fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
לרט
תמוז
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
HJC
סטפן

הונדה XL1000V ווראדרו – מבחן ארוך טווח חלק ב'

הונדה XL1000V ווראדרו – מבחן ארוך טווח חלק ב'

דורון וקנין

צילום: אריק רוזנבלום

"נו אדון וקנין מתי אתה מתכוון לשבת ולכתוב את הפרק השני בארוך טווח לווארדרו?" נבח עלי בכעס דואק עורך האתר, לאחר שלטעמו חלף פרק זמן ארוך מאז פרסום הפרק הקודם. למזלו הרב, השיחה שתוארה הייתה בטלפון וכשהיינו במרחק של 100 קילומטרים האחד מהשני מה שבוודאות חסך ממנו ביקור בזק במיון כירורגי/אורטופדי ולאחריו שיקום ארוך. בתקופה שחלפה מאז פרסום הפרק הראשון קיבלתי פידבקים מלא מעט אנשים יקרים שאהבו את המבחן וגם הם ציפו להמשך חוויותיי המשותפות עם האחד. ראוי לציון אחד ומיוחד (ג' מירושלים) שיצר עימי קשר ישיר ואף טרח להיפגש עימי על מנת להחמיא לכתבה ועל הדרך לשתף ולהצליב מידע וחוויות לאחר שגם הוא רכש לעצמו הונדה ווראדרו זהה לחלוטין לשלי. בתקופה זו אספתי לא מעט חוויות שמרביתן משמחות, מעצימות, מאתגרות ומשכילות ומקצתן פחות. בימים אלו נאלצתי לקבל החלטה קשה עבורי אך בל נקדים את המאוחר ונתאר את הדברים על פי סדר התהוותם הכרונולוגי.

אביזרים ותוספות
 "שגעת" האביזרים השיפורים והתוספות לא חלפה מעצמה כפי שציפיתי בתום תקופת ההרצה ההסתגלות וההתחברות לכלי. גם בתומה הייתי מוצא את עצמי לילות ארוכים ישוב מול אתרי מכירות באינטרנט ובפורומים בחו"ל על מנת לנסות ולאתר עוד צעצוע לתינוק. זה פשוט לא להאמין כמה פיצ'רים וגימיקים ניתן לאבזר את הווראדרו החל מרמת ברגים צבעוניים, דרך תוספות של פנסים ופסי LED שמסוגלים להאיר את חצי ת"א (ועל הדרך להעיר ולעצבן גם חצי משוטרי הסיור של מתנ"א) ועד לארגזי מטען מפוארים שמחירם נושק לאלף דולר בקירוב.
סדר צריך להיעשות וכל השקעה חייבת להיות מגובה בתכנון תקציבי מה שגרם למרבית האביזרים להישאר במחסני הספקים ואצלי להישאר בגדר חלומות. מיקדתי את עצמי באביזרי MUST ושוב כמובן שעל פי מדד שאני קבעתי לעצמי.

התוספת הראשונה שהורכבה על האחד הייתה ג'ק אמצע שהקל מאוד על ניקיון האופנוע ושימון השרשרת. בנוסף נסך בי ג'ק האמצע ביטחון רב יותר בהעמדת האופנוע עליו למשך עצירה ארוכה (ג'ק האמצע גם הוביל אותי לשלושה שבועות של מנוחה כפויה אך נחזור אליו בהמשך). אחריו הותקנו בכלי זוג פנסי ערפל ושוב גם כאן נכנס השיקול הבטיחותי של הגברת הנראות שלי במהלך הרכיבה מעבר לשיקולי האסתטיקה. מרכיב "בטיחותי" נוסף הוא צופר אויר בעל שופר כפול ועוצמה שלא תבייש ספינת גרר במייצרי טיראן. אישית אני חושב ששימוש בצופר הוא תוצאה של אי תכנון הרכיבה וליקוי בראייה קדימה לסיטואציה הבאה בטרם קרתה. אבל אם כבר משתמשים בצופר, אז שזה יהיה אחד בעל פוטנציאל גבוה לגרום "לשחורדינית" בניסאן קשקאי הזהוב שמתאפרת בקביעות במהלך הנהיגה בין מחלף ארלוזורוב ועד שהיא פונה ימינה במחלף לה גראדיה להמשיך את קו האודם עד לאוזנה הימנית. בזאת תם פרק התוספות והכלי נמצא עומד בסטנדרטים ובנוחות שהצבתי לעצמי.

החיבור לכלי
מאחר והשימוש היומיומי שלי באופנוע הוא בית-משרד-בית ובממוצע יומי של 25 קילומטרים סופי השבוע מוקדשים לרכיבות סולו על הכלי ולמרחקים גדולים הרבה יותר. למרות משקלו הלא מבוטל של האופנוע, הוקסמתי לגלות בכל רכיבה מחדש את יכולת ההיגוי המעולה שלו, בין אם במהלך ההשתרכות בפקקי הערב בתל אביב ובין ברכיבות במהירות גבוהה הרבה יותר בכבישים המפותלים של נס הרים וסדום ערד. במהלך הרכיבה הגעתי לתובנה באשר לכיוון האופטימאלי של מתלי הכלי ובשילוב לחץ אויר מעט שונה מהמלצות היצרן הגעתי לאחיזה מקסימאלית וחשוב יותר, שחשתי בה ביטחון במהלך פניות והטיות חדות ובעיקר בהאצה והגברת המהירות ביציאה מהן.

מעבר לנושא האחיזה בשום אופנוע אחר לא חוויתי נוחות מהמושב כפי שיש בווראדרו. גם לאחר רכיבה מאומצת של שעתיים וחצי ללא הפוגה ירדתי ממנו רענן וטרי. כל יום של רכיבה חיזק בי יותר ויותר את התחושה שהווראדרו הוא אכן הכלי המתאים לי ביותר. בל נטעה ולו לרגע ונחשוב שמהנדסי הונדה חפים מביקורת ממני על טעויות במהלך תכנון האופנוע ליפאני ממוצע ולא "עבורי" המתנשא לגובה של 185 ס"מ. הפריט הראשון שזכה לציון בינוני היה מגן הרוח בעל שני המצבים ושבשניהם לא חסך ממני מערבולות רוח בול לאזור המצח בקסדה, הייתי שמח לראות בכלי צג חיווי הילוכים ו… שעון דלק, למרות מיכל דלק של 25 ליטרים שמאפשר ברכיבה רגועה הגעה מת"א ועד הכניסה לאילת ללא צורך לעצירת תדלוק בדרך. טוב עכשיו לאחר שסיימתי גם להתלונן על שטויות הגיע הזמן לתאר ולפאר את הדבר האמיתי והוא יכולות הכלי.

היה מנוע?
זו תמיד חוויה מרנינה לשים בין הרגליים 94 כוחות סוס ואני מדבר על סוסים אינדיאנים פרועים ומהירים ולא על סוסי "האלטע זאכן" האומללים שצועדים ברחובות. אותם סוסים (של המנוע) מאפשרים לרוכב טווח מומנט עשיר ורחב שמביא את האופנוע להגדרת הבראנז'ה "מנוע גמיש". כוחו של הכלי מתבטא היטב באזור ה-7,000 סל"ד שם הוא בהחלט נצמד להגדרה "שמישהו יתפוס אותי". אחת התכונות הבולטות בכלי שהסבו לי הנאה רבה ובעיקר יכולת "לראות קדימה" היא תנוחת הרכיבה וגובה המושב, מה שלעיתים הזכיר לי ראייה לרחוק ברמה של טנדר אמריקאי מפנק ומאובזר ובנוסף חווית הסאונד שגובל בשירת מלאכים למשמע הצליל שבוקע מזוג מפלטי הווראדרו. אם לסכם במשפט קצר את 5,000 הקילומטרים שחלפו מאז הפרק הקודם אזי עלי לומר "מה כבר נגמר?"

הזכרתי בתחילת סיפורי את ג'ק האמצע שגרם לי למנוחה תלת שבועית ומעשה שהיה כך היה. באחד הבקרים כאשר הגעתי למשרדי ניסיתי להעלות את הכלי על גבי הג'ק. תנוחת רגל שגויה על גבי הג'ק ויציבה לקויה שלחו אותי עוד באותו היום לבית החולים עם האבחנה הנחרצת "קרע בשריר התאומים בשוק ימין". כנראה שהאינסטינקט האבהי חזק מכל רגש כי למרות הכאב החד שפילח את רגלי באותה רגע הצלחתי לייצב את האופנוע בבטחה למנוע ממנו ליפול ולפצוע את ליבי ולייצב אותו על הג'ק רק שהפעם על הצדדי ולא המרכזי. "החוויה" נמשכה כשלושה שבועות בהן הייתי מרותק לביתי ולמעט שתי בריחות קצרות מצידי מהבית ושהיו מגובות בקביים לגיחה קצרה של לנשום אוויר. כמובן בזמן שזוגתי לא הייתה בבית וראתה את בריחתי. באחת הגיחות שלי החוצה הזדמן לי לפגוש חבר לרכיבה שנחרד למראה הקביים והליכתי הברווזית ולאחר שאלות אמפאטיה והשתתפות בצער על הפציעה שאל אותי החבר האם אני עדיין ממשיך בפרוייקט ארוך טווח, כמובן שכן השבתי רק שבהחלטת מערכת שינינו מעט את הקונספט והפכנו אותו למבחן "ארוך טראח". מייד בתום תקופת ההחלמה חזרתי לכלי בשמחה אהבה וגעגוע רב והכלי שכמו שמח לקראתי בעצמו החזיר לי אהבה וחזר להיות חלק בלתי נפרד ממני והגיב איתי כמקשה אחת בכל סיבוב פנייה והטיה.

מספר קילומטרים לפני שמד האוץ הציג את הספירה 5,900 הוכנס הכלי לטיפול 6,000 שהוא טיפול קטן ונועד בעיקר לחיזוקים וכיוונים. אולי כך נהוג אצל כל אופנוע אחר אבל האחד שלי יזכה בכל טיפול גם להחלפת שמן. למען ההגינות אסף מנהל המוסך דיי השתומם למשמע דרישתי הנחרצת להחליף את שמן המנוע ואף ניסה להניע אותי מכך על ידי מתן הסבר מפורט וסבלני שאיכות השמן שמרכז השירות עושה בו שימוש, מצבו הנוכחי, צמיגותו  והוראות היצרן שאינם מחייבות החלפת שמן בטיפול 6,000. הודיתי לו על הגינותו ומתן ההסבר ונפרדתי ממנו לשלום לא לפני שוידאתי שהוא ציין במפורש בטופס הטיפול "+החלפת שמן". מרכז שירות הונדה, כמו מרכז שירות הונדה, צלצלו אלי בדיוק 20 דקות לפני הזמן שהתחייבו בפניי במועד מסירת האופנוע לטיפול על מנת להודיע שהאופנוע מוכן ואני מוזמן לאסוף אותו. אנקדוטה נחמדה מביקוריי במרכז השירות בדרך השלום שכנראה בניתי בו לעצמי "בצדק ובזכות רבה" שם של פסיכי לא קטן בנוגע להתייחסותי לכלי שלי ושמירתי עליו, מה שגרם לי שוב למצוא את האופנוע מוכן, מצוחצח ומחכה לי תחת גג מקורה. בפעם הקודמת כמעט התפוצצתי להם בפנים מצחוק לאחר שמצאתי את הווראדרו עומד וממתין לי באולם המכירה עקב טפטוף גשם קל שהיה באותו היום, והמכונאי שטיפל בכלי כמו ציפה וידע את תגובתי מראש לסיטואצייה הבלתי נסבלת שאגיע ואמצא את האחד שלי רטוב, מלוכלך "ורועד מקור בגשם", העדיף להציב אותו בתום הטיפול באולם המכירה ולהתמודד עם אנשי המכירות מאשר להתמודד איתי.

והוא לפני סיום סוגר כבר את השער
תוכנית האב המקורית הייתה להחזיק בבעלותי את הווראדרו לשנים רבות אך לאחרונה פציעה ישנה וטורדנית שהחמירה והגבילה את תנועתי גרמה לי לקושי חריף לאחוז ולהתהלך עם הווראדרו בבטחה. משקל הכלי ומרכז הכובד הגבוה שלו מוציאים ממני מאמצים כבירים בהולכת הכלי. מאחר ובחיים חייבים להיות אחראים לחשוב, לצפות ולהתנהל במחשבה של "מה יקרה אם" נאלצתי לקבל החלטה קשה ומתסכלת של להיפרד מהכלי האהוב והיקר. אישית אני נאמן לגישה של בכל סיום יש התחלה חדשה ואני מעדיף להתמודד אם כאב הפרידה מהווראדרו מאשר עם כאב הבלתי נתפס של לראות אותו נופל מיידי ושוכב אומלל וחבוט על צידו. זהו גם הזמן המתאים להודות אישית לכל אחת ואחד מכם שהטרחתם את עצמכם לקרוא את סדרת הכתבות על הווראדרו וללוות אותי עד היום אך בעיקר תודה לכם על הפרגון והמשובים הנעימים והבונים שקיבלתי מכם.

בנימה אישית אני חייב להודות לשני אנשים יקרים ניסים ברדה ואריק רוזנבלום שהתחילו את דרכם בחיי כמנהלי אתר דו"גרי ובמהרה הפכו לחברי הנפש שלי וחלק בלתי נפרד מחיי. עצם פעילותם עידודם ותמיכתם הולידה את סדרת הכתבות מקטנוע לאופנוע ועד להגשמת החלום של להיות בעל אופנוע ווראדרו.

נתראה בשמחה בכתבות הבאות ושמח לשתף אתכם בחוויותיי ולבטי בנוגע ליורש "לאחד"

לתגובות:  doron.doogri@gmail.com

תעודת זהות

הונדה XL1000V ואראדרו

מחיר:
 97,900 ש"ח

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ

שנת דגם: 2013

דרגת רשיון:   A

נתונים טכניים

מנוע: 2 צילינדרים בתצורת V של 90 מעלות, 996 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, גל זיזים עילי כפול, קירור מים, הזרקת דלק

הספק: 93.8 כ"ס ב-8,000סל"ד

מומנט:  9.9 קג"מ ב-6,000 סל"ד

קדחXמהלך: 66X98 מ"מ

יחס דחיסה: 9.8:1

מתלים:

קדמי – מזלג טלסקופי 43 מ"מ, מהלך 155 מ"מ



אחורי – מונושוק, מהלך 145 מ"מ



בלמים:

קדמי – שני דיסקים 296 מ"מ, קליפר 3 בוכנות, ABS משולב



אחורי – דיסק 256 מ"מ, קליפר 3 בוכנות



צמיגים:

קדמי –  110/80-19



אחורי – 150/70-17



בסיס גלגלים: 1,560 מ"מ

גובה מושב: 838 מ"מ

מיכל דלק: 25 ליטר

משקל: 277 ק"ג (רטוב)

  זו תמיד חוויה מרנינה לשים בין הרגליים 94 כוחות סוס. ואני מדבר על סוסים אינדיאנים פרועים חזקים ומהירים ולא על סוסי "האלטע זאכן" האומללים שצועדים ברחובות.                                          

 




 
 

גלריה

37 תגובות ל הונדה XL1000V ווראדרו – מבחן ארוך טווח חלק ב'

  1. ממש מעורב ירושלמי
    הרבה כבוד ואהבה ץמעורב בכאב
    מקוה שאתה לא תעלם מדוגרי.אי אפשר לדמין את האתר בלי הכישרון והאהבה המוטורית שלך כבר מתגעגע לדו"ח השלישי שישאר מיותם

  2. יד ראשונה מפדנט חולני, יותר טוב מחדש. אבל ברצינות, תרגישו טוב והעיקר הבריאות

  3. מעריץ שרוף. נפגשנו גם בבר בהר, אבל לא דיברנו..

  4. יותר מדר. ויותר מפרופסור. האיש חולה אמיתי. יש לו ריח של סבון כביסה.

  5. כלי מצוין, כלי נאמן, סופר נוח בישיבה שלו, מרכז כובד נכון, מנוע זמין לתת בראש ל80 אחוזים מהכלים הקיימים בכביש, בעיר ובכפר. ממש אקסמפלר.

  6. לקחת את זה לנקיונות ושימון שרשרת ? אחי אתה מהמיקרים הקשים של האנשים "הנקיים"

  7. עשית פרויקו מקטנוע לאופנוע.
    אולי עכשיו מאופנוע למכונית? משאית/קלנועית/מטוס/רכבת ?

  8. ראשית החלמה מהירה ואני תקווה שהפציעה כבר רחוק מאחוריך. אני סקרן לדעת האם תחטא גם אתה ותחזור לפחית או שאתה מתכנן לנו עוד סדרת כתבות על מנת למצוא את היורש לאחד?
    רק בחייאת ועקנין בלי מתח ומעטה סודיות כמו שעשית עם הווארדרו.
    אגב האם האופנוע עדיין מוצע למכירה או שכבר מכרת אותו?

  9. צריך "עיגולים" של בת יענה על מנת לצלם בלילה ובתנאי אור קשים ואתם שיחקתם אותה.
    תמונות יפייפיות.
    שאפו לצלם.

  10. לא מוכר/לא מחליף. אתה חולה עליו ועוד אין לך שנה איתו.

  11. אני שב ומודה לקוראיי הנאמנים על התגובות החמות באתר ועל האימיילים שקיבלתי מכם.
    מרבית התגובות והמכתבים עסקו בשלושה נושאים:
    האם אני נוטש את עולם הדו"ג? האם אני חדל מכתיבתי באתר?
    והאם האופנוע עדיין למכירה?
    לגבי שתי השאלות הראשונות התשובה היא לא, לא, ולא מוחלט! אתר דו"גרי זה מסג' לנשמה, הרכיבה היא מזור ותרופה לנפש.
    בנושא מכירת הווראדרו אני חושב שאתר אינו מהווה פלטפורמה ראויה ואתית לנושא זה, ולכן לא אוכל להתייחס לשאלה זו.
    בברכת רכיבה בטוחה זהירה ומהנה לכולנו.

  12. ענית יפה מאוד דורון. תשובה מקצועית ואמיתית. תהנה וסע בזהירות. נשמח להמשיך להנות מכתיבתך כאן.

  13. גם לי יש צופר שופרות שלא מבייש מוביל טנקים אבל פה הבעייה שכשאני צופר מאחורי רכב הנהגים בקופסאות מחפשים מוביל טנקים גדול ואם אני לא נמצא בדיוק בזווית של המראה שלהם הם לא רואים אותי(אולי מתעלמים). ושהרוח הגבית תהיה איתנו.

  14. את האושר והחיוך שיש לך בחודשים האחרונים מהראדרו שום אופנוע לא יוכל להחליף.

  15. דורון שלום. קראתי את הכתבה ואת כל סדרת הכתובות האחרונות. מה שאני לא מבין איך בכל כך מעט ק"מ החלטת להחליף. הוא נראה דנדש ומנסיון של הרבה שנים, כל אופנוע שהיה ברשותי היה מינימום עשרים אלף קמ, עם הרגשה של עוד כמו שאתה נותן פה להרגיש. אז למה עכשיו ללהחליף ולא להשאר איתו ?

  16. הוא ציין במפורש בסוף הכתבה שסיבת ההחלפה היא פציעה ישנה שהחריפה. בוא נכבד את החיסיון הרפואי ולא נתעמק בה.
    אני מבין על מה הוא מדבר, בעבר הייתי בעל וראדרו מודל 2006 שהיה אופנוע מדהים אבל כבד. הורארדרו הוא לא אופנוע שקל לשבת עליו ולדחוף אותו אחורה או לחילופין לאחוז בו בכידון ולהתהלך איתו.
    אני דווקא אוהב את ההחלטה שהוא לקח והפגין אחריות על מנת להחליף את האופנוע באחר קל יותר. והכי חשוב? זכינו ועוד נזכה בעוד סדרת כתבות מצד ועקנין וצוות דוגרי הנפלא.

  17. דורון ידידי כתיבתך מרגשת ומובנת לי במיוחד כבעלו הגאה של varadero 2007 .על תמכור ,חבל. מי ירגש אותך ויגרום לך לחייך כשתחוש את משב הרוח בפנים, מי יגרום לך לשבת שעות מול מחשב בחיפוש אחר "מתנה קטנה" לאופנוע.תשמור על הדברים הקטנים לחוויות של סופי שבוע. רכיבה כזו ממלאת "מצברים" לשבוע.גם מגבלה רפואית היה זמנית.מקווה שקרוא את הפרק השלישי על מבחן V A R D E R O

  18. לא נוטה להסכים לגבי אופנוע כבד או קל. אני לשעבר עם גודלווין (לא תמיד מפעילים הילוך R להזיזו) וגם היום עם VN, אלו מיני משאיות. אני מזיז אותם בישיבה וגרירה.. אבל שיצליח ונהנה מעוד כתבות.

  19. אחרי כל המע ו"האחד שלי". משהו לא ברור.. עוד לא שנה ואתה נוטש?

  20. תקרא ןאז תגיב, מה אתה לא מבין, הוא רשם בדיוק למה מחליף

  21. הנה הבטחתי שאכנס וקראתי.
    האמת תודה שהכרת לי את האתר הזה,אבל מה זה התמונות של השיקסה הבלונדינית? זה משהו קבוע? ועוד דבר סליחה על החיתוך היום באיילון ותודה על ההערה שלך.

  22. …המרחקים ממש גדולים. השילוב של משקל גבוה ומרכז כובד גבוה מצריכים כח עצום בכל טעות קלה בניהוג. כל תמרון חניה הופך לסכנה, ומצריך תכנון מוקדם.
    למשל: חניה על הכביש, עם האף לכיוון המדרכה, פירושה חניה במורד! (כי הכביש משופע לצורך ניקוז מים) לא ניתן לשבת על האופנוע במצב כזה ולגלגל אותו לאחור – צריך לעמוד לידו ולדחוף (חוויה מאוד מיוזעת)
    בקיצור – אופנוע טורינג שמתאים בול לטורינג, לא לצליחת פקקי תנועה בפ"ת.

  23. ידידי אתה טועה ומטעה
    הוראדרו הוא כלי מצויין וכושר ההתניידות איתו בעיר הוא כשל קטנוע לכל דבר.ואני אומר את הדברים אחרי שלוש שנות רכיבה על וארדרו 2006 .יש לכלי היגוי ותמרון מצויינים. אני בהחלט מסכים איתך שזהו כלי כבד בעל מרכז כובד גבוה אך ממש לא מסכים עם הגדרתך והביקורת עליו.
    מדבריך אני מסיק שמעולם לא רכבת על כלי כזה ואני ממליץ לך בחום לקפוץ להונדה ולנסות ןארדרו.
    אני בטוח שתתאהב ותשנה את דבריך.
    ועד אז רכיבנ בטוחה וזהירה.

  24. בחיי שהייתה לי הרגשה בתחילת הקריאה שזה הולך לכיוון הזה. הרבה מילים ובלי תוכן. כזו ספינת דגל של הונדה נמדדת אחרי 100 אלף+ ק״מ. אופנוע יקר וחדש מה הערך העיתונאי/חדשותי פה?
    בכל אופן מאחל לך רפואה שלמה ושתשוב לרכב בקרוב.

  25. דורון, כרגיל כותב ישר מהלב אל הלב, כתבה יפה ומרגשת.
    שתהיה דרכך מוצלחת ובטוחה . שתבחר את האחד הבא שאתה אוהב וואל תשכח לספר לחבר׳ה.
    בהערכה רבה .
    דוד

  26. ואני מוכרח לומר שלא ממש התלהבתי ממנו. גדול מאוד, כבד מאוד, מרכז כובד גבוה, 94 סוסים נכון אבל לא מרגשים. הייתי צריך לסוע מהר מאוד כדי להשיג ריגוש מהכלי. אין אפשרות מעשית לבני תמותה רגילים לרדת לשטח. מפחיד אפילו בשבילים קלים ואם חס וחלילה נפל עליך שכח מלהרים אותו (קרה לי). טיפולים כל 6000 – מעיק ואפילו המושב – כל כך רחב שמצאתי עצמי בתנוחת פישוק, מתקשה להצמד לרגלית ההילוכים ואם מדברים על הילוכים – הילוך שני נוקש חזק בהעברה… בקיצור לאוהבי הכלי והמותג בלבד.

  27. אני רוכב קרוב ל30 שנים.אני לא בחור גבוהה.[176] ממוצע.אחרי כלים רבים ושונים..הגעתי לוארדרו..הכלי הזה כול כך מיוחד שאני לא יכול לעבור לשום כלי..כבר 10 שנים..ואני רוכב ביום יום..בעיר .טיולים ועם בת זוג..אין על הכלי המיוחד הזה. ואמין בצורה מעוררת התפעלות

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל