מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
אנונימוטו: DUDE | סוף עידן הגריז
פינת אנונימוטו (שילוב של אנונימי ו… נו, מוטו) מספקת במה ללא עריכה למחשבות של הקוראים, אנחנו מפצירים בכם לא להיפגע מהדברים שנאמרים כאן, בעיקר בגלל שזה לא מגניב, אבל גם בגלל שזאת לא הכוונה. פעם היו שולחים מכתבים למערכת – היום אנחנו מספקים במה חדשה, אחרת, בלי צנזורה. תכתבו יפה ואנחנו נפרסם את זה ובלי להזכיר שמות, אפילו נמציא לכם כינוי מגניב כדי שתוכלו לפרסם עוד טקסטים. זהו. עוד פרטים אחרי הטקסט של "DUDE", שמהווה סוג של תשובה לטקסט הראשון של Shaka. תהנו.
סוף עידן הגריז / DUDE
הודעה:
העולם, לשמחת חובבי התרבות, עבר כברת דרך משמעותית.
מאי-שם נולדו ההיפסטרים, והביאו בין היתר לתחייה מחודשת של תופעת ה CAFÉ RACER, אבל הפעם מזוית שונה לחלוטין.
בגרסה המוקדמת, אכן מדובר היה ב TON UP BOYS" שנקראו כך בשל שאיפתם לרכוב מהר: צעירים בריטים ממעמד הפועלים, רכובים על אופנועים מזיעי שמן כמו NORTON, TRIUMPH, BSA וגם VINCENT BLACK SHADOW אגדיים. ברנשים מחוספסים, חובבי רוק שהתגודדו למטרת שוטטות ומרוצי רחוב. שם זה באמת התחיל. הם היוו ביטוי מוטורי של תרבות הנגד, עם מכונות משופרות, קלות משקל ונטולות אביזרים במטרה לנצח מיאוצים קצרים. בין לבין עצרו לדרינק, בהו ברחוב והתקוטטו אקראית לשמחת הסובבים.
מאוחר יותר התופעה הצטמצמה עם העלייה ברמת החיים, סוף עידן הרוק וכניסה מאסיבית של החברות היפניות. הצעירים הללו התבגרו, קנו פורד קורטינה ולקחו משכנתא על בית בפרברים. כשגבר עליהם הגעגוע, הם קנו הונדה גולדווינג (בתיאום עם האישה) כדי לשחק עם המצערת קצת בסופ"ש, או עברו עם האוטו ליד ACE CAFE, כדי לראות שהמקום הפך להיות נקודת מפגש לחובבי רכבי אספנות ותיירים שבאו להצטלם על רקע השלט של המוסד המיתולוגי בצפון מערב לונדון.
גם ההיפסטר הוא ביטוי מסוים של תרבות נגד, אבל הוא הרבה יותר מגניב, מעודכן, וגם אסתטי. האופנוע הוא לא בהכרח אמצעי חריכת כבישים וצבירת מהירות, אלא טיול, התרווחות וגם ביטוי אמנותי-מכאני. ז'אנר הקפה רייסר התאים בול להיפסטר, ובמידה מסוימת הוא גם מחווה חיננית לימים עברו – אופנועים שרובם שייכים לקטגוריית הוינטג', ובשל כך – גם אטרקטיביים ומעוררי עניין. מכונות מאוד ורסטיליות מבחינת שינוי עיצוב והתאמה אישית, וגם נוחות ופשוטות לתחזוקה ותיקונים למכונאי החובב.
כל זה הותיר את הגריז בשיער, המבט הקשוח ומרבדי העור והניטים בשולי ההיסטוריה, במקום ארכאי ואף פתטי. המלחמה נגמרה. אפשר לרכוב בסטייל, בנינוחות אורבנית עם ג'קט טוויד ורייבאן צבעוניות לבר המקומי או לבית הקפה הקרוב. לא צריך להתחרות, וגם אין טעם. אפשר ורצוי להשוויץ באופנוע מעוצב על אספרסו קצר, מאפה גבינה ושיחת לייפסטייל. אפשר לפתוח גז פה ושם, אבל לעשות זאת במודעות בריאה – ובחיוך.
להודות על האמת, ההיפסטר עדיף בהרבה. הוא נייס גאי אמיתי: יש לו עבודה טובה. הוא שומר ומתחשב בסביבה כיוון שטבעו להיות רוכב רגוע, מאוזן ושקול. הוא מבין במוזיקה, הוא צרכן אנין טעם של בירה משובחת ויודע איפה לעצור לקפה איכותי, ובתור חובב מוטוריקה – הוא גם מכונאי לא רע בכלל.
וחברה שלו תמיד הכי יפה. ככה זה.
עכשיו תורכם, שלחו לנו את הטקסט האנונימי שלכם, אם הוא יהיה טוב הוא יפורסם כאן.
עוד בנושא:
אנונימוטו: רחב שוליים | קורונה.
