fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
אודי דגן 140 על 70
voge מוטו24 באנר
סטפן
MV קוביה

חמשת הדברים שיכולים להרוג אותנו – ואיך להתחמק מהם

חמשת הדברים שיכולים להרוג אותנו – ואיך להתחמק מהם

פתגם סיני ידוע אומר: "我想点份馄饨汤", ובעברית זה יוצא משהו כמו "הדרך בין איפה שהיית לבין איפה שאתה עכשיו הוא המקום שבו ריקוד החיים שלך מתרחש" (או "אני מבקש להזמין מרק וון-טון", אני לא סגור על זה). את המאמר הזה אתם צריכים לקרוא. לא בגלל שאתם לא יודעים לרכוב, אלא כדי שריקוד החיים שלכם רק ילך וישתפר.

כמו שחייה, גם לימוד רכיבה בהתכתבות הוא פעולה לא מומלצת במיוחד, בעיקר מהסיבה שהיא לא באמת מעבירה את התחושות, את הרגשות ואת התובנות, הכרוכות בביצוע הפעולה הלכה למעשה. רק לימוד מעשי וחזרה עליו אינספור פעמים, על מנת לקבע אותו כנורמה התנהגותית נרכשת וכתגובה כמעט רפלקסיבית למה שאנחנו חווים על הכביש – הוא הדרך הנכונה להשתפר בכישורי הרכיבה שלנו. אבל בכל זאת, אנסה. תזרמו איתי.

אנחנו הרוכבים אוהבים לחשוב (ברוב המקרים) שתכליתם היחידה של נהגי ה"פחיות" היא להיות תקועים שעות בפקקים עם הראש בתוך הטלפון, וכשהם לא עושים את זה, הם נוהגים לחסל רוכבי דו-גלגלי בזמנם החופשי. למרות הפיתוי לחשוב שזה באמת כך, אפשר להניח שרובם המכריע של הנהגים לא קמים בבוקר כשלנגד עיניהם מטרה בדמותו של רוכב אופנוע, הם נקלעים למצבים האלה בעל כורחם.

אבל בין אם אלה שחושבים כך צודקים ובין אם לא, חשוב לציין שזה לא תפקידנו לחנך את הנהגים (זה תפקידה של המשטרה והאמת, יש לציין שהיא החלה לעשות עבודה לא רעה בתחום בחודשים האחרונים). מה שאנחנו כן צריכים לעשות זה לשמור על עצמנו שלמים ולהגיע ליעדנו בחתיכה אחת. למזלנו, אם נדאג לרכוב בצורה חכמה, נוכל לזכות גם בהנאה שבמסע שלנו וגם לשפר את היכולות שלנו.

וכאן נכנס לתמונה הטיפ הראשון:


היה צפוי

כשאנחנו רוכבים על אותו כביש ביחד עם עוד מאות ואלפי רכבים, אנחנו צריכים להבין את הפסיכולוגיה של אותם נהגים: כשנהג רכב נוסע על כביש בינעירוני, בהנחה שהוא לא זוחל בפקק, הוא לרוב עסוק בשטויות שלו או שלה: ווייז, רדיו, לריב עם אשתו בטלפון, וואטסאפ, לריב עם אשתו דרך וואטסאפ בטלפון… בתוך כל המהומה הזו – הוא או היא גם צריכים לשים לב למה שקורה על הכביש. מעטים הם אלה שמרוכזים, כמונו, בפעולת הנהיגה.

כשאנחנו רוכבים בתנועה במהירות הגבוהה ממהירות התנועה, אנחנו יוצרים איזו אנומליה – משהו שונה, משהו יוצא דופן ולא מוכר – בתוך התנועה. אנחנו פיקסל זז על מסך של נקודות תקועות בפקק, אנחנו שונים מכולם. הנהגים – ברובם, במיוחד אלה שלא עברו כל הכשרה ושאינם רוכבי אופנוע בעצמם, לא מסוגלים לקלוט את השוני הזה.

כשהם מסתכלים במראות שלהם ורואים נקודת אור, הם מתייחסים אליה באופן אוטומטי ולא מודע כאל עוד רכב שנוסע אי שם מאחוריהם. זה נכון באור יום, זה נכון שבעתיים בחושך. מבחינתם, נקודת האור הזו נעה באותו הקצב שלהם, ומעטים הם הנהגים שמסוגלים להעריך נכונה את המהירות של האופנוע.

כשנהג רכב נוסע במהירות של 100 קמ"ש בתוך תנועה זורמת ואתם נוסעים במהירות של 150 קמ"ש, גם אם הוא מסתכל במראות בכל 10 שניות (ורובם לא), אם הוא רואה אתכם עכשיו אי שם מאחורה מזגזגים בין רכבים, בפעם הבאה שהוא יסתכל במראה אתם כבר תסגרו עליו פער של כ-140 מטר ותגיחו לו לפתע במראה השמאלית, או הימנית.

כשהוא יעיד במשטרה לאחר התאונה ויגיד שהוא לא ראה אתכם, ושטסתם במהירות "מטורפת", הוא באמת יאמין בזה. הוא באמת לא ראה אתכם.

נכון שהוא צריך היה להעריך את המהירות, נכון שהוא היה צריך להסתכל בתדירות גבוהה יותר במראות, אבל מי שישלם את המחיר בסופו של דבר הוא אנחנו, הרוכבים.

מה אפשר לעשות? תנסו להכניס את עצמכם לנעליים של הנהג. מה הוא יצפה שתעשו? האם הוא ראה אתכם? האם הוא יודע שאתם שם?

כשאתם נוסעים בתנועה, תהיו צפויים. תאותתו גם על סטייה בין נתיבים (תאמינו לי זה לא יגרע לרגע מהגבריות שלכם), תהיו עקביים, אל תתפרעו, אל תשתוללו בין הנתיבים, אל תגיחו פעם מימין ופעם משמאל, אל תפתיעו את הנהגים. תזרמו כמו מים בין חלוקי נחל, תהיו אנרגיה טהורה, אל תלחמו בתנועה, תזרמו בתוכה. אפשר להיות מהירים מאוד גם בלי להשתולל. תנסו את זה.

 

היה אקטיבי

כשאנחנו צופים בתוכניות טבע המתעדות את שטחי הסוואנה הגדולים של אפריקה ורואים עדר של אנטילופות שמותקף על ידי חבורת אריות או צ'יטות, אפשר להבחין שהפעמים שבהן זוכות חיות הטרף בשלל, הוא כשנרדם הטרף שלהן על משמרתו וירד ברמת הערנות שלו.

אל תהיו אנטילופה. היו צ'יטה.

הזכות הגדולה שבה זכינו, כרוכבי אופנוע, היא להיות גבוהים יותר מרוב התנועה, להיות מסוגלים לצפות קדימה, להיות זריזים יותר מהפחיות סביבנו, ולהיות אקטיביים – ליזום, לא להגיב.

רוכב טוב מסוגל לצפות 2 ואף 3 מהלכים קדימה את הצעדים של הג'מוסים סביבו:

יש שם משאית שעומדת להשתלב בתנועה? הרכב שנמצא מאחוריה יצא לנתיב השמאלי, ולא, הוא לא יראה אותנו. לא נציב את עצמנו במקום ההוא, נברח למקום אחר.

יש שם רכב שסטה הרגע מהשמאלי לימני כדי לעקוף מישהו איטי יותר? הוא עושה את זה בלי לאותת? הוא נדחף? הוא יידחף גם עלינו כשנגיע אליו. הוא לא יראה אותנו, וגם אם כן, אולי הוא לא יתחשב בנו. לא נפגש איתו, נלך מסביב.

יש שם רכב שקצת רוקד על הנתיב שלו? הנהג בטח בטלפון. הוא לא ראה אותנו, הוא לא יראה אותנו. לא נהיה לידו, ניתן לרכב אחר להכניס את עצמו בינינו, ואז נעקוף כשזה בטוח.

הכביש המהיר מתעקל ימינה ובהמשך יגיע עיקול שמאלה? יש סכנה שהנהגים שמתעסקים בטלפון יסטו מהנתיב שלהם. לא נציב את עצמנו לידם כשזה יקרה, אלא להיפך, נלך מהצד השני.

להיות אקטיבי משמעותו להיות חכם, לצפות את הנולד, ליזום ולא להיגרר לתגובה.

 

ברח מהמחלף

אנחנו נוסעים על כביש מהיר בן 2, 3 או אפילו 4 נתיבים ועומדים להגיע למחלף. לפעמים, היציאה מהמחלף הגיונית. יוצאים ימינה כדי לנסוע ליעד אחר. אבל לעיתים ההתפצלות לא כל כך מובנת למי שנוסע שם בפעם הראשונה (או העשירית) ודווקא ההמשך ישר הוא הכיוון הכי פחות הגיוני.

לעיתים אין שום בעיה עם הלוגיקה של המחלף, אלא דווקא עם הנהגים שמבינים ברגע האחרון שהם חייבים לצאת כאן ועכשיו (כי ווייז צעק להם כבר שעה שהם צריכים לצאת ביציאה הבאה, אבל הם היו עסוקים בשטות אחרת), וכולנו ראינו את זה קורה אינספור פעמים.

כשאנחנו מתקרבים למחלף, חייבת רמת הדריכות שלנו לעלות. אנחנו צריכים להיות ערוכים לכל אידיוט עם טלפון באוזן או ביד, שנזכר ברגע האחרון שזו היציאה שלו הביתה. אבל מכיוון שאנחנו לא צריכים להיות אלה שנלחמים בנהגי הפחיות, אנחנו לא צריכים להציב את עצמנו בעמדת נחיתות מלכתחילה. לעיתים המשמעות של המיקום הזה אומרת שוב – להוריד מעט מהאגו, להוריד מעט מהמהירות, ולבחור שלא לעקוף מימין את הרכב שתקוע בשמאלי לקראת המחלף – רק בגלל הסכנה שהוא עלול להחליט להעיף אותנו למסלול סביב השמש דווקא עכשיו.

כ- 500 מטר לפני המחלף אנחנו קוראים את מפת התנועה. אם הכביש ריק, אין בעיה. אם יש מעט רכבים או אפילו רק רכב אחד בודד, לא משנה איפה הם נמצאים – אנחנו מציבים את עצמנו בנקודה הכי רחוקה מהיציאה של אותו מחלף ביחס לאותם רכבים. אם מדובר בשלושה נתיבים ונתיב יציאה רביעי – אנחנו נהיה בנתיב הכי שמאלי, בצד הכי שמאלי שלו. אם היציאה היא דווקא ימינה (כמו במחלף קיבוץ גלויות על איילון דרום למשל), אנחנו דווקא נעמיד את עצמנו בנתיב הכי ימני כדי לא להוות מכשול בפני אותם רכבים שחייבים לדלג בין הנתיבים ממש עכשיו. ואם מדובר בהתפצלות או השתלבות של כמה נתיבים (כמו במחלף דניאל לדרום או לצפון על כביש 1, או בהתקרבות לגשר הולץ על איילון צפון למשל) – אנחנו נבחר את הנתיב ואת העמדה הכי רחוקה מההשתלבות שרק אפשר.

אגב, אם אנחנו בעצמנו רוצים לצאת במחלף זה עדיין לא פוטר אותנו ממחשבה תחילה ומפעולה אקטיבית יזומה. נצא, אבל נהיה בצד שהכי רחוק מאלה שעלולים להעיף אותנו.

מחשבה נכונה, קצת הורדת אגו, קצת הורדת מהירות אם צריך, ומיקום מיקום מיקום.

 

ברח מהמשאית

אם האופנועים הם צ'יטות, המשאיות הן הדינוזאורים של הכבישים. הן נושאות מטען, הן כבדות, שדה הראיה שלהן מופחת משמעותית, והן לא מסוגלות לתמרן או לעצור כמו רכב פרטי. צ'יטה לא מהווה איום על דינוזאור, אבל המשאית, במכה אחת קטנה ולא מתוכננת, עלולה להביא את הצ'יטה לסוף רע ומר.

הכבישים עמוסים משאיות. חלק מהנהגים שלהן יודעים את עבודתם היטב, אבל חלק אחר הוא עבריין מועד שמצפצף על החוק עם מטענים חורגים שלא קשורים היטב, צמיגים על סף פיצוץ, בלמים לא תקינים או אי מתן כבוד לרמזורים אדומים, וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על התהפכויות בסיבובים בגלל מהירות מופרזת ועוד.

אנחנו האופנוענים צריכים להכיר במגבלה שלנו. כל פיסת מטען משוחררת ממשאית יכולה לעוף בבאמפ הבא בכביש ולהתגלגל לכיוון שלנו. כל חבל או רצועת קשירה שלא מאובטחת בצורה טובה עלולה להתנופף ולחבוט בנו בצורה קטלנית. כל צמיג שעשה את שלו ויעיף חלקי גומי עשוי לעשות זאת בדיוק כשאנחנו לידו. ועוד לא הזכרתי את שדה הראייה המוגבל (בעיקר מימין).

אל תתקרבו למשאיות. צפו בהן מרחוק, ראו איך העגלה שלהן או המטען מתנדנדים, ראו אם יש שם דברים משוחררים, הסתכלו על הצמיגים וראו אם הם עושים שמיניות או שיש חלקים שעומדים לעוף מהם. גם אם המשאית ריקה, עדיין יש סיכון לכך שבקפיצה הבאה בכביש יעופו ממנה קרשים המונחים על המשטח. הגעתם לצומת, גם אם יש לכם אור ירוק, הסתכלו היטב אם אין איזו משאית שדוהרת ללא ברקסים היישר למרכז הצומת.

אה, ואל תעקפו משאיות מימין בשום מקרה, לא בסיבוב ולא בכלל.

 

אל תעקוף מימין

אם אנחנו כבר מדברים על עקיפות של משאיות מימין, בואו נרחיב את זה לעקיפות מימין בכלל. יש הבדל בין השתחלות במהירות של 10 קמ"ש מעל למהירות התנועה בין רכבים, לבין יציאה ימינה במהירות גבוהה בתוך תנועה, ועקיפה של כל הרכבים האלה מימין (על נתיב שנראה פנוי או על השול הימני).

כשאנחנו רוכבים בתוך תנועה, יכול הרוב המכריע של הנהגים לצפות לעקיפה מצד שמאל שלהם. אבל מעטים הם אלה שיצפו לעקיפה מימין. יתרה מזאת, כשהם חווים את התחושה של רוכב אופנוע עם אגזוזים לוהטים שמפרק להם את המראה הימנית, זה מכניס אותם למצב של חרדה. אם באותו רגע חבר שלכם רכב לידכם ולקח את העקיפה דווקא מצד שמאל, הנהג שנבהל ממך עלול לסטות רק מעט שמאלה, ולשלוח את הרוכב השני לעולם שכולו טוב.

לא פחות מסוכנת היא עקיפה של טורי רכבים דרך המסלול הכי ימני. יש סיבה לכך שהנתיב ההוא פנוי – אולי רכב שעומד בחלקו על הנתיב וחוסם את התנועה, אולי מכשול אחר. כשאתם מגיחים במהירות גבוהה אל אותו נתיב, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול קיר מתכת בלי יכולת להגיב, וזה משמעותי שבעתיים כשמדובר בנתיב ימני עמוס במשאיות שמסתירות את המשך הדרך.

השתדלו לשמור על הכלל הזה, ועקפו רק משמאל. נכון, לפעמים זה עלול להרגיש לכם מעט איטי יותר, במיוחד אם צריך להמתין לאיזה רכב שיזוז ימינה כדי לפנות לכם מקום. אבל זה בסדר. הריקוד שלכם יהיה 'רק' עוד מעט טוב יותר, ובטווח הארוך אתם בטוחים יותר.

 

לסיכום

כמו שאתם מבינים, המהות של הטיפים האלה מתכנסת סביב הנקודות האלה: היו חכמים, לאו דווקא צודקים. אל תנסו לחנך את נהגי הפחיות, היו אקטיביים, תיזמו, תזרמו, תציבו את עצמכם במיקום הנכון והחכם ביותר, ועשו הכל (גם במחיר של פגיעה רגעית בפוזה או באגו) כדי לשרוד כמה שיותר על הכביש הציבורי.

 

4 תגובות ל חמשת הדברים שיכולים להרוג אותנו – ואיך להתחמק מהם

  1. חוקים לחיות לפיהן…
    נהיגה הגנתית. defensive riding

    • לך תסביר לשוטר שעצר אותי שכדי לחיות אופנוע חייב להיות מהיר מהתנועה, אז למרות הנקודות והקנס אני עדיין יותר מהיר מהתנועה ושהרוח הגבית תהיה איתנו

  2. 30 שנה על דו גלגלי ועדיין נהניתי לקרוא. נכון ומציל חיים. כתוב עוד כאלה

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל