fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
לרט
אודי דגן 140 על 70
סטפן
HJC
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
MV קוביה

פלפל אדום וחRיף

פלפל אדום וחRיף

תומר לשר

צילומים: הדס לוי, אור גליקמן

נתחיל בווידוי אישי. אני במקור חצי אשכנזי וחצי ספרדי. מילדות אבא, עם כל הכבוד לרומניות שבו, לא היה מחשבן לפלפל אדומים חריפים, היה מתגרה בהם ומנסה לאכול את החריפים שבהם. אין לי מושג למה. אני מניח שהיה מרגיש גבר גבר כתוצאה מכך. ואני? אני לעומתו תמיד נמנעתי מהתעסקות מיותרת עם שריפה בחלל הפה שלי, ושריפה לא נעימה ביציאות, בשביל מה אני צריך את זה? 
עם השנים קיבלתי מעין סקרנות לגבי טעמים בפה, התחלתי לתבל את האוכל שאני מכין עם מעט חריף, עם הזמן מידת החריפות עלתה ועלתה.כיום אני מוצא את עצמי נוגס פה ושם באיזה פלפלון, ככה לפיקנטיות, אבל אין מצב שתמצאו אותי הולך לשוק וקונה פלפל אדום חריף. פשוט לא בשבילי.

ובכן, המאכל אהוב עליי מהיום שאני רוכב על אופנועים ספורטיביים, הוא מנה עמוסה של ג'יקסר 600 עם נגיעות קלות של ה-750. נאמן אני רוב חיי למנה הטעימה הזו, לא מנסה לשנות אותה, תמיד הייתי גבר של מנה אחת.
כיום, מתוקף תפקידי כמדריך רכיבה בפרו ריידינג,יוצא לי לרכוב ולטעום לא מעט אופנועים מסוגים ויצרנים שונים כך שמדי פעם אני מתבל את הניסיון שלי עם חברות אחרות ובונה לעצמי מעין ריקושטים כאלו ואחרים על כל אחד מהאופנועים שרכבתי עליו. נחמד ומאתגר.
ריקושטים אלו מגיעים בדרך כלל  לאוזניים של המדריכים איתם אני עובד. אז מה גרם לי להגיע למצב שאני רוצה לשתף אתכם על הפלפלון האדום?

חריף לייט או חריף אש?
חלק מההדרכות שאנו עושים נמצאים על המסלול בכוכב יאיר, מסלול באורך של קילומטר פחות או יותר, תלוי בסידור. רכבתי על לא מעט אופנועים במסלול, חלקם מיועדים למסלול וחלקם לא היו הכי מיועדים לכך בלשון המעטה. מתוקף כתפקידי כמדריך, עליי "להסתדר" עם כל צמד גלגלים אשר ימצאו דרכם תחת ישבני, ולא משנה מה רשום על הזנב (טראנסאלפ? מסלול? כן כן, תתפלאו)
כמו בכל יום לפני הדרכה,אני מקבל טלפון מכפיר,שמבקש לאסוף אופנוע מיבואן כזה או אחר, רק שהפעם ביקש בנימה דיי רגועה לאסוף ה CBR600RR. האינטואיציה שבי העלתה בי חיוך זדוני ושדון קטן צץ לפתע על כתפי וחיכך ידיים עם מבט מעורר חשדות רבים. ה-CBR600RR הגיע לבוש באדום שהולם את מראו הקרבי. פלפל חריף על שני גלגלים.
הניסיון שלי עם הדגם הנ"ל הוא לא יותר מכמה קילומטרים בודדים שעשיתי על האופנוע של סטפן לפני כשנתיים בכביש בסדום-ערד, כביש שלא מאפיין בשום צורה את הרכיבה על המסלול, אבל, כמו שכבר אמרתי "עלי להסתדר עם מה שיש".

הנה, אנחנו כבר שם..
השעה 12:00, אני רכוב על X-EVO250  ולבוש בחליפת עור מאיימת מגיע לסוכנות הונדה שבדרך השלום שם מקבלים אותי כמו תמיד בחיבוק גדול ועין חושדת.לאחר כמה חתימות, קשקושים, פוזות על הבחורות בדלפק, טלפון זריז לסטפן לאשרר לחצי אויר, ואנחנו יוצאים לדרך.
לפרט על הדגם בנסיעה בין עירונית/ספורטיבית עשו בכמה וכמה מגזינים, ואין הרבה לחדש מכיוון שה-CBR600RR לא השתנה מהותית במשך השנים. לכן עיקר החוויה שלי על הפלפלון החריף תהיה רשמים מרכיבה אינטנסיבית במסלול.
יום המסלול התחיל בהדרכת 2 רוכבים בעלי ניסיון דל לכן הקצב נאלץ להיות יחסית איטי. לי זה היה טוב. אני תמיד מאמין שהדרך להגיע לרכיבה מהירה,בטוחה וחלקה היא בהדרגתיות..
אחרי 3 שעות של הדרכה צמודה, הגיעה השעה של החבר'ה שמיועדים ל- track day לעלות על המסלול, כל אחד בקצב שלו הוא. זה היה הסימן שלי להמריא אך לפני כל עליה למסלול מחדש אני מתכבד בכמה הקפות חימום על מנת להתחבר לאופנוע, לחמם צמיגים ולהיכנס למצב קרב.

רשמים אישיים
אחרי למעלה מ-100 ק"מ על גבי המסלול הנקי ממהמורות והפתעות החוויה מעוררת התפעלות. האופנוע הזה תפור למסלול הספציפי בצורה שרק דולצ'ה אנד  גבנה יכול לתפור. כמה שזה נשמע אבסורד, אופנוע 600? כוכב יאיר? תתפלאו! האופנוע מרגיש שם בבית.
כבר בנסיעה לכוכב יאיר הרגשתי כי מדובר באופנוע שיושב מאוד טוב על הכביש. מתלים מאוד ידידותיים, סופגים וזורמים עם התלאות הבין עירוניות. יש לציין כי על האופנוע היו מורכבים צמיגי דאנלופ ספורט-סמארט חדשים שעושים עבודה מעולה מבחינת יציבות בכל מהירות עם אחיזה נפלאה. עם זאת, זריזות היא החולשה שלהם, במיוחד עם לחצי אויר נמוכים בהם התגברה התחושה של מעבר איטי מצד לצד. אבל במהירות אליה מגיעים במסלול, כמעט ואין לזה חשיבות.

ההפלקה לפניות עם ה-RR מתבצעת בליניאריות ובצורה מאוד מבוקרת המאפשרת שמירת קו דיי מדויקת ונותנת האפשרות לבצע תיקונים במידת הצורך בידידותיות לא מאיימת. המושב של ה-CBR מספק המון מקום לשינוי חלוקת משקל אחורה וקדימה. כאשר נדרשתי להעביר משקל אחורה ביציאה על הגז שמתי לב לכך שהגלגל האחורי מעט מחליק בצורה לא מאיימת ואפילו מאוד נשלטת. עם המרווח הביטחון שישנו, ניתן להעביר משקל מכובד ולפצות על זנב קליל.

המצערת עובדת בצורה מאוד מדויקת ומסונכרנת עם מערכת ההזרקה, ומאפשרת שינוי והתאמת קצב בהתאם לתוואי המסלול ללא צורך בהתערבות בלמים. העבודה בסל"ד נמוך בסיבובים הדוקים אפשרית גם לאלו שניסיונם מועט ולא עבדו או תרגלו נסיעה חלקה, משהו שלא כ"כ אופייני באופנועים של היום. פשוט כיף.
האופנוע מצויד במערכת בלימה המשדרת המון רגש ומידע לגבי עוצמת הבלימה בכל רגע נתון. עם זאת, לאחר כמה וכמה הקפות ושימוש אלים בבלם הקדמי, מתפתחת נטייה לקבל ספוגיות ואיבוד ממהלך ידית הבלם, לא משהו שאי אפשר להסתדר איתו על ידי שינוי מהלך ידית הבלם לפני העלייה למסלול.
מה שהכי הפליא אותי, זו הצורה בה האופנוע "יושב" בסיבובים ההדוקים, והאפשרות להדק את הקו עוד יותר. פעולת הידוק הקו  מתבצעת בצורה זורמת כשהאופנוע רחוק מלהראות סימני התרגשות, ועצם העובדה שהצמיג הקדמי נגע באותן נקודות באופן סיסטמתי לאחר כל הקפה והקפה הביאו אותי למסקנה (עם חיוך ענק על הפנים)  שמדובר באופנוע קלאסי להנאה מושלמת במסלול שכזה. עבור אלו שכל העניין הרכיבה הספורטיבית חדש עבורם, אלו ימצאו את עצמם מתקדמים מהר מאוד.

אחרי כ-5 שעות של רכיבה בקצבים שונים, חזרתי הביתה עם תחושה בעלת סיפוק אדיר, כזה שלא הרגשתי אף פעם במסלול הנ"ל. אין ספק שמדובר בפלפל האדום והחריף, כזה שעשה לי שמח בגרון, והצליח להפתיע אותי ברמה כזו שהייתי שוקל בהחלט להביא אחד כזה הביתה ולגוון את המנה היומית.
בבוקר בו הייתי צריך  להחזיר את פלפלון בחזרה לסוכנות הרגישה לי שקולה להחזרת גור כלבים מתוק למכלאה. אבל אני בטוח שדרכנו יצטלבו בעתיד, בדרך כזו או אחרת.

23 תגובות ל פלפל אדום וחRיף

  1. אהההה תומריקו מגניב לקרוא, נא לבצע הסבת מקצוע !

  2. אתה נותן עתיד לכל האשכנזים שמפחדים לטעום קמצוץ של חריף וגם אחלא כתבה

  3. עוד יותר ממה שהעמוד הזה מתאר.
    הכלי הזה נראה לי תמיד תזזיתי ואלים ברמות של ה rgv של פעם.
    מוזר שכבר שנים לא נוגעים בתמהיל שהביא למוצר כל כך מוצלח.

  4. כתבה מגניבה ומהפנטת… ובעיקר אני מבסוטה כי עכשיו כולי ציפייה להגיע למסלול עם הבייבי שלי… שאפו!

  5. כתבה מעניינת ומרשימה לכל הדעות!!! כל הכבוד!!!

  6. כתבה נחמדה !! יש הרבה תיבול לכתבה ..ידוע כמה יותר קל יותר מתאים לסיבובים חדים במיוחד שהמנוע חריף לייט … אבל אני אוהב אותם עולים ב – 180 ב – שני ולא נהיים אנמיים עם זוג רוכבים עליו …. כתבה נחמדה אמרתי כבר ?

  7. די כבר עם ה- 600 האלה, בקושי עולים כשצריך. והמסלול הזה עלוב כמו המדינה הזאתי. אבל כתבת יפה אחי.

  8. מה הטעם לתת ביקורת על אופנוע במסלול, שגם ככה להגיע אליו ולרכב בו צריך לעבור 7 מדורי גהנום, נחמד והכל, ואחלה תמונות, אבל סתם גורם לאחרים להתבאס שהם לא יכולים לרכב שם גם בתדירות הזו

  9. כתבה מהלב, כיף גדול לקרוא שנהנית ברמות כאלו = מגיע לך על עבודת ועזרתך לאתר הזה.

  10. מה לעשות יהודה, בנתיים זה המסלול שיש ועם זה נשייף. באמת עושה חשק לעלות למסלול ולשים קצת פלפל צ'ומה באגזוז. מי יודע אולי עוד בימנו נראה מסלול נורמלי

  11. בוקר טוב וכבוד לאתר הזה שממשיך את דרכו של טל שביט. אהבתי מאוד.

  12. ואני הולך להוציא איזה פלפל מהמקרר. תענוג!

  13. שושבין היקר – לקחו מחוגה יפנית של סוזוקי ושתלו על מחוגה יפנית של הונדה, סופכלסוףף הלב והנשמה שלך יכולים לעבור להונדה 🙂

  14. סלח לי, 1 ק"מ זה לא מסלול, זה בדיחה, מסלול צריך להיות מינימום 4 5 ק"מ, אחרת מה הטעם !?

  15. בחיים לא אתן לך להרכיב אותי כמו בערד נראה שביאיר בכלל תגרום לי להשתין לפי איך שאתה רוכב

  16. מה שהיה בערד, באמת שהיה על קצה המזלג, תבין עוד כמה אפשר לרכוב מהר, ועדיין בטוח ! כמובן, שלהיות מורכב תמיד מרגיש לנו יותר מפחיד, כי השליטה לא אצלנו.
    תודה רבה לכל המפרגנים, האופנוע הזה באמת מתוק אמיתי !

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל