fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
מוטוטאץ דקר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר

תשעה אופנועים, 1,220 ק"מ בסובב ישראל

תשעה אופנועים, 1,220 ק"מ בסובב ישראל

כתב: יהודה סימנטוב (יודל׳ה)

יום הרכיבה הראשון:
הייתה פעם פרסומת Nokia Connecting People בדיוק את אותו הסלוגן אפשר לתת גם לאופנועים.
בחוה״מ פסח יצאנו לטיול דו יומי ״סובב ישראל״ קבוצה של 9 רוכבים, כולם חבריי מועדון האופנועים הישראלי.
למרות פערי הגילאים, תחומי העיסוק, וחוסר ההכרות המוקדמת בין מרבית המשתתפים, אני נוכח לראות תמיד את אותו המכנה משותף שמצליח מהר מאוד לחבר בין כולם – האופנוע!!!

חדוות הרכיבה, אהבת הארץ, וההתמכרות לאדרנלין שמציף אותנו כשאנו עולים על הדו גלגלי ונפרדים לכמה שעות/ימים את לחצי היום יום והמחויבויות השונות. משתתפי הרכיבה כולם סמוכים ובטוחים ,שהחבורה שרוכבת לצידם מרגישה בדיוק, ממש בדיוק אותו הדבר.
הטיול המדובר ״נולד״ כרעיון שלי וקרם עור וק״מ בעזרתו של גיורא אנגלהארט, שמוביל טיולים במסגרת המועדון זה שנים רבות. בסיס הטיול המקורי היה לעבור בכל נקודות הגבול של מדינת ישראל על בסיס טיול שביצע ״מועדון הקאסטום העברי הראשון״, ולבסוף שונה מאילוצי מקום לינה (בהמשך). הטיול שונה מעט, ושמו המקורי יהיה – ״סובב ישראל״.

המסלול:
מרבית חברי הטיול גרים בירושלים וסביבתה לכן נקבעה נקודת יציאה משער הגיא.
יצאנו באיחור אופנתי קל ,ואנחנו כבר בדרכנו לאליקים לחבור לשני רוכבים נוספים המגיעים מאזור המרכז.

למרות חששות מוקדמים, כביש 6 לא סבל מעומס תנועת חג ולשמחתנו הרבה ניתן לומר ,שגם בשאר המסלול לא הוטרדנו רבות מתנועת מטיילים למעט קטעים מסוימים המועדים לפורענות מבחינה זו.

מאליקים המשכנו דרך כביש 70 לכיוון ראש הנקרה וכך הגענו לנקודת הקצה הראשונה של מדינתנו הקטנה ולנקודת מעבר הגבול עם לבנון.

קצת תמונות, וממשיכים להפסקת קפה ועוד בתחנת הדלק בגורנות…
כביש 899 הוביל אותנו בהנאה מרובה מזרחה – תוואי הכביש, איכות האספלט, דלילות התנועה ומזג האוויר, שעדיין היה נעים מאוד בשעה זו של הבקר, תרמו למחול 18 הצמיגים שלנו בואנו לכיוון קריית שמונה כשהעצירה המתוכננת הבאה הייתה במתחם תחנת הדלק ב"גושרים" כדי לתדלק. רובנו רוכבים על אופנועי דו״ש גדולים כך שטווח התדלוקים המתוכנן היה על סביבות ה 300 ק"מ ורק ה-Tmax הבודד שרכב אתנו בקצב מעורר השתאות נאלץ לתדלק מטבע הדברים לעיתים תכופות יותר.

מ"הגושרים" עלינו לרמת הגולן דרך "מסעדה". הרמה עדיין ירוקה ופורחת בתקופה זו, מאגרי המים לאורך הדרך מלאים, עדרי הפרות במרעה והאווירה הכללית היא של חו"ל.

אנו עולים גבוה בכבישי הרמה מתחמקים מתנועת ההמון, שנופש את החג לאורך הכינרת, ונהנים עוד קצת מהפרש הטמפרטורה בגובה.
עצירה קצרה בתל א-סאקי מאפשרת לירון לשלוף את ערכת הקפה והילדים כמו הוריהם מתלהבים מנוכחות חבורת האופנועים הצבעונית.
 
הרבה תשומת לב מושכים האופנועים וכמו תמיד, יגיע זה, שיספר, שפעם כשהיה צעיר רכב על אופנוע וההוא שיספר שהוא חולם כבר שנים לקנות אחד והשלישי שיתלונן שהיה מת לרכב אבל אשתו לא מרשה לו, ועוד סיפורים קצרים שמתנהלים תמיד בחניון – וכמו שנאמר: ״האופנוע מחבר אנשים״.

הירידות לכיוון חמת גדר מהנות כתמיד ורק הזרימה מטה תוך איבוד הגובה ועליית הטמפרטורה מבשרים על מה שצפוי במהלך  היום הראשון של המסלול – הולך להיות חם.

עם הגענו לצומת צמח כבר ברור יותר שאנו בחוה״מ ולראשונה אנחנו נאלצים להאט בפקקי התנועה אך יתרון הרכיבה מאפשר לנו לעקוף בזהירות את שובל המכוניות המשתרך לאיטו.

אנו ממשיכים שוב לתדלק בשדה תרומות, ומדרימים בכביש 90 לאורך הגבול הארוך עם שכנתנו הממלכה ה"אשמית."
חלקו הראשון של כביש 90 מהנה לרכיבה אך ההמשך מאכזב ואנו עוצרים לתדלוק נוסף בתחנת הדלק בלידו.

למרות שהמקום עמוס במטיילים, מקבלת את פנינו דלית מנהלת המתחם עמה אין לנו היכרות מוקדמת בחביבות רבה ומוציאה קופסת תמרים טרייה ומכבדת אותנו – לגמרי לא ברור מאליו. (זוכרים …״אופנוע מחבר אנשים ״)

המשך הדרך לאורך ים המלח מפגיש אותנו עם המחסום וכביש עוקף, שנסלל כתוצאה מתופעת הבולענים המאיימת לנגוס חלקים נוספים מכביש עין גדי. הכביש העוקף נפתח לתנועה חד כיוונית לסירוגין ולמזלנו עם האופנועים אנו מגיעים לראש התור ולא נאלצים להמתין כבעלי המכוניות.

משלב זה אנו מגבירים את הקצב וכבר מצויים בעליות סדום ערד.
אנו קובעים להיפגש בצומת הפנייה לדימונה ומתפצלים. המטרה לנהוג בקצב שונה וליהנות מהדרך.

הקבוצה מתאחדת וממשיכה לעבר דימונה.
מאחר והכל, (חו"ל המועד) מצאנו לאחר מאמץ  מקום לינה ב״מלון דרכים״ בדימונה, שהסתבר כבחירה מצוינת. את המקום הקים לפני כ- 22 שנה אבי אלקיים שבנה מתוך ציונות לשמה פנינת חמד באמצע הנגב ע״מ שמטיילים יימצאו מקום לינה. המלון (הידידותי לאופנועים ועוד יותר לאופנוענים) החל דרכו כאכסניה ועם הזמן השתדרג למלון קטן של ממש במחיר השווה לכל נפש. בעל המקום קיבל באהבה ובקפידה כאילו היינו כולם אורחים בביתו שלו. עד כדי שכשאלנו אותו כיצד הכי נוח להגיע למסעדה הקרובה (אחרי שאבי דאג להכניס עבורנו את האופנועים לחניון סגור ונעול ) הציע לנו את מכוניתו הפרטית.

אנו מנצלים את הספא במקום להירגע מרכיבת היום בג׳קוזי ובעיסוי מצוין – סיום מעולה ליום רכיבה מפרך. ארוחת ערב מפתיעה סועדים ב״דינר 24״ ובחזרה נהנים גם מיין מעולה, שאבי מציע לנו. צונחים למיטות עייפים ומרוצים.

יום הרכיבה השני:
מתעוררים לבוקר סוער למדיי מלווה באובך ורוחות עזות שנגלות לעינינו מבעד לחלון ומכתיבות התכתבויות בקבוצת הוואצאפ של הטיול האם להמשיך לפי התוכנית.
למזלנו, לאחר שסיימנו את ארוחת הבוקר הרוחות שכחו ואנו יוצאים כמתוכנן לכיוון מצפה רמון. כולנו מתלהבים מקטע הכביש שבין דימונה לירוחם והרכיבה בו מכניסה אותנו למצב הרוח הנכון.

במצפה רמון אנחנו, זאת למעשה הזדמנות האחרונה לתדלק, ויורדים דרך המכתש וכביש 12 בואכה הריי אילת. הנוף מרהיב לאורך כל הדרך ואנו נהנים מהתוואי. מעת לעת אנו מקבלים משבי רוח צד חזקים ונוהגים בהתאם לתנאים, אך לא עד כדי הגבלת הנהיגה או שינוי בהחלטתה הנכונה מהבוקר להמשיך בתוכנית.

עם הגיענו להרי אילת המרהיבים והנוף שנפרש לקראת ההגעה בואך מפרץ אילת מרחיב את הנפש עוד יותר. אנו גולשים לעבר העיר ושמים פעמינו למעבר הגבול בטאבה, לנקודת הקצה הדרומית ביותר ומעבר הגבול עם מצריים.

המדינה שלנו קטנה ביותר, אך יפהפייה לכל אורכה ולרוחבה. הפסקה אחרונה בחוף המגדלור שפותח שעריו לאופנועים, והזדמנות נהדרת להחליף את בגדי הרכיבה ולהתאקלם באווירת העיר- בירה, נשנושים והתמזגות – אילת.
לפני היציאה נפרדים מאחד הרוכבים שנשאר לנפוש בעיר ו-8  מאתנו ממשיכים חזרה צפונה בכביש הערבה.
הרכיבה מלווה לכל אורכה ברוחות צד חזקות המאיימות להעיף אותנו ואת מרבית הדרך ואנו רוכבים בהטיה לשמאל (פסח) ונזהרים מאוד מאחר והרוח מקצינה את התנהגות ההיגוי הרגילה של האופנוע.

הדרך עמוסה בנידת ובתנועה אבל למרות המאמץ, חוויה אדירה ולאחר תדלוק אחרון בלידו נפרדים איש איש לביתו.
הספידומטר שלי מראה בדיוק 1,220 ק"מ המסכמים יומיים של חווית רכיבה נהדרת וטיול מקסים.
תודה לכל מי שהשתתף ותרם להצלחת הטיול: גיורא אנגלהארט, קובי קרין, ירון פיק, גבי אזולאי, רוני מונטנה, גדעון אבנשפנגר, אייל ניתאי וברוך כץ.

להת. בטיול הבא, שלכם יהודה סימנטוב (יודל׳ה)

14 תגובות ל תשעה אופנועים, 1,220 ק"מ בסובב ישראל

  1. יהודה אתה לא מפסיק להפתיע
    מארגון מדהים לביצוע
    ולקינוח
    כתבה מדהימה. תודה לכולם וכמובן לך
    להתראות בטיול הבא
    חג שמח לכל עם ישראל
    יש לנו מדינה מדהימה

  2. גבי – הטיול פורסם בפוסט בדף מועדון האופנועים הישראלי והיה פתוח לכל חבריו.
    חיליק – תלוי בצריכת הדלק סה"כ כאמור כ 1200 ק"מ כל אחד יעשה החשבון – בחישוב גס בסביבות -550 -500 ש"ח
    רגב – לא כוחות נראה לי אהבה קוראים לזה…
    גדעון תודה חבר , ותודה על התנדבותך לתפקד כמאסף אחראי במהלך הטיול כולו.

  3. אחלה כתבה אני לא מכיר את יהוד׳לה – אבל מבין
    שהוא בחוריישן אמיתי !!
    כל הכבוד !!

  4. עמוס נעשה עוד סיבוב במיוחד בשבילך….ותתחדש בחרת הכי טוב שיש ??

  5. 1,040 ק"מ, עשר שעות ורבע עם עשר עצירות לתידלוק וחידוש זרם הדם בישבן… עשיתי את זה בשנת 2011.

  6. נמרוד לא פשוט הסיבוב שעשית ועוד על מונסטר – אופנוע נייקד עם תנוחת רכיבה נמוכה…ליבי ליבי על הידיים שלך.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל