fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
voge מוטו24 באנר
סטפן
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
HJC

מוטו בוחן: שיפורי מתלים EVCO לימאהה טנרה 700

מוטו בוחן: שיפורי מתלים EVCO לימאהה טנרה 700

כתב: דניאל וקנין | בוחנים: עודד גביש, שמי אברביה, דניאל וקנין, בוחן אורח: טדי הרוש | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: משנה את אופיו של הטנרה מאדוונצ'ר בסיסי וטוב למכונה שמסוגלת לטרוף שטח.

כמה מילים ומחמאות כבר נאמרו על הטנרה 700, החל ממנוע ה-CP2 המוצלח של ימאהה שכולם אוהבים, דרך הארגונומיה והגאומטריה המוצלחות ועד הפשטות והיעילות שלו. 3 שנים חזינו בהייפ שיצרה ימאהה סביבו, מאז כבר השוק השתנה ונוסף לו מתחרה די מוצלח; ה-790 אדוונצ'ר R של KTM. חלפה עוד שנת ציפיה של יושבי היבשת החדשה לגרסה משודרגת עם יכולות שטח משופרות ולאחרונה גם יצאה גרסת ראלי, אך זאת גרמה לאכזבה בקרב רבים שציפו למתלים משופרים. ובדיוק לשם לשם כך התכנסנו כאן היום, כדי לדבר על עקב אכילס של הטנרה והפתרון שמוצע "לבעיה".

המתלים המקוריים לא רעים בצורה קיצונית וניתנים לכיוון, אבל ברור שפה הענקית היפנית לא שמה את מיטב יכולותיה. המתלים רכים מדי, מה שיכול להיות נחמד לכאלו שלא מחפשים לקחת את האופנוע לקצה או לרוכבים מתחילים, אבל למעשה לא מגהצים את השטח בקלות ויתרה מזאת – המהלך שלהם נסגר בקלות בלתי נסבלת.

ואז הגיע אביתר כהן מחברת EVCO. אביתר הוא רוכב מוטוקרוס מנוסה ומעוטר, בחור שניחן ב"חוצפה ישראלית" חיובית והחליט שהוא מייצר בעצמו מתלים סופר איכותיים, מהסדנה הקטנה שלו בנתניה. EVCO היא למעשה סטארט אפ, לא תוכנת מחשב אלא סדנת שיפור מתלים שעובדת על הבולמים המקוריים תוך שיפור ושדרוג חלקי פנים שאמור להיות איכותי, פשוט וניתן להחזרה למצב המקורי. אביתר מצא שותפים עסקיים שהגיעו גם מעולם הרכב. בסדנה קטנה בנתניה, לצד מחרטה שכנראה נולדה לפני קום המדינה (מאלה שלעולם ימשיכו לעבוד) הולכים עם מה שהם מאמינים בו – החל בחומרים וכלה בטכניקה. כיף לראות תעוזה כזאת. חלק מהעניין הוא, כמו שאמרנו, לשמור על פשטות – לכן הקפיצים נשארים מקוריים ואיכות המתלה נשענת על אלמנטים חדשים במערכת ההידראולית, כמובן שניתן להחליף כל חלק וגם את הקפיצים, בהתאם לדרישות הלקוח. החברה מתחילה לקבל הכרה ברחבי העולם כשהפטנטים שלהם מורכבים על מכוניות מסוגים שונים כמו גם על אופנועים ועוברים בשנים האחרונות מבחנים במסלולים דוגמת הנורבורגרינג.

אנחנו הגענו עם טנרה 700 סטוק ואביתר הכין לנו שלושה דוגמנים משופרים משלו למבחן, אחד עם מתלים מקוריים שעבר כיוונים בסדנה, ושניים משופרי מתלים לפי המפרט של הסדנה בסטייג' 1 וסטייג' 2.
עלינו על הכלי צוות של 4 בוחנים והתחלנו את הרכיבה בכביש, כבר אז ניתן היה להרגיש כי המתלים המשופרים פחות מתרגשים מתחלואות האספלט הישראלי ופונים טוב בכיכרות בהשוואה לדרך מתל אביב לנתניה על המתלים המקוריים, אך לא היה ספק שיש לנו עוד למה לחכות ורק קיבלנו הצצה קטנה.

הגענו לשבילים באזור עם המון 'באמפים' ועל ההתחלה היה מובן שהכל יותר קל עם המתלים המשופרים. ככל שעבר הזמן ולקחנו את האופנועים עוד קצת קדימה הבנו שהגבול של הטנרה 700 נמתח עוד ועוד בעזרת מתלים שכאלה. בחזרה לדגם המקורי על אותו המסלול ופתאום חשנו פחות ביטחון על הכלי, מסתם אבנים שגרמו לחוסר יציבות ואפילו חוסר בטחון בכלי, או לנחיתות מאחת הקפיצות – הכל היה פתאום יותר קשה ופחות מהנה. בעזרת המתלים המשופרים, את אותו המסלול יכולנו לבצע בהילוך או אפילו שניים למעלה, עם יותר מהירות ובלי פחד.

אנחנו מדגישים כי המתלים המקוריים לא גרועים כמו שניתן לחשוב מהאמור לעיל, אבל כבר עם שיפור המתלים ברמה הראשונה ההבדל היה ניכר וההנאה גדלה. מקפיצה באוויר אין פחד שהמתלים יסגרו כמו שקרה באלו המקוריים ובגדול המחשבה היתה שזהו הסט-אפ הנכון. תוך כדי תנועה עוד עצרנו לכוון עוד קצת ועוד קצת את המתלים, בהתאם לרוכב, שפשוט עשו קסמים לאופנוע. יש לציין שבחברה מתאימים את המתלים לכל אדם בנפרד ומתחשבים בכלל המשתנים; משקל הרוכב, האם רוכב עם ציוד או לא, האם יש מורכב על אופנוע לעיתים וכו'.

כבר בישיבה על הסטייג' 2 התחושה הייתה מוזרה, שונה. ישבנו עם מנוע כבוי, בהמתנה שכולם יתארגנו ויעלו על האופנועים, ובינתיים מנסים להבין מה שונה, אז לחצנו על הברקס הקדמי ונתנו לחיצה הגונה על הכידון לכווץ את הטלסקופים. לא ממש הייתה תזוזה, בטח לא דומה למה שציפינו מהטנרה ממנו ירדנו לפני רגע. קצת קפיצות עם הישבן על המושב, כלום. ירדנו מהאופנוע ונתנו לחיצה בכל הכח על המושב, בולם הזעזועים בקושי זז, חשבנו שזו הולכת להיות רכיבה שוברת עצמות.

ואז התחלנו לרכב, האופנוע יציב, יציב ברמה של אופנוע ספורט. מינימום שינוי של גיאומטרית היגוי תחת בלימה או האצה. רמה מדהימה, מעט נופל לתוך הפניה, אבל האשמים הם הצמיגים 50/50. לאחר כ-10 דקות של רכיבה בכביש מפותל הגענו לנקודת הכינוס בשטח. אביתר אמר שיש שני צירים. האחד ציר מהמורות רע, והשני ציר מהיר עם שקע באמצע, לשים לב, לא להתעופף בו.

המתלים המתקדמים האלה, כמו שאמרנו – מעט קשיחים, הריבאונד איטי וכזה שלא זורק את ישבן הרוכב מהאופנוע אחרי כיווץ המתלים. עם המתלים האלה עברה בנו מחשבה "אוקיי, איפה הראלי המדברי הבא?" כי נראה שכוונו לרכיבה מהירה ומקצועית על פני קרקע משתנים, למעשה, הריבאונד היה כל כך מתחשב שקצת יותר קשה לנתק איתו את הגלגלים מהקרקע אחרי דחיסה של המתלים! אין ספק שבסט הזה אפשר לעשות הרבה.

כיוונו תחילה את הכידון לשביל הרע. התחלנו יותר בעדינות, מהמורות קטנות מורגשות בידיים אבל מדרגות קטנות וחריציי סלע נספגו בלי להרשים את הבולמים. העלנו את הקצב ונכנסנו באלימות למהמורות, הבולמים בולעים אותן בצורה פרוגרסיבית מרשימה. הביטחון עולה ואיתו הקצב, ואז אנחנו מגלים שאנחנו בהילוך שלישי, גז פתוח, ומתקרבת סדרה של 4 מהמורות ברצף. מאוחר מדי לבלום כי הגלגל האחורי יקבל מכה, יתרומם ונתעופף, אנחנו והטנרה.

נשאר רק לתת עוד גז. לאזן את האופנוע ככל האפשר עם הגוף ולקוות לטוב. ואכן הטוב קרה. האופנוע דילג מהמהמורה הראשונה מעבר לשניה לתוך השלישית וזינק שוב לאוויר אל מעבר לרביעית. האופנוע עשה כל זאת מבלי מחאה של השלדה או בולמי הזעזועים.

בלימה, התיישרות על האופנוע ומנסים לעכל את מה שקרה פה. בולמי הזעזועים עשו עבודה מדהימה, ספגו את האנרגיה שהיתה אמורה לשגר את האופנוע איתנו למסלול הקפה של כדור הארץ.

גילינו כי לאורך השביל יש שתי רביעיות כאלו ומרגע שיודעים את מיקומן וגורם ההפתעה נעלם זה הפך לנקודת המבחן לעבודת הבולמים. כשעשינו את זה שוב עם הטנרה המקורי גילינו שאבנים קטנות פחות מורגשות מאשר בסטייג' 2 ושתקיפת רביעיית הבאמפים, גם במהירות נמוכה יותר, גורמת לסגירת הבולמים באלימות שגרמה לנו לחשוב שאנחנו עומדים לשבור את השלדה.

קפיצת המדרגה הגדולה היא בין המתלים המקוריים לרמה הראשונה. בין סטייג' 1 לסטייג' 2 יש גם כן הבדל גדול אבל לטעמנו רוב הרוכבים יכולים להסתפק ברמה הראשונה שתשרה בהם ביטחון ותשפר את היכולת, ואפילו יתנו קצת להשתולל ולקפוץ עם 2 גלגלים באוויר בקלות יתרה. רוכבים מנוסים יותר שמכוונים גבוה יותר ישמחו לקבל את הביצועים של הרמה השניה. לא ממליצים לאף אחד שרואה עצמו בשטח ברצינות להישאר בסטייג' המקורי.

נדמה כי בחברת EVCO בחרו את האופנוע המושלם לשיפור שכזה. אופנוע מהנה, שפוי, ועם תג מחיר תחרותי בקטגוריה (69,985 ₪), אבל עם חסרון בתחום המתלים, והפכו אותו למכונה משומנת שעובדת נהדר. חשוב לציין שזאת הייתה רק ההדגמה וכי בסדנה כמו זאת יכולים לשפר כל אופנוע\כלי רכב שתחפצו. שיפור המתלים הבסיסי מתחיל באלפים בודדים ויכול לטפס גם לכמה עשרות – הכל תלוי ברמת השיפור, סוג האופנוע והתוצאה הרצויה. אחרי שקיבלנו הופעה חיה עם הזדמנות לבדוק גם את המקור לצד המשופר אנחנו חושבים שהתהליך הזה הוא כמעט חובה למי שרוצה להוציא מהאופנוע שלו את המקסימום.


בוחן אורח: טדי הרוש, מנהל קהילת זולו

נתחיל מהסוף – זו מכונה משגעת!

קפיצת המדרגה מהדגם הקודם, ה-660 היא דרמטית עד כדי תחושה של אופנוע אחר לגמרי.
זה היה מאוד מעניין לרדת מההאסקי החטוב שלי ולעבור לאופנוע השרירני הזה.
מנוע בשרני שנושם היטב, עולה בסל"ד בקצב מהיר, משדר זריזות וגמישות והוא אכן כזה. בשילוב עם הגיר – הילוכים ליניאריים וארוכים במידה מדויקת.
מרגע שחרור הקלאץ' כל כובד משקלו נעלם ואתה נישא על גבי שלדה ומתלים שיודעים לעבוד.

במצב סטוק – על גבי שביל משובש למשעי, המתלים מאפשרים רכיבה בקצב סביר.
עם כיוון מתאים, הקצב עולה ואיתו תחושת הביטחון. צריך לקחת בחשבון שעל אופנוע כזה יכול לרכב מישהו עם פק"ל קפה מחד ומתחרה ראלי מאידך.
הרכיבה היום היתה בעצם על 4 אופנועים: סטוק, סטוק עם מתלים מכויילים (קליקים), מתלים של EVCO בסטייג' 1, מתלים של EVCO בסטייג' 2.
ברכיבה השוואתית ניכר הבדל ממשי בין התצורות.

בקצוות – אופנוע סטוק רך מול מכונת ראלי סופר מושחזת, שמה שמגביל אותה זה רק אומץ ויכולת הרוכב.
כמי שאינו מנוסה מאוד ברכיבה על הקרנפים האלו, האופנוע משרה ביטחון, וככל שעולים ברמת המתלים – אתה פשוט מתמסר למכונה שאין לה גבולות.
גם בחציית גשר אירי שהוא חצי דרופ עם דופן נגדית מאיימת – אתה מעז לשמור על קצב מהיר ככל שתצורת המתלה משופרת.
אם נדבר על יכולת כיוון הבולם ברמת קליקים – יש כאן יכולת שיפור ראשונית שחייבים לכייל לסגנון הרכיבה.

מעבר לכך – הרכיבה על הטנרה עם בולמים של EVCO בסטייג' 2 עשתה 3 דברים:
אפשרה להעלות את מהירות הרכיבה בציר נתון מאזור 59-63 לכיוון 87-90 קמ"ש – תחת שמירה על תחושת הביטחון.
עלתה לי המחשבה על מה יעשה בולם EVCO על ההוסקוורנה שלי.
יצרה רושם חיובי בהחלט על האפשרות לפשט את מבנה הבולם ויחד עם זאת לאפשר ביצועים נהדרים – בטח עבור רוכב מיד-ריינג׳ שכמוני.

הטנרה, עם ובלי קשר לבולמים עצמם – הוא מכונה משובחת לעילא שמאפשרת את האדוונצ׳ריזם בכל ממדיו בצורה נגישה ובמחיר שפוי.
לא שאלתי כמה הוא עולה כדי לא לקנות אחד בטעות – אבל זו בהחלט אופציה ראויה לדו"ש גדול פשוט לכאורה מחד ומשובח בהחלט מאידך!
אני? אני אהבתי…. אם רק הייתי מעז לרכב כביש, היה לי אחד כזה מחר. או היום.

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp

6 תגובות ל מוטו בוחן: שיפורי מתלים EVCO לימאהה טנרה 700

  1. שיפרתי את הבולמים אצל אביתר לפני שנתיים, ומאוד התאכזבתי!! השקעתי אלפי שקלים בשדרוג, ואני לא בטוח שהמצב טוב יותר מהסטינג המקורי שהיה לי מהיצרן.

  2. מה שבסוף נדמה שאין חלק שלא שיפרתם באופנוע הזה חוץ מהמנוע

    עד כדי כך גרוע?

    • אופנוע סטוק מצוין.
      ומצד שני יש מקום לשפר כי נשאר לך כסף אחרי שקנית והתחלת להשתמש.
      ומצד שני, למרצדס יש סדנת שיפורים ייעודית, AMG, זה אומר שזה חרא אוטו? הפוך!

  3. אז רוכשים אופנוע ב70, טוב לא 70 ,אלא יותר קרוב לשמונים עם כל התוספות או אם רוכשים את גרסת הראלי שתגיע בקרוב ואז שמים בין כמה אלפים או עשרות אלפים? עדיף כבר לרכוש אופנוע יקר יותר עם מתלים טובים יותר מלכתחילה.

  4. אני נוסע היום על הסקוורנה 701 לאחר שאביתר כיון לי את הכלי בדיוק לצרכים ולגובה שלי אני מאוד מרוצה הייתי אצלו בעבר עם כלים אחרים מאוד מרוצה מהשירות והיחס האישי של אביתר תמיד שואל בודק כמה פעמים. שווה בדיקה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל