בשירות המערכת | קיוואי סופרלייט 125 במבחן ארוך טווח – דיווח שני

במהלך החודש האחרון הספיק הסופרלייט לצבור כ-200 ק"מ – בעיקר בעיר אבל לא רק, נסיעות בין עירוניות מצריכות אומנם סבלנות ומשנה זהירות אבל אפשריות – במהלכן הוא הצליח לשכנע אותנו בכמה עובדות ניצחות:

הוא נוח בכיסא הרוכב, לא נוח בכיסא המורכב. הוא משתחל בעיר – למרות סוגו ובגלל גודלו (קוטנו).
הבלם הקדמי חלש, חסר רגש ופשוט לא מספיק טוב, למרבה המזל הבלם האחורי ומערכת הבלימה המשולבת מפצים על כך ואנו מוצאים את עצמנו בולמים יותר באחורי – מטעמי נוחות ואפקטיביות… קסטום או לא קסטום?

תיקי האוכף שלו יעילים אבל לא נוחים לשימוש, הם בעלי אבזם וריצ'רץ', לא אטומים מספיק למים ודי פשוטים, אבל אינם מפריעים מבחינת רוחבם ויושבים על תושבת חזקה כך שלא מתקפלים תחת עומס הכבודה.

ההילוך ראשון ח-ל-ש. זה אפילו לא הגיוני לכתוב כזה ביטוי…  אולי שינוי בגלגלי השיניים יועיל ויניב פתיחה קצת יותר חזקה וחלקה כי כרגע גם קשישים על קלנועית נותנים לו 'פייט' ביציאה מרמזור.

בסעיף בלאי ותיקונים יש לנו חידוש אחד לדיווח, בעקבות מפגש עם שער ברזל חסון, בעת תמרון רגלי לאחור, נשברה תושבת המאותת השמאלי אחורי, כלומר תושבת הפנס האחורי – כי המאותתים יושבים על תושבת הפלסטיק, משני צידיו של הפנס האחורי.

טלפון למוסך ברח' הסדנה כדי לוודא שיש במלאי את החלק ואחרי מחצית שעת עבודה וקפה יצאנו עם תושבת פנס אחורי חדשה; 195.95 ש"ח עלות החלק, עוד 110 על העבודה – 358 ש"ח כולל המע"מ.
מצד אחד לא נורא, מצד שני – זה הרוורס הכי יקר שעשינו לאחרונה.

אבל לא רק אביזרים ואפטרמרקט יש לקיוואי יוצא הדופן הזה – גם מועדון רוכבים, עם  קבוצה פעילה בפייסבוק. הם רוכבים יחדיו, מטפלים בצוותא ורוקמים מזימות מרחיקות לכת – על טיולים בקצב רגוע, לאורכה ולרוחבה של הארץ. נציגות של חברי המערכת נפגשה זה מכבר עם חברי המועדון ואנחנו שוקלים שיתופי פעולה עתידיים, או לפחות להצטרף לאחד מטיולי המועדון – כדי לדווח מהשטח.