מה הוא שווה… לתהות על קנקנו ולראות האם אפשר בעזרתו לתהות קצת גם על קנקני…

יש לו לאפריליה הזה נתונים מרשימים על הנייר ובמציאות. מכללי היי אנד בשפע: החל במשולש העליון ובחובק הכידון אל ריזריו, דרך זרוע אחורית מעוצבת ומערכות שליטה ובקרה על המנוע, האחיזה, הבלימה ומה לא… (כרגיל בקטגוריה יש שלוש מפות הצתה R, T ו- S החוליגאני, עוד בעניין החוליגאניות הפוטנציאלית נוסיף את העובדה שבאפריליה חושבים שאם אתה באמת רוצה לשחרר את הסוסים לדהרה במנאז' אז מגיע לך ליהנות וניתן לנתק את האלקטרוניקה – חשוב לחובבי הרכיבה על חד אופן (ווילי וסטופי, כמובן).

פסגת ה'היי אנד' היא מתלים מתכווננים מהכידון. מחממי ידיות, משקף מתכוונן וכל הסלט הרגיל לקטגוריה נמצא גם הוא.  יופי. אפשר לרכב? כביש מהיר דרומה – החוצה מגוש דאנס, בואכה מושב ילדותי… עוצר אצל חבר מהתיכון והוא מתפעל מפאר היצירה האיטליאנית.  מדברים קצת על הגנרטור הפרטי שלו – סוזוקי 1100 GSXF שנת 89' שמחכה, במצב מזהיר, להפיכתו לאספנות בסוף העשור. 

אני משאיל ממנו קסדת כביש טובה ויושבת הדוק..  נגמרו הקפה והזיכרונות, חזרה לכבישים. הוא נוח, נוח מאוד. בסופו של ערב (רכיבת לילה דרומית בעקבות זיכרונות ובליווי חברים), המושב הזה אשכרה תומך בגב התחתון הדואב והפגוע שלי, המיכל בנוי לחביקה וגם עמידה על הרגליות (רחבות כמו אנדורו, עם גומי כמו כביש) אפשרית וקלה ואני מוצא את עצמי עומד להנאתי גם במהירויות שגובלות בקנס של 750 ₪ (דיסקליימר מתבקש: הדמויות והעלילה בפוסט זה הינם דמיוניים, המקומות והנתונים עוותו ושונו כמה פעמים במהלך העריכה, המציג אינו שחקן… )

אחרי מאה ק"מ אני עוצר ומתקשר לחבר הירושלמי – קבענו ב-22:00 ואני שעה קודם, במרחק 40 ק"מ מתחנת הדלק בה קבענו… SMS ותגובה מהירה – מכבה סיגריה ונפרד מהבנות בתחנת הדלק (ערב תשעה באב נכנס ואסור להן למכור כלום מלבד דלק… דרך אשנב שבחלון )… בתמורה לכוס מים מהברז אני מגלגל עבור סופיה סיגריה וממשיך לכיוון מסילת ציון… משם לכיכרות לכיש ואל המקום הנמוך והחם ביותר שיש לנו – הלוך וחזור והביתה.

הבטחתי לעורך שלי וגם לעצמי שלא אתפתה לרכב מעבר למגבלות שלי (נכות ופריצות דיסק טפו.).

הבטחתי שברגע שארגיש חולשה מתקרבת – אסתובב ואשוב על עקבותיי. אמרתי גם שאני קובע יעד מרוחק כדי שאוכל לעשות כל חלק שהוא מהדרך… היה לי נוח. לא כאב לי כלל. הכידון הרחב והתנוחה הרוכנת מעדנות קדימה נתנו לגב שלי חופש מהכאב והמנוע הזה…כלי הנגינה הזה, עם ההזרקה החלקה והגיר הנעים (לי היה נוח אתו) נותנים לנפש שלי דרור…  אני שר שירים בקסדה, צוחק, צועק ומחייך הרבה… היגוי קל ומדויק, הכביש לערד הופך דו מסלולי מואר וסלול חדש – היה שווה לחכות ולסבול את המעקפים האלו… לא כואב לי בכלל ואני במצב רוח טוב – יורדים את עשרים הק"מ הבאים עם רון בלב וכפפת ימין נשחקת. אני לא סטפן, לא ניסים ולא סופרמוטומרכזניק…  בוודאי הייתי המקיף האיטי שבחבורה – אילו הייתה פה… אבל הם לא כאן. באמצע הלילה, בכביש הריק הזה, על פיתוליו בעלי הרדיוס הקבוע בעטיים אנו כ"כ מוקירים אותו.

יש פאקים, יש צריחת דלק מוטרפת (הטעות במקור) ויש את כל השאר – זה שלא מעניין אותך יותר מרגע שהתנעת. גבירותי ורבותי:  אופנוע מקטגורית האדוונצ'ר פונה לאנשים כמוני ממש – בן 40+, רוכב ותיק ומנוסה שלא מפחד מ-125 סוסים באורווה (למרות שעם יד על הלב, תאכלס, אני לא צריך כ"כ הרבה. אף פעם..).   לנו הוא מבטיח ניחוח הרפתקה עם טעם מדבריות וכבישים חוצי מדינות…
ובכן, בלילה הזה, שהחל בביקור אצל סבא רבא וסבתא רבא, בבית העלמין במושב והסתיים כעבור 400 ק"מ בקפה על מדורה בצד הכביש ליד הים…  למשך 7 או 8 שעות הייתה לי הרפתקה.

אח"כ חזרתי הביתה לתינוקת החמודה (התחילה ללכת הבנדיטית ועושה איתי מרוצי אופנועי צעצוע על קפיץ), למקלחת ולשינה של 4 שעות – עד להחלפת המשמרת – אשתי לעבודה ואני עם הילדה ודודתה שבאה לעזור. שגרה….


שניר גל: לטיול יצאנו קאפונורד מצאנו
למה מצאנו? כי להבדיל מאופנועים אחרים מדובר כאן במציאה אמיתית שהרבה רוכבים (כולל אותי עד ליום המבחן) משום מה לא שמעו את השם קאפונורד וכל זאת בקטגוריה הכל כך חמה כרגע של אדוונצ'ר-תיור. הקאפונורד הצליח לשכנע אותי שהוא אופנוע שפשוט עושה את כל העבודה שצפויה מאופנוע ויותר.

מנוע: עם מנוע שמותאם למשוך כבר מטורים נמוכים ובצורה חלקה מטפס עד לאן שצריך. פשוט תענוג, במיוחד שהצליל של המנוע ממכר, במיוחד שעוברים את 4,500 סל"ד. המנוע לא ממש בועט אבל לא חסר לו כוח.  

גיר: ראשון למטה וסע העברה חלקה ונוחה עם יחסי גיר מאוזנים נכון. מככבים הם ההילוך השלישי והרביעי.

היגוי:  קל ומדויק . מי צריך פידבק שיש לך אלקטרוניקה שעושה לך את כל העבודה. 

בולמים: ADD טלסקופים הידראוליים מתכווננים אוטומטית מבית זאקס בסיוע קל של אלקטרוניקה גורמים לך לחשוב למה זה לא הסטנדרט החדש?! 

ברקסים: נושכים כשצריך ולא גורמים לכם לסטרס מיותר במידה וטעיתם. ברמבו מאדר'פקרס

נוחות: אחד הדברים שפשוט מסביר למה מתאהבים בסגנון האדוונצ'ר תיורספורט פשוט לשבת זקוף ונח עם ידיים ורגליים שלא נרדמותמתעייפות, מושב מאוד רחב ומפנק שמשתלב יופי תנוחת הרכיבה הרגליים פשוט נחות להם על המדרך ומהידיים לא דורשים להתרומם או להתכופף

מיגון רוח: מאוד סביר בהתחשב שתנוחת הישיבה היא מאוד זקופה וגבוהה, שמעתי כאלה שהתלוננו אבל תמורת כמה שקלים תמיד אפשר לייצר או להחליף משקף גבוה יותר עד 140 הרוח לא מפריעה.

אחסון: מזוודות מאוד מרווחות ומעוצבות בקלות אפשרי לאחסן קסדה וציוד נוסף מבלי לדחוס, איכות המזוודות קצת יותר מאכזב ונראה כאילו שברירי מה גם שעצם העובדה שהן צבועות צריך מאוד להזהר במעברים צרים או בנגיעות בפקק מעצבנות שיגרמו לשריטות לא רצויות

צריכת דלק: סבירה יחסית לגודל המנוע וההספק,  שעון הדלק  מכניס אותך לתחנה הרבה לפני שנחוץ

אלקטרוניקה:  חסר עידון קל אבל היא לא נופלת ברמתה מהמותגים המתחרים.  ובמחיר הזה מקבלים ערימת אלקטרוניקה. בקרת אחיזה שאפשר לברור או לנתק, ABS שאפשר לנתק, בחירה משלוש מפות הצתה, גשם/טורינג וספורט, מצערת RIDE BY WIRE SYSTEM, ADD  אפריליה דינמיק דאמפינג לבולמים, קרוז קונטרול

גודלמשקל: האופנוע מרגיש קליל רזה וקצר הופתעתי לשמע שהוא בעצם 228 ק"ג יבש – בתנועה הגודל והמשקל נעלמים  כלא היו.
תנועה עירונית: תוריד מזוודות והוא לא ירגיש לך שונה מכל קטנוע זריז וגבוה. עם המזוודות יהיה לו קשה למצוא מקום בין המכוניות ויתחיל להזיע בפקק לשיקולך

מחוץ לעיר: הקאפונורד מרגיש בבית מגהץ כבישים משובשים מיישר עקומות וכל זאת עם קרוז קונטרול נחמד שפשוט עובד נהדר. הבולמים המעולים עובדים קשה בשביל לתת לרוכב יציבות ורק שממש מנסים למשוך אותו באף למחוזות ה-170 ומעלה מתגלה נדנודון

תנוחת ישיבה: מאוד זקופה וכיסא מפנק (מרגיש כמו מול הטלויזיה על הכורסא המתנדנדת) 

מחיר:
תמורת 125,000 שקל על הכביש הכלי מגיע מזווד עם כל האלקטרוניקה שיש לאופנועים להציע כיום  

צליל: צרוד ועמוק שתמיד כיף לשמע ולא ישעמם אתכם לא משנה כמה רחוק תרכבו

חום: משום מה נזרק רק על רגל ימין 




גלעד בן זקן: בקצרה
– אחרי 180 ק"מ מד הדלק מהבהב כאילו ריק מדלק ואז מגלים שנשארו עוד 10 ליטר במיכל.

– מערכת בקרת החלקה ו- ABS נמרצות ויעילות מאוד, ניתנות לכוונון, בעיר המערכת חותכת עד לכמעט כיבוי מוחלט של המנוע מרוב שהאספלט מטונף בקו הזינוק של הצמתים.


– מנוע בשרני וחזק בעל שלוש מפות הצתה, מפת ספורט אלימה למדי והופכת אותו לאופנוע ספורט גבוה. יחסי העברה ארוכים מידי.

– גבוה מאוד וכבד מאוד לאנשים נמוכים, צריך להיות בחור גבוה ומאסיבי להתמודד עם משקלו של הכלי.

– בכביש המפותל כל המשקל הזה נעלם והמכונה מתנהגת למופת, המתלים האלקטרוניים האלה עובדים נפלא והאופנוע זורם פנטסטי בכבישי ההרים עם הפניות הטובות, פניה רודפת פניה והקצב עולה יחד עם הביטחון, האופנוע יורד עד לרגליות ומזמין עוד ועוד. זו נקודת השיא שלו למעשה במבחן הזה.

– תמורה מעולה למחיר. בשביל 125 אלף ש"ח, החבילה הכי מאובזרת שיש, בשיטת שקל/מטר פח או שקל /אביזרים הוא הכי מפנק שיש בקטגוריה ובעצם בכלל.

תעודת זהות

אפריליה  Caponord 1200

מחיר: ₪123,949 
לפי מחירון 01/15 
דרגת רישיון: A
המחיר כולל אגרת רישוי והוצאות רישוי וכולל מע"מ. 

נתונים טכניים

מנוע:  4 פעימות, תצורת °90 V, 2 צילינדרים, גלי זיזים עליונים כפולים, 4 שסתומים לצילינדר
נפח מנוע:  1194 סמ"ק
הזנת דלק:  מערכת הזרקה
התנעה:  חשמלית
בלם קדמי:  2 דיסקים בקוטר 320 מ"מ
בלם אחורי:  דיסק בקוטר 240 מ"מ
מתלה קדמי:  טלסקופיים הידראוליים מתכוונים
מתלה אחורי:  קפיץ, הידראולי מתכוונן
צמיגים קדמיים:  ZR17 – 120/70
צמיגים אחוריים:  ZR17 – 190/55
מיכל דלק:  24 ליטר

מדידות

גובה מושב:  84 ס"מ
אורך:  2245 ס"מ 
גובה:  1440 ס"מ
משקל:  245 ק"ג

מחירון טיפולים (עבודה וחלפים):
(כל המחירים לפני מע"מ ונכונים ליום פרסום המבחן)
טיפול      עלות

1,000          706 ש"ח
10,000        123 ש"ח
20,000        1,786 ש"ח
30,000        123 ש"ח
40,000        1,786 ש"ח

המושב הזה אשכרה תומך בגב התחתון הדואב והפגוע שלי, המיכל בנוי לחביקה וגם עמידה על הרגליות (רחבות כמו אנדורו, עם גומי כמו כביש) אפשרית וקלה ואני מוצא את עצמי עומד להנאתי גם במהירויות שגובלות בקנס של 750 ₪ (דיסקליימר מתבקש: הדמויות והעלילה בפוסט זה הינם דמיוניים, המקומות והנתונים עוותו ושונו כמה פעמים במהלך העריכה, המציג אינו שחקן… )
                                                                                                                
הקאפונורד הצליח לשכנע אותי שהוא אופנוע שפשוט עושה את כל העבודה שצפויה מאופנוע ויותר.
                                       
בכביש המפותל כל המשקל הזה נעלם והמכונה מתנהגת למופת, המתלים האלקטרוניים האלה עובדים נפלא והאופנוע זורם פנטסטי בכבישי ההרים עם הפניות הטובות, פניה רודפת פניה והקצב עולה יחד עם הביטחון, האופנוע יורד עד לרגליות ומזמין עוד ועוד. זו נקודת השיא שלו למעשה במבחן הזה.
                                       

29 תגובות ל לקוטב הצפוני וחזרה – אפריליה קאפונורד 1200 במבחן

  1. מתי סוף סוף יהייה מבחן משווה – R1200R, vfr800, קפונורד ווי סטורם 1000? איך נדע מה לקנות?!

  2. גם עבור כאלו שאין באפשרותם כלל לרכוש אופנוע מסוג זה.

  3. למה אין סרטון ? היה מוסיף הרבה יותר למבחן.

  4. אז מה אתה מעדיף בסוף היום? להשאר עם הKTM או לקחת את החתיכה מאיטליה?

  5. האדוונצ'ר ה אוסטרי 1190 חדש למזומן לא ממש רחוק מהמחיר שלו.
    128,000 פלוס מינוס 2K
    למה לא לבחור במוצלח יותר?

  6. המבחן הוא מבחן יוצא מהכלל
    ראיתי מבחן דומה. אתר מתחרה לכם שהיה פעם פולגז שאהבתי להיכנס אליו.
    ראיתי שם כתבה שעשו אותה רק על מנת לצאת מיידי חובה ובטח בשביל להגיד שהוציאו כתבה לפניכם.
    אז שתדעו ששם בווליס הם חרפה ובושה.
    ואני בטוח שהמקימים של האתר המקורי פולגז אפילו לא נכנסים לקרוא מה שכותבים בווליס הזה.
    ושוב בטח שלא תעלו את התגובה אבל אני הייתי חייב לתת לכם מחמאה ולהם נזיפה.
    תמשיכו כך ובהצלחה.
    כתבנ ממצא ומהנה.
    תודה.

  7. א. מה זה 128 אלף פלוס מינוס? כמה המחיר?
    ב. כי במחיר פה כלולים גם סט ארגזים וגם מושב קומפורט
    ג. הוא לא מתחרה לאדוונצר אם כבר הוא מתחרה למולטיסטראדה וה XR החדש
    ד. הוא הרבה יותר סקסי.

    גילוי נאות: אני עובד בעופר אבניר

  8. אביגדור, בגרסה הזו, אני מעדיף את הכתום. בגרסת הראלי, צריך לבדוק.
    מייק, ההבדל הוא שבמחיר הזה, אתה מקבל את האיטלקי מאובזר בעוד שבכתום עם התוספות המחיר קופץ.

    בשלב זה, לא מחליף את הכתום.

  9. אביגדור, בגקרסה הזו, ללא יכולות שטח כלל, אני מעדיף את הכתום. בגרסת הראלי, לא יודע, צריך לבדוק.
    היתרון הגדול של הכתום עבורי, הוא הנדסת האנוש היעילה. חכול להיות שאפשר להתרגל למוזרויות של האיטלקים.

    מייק, אתה צודק חלקית. ההבדל הוא שהאיטלקי מגיע מאובזר. תוסיף את האבזור שיש באיטלקי לאוסטרי והפער כבר גדל משמעותית.

  10. פורמט הכתיבה מציק עד מאד ונגיע הזמן לעבור לפורמט שכאשר יש נקודה בסוף משפט יורדים שורה למטה.
    חסרות לי תגובות של רוכבים מהוקצעים יורת כדגומת סטפן או ניסים או עדי.
    משהו נרגע אצלכם, חסר קצת פלפל וחסר וידיאו

  11. ולאור שהגיב על האתר wheelz אז אני איתך האתר שטחי ביותר ולפי זיכרוני כמעט תמיד היו תגובות ודיונים על הכתבות ואילו עכשיו כדי להגיב כנראה שצריך כל מיני חשבונות בכל מיני אתרים ולא מספיק שיש לך אופנוע בקיצור התקלקלו ושהרוח הגבית תהיה איתנו

  12. אותו מנוע? אותה שלדה? פחות 30K שקלים? פחות ארגזים/משקף/כיוונונים מיותרים?
    בקיצור – משאיר נטו אופנוע וכיף.

  13. מאד זולים יחסית, בטח לוי טווין, בטח לכלי איטלקי.

  14. היה כייף. היייתי מוסיף גם סרטון קצר.
    רק לחימום האווירה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל