מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
תמוז
KTM עליון קוביה
ברקום שמאל
מונדיאל קוביה
HJC
מתלה לקסדה
הארלי שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

זוכרים את טל – בין טל למטר

זוכרים את טל – בין טל למטר

דורון וקנין

צילום: תומר לשר

הפעם קשה לי, קשה במיוחד, ואפילו מאוד קשה. בדרך כלל כשאני מתיישב לכתוב כתבה המילים יוצאות בשטף.  אני יודע את תחילת הסיפור וסופו, וכל שנותר לי הוא לשזור ביניהם תיאור בשפתי שלי שיחבר ביניהם.
אבל כשכותבים מכתב לטל שביט ז"ל צריך לברור את מילים, להפליג בתיאורים, ולדקדק בכל קוצו של יוד.


לראשונה כשנתבקשתי על ידי דו"גרי לכתוב עליך שמחתי תחילה וקפצתי על ההזדמנות והכבוד הרב שנפל בחלקי, הרי בשנה הארורה הזו מאז נקטפת מאיתנו צברתי וליקטתי כל כך הרבה חוויות ורשמים שאני משתוקק לספר ולשתף אותך, למרות שבתוך תוכי אני יודע שאתה רואה הכול, מתעניין וצופה, שזה הרי תפקידם העיקרי של מלאכים.

כל אחד מאיתנו במשפחת הרוכבים נושא עימו את זיכרון וטראומת יום מותך, אישית הפסקתי מזמן לספור את מספר הפעמים שנשאלתי ושאלתי בשנה זו "איפה היית כשטל נקטף ואיך שמעת על זה?"
בחרתי לספר לך על חוויותיי האישיות בשנה זו ואני מתנצל ומבקש את סליחתך מראש שכתיבתי אינה כתיבתך ואינה עומדת בסטנדרטים "הטל"שים" שלך.

בשנה זו נחשפתי ונשאבתי לתוך האתר דו"גרי שאותו הקמת בעמל ודקדקנות רבה, באמצעות קריאת כתבותיך והאני מאמין שלך קיבלתי החלטה אישית לשפר את מיומנות הרכיבה וליטול חלק בהדרכות הרכיבה שיזמת עם ניסים ברדה וסטפן אבנדיצ'י. בתום ההדרכה לאור התכנים והתרגולים שספגתי הזדעזעתי לגלות כמה לא ידעתי לרכוב נכון אלא הייתי רק אחד שישוב על גבי האופנוע מנקודה A לנקודה B.
תרומתה הענקית של ההדרכה ופעילות אתר דו"גרי היו נדבך נוסף בקבלת החלטה להירתם לפעילות האתר הן בפעילותו למען הקהילה והן בכתיבה בו.
כשהוכרזה תחרות סיפורים על שמך גם אני חטאתי במשיכת הקולמוס וחיברתי סיפור על שמך אך קול פנימי (יש לך קשר לזה?) אמר לי לפרסמו מיד באתר שלך ולא לשולחו לתחרות הסיפורים. מעבר לפעילות באתר הפכתי עצמי לשגריר שלך בנושא הרכיבה המודעת והממוגנת, אני מוצא עצמי מספר פעמים ביום מעיר ומאיר לרוכבים לא ממוגנים שישפרו דרכם ומיגונם.
עצם העשייה והמעורבות על פי דרכך היא לא דבר בעלמא אלא משמשת עבורי כדרך חיים וקוד התנהגות מחייב. הרווח הגדול שבפעילות זו הינה הפריבילגיה של "להיות קרוב לצלחת" ובמהלך העבודה בדו"גרי לספוג סיפורים וזיכרונות עליך ממקור ראשון של האנשים שעבדו יחד איתך ורצו לצידך בקרב על המטרות שסימנת.

את הדרך מהמרכז לאזכרה ליום מותך עשיתי מהורהר ומכונס מהתרגשות, צפייה ואף חשש. הרי זה כל כך לא טבעי וגובל בתחושה בלתי נתפסת מעצם הידיעה שאני הולך להקשיב לאם כאשר היא מספידה את ילדה. לכשהחל הטקס התעטפתי בחבריי והקשבתי למיה אמך, לאחיותיך ענבל וורד ולילדייך רותם ודן שסיפרו לנו על טל שביט האדם הפרטי, האח, הבן, והאב האהוב.

אני מודה ומתוודה שבמהלך ההספדים שבו והציפו אותי מחשבות זעם ושנאה תהומית כלפי הטיפוס שלקח אותך מאיתנו ובעיקר כלפי הארגון "אור שחור" שלאור התבטאותו מן הראוי שיכונה "ירוק מבושה". בתום הטקס הוזמנו לבית הוריך ועל השביל המוביל לתוך הבית חשתי חרדת קודש שהלכה והתעצמה בכניסתי לבית למראה התמונות, התעודות, והפרסים הרבים שמעטרים ומקשטים אותו.
מבוכה רבה נחסכה ממני כשניגשתי להציג את עצמי בפני משפחתך ושלא ידעתי כיצד לפנות לאימך, בדרך "שביטית" ישירה חמה ומחייכת היא אחזה בידי חייכה ואמרה נעים מאוד מיה, שמחה שאתם כאן.

טל יש עוד דברים רבים שהייתי רוצה לשתף אותך אך החשש שתחשוב שאני מבזבז כאן זמן בהגיגים במקום בעשייה מחייבות אותי לסיים. (מה גם שאתה רואה, מכוון, ויודע כבר הכול שם למעלה). בכל זאת בחרתי לסיים במילים משיר שבשנת 1995 קיבלו משמעות מיוחדת בעקבות רצח מנהיג וראש ממשלה במדינת ישראל, ובשנת 2011 קיבלו משנה תוקף לאחר שאיבדנו מנהיג נוסף.

לנצח אחי אזכור אותך תמיד
וניפגש בסוף, אתה יודע
ויש לי חברים אבל גם הם כבים
אל מול אורך המשגע

"אני מודה ומתוודה שבמהלך ההספדים שבו והציפו אותי מחשבות זעם ושנאה תהומית כלפי הטיפוס שלקח אותך מאיתנו ובעיקר כלפי הארגון "אור שחור" שלאור התבטאותו מן הראוי שיכונה "ירוק מבושה".
בתום הטקס הוזמנו לבית הוריך ועל השביל המוביל לתוך הבית חשתי חרדת קודש שהלכה והתעצמה בכניסתי לבית למראה התמונות, התעודות, והפרסים הרבים שמעטרים ומקשטים אותו.
"

11 תגובות ל זוכרים את טל – בין טל למטר

  1. כבר שמעתי מספר דברים שיצאו תחת ידיך, אם בשמחות ואם בעצב ואתה ללא ספק מצליח להפתיע מחדש בכישרון.
    כתבה יפה מרגשת, כל הכבוד.

  2. אני שמח לשמוע שיש אנשים שמוכנים להשקיע מזמנם ומרצם כדי להנציח את שמו של טל

  3. אני בטח שלולא מזג האוויר הסוער היו מגיעים מאות אופנוענים.

  4. אני שנגעתי בטל לחודשים ספורים במרוץ להכרה בספורט המוטורי כענף ספורט מן המניין. למדתי מטל שאין גבול להיתנדבות – רק השמים יכולים לעצור משימה שלקח על עצמו – להיתפאר באיש ובמעשיו. כל הכבוד לאלה שעושים בהנצחה.

  5. נחשפתי אתמול לכתיבתך בבלוג "רק עם אופנוע",אך כאן העלית על עצמך. אומרים ש"ניכרים דברי אמת" ואען, דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. יישר כח.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל