פורמולה ירושלים – וירא העם כי טוב!

צילום: אבי לוי

בסוף השבוע האחרון התקיים בירושלים אירוע ה- Peace Road Show בו לקחו חלק מכוניות פורמולה 1 ומכוניות כביש של פרארי, מכונית DTM של אאודי, מכונית הלה-מאן של לוטוס, שיירה ישראלית של מיטב נהגינו, וכמובן שני אופנועים של דוקאטי וב.מ.וו עליהם רכבו מקס ביאג'י ופעלולן האופנועים כריס פייפר. כמו חבורה של ילדים מוטוריים טובים ומחונכים, אספתי עימי את צמד מרעיי, נתנו בגז לכיוון עיר הבירה דרך נס הרים והתכנסנו במתחם התחנה, לקראת מסיבת העיתונאים. לאחר הצגת הנהגים והרוכבים שהגיעו מחו"ל, התבשרנו גם כי שני נהגים ישראלים המתחרים כיום בחו"ל יקחו חלק במופע – אלון דאי ורוי ניסני.

בשעת תחילת המופע נעמדנו בנקודה הקרובה ביותר האפשרית למסלול, וחיכינו. יבבות המנועים עוררו את תאוותנו בעוד מכוניות הכביש של פרארי עברו האחת אחרי השנייה. אחריהן הגיעו הלוטוס והאאודי אשר הקפידו לתת "בליפ" של גז ביניים בכל הורדת הילוך בדיוק ליד הקהל, כדי שנשמע, נרגיש, ונחווה את מלוא החוויה. כבר במסיבת העיתונאים עלתה הצעה לחלל האוויר – תחרות וילי'ז למרחק הגדול ביותר בין שני הרוכבים, פייפר הסכים מיד אך לצערנו הרב ביאג'י מלמל משהו והתחמק מהנושא…

הופעתו של מקס ביאג'י הייתה "פושרת" מעט וניתן לשער שהוא שמר על מרווחי ביטחון במהירות שבה רכב. בכל זאת, למרות ה"הסבה" של הכביש – זהו אינו מסלול מרוצים אמיתי עם אספלט משובח ואזורי מילוט. את ההופעה הגדולה ביותר נתן כריס פייפר, אשר הדגים וירטואוזיות משכנעת ביותר על האופנוע, תוך הדגמת וילי'ז וסטופי'ז למכביר, סיבוב האופנוע על צירו כמעט במקום, עמידה על האופנוע ואף קפיצה עם גלגול לפנים בירידה ממנו. את הכתר של המופע הוא קטף כאשר העמיד את אחת מבנות ישראל במרכז הכביש, ותוך כדי התקדמות ברולינג סטופי הוא הגיע עד אליה, לביצוע נשיקה של ממש.

כריס פייפר הלהיב את הקהל בביצועים וירטואוזיים. צילום: לוטן זק

לאחר שכל מעוררי התיאבון הללו עברו אותנו, הגיע הזמן למנה העיקרית, זו שלשמה התכנסנו כאן בעיר הקודש – מכוניות הפורמולה 1. שום מילה שתיכתב לא תוכל להעביר את הסאונד הטהור שהמנוע שלהן מסוגל להפיק, כאשר המכונית נמצאת בסל"ד הנכון. מדובר בצליל שאינו מוכר לאדם מן השורה שכן בעידן הפוליטיקלי קורקט, התרגלנו לשמוע את המנועים דרך ממירים קטליטיים וסעפות פליטה ידידותיות למשתמש, הכל כדי להרחיק אותנו מן החוויה הפרימורדיאלית הזו, של מנוע שמטרתו היחידה בעולם הינה לשרוף דלק ולגרום למכונה שמחוברת אליו להאיץ. וכמה שיותר מהר הרי זה משובח.

בשלב הזה, נדמה היה שירושלים כולה מאוחדת. ילדים ומבוגרים כאחד, חילונים ודתיים, קשישות בנות 80 וזאטוטים שעוד לא הלכו לכיתה א' – כולם נצמדו לגדרות כדי לספוג עוד מן החוויה הזו: להרגיש את המכוניות, לשמוע אותן, לחוש את משב הרוח שהן מביאות איתן – של עתיד מוטורי במדינת ישראל. מבט מפוקח מהצד הראה זאת בבירור, לרגע קט כל מה שרץ לכולנו בראש היה "רק תתנו עוד גז, כי זה מה שבאמת באנו לראות". מכוניות הפורמולה האטו ואף נעצרו לעיתים, תוך הדגמה של האצה מהמקום, כזו שמעטות המפלצות המוטוריות בעולם שמסוגלות לה, ואחת מהן אף הדגימה "דונט'ס", כי בינינו – זה מה שהקהל באמת אוהב לראות, "חראקות", וכמה שיותר מהן. זה הוכיח לי שכולנו בסופו של דבר ילדים בנפשנו, חובבי ספורט מוטורי או אנשים רגילים מן היישוב, בכולנו יש יסוד קמאי שמתחבר לתחום של שריפת בנזין ורצוי מאוקטן גבוה ככל שניתן.

בסופו של האירוע נערכה תהלוכה של רכבי המרוץ הישראלים אשר חמושים במיטב נהגינו, לקול תשואות הקהל, וביום השני אף התווספו בעלי הפרארי ה"רגילות", אלו שזוכות לטעום אספלט ארץ ישראלי ביומיום כבדרך קבע. ראש העיר ניר ברקת ציין לחיוב כי ישנה אפשרות שהאירוע יהפוך למסורת, כמו בכל מקום אחר בעולם שבו נערכים מופעי ראווה מוטוריים לקהל הרחב. לטעמי, המסר שיוצא החוצה מהאירוע הוא זה שמזהה את הספורט המוטורי כספורט לגיטימי ומקובל, אשר מקרב רבבות של אנשים יחדיו אשר מצטופפים בצוותא כדי לראות ולשמוע, להרגיש ולהתרגש, לחוות ולספר למשפחה. אם זה מה שהצליח האירוע לעשות – דיינו.

הכותב הוא מדריך לנהיגה מתקדמת

באופן אישי – ראיון עם מקס ביאג'י