מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מידלנד שחורי 140 על 70
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
לרט
ברקום שמאל
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
KTM עליון קוביה
rok-straps רצועות קשירה 140
לרט
הארלי שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מונדיאל קוביה
HJC
מתלה לקסדה

מוטו פוגש | רן יוחאי #100 – רוכבת בעולם

מוטו פוגש | רן יוחאי #100 – רוכבת בעולם

תמי גורלי | צילום: Womenscup

אחרי כמה שנים של הפסקה, ליגת הנשים למרוצי אופנועים חזרה לאירופה בעונת 2020. זה קרה אחרי 3 שנות הפסקה ובפעילות משותפת של רוכבת העבר לטיצ'יה מרצ'טי שגם מתחרה בליגה, בית הספר לרכיבה שבבעלותה ויזמים איטלקים בחסות הפדרציה האיטלקית ותתקיים במקביל לאליפות איטליה, ה-CIV. אמנם הפדרציה העולמית מתנגדת להפרדת המגדרים בספורט המוטורי ומטרת הארגון הבינלאומי לשמור על כל התחרויות מרמות המתחילים ועד לאליפויות עולם המובילות פתוחות לנשים ולגברים, אך השיקול לאשר ליגה שכזו הוא כדי לאפשר לנשים לצמוח, לגדול ולהשתפר כדי שרוכבות תוכלנה להשתלב גם באליפויות הכלליות והוחלט כי הליגה תהיה פתוחה לרוכבות מכל העולם.

עוד לפני שנגיף הקורונה השתלט על העולם, התכנית לליגה הייתה שישה סבבים במסלולים באיטליה. ביטול ודחיית סבבים הובילו לכך שהעונה ייערכו רק ארבעה – מוג'לו, מיסאנו, אימולה וויללונגה, מסלול שסמוך לרומא. הליגה היא סופרספורט 300 סמ"ק ומורשות להתחרות בה רוכבות בין הגילאים 13 עד 50 כשהמובגרת בין הרוכבות העונה היא כאמור מרצ'טי בת ה-42 והצעירה היא ביאטריס נילה סאנטוס הספרדייה בת ה-18. סאנטוס הייתה לפחות הצעירה בין הרוכבות, עד הסבב השלישי לעונה שאליו הצטרפה לתחרות הבינלאומית הראשונה שלה במרוצי כביש רן יוחאי הישראלית.

"אבא (*מיקי יוחאי) מצא אינפורמציה על הליגה הזו בפייסבוק והתחלנו להסתכל ולחקור כשעדיין היינו אמורים ללכת להתחרות בצרפת. כשהליגה הודיעה שהם מתחילים את האליפות התחלנו לבדוק – ובזכות קשרים, השגרירות והליגה עצמה, זה נעשה הרבה יותר נגיש להגיע לאיטליה מאשר להתחרות בסופרבייק הצרפתי כמו שתוכנן לפני הקורונה", מסבירה יוחאי בראיון בלעדי למוטו זמן קצר אחרי שהיא ואביה עזבו את המסלול באימולה ומוסיפה "כרגע אני מבינה שבדיעבד זה גם היה הצעד היותר נכון. אפשר להבין את זה מהדרך שבה נראה הפיטס אפילו, המסלולים האיטלקים ברמה גבוהה יותר מאשר בצרפת, הכל נראה יותר מקצועי, ישנם יותר קשרים עם אנשי מקצוע שאפשר ליצור כאן".

האליפות בצרפת היא הסופרבייק הצרפתי, אליפות משולבת, לעומת הליגה הנשית שבה בחרה רן, והרוכבת ממש לא מוטרדת מכך שאולי זה לא נשמע יוקרתי כמו אליפות בה משתתפים גברים ונשים "דווקא זה איפשר לי להכיר כאן מספר רוכבות ונוצרו ביננו חברויות, וזה כיף גדול להתחרות עם נשים. נהניתי כאן כמו שלא נהניתי במרוצים כבר הרבה זמן. האליפות היא אחרת. רק נשים מתחרות, רק נשים על הגריד, הרגשתי עוצמה הרבה יותר גדולה. אנחנו מעט נשים, בעולם הנחשב גברי, אבל בלי קשר למין, כאשר רוכב ורוכב נפגשים ישנה אחווה וכשזה בין נשים זה מתעצם עוד יותר – כי אין הרבה נשים בתחום. בעולם ישנן אמנם יותר נשים המתחרות מבישראל אבל גם בחו"ל המספרים אינם גדולים, אז בשבילי לפגוש עוד רוכבות ברמה הזאת זה מרגש. ישנה סטיגמה עמוקה נגד נשים בכל העולם, בכל עבודה שהיא, בעיות שכר וכדומה. זה נושא שמתעסקים בו הרבה וברור שהוא גם נמצא מסביב לספורט המוטורי, למרות שבתוך הענף עצמו זה פחות מורגש מאשר בעולם שבחוץ. כמישהי הרוכבת מאז ומתמיד עם בנים לא הרגשתי שהסתכלו עלי כפחות טובה או שווה, או שנתנו לי טיפים ממבט מלמעלה – הסתכלו עלי כשווה בין שווים. כבר מגיל שמונה, כשהתחלתי להתחרות, לא הרגשתי שמסתכלים עלי אחרת, אני יכולה לדבר כמובן רק על עצמי – אבל מבחינתי הקהילה המוטורית בארץ תומכת בי ושמחתי לראות ולהתקבל לתוך קהילה כל כך תומכת גם באיטליה".

רן מעריכה את העזרה הרבה שקיבלה מהמתחרות. בתחילת סוף השבוע, כפי שנהוג במרוצי אספלט מסביב לעולם, נערכה הקפה משותפת בהליכה של המסלול בה הרוכבות עוברות על מתווה המסלול ביחד עם אנשי הצוות. בודקות נקודות בלימה, קווים נכונים שיסייעו בהמשך – ובמקרה של הרוקי היא קיבלה עזרה גם מסאנטוס – מי שהובילה את האליפות, ניצחה במרוצים הקודמים ובהמשך סוף השבוע גם לקחה את האליפות. בכלל, הרוכבת הספרדייה היא מי שרן קיוותה לפגוש. למרות שהרוכבות לא חברות באותה הקבוצה, סאנטוס, שהתחרתה עונה קודמת ב-SSP300 בסופרבייק, הייתה חלק מרד בול רוקיז קאפ וגם הרוכבת הראשונה שהוזמנה להתאמן באקדמיה של ולנטינו רוסי – כחלק מהשותפות עם ימאהה, המשיכה לעזור ליוחאי גם במהלך מקצי הדירוג, כשהיא נותנת טיפים גם בניתוחי הזמנים. מרצ'טי, שהקימה את האליפות, במהלך מקצה האימונים הראשון גם לקחה את הרוכבות להן זה היה הביקור הראשון באימולה, מסביב למסלול פעמיים כדי שתוכלנה ללמוד מהר יותר את הקווים המומלצים "אחרי כל מקצה, לוטי (מרצ'טי) עברה בין כל הרוכבות, ישבה עם כל אחת ולמרות שדיברנו חצי אנגלית-חצי איטלקית, היא הצליחה לעזור לי להשתפר על המסלול – מבחירת קווים או באיזה הילוך אני צריכה להיות והעבודה עם חברי הצוות, כי המסלול הזה נחשב אחד הקשים והרגשתי כיצד הם עוזרים לנחיתה שלי שם להיות יותר רכה".
מסלול אימולה שהוקם באמצע שנות ה-50' ונקרא על שם אנזו פרארי, נחשב גם אחד המסוכנים והמהירים בעולם, אורכו כמעט 5 קילומטרים עם 21 פניות. עבור רן, לא רק שלא היה זמן הכנה רב למרוץ עם מקצי דירוג קצרים וזמן מסלול שקוצר בגלל אירועים אחרים על המסלול, הרוכבת אשר בדרך כלל רוכבת על KTM – אם זה במוטוקרוס, אנדורו, סופרמוטו או SSP300 – הפעם גם נאלצה להתחרות על גבי אופנוע ימאהה שכור "האופנוע שלי נמצא בצרפת ולא ידענו ממש עד הרגע האחרון מה יקרה עם אישור היציאה, הרישיון ואם נצליח להעביר את האופנוע מצרפת. היו לי הרבה חששות כי לא ידענו איך זה ירגיש ולא ידעתי אם זה יהיה חסרון לעומת הרוכבות האחרות שמשתמשות בכלים שלהן, הכלי לא מכוון בשבילי ולא היה זמן להתעסק עם כל הדברים האלו". לשמחתה החששות התבדו "הקבוצה הייתה קשובה מאוד לצרכים שלי ועשו את כל השינויים שרציתי והכל עבד כמו שצריך".

אל הקבוצה הגיעה רן בהמלצת גביע האליפות אשר משתמשים באופנועי ימאהה, בכלל, באליפות כיום המתחרות רוכבות על אופנועי ימאהה או קוואסאקי ולמרות שרן בדרך כלל רוכבת על KTM, ליצרן האוסטרי אין אופנוע המתאים בדיוק לקטגוריה – דבר המאלץ הגבלת סל"ד והוספת משקל, כמו שקרה באליפות העולם עם רוכבי KTM, ולכן גם במרוץ הבא יוחאי תמשיך לרכוב על הימאהה "יש לי RC390 בצרפת וכאן רכבתי על R3", היא מספרת ומוסיפה שהיבואן בישראל קיבל בהבנה את ההחלטה. היא הסתובבה בגאווה עם בגדי KTM בפאדוק "אנחנו נמשיך עם קבוצת MotoX, השירות שלהם והעבודה איתם היו מצוינים".
להיכנס לראשונה לתוך קבוצה באליפות, מדינה חדשה, מסלול חדש, עם אופנוע שכור, אנשי צוות וראש צוות שאינם מוכרים, יכול להוביל להרבה חששות וקשיים, אך נראה שרן והקבוצה הצליחו ליצור סביבת עבודה פורייה – והכל למרות הלחץ וחוסר האונים מול נגיף הקורונה והקשיים שנתקלה רן בחידוש רישיון המרוצים הבינלאומי ואישורי הכניסה לאיטליה. רן לא מסתירה שכמו בכל עסק קשה לדעת מי השותפים "לא ידענו אם זה נראה מרחוק כמו דבר אחד ובפועל זה משהו אחר, עד שהגענו, בטח גם שבגלל הקורונה נפגשנו רק בתחילת סוף שבוע המרוצים ולא כמה ימים לפני".
יוחאי יודעת שחששות כאלו מונעים מהרבה רוכבים לנסות ולפרוץ החוצה "חסר הרבה ידע בישראל. זה כמו לקפוץ למים עמוקים, ואז כשיוצאים מישראל מבינים שהכל די פשוט. המסלולים ארוכים ומסובכים יותר אבל ברגע שלומדים אותם, מכירים את האנשים ויוצר קשרים נכונים, הדרך אינה קשה כמו שהיא נראית ממבט מהארץ. אני בטוחה שכמו שאנחנו עכשיו פורצים איזו דרך, נחזור לארץ עם הידע והוא יהיה לעזר לרוכבים המצויינים שיש בישראל. האופציות רבות כל כך וצריך לדעת במה לבחור". "זו החלטה שזה מה שאת רוצה לעשות ופשוט לקחת את הצעד הראשון, שהוא גדול, אבל כשהחלטתי לעבור מרוכבת חובבנית למקצועית עשיתי את כל המהלכים – כמו להתאמן יותר – אבל גם להחליט שאני לא אבוא כ"אנדרדוג" ומקסימום אפשר להצליח, לא יכול לקרות דבר רע מלנסות. אני לא יודעת אם הייתי יכולה לעשות את זה בלי אבא ואמא, בלי התמיכה שלהם זה אולי לא היה בלתי אפשרי – אבל זה מתקרב לשם. להתחיל בגיל צעיר כמו שאמורים – ואפילו צעיר מגיל שמונה, כמו שהייתי, זה בלתי אפשרי, בלי שיקחו אותך לאימונים ויעזרו וירימו כשקשה. זה לא רק הפן הכלכלי, שבלי זה לא יכולתי להתקדם, זה גם הפן המנטלי, שיש לך מישהו שעומד ותומך ואם אני לא רואה את אבא על הגריד אני מתחילה להתבלבל…"

עכשיו אחרי שיצאה "החוצה" רן לא יכולה להסתכל לאחור "זה הכיוון, כביש, ואת זה החלטתי לפני שנה בערך והחלטתי להתמקד בענף הזה – אם לצאת לרכוב בסרס (יוון) ולהתאמן עם ליאון (בנישו) – והתכנון היה לצאת לצרפת, אמנם זה התעכב והשתנה בגלל הקורונה, אבל זו הייתה התוכנית".

רן כרגע לא יודעת אם תמשיך ב-2021 בליגה הזו או אחרת, היא ואביה בנו קשרים במרוץ עצמו ובוחנים כרגע את האפשרויות, לשמחתה היא גם קיבלה הכרה כספורטאית מצטיינת וזה יאפשר לה להמשיך לטוס לתחרויות ולהתאמן "אנחנו מתחילים לחשב מסלול, כשהמטרה להגיע ל-SSP300 העולמי, וככול שאני יוצאת ליותר מסלולים, צוברת יותר ניסיון ומכירה עוד אנשים נוכל לדעת מה הדרך הנכונה עבורי".

אין ספק שיוחאי נהנית מהמסלול להגשמת המטרה, כמה שעות אחרי המירוץ היא עדיין נלהבת מגודל האירוע וגם עד כמה הכל היה גדול – ממספר המרשלים שהיו מסביב למסלול, המשאיות, הקייטרינג וגם ההתנהלות ברמה עולמית – אם זה עניין המשמעת, שמירה על החוקים והבטיחות "לכל אופנוע היה את המקום שלו, את כלי העבודה שלו, את המכונאים שלו, הכל מתוקתק. כל כך הרבה אנשים, הרבה אנשי צוות וכל אחד עושה מה שצריך ואמור. כולם יודעים מה החוקים ולא צריך שיאכפו משמעת". רן בעצמה נקראה להנהלת המרוץ אחרי שהיא ועוד שתי רוכבות נוספות המשיכו בזמן האימון הראשון להקפה אחת נוספת כי לא הבחינו בדגל השחמט "קראו לי למשרד, אז אמרתי שנייה אוריד את החליפה ואמרו לי שאם לא אלך באותו רגע, אני יכולה כבר ללכת הביתה, אז הבנתי שזה אחרת". "קיבלתי אגב נזיפה והסבר – וזה לא יקרה יותר", היא מוסיפה.

למרות כל הלחץ, המהירות שבה הכל קרה וכל הגודל הזה, אביה והקבוצה גאים על היכולת המנטלית של רן לא לתת להתרגשות להשתלט עליה. לדבריה, לא הצליחה להוריד את החיוך, אבל מרוצה שגם הפעם – כמו ברומאניאקס או באליפויות ישראל – היא הצליחה לשלוט בעצמה "אני מצליחה לנתב את הלחץ למקום טוב ובמרוץ אני מצליחה להשתמש באדרנלין למטרה טובה, וכשאני עומדת על הגריד, הכל מתנתק ונעלם, לא חשבתי על איזו אליפות זו ובאיזו רמה הרוכבות מסביבי. דבר לא משנה בשלב הזה, איפה אני ומי האחרות, רק לראות את הרמזור, להסתכל עליו ולזנק למלחמה כשהוא מתחלף".
רן סיימה שביעית מתוך 15 רוכבות מאיטליה, ספרד, צ'כיה, אוסטריה וסין כשהמטרה טרום הסופ"ש הייתה לסיים בעשיריה "הפתעתי אפילו קצת את עצמי", היא מספרת בצניעות "הצלחתי לעבוד נכון ובאופן מקצועי ולהתעלות על הציפיות ואני אפילו קצת מופתעת שלא נתתי להתרגשות ולגודל העניין להפריע במרוץ עצמו. גם הקבוצה לא ציפתה למיקום כזה", היא מוסיפה.

את כל מה שהיא למדה בכמה ימים יוחאי תיקח עמה הלאה "אחרי מקצה הדירוג הסבירו לי על האופנועים כל מיני דברים טכניים, איך לקחת פניות, כיוונון, למדתי על צמיגי דנלופ, הצלחתי לראות מהמסלול את אליפויות איטליה האחרות וללמוד מהן. את צורת העבודה הכרתי כבר ממה שלמדתי עם הקבוצה בצרפת. כאן עבדתי עם מתורגמן וראש הצוות דיבר איתי חצי אנגלית-חצי איטלקית אבל עדיין הצלחתי להסביר ולהסתדר.

עד למרוץ באוקטובר יוחאי מתכוונת לנצל את הזמן לקחת צעד נוסף, כשהיא דווקא קצת מתחרטת שלא הייתה סובלנית עם עצמה במהלך הסופ"ש האינטנסיבי "אני אעבור על כל הנתונים, אלמד מה בדיוק עשיתי במרוץ וכבר אתחיל ללמוד למרוץ הבא את המסלול כדי שאהיה יותר מוכנה. אני די מרוצה מהאופן שבו עבדתי ושלא עשיתי יותר מדי טעויות ,למעט זה שאולי במקצה האימון הראשון שהיה ביום שישי רציתי כבר לא להרגיש צעירה, אז לא לקחתי את הזמן לחפש את נקודות הבלימה שלי ועשיתי את זה מאוחר יותר. יש לי לקחים ללמוד מהמרוץ כשאסתכל על הצילומים בזינוק ובמהלך המרוץ בהשוואה גם לרוכבות האחרות ואמשיך לנתח את הזמנים בסקטורים השונים".

רגע לפני שהיא נחה כמה שעות וטסה חזרה לישראל ותחזור להתאמן בפצאל ומוטורסיטי, יוחאי מסכמת "נהנתי מכל שנייה על המסלול, האחיזה על האספלט מטורפת, יכולתי להפיל את האופנוע כמו שאני רוצה לתוך הפנייה מבלי לחשוב בכלל. בזכות תנאי השטח הרגשתי יותר בטחון לנצל את היכולות שלי לבלום מאוחר יותר, כי ידעתי שיש לי לאן לברוח, או להיכנס יותר מהר לתוך פנייה כי יש מקום לתקן. אפשר לרכוב יותר על הקצה כי יש את הביטחון, כי יש לאן ללכת".

עכשיו היא מקווה שהיא ושאר רוכבות הקבוצה יוכלו לעשות אימון הכנה במסלול ויללונגה שבו ייערך המרוץ הבא באוקטובר. ואחרי זה? העולם גדול ורן תמשיך לחלום, לעבוד קשה וגם להגשים.

כדאי לעקוב אחר הליגה ברשתות החברתיות ובאתר Women's European Cup

עוד בנושא:
כתבות נוספות של תמי גורלי
עוד במדור מוטו פוגש
כתבות נוספות בנושא רן יוחאי

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp

תגובה אחת ל מוטו פוגש | רן יוחאי #100 – רוכבת בעולם

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל