fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
תמוז
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
voge מוטו24 באנר

סביר באמצע

סביר באמצע

טל שביט

צילום: טל שביט

רקע  אופנועי-תקציב בינוניים בגודלם הם הבשר של שוק האופנועים במדינות מתוקנות. אצלנו נדחקו רגליהם במידה רבה על ידי קטנועים גדולים, אשר מועדפים על ידי רוב הקונים בשל הפרקטיות והנוחות בשימוש יומיומי. לכן, יבוא חלק מהדגמים שהיו כאן בעבר הופסק בשל כך, כמו הונדה CBF600 וסוזוקי בנדיט 600. אבל לאלו שמעדיפים, למרות הכל, אופנוע ולא קטנוע, עדיין יש אצלנו היצע קטן של אופנועים צנועים בנפחי 600-650 סמ"ק, בעלי אופי מתון ובמחירים שווים לכל נפש. הקאוואסאקי ER-6f הוא דוגמה קלסית. למעשה מדובר במחצית מצמד דגמים כמעט-תאומים: החצי השני הוא ה-ER-6n, בעל מראה עירום נטול פיירינג. זהו כלי רב-שימושי בעל מנוע דו-צילינדרי זול לאחזקה, הנושא תג מחיר סביר על פי כל קנה מידה: כ-61,000 ש"ח. למעשה, תג המחיר הזה הוא יותר מסביר: המתחרים היחידים שזולים ממנו (וגם זה בפער קטן) שייכים לז'נר העירום, כמו ה-ER-6n המוזכר לעיל או הימאהה XJ6N (שגם מציעים פחות שימושיות בשל כך). אבל האם אפשר לומר את אותו הדבר – "יותר מסביר" – על האופנוע עצמו?
לפני שננסה לענות על השאלה, נציין רק כי ה-ER-6f הוא עוף מוזר, והכוונה לא רק לעיצוב. שימו לב למשל לסידור החריג של מערכת הפליטה, עם המפלט הקצר תחת המנוע, או למבנה הבלתי סימטרי של השילדה עם בולם זעזועים אחורי בצד ימין בלבד).

שורה תחתונה  ה-ER6-f הוא אופנוע "בסדר", כלי אמצע מובהק שאינו מצטיין בכלום (למעט עיצוב בולט לעין). בזכות מחיר נוח הוא יכול בהחלט להיות כלי יויומי יעיל ומהווה בחירה טובה ככרטיס-כניסה לעולם האופנועים – אבל במחיר שאינו יקר בהרבה אפשר לקבל כלים נעימים יותר.

ביקורת  ובכן בתשובה לשאלה בפסקת הפתיחה, התשובה היא "לא ממש". הרוב המכריע של האופנועים מסוגו של ה-ER-6 הם כלים נעימים ונוחים לשימוש יומיומי, כאלו שעושים את החיים קלים לרוכב המתחיל. הימאהה XJ6 והסוזוקי SV/גלדיוס הם דוגמאות מצוינות. אבל הקאוואסאקי הזה אינו נעים. מנועו בעל שני הצילינדרים מחוספס, בעל צליל אנמי, ובעיקר – עושה את העבודה כאילו לסוסים שלו לא ממש כיף להתעורר ולצאת מהמיטה בבוקר. זה בולט בעיקר בתנועה עירונית צפופה: ביציאה מהמקום, למשל, נדמה שהמצערת צריכה עוד רבע סיבוב יותר ממה שהיית מצפה כדי שהאופנוע יצא לדרכו, והתוצאה היא שלא קל לתפעל חלק את ה-ER-6f ולזנק ברמזור במתינות. גם המעבר ממצערת סגורה לפתוחה אינו חלק די הצורך, אם כי כאן חל שיפור לעומת הגרסה המקורית של דגם זה (ה-ER-6f עבר מתיחת-פנים ב-2009). המצמד אינו רך כפי שהיית מצפה מכלי שכזה, ומהלך דוושת ההילוכים ארוך מדי ולא מדוייק מספיק. הבלמים – למרות דיסקים בעלי עיצוב "פרפר" עכשווי – אינם מגיבים בחדות שהורגלנו לה באופנועים מודרניים (ויש גם לא מעט קטנועים עם יותר "נשיכה" במערכת הבלימה).
ואולי הדבר המוזר ביותר היא תנוחת הרכיבה. הרגליות של ה-ER-6f גבוהות וממוקמות אחורה, כמעט כמו באופנועי ספורט של ממש, מה שגורם כיפוף ברכיים מוגזם למישהו בגובה של כותב שורות אלו (1.94 מ'). זה לכשעצמו באמת לא נורא, ואף לא ממש יוצא דופן – אבל היחס בין הרגליות למושב מכתיב כידון נמוך וספורטיבי; ל-ER-6f אין כזה, אלא כידון שטוח וגבוה יחסית. התוצאה פשוט אינה נוחה, לא לטווח קצר ובודאי לא לשהיה ארוכה באוכף. אילו הייתי רוכש לעצמי כלי כזה, הייתי הופך עולמות כדי להתקין כידון אחר… או להזיז את הרגליות קדימה ולמטה. ואם כבר הזכרנו נסיעות ארוכות, ויברציות שמייצר המנוע מורגשות פה-ושם בנקודות שונות, באות והולכות בתחומי סל"ד מסוימים. לא נורא, אבל קיים.
לסיום פרק הביקורת, לוח המחוונים הדיגיטלי-LCD של ה-ER-6f הוא בדיחה. באור יום בלתי אפשרי לקרוא אותו, ובחשיכה הוא אמנם בולט יותר אך עדיין התצוגה הגרפית המשולבת של הסל"ד ומד הדלק היא רעיון רע עם ביצוע רע עוד יותר.

אבל…  כאן מסתיימת הביקורת העיקרית, ויש גם דברים טובים לומר על ה-ER-6f. העיצוב אולי יוצא-דופן, אבל משך הרבה תגובות – כולן חיוביות – מצד כל מי שראה אותו (למרות שלדעתנו, הצבע הירוק-אזמרגד הנהדר של אופנוע המבחן הוא האחראי העיקרי לתשומת-הלב שקיבל). המנוע אולי נשמע ומגיב באופן אנמי בסל"ד נמוך, והצליל שלו ממש לא מושך אותך לנגן איתו בסל"ד גבוה, אבל מעבר לתגובות המהוססות במהירויות נמוכות המנוע עושה את העבודה בסדר גמור. 72 הסוסים שלו יספיקו להשאיר מאחור את הרוב המכריע של שאר המשתתפים בכביש (כולל אותם קטנועים גדולים שהפכו אופנועים מסוגו לזן נדיר על כבישינו), ולהגיע – על פי מדידות בחו"ל – גם ל-200 קמ"ש. אם תתעקש תוכל לעבור, בהרבה – את הסל"ד בו הוא מגיע לשיא ההספק, 8,500, למרות שלא תשיג בכך הרבה מעבר לתחושה יותר קרבית שלך-עצמך. בכל מקרה העברת ההילוכים משתפרת ככל שהסל"ד עולה. ההפתעה החיובית העיקרית מגיעה מצד השילדה והמיתלים: מאופנועים שנבנו כדי להיות זולים אינך מצפה להרבה בסעיף זה, ובמקרה הזה החסכון ניכר בכך שאין כל אפשרויות כיוון למיתלים מעבר לעומס הקפיץ האחורי. אבל כאן, התיאור "יותר מסביר" בהחלט תופס. כיול המיתלים משיג פשרה טובה בין נוחות לשליטה. ההיגוי אמנם אינו מהיר במיוחד וגם אינו מלא רגש או תחושה, אך בכל זאת מדוייק – והתוצאה הכללית היא אופנוע עם יכולת ספורטיבית מכובדת בהחלט. רוכב שאפתן יוכל לנצל את מרווח ההטיה המצוין (יש בכל זאת יתרון לרגליות הגבוהות) ולבייש אופנועי ספורט יומרניים ויקרים יותר. רק הבלמים נותרים "עציים" וחסרי רגש, והקדמי – החשוב ביניהם – דורש משיכה החלטית כדי לספק האטה ראויה. קאוואסאקי, אגב, מציעה כאופציה מערכת ABS בדגם זה – אבל לא אצלנו, בניגוד לשאר דגמי החברה בנפחים מעל 250 סמ"ק שהחל מ-2010 מיובאים כולם עם ABS. חבל.
שימוש ב-ER-6f כתחבורה יומיומית אינו גובה עלויות גבוהות, למעט כמובן ביטוח חובה שערורייתי. הטיפולים השוטפים זולים מאד (ויעלו הרבה פחות מאשר בכל קטנ וע גדול), וצריכת הדלק עמדה במבחן שלנו על 20.0 ק"מ לליטר בדיוק.

ועוד אבל  מי שרוכש אופנועים מסוגו של ה-ER-6f אינו מחפש את קצה המעטפת הספורטיבית, וזה אומר שהסעיף בו הקאוואסאקי מתבלט לטובה, התנהגות ספורטיבית, אינו החשוב ביותר באופנועים מסוגו. לכן, כחבילה כוללת, גם בהתחשב במחיר, הציון הכולל הוא "סביר" ולא יותר. 
מילה אחרונה על המחיר: כאשר הגיע דגם זה לישראל לראשונה ב-2006 היה מחירו כ-66,000 ש"ח. מאז לא רק שמחירו לא עלה, אלא אף ירד. מגמה מבורכת.

תעודת זהות

קאוואסאקי ER-6f

מחיר 61,000 ש"ח
אחריות שנתיים, ללא הגבלת ק"מ
שנת דגם 2010
דרגת רשיון 
A

בעד עיצוב חריג, התנהגות כביש, עלויות אחזקה 
נגד מנוע אנמי, תפעול, תנוחת רכיבה, בלמים 

נתונים טכניים

מנוע 2 ציל', 649 סמ"ק, קירור מים, 8 שסתומים, הזרקת דלק
כ"ס/סל"ד  8,500/72
קג"מ/סל"ד 7,000/6.7
הילוכים
6
בלמים  ק' 2 דיסקים, א' דיסק

צמיגים
קדמי 120/70-17, אחורי 160/60-17
מיכל דלק 14.5 ל'
משקל רטוב 204 ק"ג 
גובה מושב 79 ס"מ
עלות אחזקה ל-24,000 ק"מ 3,700 ש"ח

מדידות

מהירות מירבית לא נבדק
זיוף ספידומטר 7%+
צריכת דלק 20.0 ק"מ/ל'
קוטר סיבוב 5.1 מ'
טיפוס מדרכה 22 ס"מ 


מי שרוכש אופנועים מסוגו
של ה-ER-6f אינו מחפש את
קצה המעטפת הספורטיבית


אילו הייתי רוכש לעצמי כלי כזה, הייתי הופך עולמות כדי להתקין כידון אחר

 


ה-ER-6f הוא עוף מוזר, והכוונה לא רק לעיצוב. שימו לב למשל לסידור החריג של מערכת הפליטה, או למבנה הבלתי סימטרי של השילדה

5 תגובות ל סביר באמצע

  1. האי.אר דומה מדי (גם במחיר!) לורסיס שעולה עליו בכל פרמטר, כך שבאמת אין טעם לרכוש דווקא אותו, ולכן רואים (יחסית) הרבה מאד ורסיס בכביש.
    מה עוד שהורסיס, בניגוד לאחיו הקטן מגיע עם אי. בי. אס.

  2. אחלה כתבה אבל כבר לא רוצים ספורט קיצוני ומה עם למשל רכיבה בשניים?

  3. המחיר של הגירסה הערומה היום עומד על 50 והגירסה עם הפירינגים עומד על 52 (פלוס מינוס 1) , בקטגוריה אולי לא הכי יפהטובמהירחזקנוחסחיראמין אבל בהחלט הכי זול בצורה משמעותית .
    במתחרה הישיר שלו הוא הגל

  4. מנסיון אני יכול לומר שאני נוסע עליו הוא אופנוע נהדר נוח לישיבה ולרכיבה. בסל"ד גבה האופנוע הופך לחיה קרבית אמיתית מחירו כיום זווול מאד סביב 50000 אין לו מתחרים והוא נראה נהדר האחזקה סופר זולה הרכישה הכ

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל