סופרמוטו עממית – Touch and Go

צילומים: יוני לאביץ', Yoni Photo

יש שלבים מסוימים בחיים שהבנאדם יודע מה מאחוריו ומה מלפניו, אז הוא לוקח את כל הניסיון שנצבר מאחוריו ומסתכל קדימה ושואל מה אפשר לעשות הלאה בחיים לצרכי הנאה וסיפוק, ומה חייבים לעשות בשביל להמשיך להתקדם ולהתקיים. סופרמוטו נכלל בהנאה וסיפוק. כדי להיות רוכב סופרמוטו מקצועי צריך:

א. להתחיל לרכב בגיל צעיר (וקצת כשרון לא יזיק)
ב. תקציב אימונים שכולל אופנוע טוב, דלק, צמיגים וציוד רכיבה
ג. המון נחישות ומסירות למטרה, או כמו שאומרים Determination. 

במידה וסימנת V על שלושת אלה, עלית הלאה למדרגה שהפכה את הספורט למקצוע. התחלתי לרכב סופרמוטו בתור רווק בגיל 29 וכיום בגיל 34 אני שמח לבשר שאני נשוי באושר, ולקראת הרחבת התא המשפחתי. בחמש השנים האלה כל מסלול החיים התאזן לראש חץ מכוון שלוקח אותי אל הקו הטבעי, הקמת התא המשפחתי והמשכיות האדם. אני רוכב ביום-יום מאז 1996, אבל מטבע הדברים, צעיר אני כבר לא ממש, אומנם כולה בן 34, אבל במושגי רכיבה מקצועית התחלתי לרכב תחרותי אחרי נקודת השיא, כשמקצוענים אמיתיים כבר פורשים לפרק ב' (המקצועי). מכיוון שאת נושא התקציב אני מפנה אל התא המשפחתי, הדבר היחיד שנותר לי הוא Determination.

חתיכת הקדמה, הפתעתי את עצמי אפילו. הסיבה לכך היא שבכתבה זו לא אתרכז בקטגוריה המקצועית החמה ביותר על הגריד הישראלי שמעניינת אתכם, עליה כבר כתבתי כבר. הפעם אתרכז דווקא בקטגוריה העממית, שכן היא בשבילכם, בשביל העם. הצינור לראיה הזו יהיה אני וניסיוני בלבד, תראו את הסופרמוטו דרך העניים שלי וזה מכיוון שאני חושב שיש החטאה מסוימת בסופרמוטו הישראלי כפי שהוא מתחיל לקרום עור וגידים. ספורט מוטורי כמו סופרמוטו, מוטוקרוס ואנדורו למשל, חייב להישען כלכלית על כלל העם החובב את הענף בעלויות סבירות כשבראש כל ענף יעמדו כמה חבר'ה מקצוענים אמיתיים ויתנו את הדובדבן של הקצפת. אלה האחרונים יהיו מספונסרים וממומנים מכף רגל ועד ראש וזו למעשה תהיה העבודה הראשית שלהם או לכל הפחות העיסוק המוביל בחיים. כל היתר, החובבים, העממיים שכמותי, שבאים ל-Touch and Go פעם בכמה זמן, צריכים שהספורט יהיה נגיש כלכלית ולא מאיים. 

תמונת המצב במרוץ שבועות הייתה של 13 רוכבי מקצועית S1+S2 ורק 8 רוכבי הקטגוריה העממית. הסיבה לכך היא היומרנות שלנו תמיד לעמוד בראש, להיות הכי "מקצוען" שיש. אז אין מה לעשות, לא לכולם יש מספיק כשרון, אך לעיתים תקציב יש ועוד איך שיש. לא משנה כמה תקציב יהיה להם, למקצועית הם לא יעלו עקב פערי רמה קריטיים מידי. אז נוצר מצב שבו רוכבי עממית עולים עם אופנועי סופרמוטו מקצועיים, מהוקצעים ויקרים נעולים בצמיגי סליקס וצמיגי סופרמוטו ייעודיים שערכם לא יסולא בפז (2000 עד 4000 ש"ח לצמיג המחזיק מעמד כשש רכיבות טובות בלבד). רוכבים אחרים שלא יכולים להשתוות אל רמת האביזרים הנדרשת מרגישים מאוימים, ומדירים רגליהם מחשש שבתקציב נמוך הם מבזבזים את הזמן שלהם. הקטגוריה העממית צריכה להכיל 100 רוכבים לפחות על כל 20 רוכבי מקצועית. כך יגיע קהל רב (משפחות וחברים של המשתתפים) וכך יכנסו עוד גופים כלכליים לתמיכה עקב התמורה לחשיפה. תמיכה כספית מקדמת ענפים ומספיק להביט ביופיו ופארו של אצטדיון הכדורגל המושבה שבו נערך המרוץ בכדי להבין עד כמה שזה נכון. 

הדרך אל העם
ישנן עלויות של כמה מאות שקלים שאי אפשר להיפטר מהן, מכיוון שחוק הספורט המוטורי הישראלי דורש מספר עלויות מצד כל מתחרה לצרכי הבירוקרטיה. אך כן אפשר להיפטר מעלויות היקפיות שהרבה לא תורמות לרוכב באופן אישי, אך באופן עקיף עצם הוצאתם והשקעתם פוגעת בכלל העממית ואם כלל העממית נפגעת, נפגע כל ענף הספורט המוטורי. לדעתי האישית, פשוט צריך לאסור שימוש בצמיגי מרוץ יקרים ומקצועיים בקטגוריות העממיות ובכלל להגביל שיפורים לאופנועים בקטגוריה העממית בכדי שלא להבהיל באים חדשים שלא רוצים לשבור חסכונות, או שאפילו פשוט אין להם מספיק. אין מה לעשות, זו שנת 2013 וכל שיחת היום ברחוב עוסקת בתקציבים. הרי. אינני רוצה חלילה שנושא התקציב יפגע גם ברוכבים ולבטח בכל הספורט היפה הזה. התקציב הגבוה מונע מרוכבים מלנסות ולעמוד על גריד העממית. מי שיש לו אופנוע אנדורו או מוטוקרוס, ויש המון כאלה בשוק הישראלי, יוכל רק להרכיב זוג חישוקי 17 אינצ' ולבוא להתחרות בתקציב סביר והגיוני. יותר ויותר רוכבים יבואו עקב עלויות סבירות, אני יודע שאני יהיה ביניהם ומוכן לשמש את הדוגמה עבור הרוכבים העממיים.

הדוגמא האישית

תנו לעממיות לנצח
אני פונה מעל במה זו אל העמותה בבקשה להטיל הגבלות על העממית, בכדי שהעממית תהיה לעם נטו, נגישה לכולם ולא יותר מזה. מי שרוצה ויכול להשקיע הון, שיחויב לעלות למקצועית. אני פונה מעל במה זו אל הרוכבים הפוטנציאלים, בואו לא נעשה חשבון מי השקיע מה ולאיזה צמיגים החודש אין לי כסף. בואו פשוט נשתתף בשביל הכיף עם מה שיש. פשוט ניתן בגז, מידי פעם נגיע, Touch and Go. לא צריך להשתעבד לזה, רק צריך ליהנות מזה. ככה התחום יתפתח, ככה בגישה הזו כל ענפי הספורט המוטורי יתפתחו, מהעם כלפי מעלה. והרי זאת מהות הספורט המוטורי שלו חיכינו בארץ כל כך הרבה זמן.