fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
HJC
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
voge מוטו24 באנר

הטכנולוג: רביב כהן | על אתגרים, סיפוק והצלחות

הטכנולוג: רביב כהן | על אתגרים, סיפוק והצלחות

כתב וצילם: רביב כהן

התלבטתי רבות בבחירת הנושא לכתבה הראשונה שאפרסם במוטו דוגרי, הרי אני עוסק בתחום הטכני באופן חובבני כבר שנים, ויכול ללהג במשך שעות על הנושאים המעניינים אותי.
יכולתי לבחור לכתוב על האופנועים המיוחדים שברשותי, על השינויים הרבים שהכנסתי בהם, על השאיפה לקחת אופנוע ישן ומרופט ולהפוך אותו למכונת מירוץ שהיתה שורפת מסלולים דאז.

יכולתי לכתוב כתבה טכנית מעמיקה על מערכות אלקטרוניות שהטמעתי באחד האופנועים, מחשב ניהול מנוע שלוקח מנוע בן יותר מ-30 שנה, מחבר אותו לחיישנים המתאימים, ומשם לאיזה לפטופ מרוח בגריז עם מסך מרצד, עליו הקלדתי את מספרי טבלאות ההצתה וההזרקה החדשים למנוע.
"איך זה אפשרי??" שאלו אותי… איך זה אפשרי לקחת מנוע ישן, עם קרבורטורים ומערכת הצתה מכאנית, ולחבר אותו למחשב, כזה שמאפשר למשתמש לשנות את כל הפרמטרים הרלוונטיים לאותו מנוע, ולהביא אותו לקצה הביצועים שלו, עם התחשבות מלאה בכל תנאי הדרך והסביבה?

אז על זה אני רוצה לכתוב היום, בכתבה הראשונה הזו.
לא אכתוב על האתגרים המכאניים הכרוכים בהטמעת מחשב ניהול מנוע לאופנוע בן 30, על הצורך בתכנון ויצור גלגלי שיניים מיוחדים ותושבות לחיישנים.
לא אכתוב על תכנון מערכת יניקה והזרקה חדשה, ומיקסום הביצועים על ידי תוכנות הדמיה תלת מימדיות.
לא אכתוב על מגבלות טכניות שנתקלים בהם עם מכונות "ביתיות" כגון כרסומת או מחרטה ידנית.
לא אכתוב על שיפורים למנועים דו פעימתיים ישנים מקוררי אויר, על הדרך הנכונה ליישם פורטינג נכון, תכנון מערכת פליטה נכונה ובנייתה.
לפחות לא בכתבה הקרובה

כן הייתי רוצה לכתוב ולהרחיב על האתגרים האישיים שבונה\משפר אופנועים נתקל בהם, על הקשיים המנטליים והצורך בסבלנות אין קץ.

 

שנתחיל?
שאלו אותי יותר מפעם אחת – "למה?" למה בכלל לטרוח עם אופנוע ישן, חלוד, חלש ועם מכלולים מיושנים… למה לא לקנות אופנוע חדש וטוב, השוק מוצף באינסוף דגמים של אופנועים טובים ונוחים כמעט לכל כיס.
באופן אישי, לא רואה סתירה בין הדברים וזה לא מפריע לי להתנהל ביומיום על מכונה איטלקית חדישה עם אינסוף מערכות אלקטרוניות ובקרות מכל הכיוונים, ועדיין לפנטז על רכיבה בכביש מפותל עם אופנוע משנות השבעים שהוסב לאופנוע מירוץ, לדמיין שאני לפחות בארי שיין שיוצא מהפניה לפני קו הסיום עם ה-V המפורסם באצבעותיו מבעד לעננת עשן מנוע שתי פעימות כחלחל.
אז למה, אתם שואלים? אענה – כי זה מאתגר, כי זה מעניין, כי אופנוענות אינה מסתיימת בפתיחה של המצערת וסחיטה של ידית הבלם, כי הבנת המכלולים בצורה מעמיקה הופכת אותנו לאופנוענים טובים יותר.

הקשיים האמיתיים של בונה האופנועים, כיום, נמצאים דווקא בכמות המידע הזמין האינסופית, הצורך לסנן ולהפריד את המוץ מהתבן, למצוא את הסבלנות לנסות, ואת היכולת לנסות שוב אחרי שנכשלים.

אם אתגרים הנדסיים לא מושכים אותך, כנראה שלא תמצא את עצמך בוהה במשך שעות באיזה חלק קטן באופנוע, מנסה להבין איך לגרום לו לעבוד עם שאר המכלולים.
אבל אם כן מצאת את עצמך בסיטואציה, אני רוצה לעודד אותך, אתה לא לבד!
לפני הכל, צריך חזון, צריך לראות מעבר לערימות החלודה והחלקים הדהויים, צריך לדמיין בעיני רוחך את התוצאה הסופית, רחוקה ככל שתהיה.
וכשיש לך בראש את התמונה המנטלית של התוצר הסופי, פה מתחילה העבודה הקשה.
במרוצת השנים, בניתי המון חלקים שונים לאופנועים ורכבים שונים, והבנתי שאמנם זה מסובך ולוקח זמן, אבל אל לי להתייאש.
נראה שפשטה בעולם בניית האופנועים תופעה, שלדעתי מובלת על ידי תוכניות הטלויזיה השונות, בהן מראים באיזו קלות ופרק זמן קצר אפשר לקחת גרוטאה חלודה ולהפוך אותה למושא הערצה של כל אופנוען, תמונת קאבר של מגזיני האופנועים.
אז אני פה כדי להגיד – זה לא המצב, ושום דבר טוב לא קורה בין לילה.

מכלולי האופנוע לא תמיד פשוטים, ולפעמים דורשים יותר מסבב אחד כדי להגיע לתוצאה טובה.
כשהחלטתי לבנות מערכת פליטה לאחד האופנועים שלי, נשבעתי שלא אעשה זאת יותר בחיים! זו עבודה קשה, איטית, כזו שדורשת דיוק וסבלנות, ואת היכולת לקחת חלק שעבדת עליו במשך שעות, לזרוק אותו לפח ולהתחיל מחדש.
אחרי שבניתי כמה וכמה מערכות פליטה כאלה, ובכל אחת מהפעמים נשבעתי, שוב, שלא אעשה זאת, הכתה בי ההבנה למה אנשים בוחרים "לבנות" אופנוע, בין אם זה רק להתאים מיכל דלק, או לייצר מכלולים שלמים ביציקות אלומיניום…
תוך כדי ריתוך של אחד האגזוזים, ספון באיזה סדנא עם קירות מתקלפים וריח שמן מכונות באויר, הבנתי שאנחנו עושים את זה בשביל הנפש, בשביל היחוד, בשביל האינדיבידואליות…
אנחנו עושים את זה כי כל אחד יכול לשלוף כרטיס אשראי ולקנות אופנוע, אבל צריך יכולת והבנה כדי לייצר אחד.
אנחנו עושים את זה כי לרכוב על משהו שאתה בנית במו ידיך, גם אם הוא פחות טוב מכזה חדיש, הרבה יותר מהנה.
תמיד אמרתי, אין שום דבר הגיוני בלהניף רגל מעל אלפי חתיכות מתכת שנעות במהירות גבוהה, ומעליהן מיכל עם נוזל דליק, בתנאי דרך שרק מחפשים לזרוק אותך מעליהם…

אבל אופנוע לא פונה אל הראש, אופנוע לא פונה אל ההגיון – הוא פונה אל הלב, אל הרגש.
לרכוב על אופנוע שבנית בעצמך מאדיר את התחושה הזו בעשרות מונים, על אחת כמה וכמה אם הוא עלה לך בדם, יזע ודמעות.

אין ספק, זו עבודה קשה, זה מאתגר, זה יכול להוציא אדם מדעתו, אבל רגעי ההצלחה שממלאים אותך ומעלים על פניך חיוך מאוזן לאוזן, כזה שלא נמחק גם אחרי יומיים, כזה שחוזר ונמתח בכל פעם שאתה רוכב על האופנוע שבנית בעצמך.


אז מה צריך כדי לבנות אופנוע, מעבר לחזון שכבר הוזכר? בעיקר סבלנות, ואת היכולת לדעת להיכשל, לקום ולנער מעליך את האבק, ולהתחיל שוב, עד ההצלחה הבאה.
אני תוהה לעצמי, מה היה אם אורוויל ו-וילבור רייט היו בוחרים לוותר אחרי כמה חוסר הצלחות?
מה היה קורה אם לא היו קמים בבוקר, קושרים את עצמם לאותה מכונת עינויים וקופצים מהדיונה הקרובה?
מה היה קורה אם לא היו מגיעים לתוצאות?

אז נכון, בניית אופנוע אינה משולה לגילוי עולם התעופה, אבל בהחלט שווה לה באתגר האישי.
אז אני מפציר בכם, כל מי שחפצה נפשו לבנות לעצמו איזו מכונה ישנה, לשפר מכונה קיימת או להמציא מכונה חדשה – אל יאוש.
בעולם היום, המידע נגיש וזמין, כל מה שנרצה לדעת נמצא בקצות אצבעותינו, מה שנשאר זה לקחת את המידע הזה, וללמוד ליישם אותו.
אם הדברים האלו מעניינים אתכם, כקוראים, מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי המדור, אשדל לפרסם כתבות טכניות מעמיקות, כאלו שנכנסות לעובי הקורה של מערכות האופנוע, מנועים, טכנולוגיות ורכיבים.
כתבות שיפרטו קצת על אתגרים הנדסיים שנתקלתי בהם באופן אישי, מבוססי ניסיון, ודרכי פתרונם.
תחומי עניין שונים, מאופנועים חדישים עם מערכות בקרה, דרך נגיעה פרטנית במערכות יניקה והזרקה לדוגמא, וכלה בהמצאות חדישות או ישומים מעניינים מרחבי העולם.

Stay Tuned.

19 תגובות ל הטכנולוג: רביב כהן | על אתגרים, סיפוק והצלחות

    • כתבה עם עומק.נושא שמעסיק את כל רוכבי הדו גלגלי.חזק ואמץ. רביב תמשיך בדרך זו.

  1. רביב יודע על מה הוא כותב, היפסטרים ראו הוזהרתם

  2. נהדר
    פוסט פילוסופי באיצטלה טכנולוגית

    • תודה, מוזמן להמשיך לעקוב, לא רק איצטלות 🙂

  3. תודה רבה על הכתבה, כבר הרבה זמן לא היו כתבות מהנות לקריאה בנושא….
    נ.ב אני נמצא בתחילתו של פרוייקט אז בכלל מעריך את זה.

  4. על זה כולם מסכימים אבל את הכתובות של ספקי השרותים אין חרט נורמלי שמספק עבודה בזמן סביר ציפוי כרום עמיד חלקים זמינים צינור בלם במחיר נורמלי שתף פרסם השג

    • תודה על התגובה, אשתדל לציין גם בעלי מקצוע בכתבות העתידיות

  5. כייף גדול המדור שהיה האהוב עליי במשך שנים במוטו….
    ים של טיפים וידע טכני שניתן ללמוד מקריאת השורות .(ובעיקר ביין השורות) שאני זוכר גם כיום לאחר יותר מ30 שנות רכיבה… שווה להעלות גם את הכתבות הישנות הן ממש אקטואליות גם לימנו. כל הכבוד !!!

  6. ואו מחכה בקוצר רוח לכתבה הבאה
    יש מועדים קבועים שבהם יתפרסמו הכתבות?

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל