מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מידלנד שחורי 140 על 70
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
rok-straps רצועות קשירה 140
סטפן
תמוז
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
ברקום שמאל
פרפקט קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
HJC
מתלה לקסדה

צח כשלג בחייו, זך וטהור במותו

צח כשלג בחייו, זך וטהור במותו

דורון וקנין

צילום: אריק רוזנבלום


צח אחי היקר. 

מאז שהתבשרתי ביום ראשון האחרון כי הגרוע מכל קרה ועזבת אותנו, אני חי בקונפליקט ומלחמה פנימית בין רגש הרציו שמחייב אותי לשבת לכתוב ולנסות להיפרד ממך, ובין והאמוציות שזועקות "לא מה פתאום זה לא יכול להיות חכה עוד קצת והאיש, החיוך, וחיתוך הדיבור המיוחד יגיעו שוב". אני כלל לא מתיימר להצליח להיטיב ולתאר אותך ואת מעלותיך מבלי להסתכן מלשכוח פרטים רבים. אני מודה ומתוודה שככל שאני מגדיר את עצמי כדייקן ומקפיד על כל קוצו של יוד – בהשוואה אליך הייתי רשלן ומחפף. מיותר למנות את מספר הפעמים שנכנסתי אחריך לעוסקים בענף שלנו ומצאתי אותם משבחים ומהללים אותך על המקצועיות, על ההקפדה, על כל הבטחה שלך שבוצעה במהירות ובדיוק רב. תמיד חייכתי אליהם חזרה והשתמשתי במשפט קבוע של "כן זה צח ככה הוא עובד". רק אתה, אני והנהלת האתר שלנו ידענו מה עמד מאחורי קיום כל הבטחה שלך. איך בדרכך חזרה למערכת בתום הסיבוב שלך הכנת בראש את השיחה עם אריק וניסים שיבינו בדיוק מה ואיך אתה רוצה שהדברים יראו, איך לא עזבת את משרדי המערכת לפני שקיבלת התחייבות שנעמוד מאחורי כל הבטחה וסיכום שלך, ואיך מיהרת לביתך בירושלים על מנת לכתוב ולהעביר את הטור שלך במהירות לעריכה על מנת שיעלה בדיוק במועד ובתזמון שהתחייבת לו.

לכל אחד מאיתנו יש עיסוקים ומטלות רבות, אך אני לא מצליח להשתחרר עדיין מתחושת האשם שלא ניצלתי כל הזדמנות שניתנה לי בימי שלישי להגיע ולפגוש אותך וכעת אני מכה על חטא. דרך העולם הנורמטיבי היא תמיד לשבח, להלל ולהתגעגע לכל אדם יקר שנפרד מעולמינו אבל הרשה לי להכריז קבל עם ועדה כי אתה הראוי מכולם. בארצנו הקטנטונת אנשים נפגשים בדרך לא דרך ואני זוכר היטב שיום אחד ועוד בטרם נפגשנו אתה ואני זוגתי טלפנה אלי וסיפרה לי "נכנס עכשיו למשרד שלי מישהו עם מעיל מלא מדבקות ופאצ'ים של דו"גרי לבקר את שחר, אחותו שעובדת איתי. "כן", צחקתי בקול "זה הכוכב החדש שלנו באתר, אך לי לא יצא לפגוש אותו". לצערי הרב מי שגם בישרה לי על הסתלקותך הייתה שוב זוגתי שנתבשרה על האסון כשהגיעה למשרדה ביום הנורא מכל. 

אחת התכונות הכי בולטות אצלך היא שלא הייתה משימה שקיבלת על עצמך ושלא ביצעת אותה בדייקנות ובמשימתיות מרובה והכל בחיוך מסירות ואהבה גדולה ומעל לכל בלטה התחושה שהענקת לי שהכל "קטן עליך" מין "בועז קלי קלות". זכור לי מקרה אישי שנעזרתי בך להגיש את הטפסים לתעודת העיתונאי שלי בלשכת העיתונות הממשלתית בירושלים. כמובן שכמו משרד ממשלתי "יעיל" הכתובת שהם פרסמו הייתה נכונה לחודשיים אחורה מאחר והם עברו והעתיקו את מקומם מבלי לדווח לציבור. ואתה בדרכך המיוחדת גילית זאת רק כשהגעת למקום הישן ומיד אצת רצת לכתובתם החדשה מבלי לעדכן ומבלי להלין על הטעות, כל שטרחת היה "רק" לבקש בקשה פשוטה לכשהתעודה תהיה מוכנה שאודיע לך על מנת שתאסוף אותה עבורי. 

אלוהים עדי כמה אהבתי את עבודות ומשחקי המחשב שלך עם תמונות שלי ואני עד היום שומר את כל תמונות הפוטושופ שלך שהכנת לכבודי בכל אירוע משמח, מעלה בי חיוך נוגה להיזכר כמה פעמים מצאתי את דיוקני מתנוסס בתמונה על מגדלי עזריאלי ובסוהו שבניו יורק, ואת הברכות החמות שלך להולדת ביתי, ואת הפרגונים הכנים שלך לכתבות שלי באתר, ובכלל כל מה שראינו ממך היה צחוק נתינה ואהבת חינם. זכור לי גם בכמה פעמים שנפגשנו במהלך ניסיונות הפסקת העישון הכושלות שלי אתה הראשון שהיית רגיש ללבי ומסליק אותי החוצה לארגז הקטנוע שלך ומכבד בסיגריה שתפסיק את מצוקתי ואת הכמיהה לניקוטין. בוודאי ישנם עוד הרבה חוויות משותפות שחווינו יחד אבל אבחר לסיים בשניים שבעיניי הן הטובות מכולן על מנת לתאר ולהכיר אותך לקוראים שלנו.

במהלך חודש מרץ בשנה שעברה קיימנו אירוע למען הקהילה לילדי בית החולים תל השומר ומעבר למתנות ולתשורות שרכשנו למען הילדים רכשת מכספך. מתנות קטנות שאת חלקן יצרת בעצמך ולמען האמת די האפילו על המתנות שאנו רכשנו כי הייתה בהן נגיעה של אהבת חינם ונתינה ענקית לילדי בית החולים. מספיק להיכנס לכתבה המוזכרת ולקרוא את תגובה 23 מאחת האימהות לילד מאושפז על מנת להבין, להכיר ולהפנים איזה נשמה ענקית אתה ואיך בדרכך המיוחדת מילאת את הילד ואמו בשמחה אור ותקווה. מקרה נוסף היה כעבור ארבעה חודשים ואף הוא במסגרת אירועים לקהילה והפעם לילדי ביה"ח אסף הרופא. כמו בכל אירוע שאנו מקיימים ובטרם הורדת הילדים לשטח האירוע אנו מקיימים שיחת פתיחה לכל המארגנים והשותפים באירוע בתום דברי הפתיחה של נציגי מתנ"א, דו"גרי וצוות בית החולים ומייד בתום דבריהם לקחת את זכות הדיבור והדגשת ומיקדת שוב את כולנו בחשיבות ורגישות המשימה המוטלת על כתפינו, או כמו המשפט האלמותי "הילדים זה לא הדבר הכי חשוב, הילדים זה הדבר היחידי שחשוב!!!". כדאי שוב להיכנס לכתבה ולראות את תגובתך לגולש שפספס את האירוע וכמה בדרכך המשימתית רצית לוודא שזה לא יקרה בשנית וששום רוכב שמעוניין ליטול חלק באירועים שלנו לא יפספס את ההזדמנות. 

לסיום צח לימדת את כולנו מהי אהבת חינם ונתינה מעומקו של לב ענק צח וטהור, לימדת אותנו איך מגיעים מהכניסה לירושלים לכל נקודה בעיר בלי אף פקק כאילו שאתה סללת את הדרך בעצמך ולתועלת חבריך וקרוביך והיא אף בבעלותך היחידה, לימדת אותנו דייקנות ועמידה במשימות, לימדת אותנו מהי חמלה ורגישות לנזקק, לימדת אותנו מהי אהבת חיות והטיפול וההנאה ששואבים מעצם השהייה במחיצתם, לימדת אותנו עוד דברים רבים אך את החשוב מכל שכחת או לא הספקת להדריך ולהאיר את עיננו החברים שלך לעט ולעשייה. איך מתמודדים וממשיכים הלאה כשאתה כבר לא איתנו??? המבחן הראשון שלנו קרוב מאוד ויהיה בעוד שבוע באירוע השנתי לילדי גיבורים קטנים אני יודע שכולנו נעמוד שם נרגשים כבכל שנה מעוצמת המעמד אך כולנו נחפש ונתור בעייננו הדומעות אחר ה-PCX הכחול ומעוטר המדבקות שהשנה יפקד מקומו. מבטיח אני לך כי בעת הצבת האופנועים שלנו בשטח הכינוס אני משאיר מקום ריק ופנוי לידי כמו בטיסת "מבנה חסר" על מנת שארגיש אותך לידי ותהיה שוב חלק מהאירועים שכל כך אהבת וטרחת למענם. 

לך אחינו היקר ונוח בשלום על משכבך, שכב לך למעלה בשקט ובהנאה עם הקפה השחור והסגריה הנצחית שלך אי שם בשכונת המלאכים וצפה בנו ושמור עלינו. ואם אתה קורא את הכתבה הזו משמע כבר הלכת "לבוס הגדול" ודרשת ממנו מחשב נייד וחיבור אינטרנט על מנת להישאר חלק מאיתנו. 
אוהב אותך ומתגעגע בכאב ובשבילי אתה מלך העולם.

 

 





  

בתום דבריהם לקחת את זכות הדיבור והדגשת ומיקדת שוב את כולנו בחשיבות ורגישות המשימה המוטלת על כתפינו או כמו המשפט האלמותי "הילדים זה לא הדבר הכי חשוב, הילדים זה הדבר היחידי שחשוב!!!"

                                                                          

6 תגובות ל צח כשלג בחייו, זך וטהור במותו

  1. ריגשת אותי מאוד דורון.
    הכתיבה שלך מעולה!

  2. דורון כולנו מתגעגעים אליו, אכן מלך העולם.

  3. צח. תהייה חסר לי כל בוקר וערב של שלישי. תחסר לנו לכולנו. כי כולנו אהבנו אותך באמת. ת.נ.צ.ב.ה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל