מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
סטפן
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
פרפקט קוביה שמאל
ברקום שמאל
KTM עליון קוביה
לרט
תמוז
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה
HJC
הארלי שמאל

דו-קרב אקסטרים פסט

דו-קרב אקסטרים פסט

נח אבגר הלוי

צילום: סקניה

שישי בבוקר, ב' דראש השנה, מלאי ציפיות וכוונות טובות הגענו ל"אקסטרים פסט" בוינגייט שמבחוץ נראה מעולה. טריבונות מרשימות, סדר וארגון שבמבט ראשון נראה מקצועי לגמרי והמון רוכבים בפיטס שמוקם בין המסלול לבין מתחם הקהל. עמד שם גם אוהל ענק שאכלס את הרוכבים האיטלקים שבאו לעשות עם אופנועים דברים שמעליבים את כוח המשיכה ועוד אוהל קטן יותר בו התכנסו הרוכבים רגע לפני שהם עולים להתחרות על המסלול. ציפינו לראות המוני רוכבים שהגיעו להיות קהל, ציפינו לראות אנשים מאושרים – אבל 200 מעלות חום של אוגוסט שנדד לספטמבר, בתוספת מחסור בצל הופך אנשים לעצבניים. 
כדי לראות איך נראה המרוץ מהיציע עלינו ליציע ה-VIP. מישהו זיהה אותנו כעיתונאים של דו"גרי, ניגב את הזיעה צעק, אולי מלמל ואולי בכלל הקיש לנו במורס – לא זוכרים. החום השפיע גם עלינו. בכל מקרה הבחור אמר: "שילמתי 180 שקלים לכרטיס ותקעו אותי ביציע רותח, אין צל ויש כאן עוד מלא אנשים שלא שילמו כרטיס VIP ואני מרגיש פרייאר". אחר כך מצאנו את העיתונאים מבואסים לאללה כי רבים מהם, כולל אותנו, מצאו את עצמם מתקשים להיכנס ולצאת בחופשיות מהאירוע. 
המשכנו אל הדוכנים ומצאנו שהמחירים יקרים לאללה: 32 שקלים לחצי ליטר בירה, עשרה שקלים לארטיק קרח פוּשְט כזה,  35 שקלים להמבורגר בקוטר של מטבע. המשכנו הלאה ומצאנו שם דוכנים של  אופנועית, ניפוניה, מידלנד ועוד כמה – אבל בלטו בהעדרם הגדולים ותהינו איפה מטרו, עופר אבניר, ד.ל.ב, גאס גאס, HM  ואחרים שידועים בתמיכתם בספורט המוטורי? איפה הדוכנים של החנויות הגדולות? איפה הדוכן של בני בייקר שכמעט ולא מפספס אירוע? 

שאלות ללמפה ותשובות ממפיק האירוע
אנחנו אנשים רציניים אנחנו, לא מסתפקים בלשאול את הלמפה, לקבל תשובות מהלמבדה ואז לכתוב מה שבא לנו ולראות מה יקרה. אנחנו עושים את מה שניאו עושה במטריקס: הולכים אל המקור. חיפשנו ומצאנו את איתי דור, הבעלים (בשותפות עם ירון ברבי) של 'ביס אירועים ומופעים בע"מ' שיזם והפיק את האירוע במו חברת ההפקות שלו, ונפגשנו איתו לדו קרב, קרוב לחצות, בשדה המוקשים של מקס ברנר אי שם בממלכת ההיי-טק של הרצליה פיתוח. 

"היה גדול" הוא אומר "עשינו מרוץ ענק ומה שחסר, לא במרוץ הזה, תבין, זה חסר בכלל בארץ, זה עוד רוכבים גדולים בקטגוריה הפתוחה". הסתכלתי עליו במבט אלכסוני של כלב זאב מבולבל, "חכה רגע עם המרוץ, באנו לדבר על הפסטיבל" איתי דור קטע אותי, מדבר בדיבוק והתלהבות של חסיד ברסלב שמספר על הביקור האחרון שלו באומן: "מוטוקרוס זה מדהים, זה הספורט הכי מלהיב בעולם. תראה" הוא נרגע רגע, חושב ומסתער שוב: "אין, אין, אנחנו צריכים כאן עוד שנה אולי יותר, אולי חמש שנים אבל בסוף זה יגיע. כשיהיו 14, 15, אולי עשרים רוכבים בקטגוריות הבכירות יהיה אפשר לעשות מה שרוצים ואז להזמין אנשים ל"מיין איבנט" (אירוע ראשי) ואז יהיו לך אלפים, אלפים. ראית פעם מרוץ מוטוקרוס בארצות הברית?"  ואני מנסה להחזיר אותו אלינו.

"מה שראיתי זה אירוע מוטקרוס בישראל שקהל הרוכבים, לא הספורטאים, הרוכבים, ההמון – לא היו בו". עכשיו תורו של איתי להסתכל עלי באלכסון של כלב זאב: "מה אתה לא מבין? תראה איך הרמה עולה מיום ליום. רק עכשיו, בראש השנה סגרנו שנה ראשונה של ספורט מוטורי חוקי ותראה איך מספר הרוכבים גדל באופן מדהים, תראה איזה רוכבים יש לנו כאן (והוא נוקב בשמות אבל נוותר על השלב הזה עכשיו). אם עוד שנתיים שלוש יהיו בקטגוריה הפתוחה חמישה עשר רוכבים תותחים ובלייטס עוד חמישה עשר וכולם ברמה של כרמון, של אליקו אוחנה, יוני לוי וכאלו – תראה שכול הרוכבים וכל החברים שלהם וכל מי שאוהב ספורט יגיע" אני לוקח אוויר ונכנס לו לדברים, מנסה לעצור את השטף שלו כי הבן אדם בטירוף, אחוז דיבוק, מכור שעדיין נמצא בהשפעת הסם שלו.

איתי דור מדבר על מוטוקרוס והעיניים שלו נוצצות ואני מנסה להחזיר אותו למציאות, שלפעמים דורשת להתעסק גם בדברים הקטנים והמבאסים: "זה לא יעזור לך, אנשים לא יבואו לאירוע שהם מרגישים לא מוזמנים אליו, לא יבואו לאירוע שבו ארטיק-קרח עולה עשרה שקלים". איתי מסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח. הוא חושב רגע, על העיניים שלו יש את מבט ה"מה אני עושה איתו זה, איך אני מסביר לו?" הוא כמעט מתייאש  ממני כי אני מנסה למצוא הסברים – עניין שבא מהראש והוא כולו להט, רוח והתלהבות – עניין שבא מהלב.

פתאום נדלקת לו מנורה מעל הראש, מבחינתו הוא מצא את ההסבר הכי טוב עבורי: "אתה יודע מה? אנשים לא טיפשים, אנשים יודעים בדיוק מה הם רוצים, ואתה יודע מה הם רוצים? הם רוצים איכות!" (לא סתם תקעתי סימן קריאה, אפשר היה לשמוע את הסימן קריאה בקול שלו). והוא המשיך: "ברגע שיהיה לנו מרוץ איכותי, רוכבים תותחים שגם אם אחד או שניים נפצעים המרוץ נשאר מעניין, אנשים יבואו לראות מוטוקורוס גם במדבר, גם בשלג ולא יהיה אכפת להם כמה עולה ארטיק שממילא אני לא קובע את זה, אני מוכר את הזיכיון לאוכל ולא מתעניין בנושא יותר".

סיפורי הפקה
הפקות בקנה מידה כזה תמיד מלוות בתקלות. אז הנה כמה אנקדוטות מההפקה שצוות העובדים שלה עמד על כמאתיים איש. באירוע השתתפה קבוצת פעלולני פריסטייל איטלקיים בשם DBOOT שלהביא אותם ואת הציוד שלהם זה סיוט אדמיניסטרטיבי כי אתם יודעים איך הממסד שלנו, יודע להוציא את המיץ למי שמייבא משהו שמוגדר כמסוכן – וקפיצות פריסטייל עם אופנועים וטרקטורונים – בהחלט נחשב כמסוכן. 
בנוסף, ביום האחרון של חודש יולי הסתיים חוזה הביטוח של רשות הספורט והמו"מ על חידוש הביטוח, שנוהל חודשים רבים קודם לכן התפוצץ. ביס הפקות מצאה את עצמה בעולם בו המדינה אינה מסוגלת לבטח את הרוכבים, ביטוח שהוא תנאי לקיום האירוע (וזאת בנוסף לביטוח של יזמי האירוע).

את השטח בוינגייט החלו להכשיר כשבועיים לפני האירוע (ולוקח עוד כשבוע לפנות אותו ולהחזיר אותו למצבו הקודם). במהלך הכשרת השטח, בעקבות טעות קלה בסימון האזור בו אמור להיות המסלול והאחד השופלים שהקימו את המסלול פגע בצינור תת קרקעי וגרם נזק למערכת המים של וינגייט. היו ימים בהם השטח היה אמור לשמש לאימונים אך בשל תהליך ההכשרה של השטח הוא הוגדר כשטח בבניה ובתור שכזה אסור לקיים בו אימונים. זה כמובן על קצה המזלג, היו עוד המון רגעים כאלו ואיך נגיד את זה בעדינות, בלי קשר לאירוע ולתוצאות המרוצים, את כאב הראש של המפיקים לא היינו מאחלים לשונאים שלנו (טוב נו, חוץ מלכמה רעים במיוחד).

המרוץ
שש קטגוריות הוזנקו (שתיים של ג'וניורים לפי גילאים, עממית, מתחילים, לייטס ופתוחה) לכל קטגוריה שני מקצים. קצב היציאה למרוצים היה טוב, מרוץ רדף מרוץ.  בועז קורפל שאפשר לתאר אותו כ"חיים יבין של הספורט המוטורי", נשמע ברגע עם קריינות הסופר-דרופר שלו, הופך כל אירוע כזה לדרמטי, למרתק, לבלתי נשכח. 

את התוצאות וזמני ההקפות של כל אחד המתחרים תוכלו לראות כאן. אנחנו רק נפנה תשומת לבכם לעניין מעניין אחד: ראו איזו חשיבות יש לניסיון, לכושר הגופני ולכושר המנטלי כשמדובר במרוץ מלא ולאו דווקא בהקפה בודדת. בכל אחד משני המקצים של שתי הקטגוריות הבכירות, הפתוחה והלייטס, ההקפה המהירה אינה של הרוכב שניצח את המרוץ. ההקפה המהירה ביותר בשני המרוצים של הקטגוריה הפתוחה שייכת ליוני לוי ובקטוריית הלייטס לתומר הראל.

עכשיו, אם אותו רוכב מצליח לעשות את ההקפה המהירה ביותר בכל אחד המקצים יש להניח שהוא הרוכב המהיר ביותר והוא זה אשר ינצח את המרוצים. אבל הסתכלו על הטבלאות: בקטגוריה הפתוחה, עידו כרמון ניצח את שני המקצים למרות שכאמור, ההקפה המהירה ביותר בכל אחד המקצים היא של יוני לוי (מקומות שני ושלישי בשני המקצים) וגם ההקפות המהירות ביותר של זיו כרמי (מקומות שלישי ושני בשני המקצים) מהירות יותר מההקפה המהירה ביותר של עידו כרמון. אבל עידו כרמון, שועל קרבות ותיק ידע להחזיק מרוץ, לנצח באסטרטגיה ולא רק בטקטיקה, ידע להיות ווינר ולקחת את המרוץ למרות שההקפה המהירה ביותר אינה שלו, וכך גם אורן חסון בקטגוריית הלייטס. 

סיכום
הגענו לפגישה עם איתי דור במצב רוח תוקפני כדי לשאול שאלות נוקבות, והאמת שציפינו לשמוע תשובות עלובות. מצאנו איתי דור שמכור למוטקרוס בכל רמ"ח אבריו שחלקם נשברו במרוצים בהם השתתף, מצאנו אותו מתלהב כמו ילד, מצאנו אחד שלמרות שיש לנו הרבה מאוד טענות לאופן בו ניהל את האירוע הזה. אם היו לנו עוד כמה כמוהו אז למרות הטעויות והטענות שלנו, הספורט המוטורי היה  מתקדם בקצה הרבה יותר מהיר

גלריה

33 תגובות ל דו-קרב אקסטרים פסט

  1. הארוע היה מלהיב חלק מהזמן אך עם הרבה הפסקות (וארוכות מידי) בין המקצים. המפיקים גם עשו טעות קריטית בכך שנעשתה הפסקה ארוכה במיוחד בסביבות 2 בצהריים, אשר במהלכה עזבו 90 אחוז מהקהל את המקום.
    המרוצים עצמם היו מלהיבים אך מה שביניהם היה מעיק !
    אני מניח שהפקת ארוע כזה היא קשה ביותר ולכן אני מקבל (בינתיים) בהבנה את השלילי ויחד עם זאת אני מאחל לאיתי שישתפר עוד קצת בפעם הבאה.

  2. עם כל הכבוד לספורט המוטורי, הילדים שלי והאשה ממש סבלו, שלא נדבר על זה שזרקתי כסף לא מבוטל. 120 לארבעתינו היה סבבה, אבל מעל 300? באמת לא תודה.

  3. לא הולכת יותר, לא רוצה להיות חלק מהספורט הזה. גם באצטדיון ר"ג יותר נעים מהחוויה הזאת

  4. התמונות אומרות הכל, ועוד חיבוק לקהל = יפה!

  5. המבורגר ב35 ש"ח? באמצע החול והאבק? שקציצה עולה להם 1 שקל? מה זה אגדיר? רק הישראלים פרייארים.

  6. ושלא נדבר על זה שהם צודקים – מה לא נותנים סיבובי אימון?

  7. "עכשיו תורו של איתי להסתכל עלי באלכסון של כלב זאב".. הוא אשכרה חי בסרט הבחור

  8. התחלת את הכתבה טוב עם כל האמת ובסוף מה יצא . הוצאת אותו בסדר. למה?

  9. אבל הכל מסביב היה זבל. ניצלת אותנו כאורחים, אבל כאורחים לא רצויים כנראה.

  10. זה שזה היה יקר מילא, זה שהיה חם – נו טוף.. ארץ ישראל מה רציתם, אבל למה לתת הרגשה שמי שחוזר הביתה בתמונות ובפייסבוק היה יותר אקשן מבמציאות? אתה מבין מה מרגישים האנשים שנדפקים ? שלא יצאו יותר מהבית לשום דבר כזה ודומה לו, לא ירושלים, לא אילת, די נמאסתם. כמה אפשר לדפוק אותנו?

  11. נכון היו דברים יפים, קפיצות התהפכויות ומה לא. אבל אם אני משלם כסף והרבה ומקבל כל היום שמש על הראש עד שחוזר הביתה עם כאב ראש אז שילכו לעזעזל כל המארגנים.

  12. אף אחד לא יכול לאמר שהנהגים שם לא תותחים. אבל משם ועד ארוע . יש הרבה מילים לא טובות. יכלו לעשות ארוע כזה בכל מקום, בפחות כסף לציבור , שלא יקרעו אותנו באוכל, בארטיק ובכל חרה מארגנים צמאי כסף.

  13. האור חם, היה ….מה אתה על סמים אחי.? היה גרוע ותקרע לילד לא רק בשמו אלא גם בשם המשפחה שלו. רע. אני שאלתי למה לקחו לי כל כך הרבה כסף על כל דבר שקניתי. נשבע שהתשובה הייתה זהה אצל כולם. תיפנו למארגנים "זיינו " אותנו בשכ"ד של המקום. אז כל הטענות רק למארגנים.

  14. אני מרגיש נאמן לעצמי ולעקרונות שלי באופן מלא – אין לי מטרה להוציא מישהו טוב או רע אלא להעביר באופן הכי מדויק ואוטנטי את מה שאני מרגיש לגבי העניין עליו אני כותב. בדיוק כמו שכתבתי בכתבה – הרגשתי את איתי דור מתלהב "על אמת", מכור לספורט המוטוקרוס באמת ולא לצורך הצדקת האירוע. למיטב שיקול דעתי איתי דור לא ניסה לעשות עלי את הפוזה הנדרשת כדי לצאת טוב – ועל זה מגיע לו קרדיט מלא. כעיתונאי, הרבה פעמים אני מרגיש שאומרים לי דברים שצבועים בצבעים של יחסי ציבור של שיווק ושל שקרים לבנים. לזכותו של איתי דור יאמר שהוא בא עם האמת שלו – ואני ניסיתי להעביר גם אותה וגם את הביקורת שלי על הפסטיבל. בסופו של דבר מי שלא עושה לא טועה. אני מעדיף כאלו שעושים וטועים, במיוחד כשזה מקדם אג'נדה שאינה אישית, ועוד יותר במיוחד – אם זה עולה להם לא מעט כסף.

  15. עבד עליך בעיניים.
    הבחור חיפש ספונסרים ולא התבייש לבקש גם כסף בשש ספרות אחי. כן רצה מספונסרים שש ספרות .
    אז חליק ז'נטיל…היה יכול לעשות סככות למבקרים. בקיצור סובב אותך אחי. חתימה טובה נשמה.

  16. מבט קטן לימין הציג את כולם תחת אוהלי תפעול מסודרים בשורה ישרה, את דגמי הדגל של כל יבואן אפשר היה לראות בקדמת אוהלי הפיטס.
    (גם בענף המוטוקרוס וגם בענף האנדורו)

    יכולת גם לראות אותם בדיגול ובמיתוג מתחם הארוע ומסלול המרוצים שהופך כל מצבור גבעות אקראי למסלול מרוצים בעל נראות מקצועית כיאה למתחרים.

    הדוכנים שבחלקם היתה גם מכירה נועדו למעגל השני של תחום האופנועים, משווקי ציוד, אביזרים ושירותים

    חבל לצייר תמונה פחות מרשימה מזו שהיתה

  17. כל הזמן התנצלתי בפניהם שעוד שניה יעלו אופנועים ויסעו, אתה מתעלף מהחום עד שזה קורה, בינתיים כל כמה דקות הילדים רוצים שתיה וארטיק, אחרי 400 ש"ח פלוס של יום מבאס, אגיע לבדי כי אותם זה לא ממש מעניין ולי זה חור בכיס.

  18. שכחת לציין שהאירוע התחיל בשעתיים וחצי איחור שהיה צריך לחכות בשמש כי לא היה מטר צל. מעבר לזה הבטיחו לנו שבלייק באגט ישתתף וזה לא קרה. לא היה מירוץ שההפקה הזאת ארגנה שהתחיל בזמן.כל מה שמעניין את המפיק שטוען שהוא כל כך אוהב את הספורט זה רק כסף גם באימונים הוא קרע את הכיס של הרוכבים.שילמדו מההפקה בבית שאן מירוץ ערב 50 ש״ח כניסה ו15 ש״ח בירה. אני מקווה שהקהל ידע להבדיל בין ההפקות לטובת הספורט והרוכבים

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל