fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

אנדורו ראש בראש

אנדורו ראש בראש

רן ציוני

צילומים: תמר נתנוב ואייל מור

כולנו כבר יודעים ומיואשים מהעובדה שהחוק לנהיגה ספורטיבית לא רק שלא קידם אותנו אלא הערים עלינו קשיים לקיים מרוצים סדירים, להקים מתקני קבע ולהוריד את המס המזורגג הזה מכלים בעלי רישוי אפור לתחרויות.

כמה טוב שיש לנו אנשים כמו אריאל דדיה בתחום שלא רק נותן לנו מקום להתאמן ומביא לנו רוכבים מקצועיים מחו"ל להדרכות (בקרוב חוויה מההדרכה עם בלאייק וורטון) אלא גם מחליט להרים אירוע קטן ודיסקרטי בזמן שליגת המוטוקרוס של 2014 עומדת תקועה בעקבות כל הקשיים וכרגע אין גם מרוצי אנדורו עקב חוסר תקציב, התרכזות במתקני קבע ובירוקרטיות כאלו ואחרות.

מדובר כבר באירוע שני כאשר הראשון "עיוני ראש בראש מוטוקרוס" נעשה במסלול הביתי בפרדס חנה ואילו האירוע הזה "עיוני ראש בראש אנדורו" נערך בספיישל מגניב שפתח לנו דדיה בתא שטח בין חדרה לפרדס חנה ונתן הזדמנות גם לרוכבים שלא חובבים את זמן האוויר לחוות את הקונספט החדש.

הפורמט מאוד פשוט ושואב השראה מאירועי ה" Red-Bull straight rhythm " האחרונים, בניגוד לקו הישר של ה800 מטר באירועי רד בול מוזנקים יחד שני רוכבים בכל פעם ונלחמים יחד בספרינט של הקפה אחת.

הרוכבים מוזנקים פעמיים, בפעם השנייה הופכים את מיקום המוזנקים ובמקרה של שוויון יצאו לעוד הקפה שתהייה שוברת השוויון.
הקטגוריות הן ילדים, עממית קטנה (250 4T125 2T), עממית גדולה (מעל 250 4T125 2T) וכן מקצועית גדולה וקטנה.

לא מדובר בהפקה גדולה וכך עלויות ההשתתפות נמוכות, לא הוזמן קהל ומי שלא היה צריך להיות לא היה, צוות עיוני תקתק את האירוע כמו שעון ושמר על סדר מופתי, הרכבים החנו במקום מסודר, הרוכבים נרשמו במזכירות, האוהלים הוקמו במתחם ה"פיטס" בן רגע, הרוכבים עברו יחד תדריך בהקשב מופתי ובלי לבזבז זמן כל קטגוריה קיבלה את זמן האימון שלה (כרבע שעה) וההזנקות החלו לזרום אחת אחרי השנייה בהפרדת קטגוריות כאשר יש אקשן בלתי פוסק על המסלול, זוג רוכבים חוזרים וזוג רוכבים מוזנקים  וברקע רמי בן הרוש מתפקד כפרשן על המגה-פון.

הרוח בין המתחרים הייתה ספורטיבית וחברתית ובאוויר הייתה תחושה שסוף סוף עושים מה שהיה צריך להיעשות, כולנו באנו לרכוב יחד וליהנות מבלי להתעסק בזוטות כמו כמה מלווים נמצאים בכל אוהל וכו', כמעט כולם אספו את האשפה אחריהם וכמובן אחר מי שהשאיר אשפה אחריו ולאחר האירוע נשאר ספיישל מסומן ונקי!

המסלול נראה ממש כמו מסלולי הספיישל טסט של אירופה ואחרי הגשמים הכל מוקף ירוק והאדמה לחה ומדושנת, המסלול מפותל, טכני ובעל כמה אלמנטים מפתיעים כגון גדמי עץ (שנצבעו בלבן להדגשה) אשר צריך היה לרכוב ביניהם (מישהו זוכר את מרוץ הרחפות במלחמת הכוכבים?) ובנוסף קפיצות סקי חדות (אחת באמצע המסלול ואחת לפני קו הסיום בין היתר בכדי לבלום את הרוכבים לפני החזרה לאזור הקהל) אשר קיבלו קוליסיםחריצים עמוקים מאוד אשר תפסו את הרגליות ורגליהם של מי שלא דייקו.

ועכשיו לחוויה האישית שלי:
אני והמנטור היקר סטפן אבנדיצ'י הגענו יחד כאשר שנינו מתחרים בקטגוריה העממית הקטנה.
גם אני וגם סטפן מנצחים את המתחרים הראשונים שלנו ומשועשעים לגלות כי בסבב הבא נתחרה אחד מול השני!

הגיע הרגע, אני וסטפן מתכוננים לזינוק כאשר לפתע נופל הגייט בזמן שאני וסטפן מדברים ולא שמים לב כי זוג המתחרים חזר, אני מגיב מהר אך סטפן אפילו לא בהילוך ומהניצחון הזה יצאתי לא מרוצה כל כך. סבב שני מגיע, שנינו מפוקסים ודואגים לא לפספס אז הזינוק, האור הירוק ברמזור נדלק, עכשיו המבט לא זז מהשער שעל הרצפה כאשר בכל רגע נתון ב5 השניות הקרובות הוא ייפול ואנחנו נצא לדרך. השער נופל אני מזנק ראשון ודואג לא לעשות טעויות ולרכוב כמה שיותר חלק. אני יודע שברגע שאני מוביל יהיה לסטפן קשה מאוד לעקוף אותי בגלל אופי המסלול שלא לדבר על העובדה כי מדובר בהקפה אחת. אנחנו מגיעים לקפיצת הסקי לפני הסיום, אני בולם חזק בכדי לא להתהפך מהקפיצה (כפי שקרה לשני רוכבים קודם) כולם מסביב תופסים את הראש וצועקים לי, אני עולה לאוויר ובאותו הזמן אני רואה את סטפן עובר מתחתיי בצד ימין דרך החריץ העמוק וממשיך קדימה בזמן שהתנופה שלי מתבזבזת לגובה ולוקח את הניצחון במטרים האחרונים!

בזמן שאני עומד המום ומחייך מאוזן לאוזן מלא יראת כבוד, סטפן ניגש אלי ושואל מדוע וויתרתי לו, עד עכשיו הוא לא מאמין לי שלא ראיתי את זה מגיע ושורה תחתונה הוא לקח את הקו הנכון וניצח אותי בגדול!

בוחני מערכת דוגרי ראש בראש:

בפורמט המרוצים האלה נראה שמי שמנצח הוא מי שמזנק ראשון ונכנס ראשון לעיקול הראשון, שם רוב הרוכבים שברמה דומה נלחמים מרפק במרפק ומי שערס יותר ומנצח במאבק הראשוני בדרך כלל יסיים ראשון בגלל חוסר הזמן והמקום לעקוף.
במקצה שובר השוויון כנגד סטפן אני מזנק ראשון, דואג לא לעשות טעויות ולרכב נכון וחלק כמו שסטפן שנושף לי ברגע זה ממש בעורף הסביר לי כל הזמן, אנחנו מגיעים לקפיצת הסקי של קו הסיום והפעם אני לא חוזר על אותה טעות ובוחר גם כן לעבור דרך הקוליס לעבר הניצחון. תכלס, אם סטפן היה מזנק ראשון לא הייתי מצליח לעקוף אותו, מזל שאני יודע לזנק טוב וסטפן רכוב על דו"פ שמקשה על זינוק.
אני מקבל את אישורו וברכתו של סטפן ומרוצה מהחוויה הספורטיבית אך לצערי זה אומר שאני ממשיך לשלב הבא וסטפן יעבור לעודד אותי מהקהל.

מול המתחרה הבא אני מפסיד מקצה ראשון, מנצח את השני אך מפסיד את השלישי, כשנראה שהגיע זמני להצטרף עם סטפן אל הקהל מסבירים לי כי אני ודר כהן עומדים יחד בתיקו בניקוד ושנינו עולים למקצה "Last chance" עבור חצי הגמר.

מיד אני עולה לזינוק מול דר לפני שהאדרנלין בדם יתפוגג, השער נופל, אני ודר מזנקים יחד צמודים ונכנסים לעיקול הראשון יחד מרפק אל מרפק אך דר סוגר לי את המעבר ואני נאלץ לרדת על הברקסים, מכאן כבר אין לי סיכוי לעקוף אותו מכיוון שהקצב שלנו דומה ואין לי הרבה מה לעשות חוץ מלאכול בוץ מהגלגל האחורי של דר עד לקו הסיום.
אנחנו חוזרים לזינוק שני ומחליפים מקומות בזינוק, סטפן עומד לידי ומסביר לי "אתה חייב להיות "קילר", תהייה יותר מרוכז בשער וזנק מוקדם יותר וכשאתם נכנסים יחד לעיקול הראשון אל תבלום ואל תוותר, תסתער!

האור הירוק נדלק, אני ודר רכונים קדימה על הברקס הקדמי עם קלאצ' טיפה משוחרר וסל"ד המנוע צווח, אני מרוכז בשער למרות טיפת הזיעה שמדגדגת לי את קצה האף וכשהשער נופל מרגיש לי כאילו עבר נצח עד שהגבתי (למרות שבהסתכלות על הסרטון לאחר מכן נראה שהכל קורה בבת-אחת)!

אנחנו נכנסים לעיקול יחד כמו בפעם הקודמת אך הפעם אני לא בולם ולא עוזב את הגז. דר בחיצוני, אני בפנימי ואני מנסה לסגור לדר את המעבר בזמן שזה מוכיח לי שגם הוא יודע להיות ערס וגם הוא לא בולם ולא משחרר מהגז. אנחנו מתנגשים, דר נזרק מחוץ למסלול לעבר גבעת חול, בקושי מצליח להישאר על הגלגלים ונותן לי את הזמן להגיע ברוגע אל קו הסיום בלי לחץ שעלול לגרום לטעויות.

זהו זה, עכשיו הזינוק שיקבע אם אני עולה לגמר או לא, דר שוב מזנק מהפנימי ומבחינתי זה יתרון עבורו.

הלב עוד לא הספיק להירגע, זוג המתחרים שעל המסלול מתקרבים לקו הסיום והאור הירוק נדלק, סטפן מסמן לי להיות "קילר" כמו מקודם, שוב אנחנו מזנקים ונכנסים יחד לעיקול אך הפעם אני לא מצליח לשמור על "הקילריות" וברוב טיפשותי נזהר מהתנגשות ועוזב את הגז ברגע שדר סוגר עלי, אני דולק בעקבותיו ומנסה לתכנן קו שממנו אוכל להשתחל ולחסום אותו אך אני לא מצליח לייצר קצב גבוה משל דר שלא עושה שום טעות עד לקו הסיום.

כאן נגמרת החוויה שלי בתור מתחרה ומתחילה החוויה בתור צופה, השואו לא פוסק ובכל זינוק ישנם קרבות צמודים ומרהיבים בכל הקטגוריות, דר מצליח לגבור על כל המתחרים ולוקח את המקום הראשון. נראה שהאימונים עם רועי שלומי משתלמים…

בינתיים אני וסטפן נחזור להתאמן לקראת הפעם הבאה (16.1.2015) אני אדאג לחדד את "הקילריות" שלי וסטפן יחדד את הזינוקים שלו.
תודה רבה לדדיה (שבנוסף לארגון, קריינות והעבודה עם עט החפירה התחרה ואף לקח את המקום הראשון) לכל צוות עיוני והעוסקים במלאכה. הגיעה הזמן שמישהו ייקח את העניינים לידיים ויארגן לנו אירועים שכאלו!

נתראה בפעם הבאה, שלכם #20.

טבלת תוצאות עיוני ראש בראש אנדורו
ילדים:

1 עילאי בן אהרון
2 עומר אפרוני
3 איתי דב
עממית קטנה:
1 דר כהן
2 שון בנימין
3 רונן מדיאל
עממית פתוחה:
1 רון חמדי
2 צחי בן גיגי
3 איתי נהב
מקצועית קטנה:
1 אריאל דדיה
2 גל חסון
3 רוני רגף
מקצועית פתוחה:
1 זיו כרמי
2 דן מאיה
3 דרור כהן
תודה לעמית משיח בהכנת הכתבה

13 תגובות ל אנדורו ראש בראש

  1. שיחקת אותה רן, גם בכתבה מהנה וגם רכבת מעולה באותו היום.
    היה מגיע לך לנצח !
    הארגון היה מוצלח ועלה בטיבו על הארגון במרוצי המוטוקרוס "החוקיים".
    היום היה קליל, נעים וזורם והאוירה בין המתחרים היתה כייפית.
    מקוה שיהיו עוד ימים כאלו

  2. אחלה כתבה ויופי של תחרות והכל ניראה מהנה ביותר!! כן ירבו!

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל