מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
סטפן
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
ברקום שמאל
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
פרפקט קוביה שמאל
תמוז
rok-straps רצועות קשירה 140
מונדיאל קוביה
הארלי שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מתלה לקסדה
HJC

המסע לזכר הגורים

המסע לזכר הגורים

דורון וקנין

צילום: טלי שיאצו
          עמוס ברעם




מירי מסיקה שאלה בשירה "זוכר את נובמבר? עננים עננים. בעיני אלה לא היו חייך, ולא ממש חיי. 
יום ועוד יום ועוד יום בלעדיך ובלעדי כבר לא היה לנו לא איך, ולא היה מתי."

לגביי חודש נובמבר היה רווי עננים ודמעות. הוא החל באזכרה במלאת 30 ימים לפטירתו של חברינו היקר צח כנען ז"ל ונמשך עם האזכרה במלאות שנה לפטירתם של ליאת ואביקם גור ז"ל.

תמיד לפני טיול אופנועים קיימת ההתרגשות של "הערב שלפני". מכינים את ציוד הרכיבה המתאים, מאווררים ומנקים את הציוד, חושבים מה שווה לסחוב ליתר ביטחון על תיק הגב, הולכים לישון בשעה סבירה ומעל לכל מצפים ומחכים לבוקר הבא. הפעם התחושה הייתה שונה וקשה מאחר ולא מדובר בטיול, אלא במסע לזכרם של ליאת ואביקם גור ז"ל.

לפני שנה ביום 3.11.2012 יצאו השניים לטיול לצפון במסגרת טיול של מועדון האופנועים הישראלי טיול ממנו לא שבו. כשעה לאחר צאתם ממקום המפגש בגלילות החליק האופנוע עליו רכבו והשניים מצאו את מותם וחברם נפצע קשה. ליאת ואביקם הותירו אחריהם שני ילדים.

ביום השנה למותם החליטו חבריהם ובני משפחתם להנציח את זכרם על ידי מסע אופנועים שיעבור בחלק מהכבישים בהם אהבו ליאת ואביקם לרכוב, עד לנקודת הכינוס בצומת אליקים.

נקודת המפגש למסע נקבעה בצומת גלילות  והחל מהשעה 8:00 בבוקר זרמו למקום מעל ל-150 אופנועים וקטנועים – מי עצמאית מי בחברותא ומי במסגרת מועדון הרכיבה אליו הוא משתייך. אליהם הצטרפו מספר משפחות בכלי רכב שלא ויתרו על הזכות להעניק כבוד לליאת ואביקם. בלטו בנוכחותן מספר לא מבוטל רוכבות שהצטרפו למסע. לקראת היציאה מפי גלילות הועבר תדריך בטיחות  ונוהל רכיבה מחייב לכלל הרוכבים, ואז שולחו הרוכבים לדרכם בחלוקה למספר קבוצות שלכל אחת מהן היה מוביל מאסף ומרשלים שכיוונו את הקבוצה לאורך כל הדרך. הופתעתי לטובה שלמרות כמות הרוכבים וכישורי הרכיבה הכל כך שונים בין אחד לשני, הדרך התנהלה בסדר מופתי ושמירת בטיחות המשתתפים.


לקראת השעה 10:30 הגענו לנקודת הכינוס בסמוך לצומת אלייקים שם המתינו המשפחות עם כיבוד ושתייה למשתתפי המסע. אביה של ליאת, יצחק צנוע נשא דברים שיצאו מלב ונכנסו ללב וסיים את דבריו במשפט שנחקק עמוק בתודעתי "אני מחבק כל אחד ואחת מכם ומבקש שתשמרו על עצמיכם וחזרו הביתה בשלום" האיש היקר שאיבד את כל עולמו לפני שנה אסף את עצמו ולא ביקש דבר לעצמו אלא לטובת החברים והחברות שבאו לכבד את זכרם של ליאת ואביקם.
בתום הדברים התבצע פיזור עצמי של הרוכבים היו שבחרו לנצל את מזג האוויר שהאיר פנים להמשיך ולטייל והיו כאלה שאני ביניהם שבחרו לשוב לביתם.

בדרך חזרה רכבתי באיטיות ובמחשבה על כך שהאופנוע הפך לנו לציר מרכזי ולדרך חיים, הוא אינו רק כלי תחבורה. את המעט שאנו חייבים לעצמנו ולמשפחותינו הם נקיטת משנה זהירות רבה ומכופלת על מנת שנמשיך ליהנות ולהתרגש כל פעם מחדש מהטוב הזה ולא לפגוע בעצמנו ובמיוחד ביקירנו. 

אני תקווה ואמונה שהאירוע היום היה הראשון ולא האחרון להנצחת זכרם של ליאת ואביקם, אך באותה נשימה אני נושא תפילה שלא ניאלץ לחוות שוב את כאב לכתם ופציעתם של אחינו ואחיותינו במשפחת הדו-גלגלי.





6 תגובות ל המסע לזכר הגורים

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל