fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
מוטוטאץ דקר
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
voge מוטו24 באנר
HJC
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מצדה 2014

מצדה 2014

אנאבל ברוס עטאר

צילום: אנאבל ברוס עטאר

ראש השנה מתקרב וכולם סביבי מרוגשים ומחוייכים, עסוקים בהכנות לחג, בבישולים ובקניית מתנות. אבל אני מהר מאוד מבינה שהתרגשותי האמיתית איננה מארוחת החג, אלא ממה שיבוא לאחר מכן- הרכיבה המסורתית למצדה. אני אצטרף לאלפי אופנועים שירכבו לעבר ההר על מנת לראות את הזריחה הראשונה של השנה החדשה.
זו השנה השלישית שלי ברציפות, וכמו עבור רבים אחרים- מצדה הפכה למסורת ולחלק בלתי נפרד מראש השנה. אז אני מצחצחת את אופנוע הדיוק 200 של חברת KTM שקיבלתי עבור הארוע, לובשת גופיה כתומה ומורחת לק כתום על ציפורניי, כי KTM כמו KTM- אינני רוצה לאכזב את האופנוע הקטן שיקח אותי אל הזריחה. 
מרוגשת מידי, איני מצליחה לעצום עין ומסתובבת בבית כמו אריה בתוך כלוב, ממתינה לרגע בו אצא למסע. בשעה 1:00 אני מתיישבת על האופנוע השחור כתום היפהפה שלי ומאזינה למנגינת המנוע. גם הדיוק מתרגש. מלווה בבן זוגי שרוכב לצידי, אני מתקדמת לעבר חניון חצי חינם בראשון לציון, מקום מפגש המרכזי של הארוע. אני מזהה מרחוק שהחניון הומה אדם. מאות אופנועים חונים במקום ואני רק מחייכת. ברמזור רכב עוצר לצד בן זוגי. "לאן אתם נוסעים?" שואל הנהג. "למצדה." עונה בן זוגי. "ומה אתם עושים שם?" "כלום, רואים את הזריחה." "עד מצדה, בשביל כלום?!!!!". תגובתו של האיש משעשעת אותי ואני פורצת בצחוק גדול. לך תסביר שזה לא כלום, שזה הכל!!!!
ב-1:50 אנחנו יוצאים לדרך. משתחלים בין כל האופנועים. המשטרה סוגרת ציר תנועה ונותנת לשיירה הארוכה להתקדם ללא הפרעות. איזה כיף לנסוע באור אדום באדיבות המשטרה. זהו, המסע מתחיל! ואני נהנית להיות חלק מן הארוע העוצמתי הזה. כמעט בכל צומת ניתן לראות קבוצות של רוכבים שעצרו בצד. לחלקם זו נקודם מפגש עם חברים, אחרים עוצרים על מנת לצלם. המון מצלמים. מספר רוכבים מנצלים זאת כדי להתפרע או להשוויץ ביכולת השליטה שלהם בכלי, תחליטו אתם מהי ההגדרה המתאימה לכם, הם מרימים גלגל, עושים ווילי ורוכבים במהירות. אך אני רוכבת להנאתי, בקצב שלי, שמחה לגלות שהשיירה מתקדמת בשפיות גם כשבמסלול השמאלי עוקפים הרוכבים המהירים. 
אני מבקשת לבדוק את יכולתו של הדיוק. אני מושכת במצערת ומהירותו של האופנוע בעל 25 כוחות סוס מטפסת ל-133 קמ"ש. האופנוע יציב מאוד ואינני מרגישה רעידות כלל. אני בקלות עוקפת אופנועים איטים יותר ואינני חוששת להדביק את הדבוקה. אני נהנית לרכוב על הדיוק. הישיבה עליו זקופה ונוחה ולמרות המסיכה הקטנה שלו והכמעט מגוחכת, הרוחות אינן משפיעות עלי או על הרכיבה שלי. 
 
אנו עוצרים בבית קמה, פוגשים חברים, מחליפים חוויות, מתדלקים את הגוף ואת המכונה. לדיוק הקטן מיכל דלק של 11 ליטר, ואחרי רכיבה של כ-140  קילומטר ומילוי של 7 ליטר דלק- אני מוכנה לעוד 100 קילומטר עד למצדה.
אני אוהבת לרכוב בלילה. מזג האוויר קריר ונעים והכבישים ריקים. אולם הלילה אינני לבד, ואלפי האופנועים מציירים בחשיכה נחש ארוך ומפותל. האורות האדומים נראים למרחקים ובירידות של סדום המחזה יפהפה. כבר מזמן שכחתי מן העייפות. האדרנלין מתפשט בגוף וככל שאנו מתקרבים אל ההר ההתרגשות מתעצמת. לפתע אורותיה של ירדן משתקפות לתוך המים של ים המלח, אני יודעת שעוד דקות ספורות אגיע למצדה. אני רק מחייכת.
אני מזהה שלט "מצדה". השעה כבר 5:00 לפנות בוקר, ואחרי לילה ארוך ההר עומד ניצב מולי. אני צורחת מאושר לתוך הקסדה. רק אתמול הייתי כאן וכבר חלפה שנה. החניון התחתון מלא ואני מוותרת על חיפוש מקום חניה בחשיכה המוחלטת. אני מתקדמת לעבר החניון העליון, מוצאת חניה בקלות אך כעבור דקות אחדות גם הוא מתמלא עד אפס מקום. מספרים על כמות שיא של למעלה משלוש אלפים אופנועים שחונים במקום. 
כל סוגי הכלים נמצאים כאן, אופנועי ספורט מהירים, קסטומים, דו"שים למיניהם, אופנועים בכל הנפחים וגם לא מעט קטנועים. רוכבים צעירים ומבוגרים יותר. כל מי שהזיקה לדו גלגלי בוערת בדמו נוכח. משפחה אחת גדולה של רוכבים שאינה מוותרת על מסורת החג. 
השנה, אוהלים שונים כעמדות רענון לרוכבים פזורים ברחבת החניה . יוסאנג מחלקים קפה, חב' עופר אבניר מחלקים משקאות אנרגיה ו- KTM מחלקים מאפינס. אני ניגשת לכולם. ב-ק.ט.מ. אני מבקרת את אחיו הגדולים של הדיוק, בין היתר הדיוק 390 והאדוונצ'ר ומצטערת לרגע שלא נכנסתי לכאן עם האופנוע כדי להצטרף אליהם. 
לקראת השעה 6:00 השמיים מתחילים להתבהר. ערפל סמיך ממלא את השמיים ומאיים להסתיר את הזריחה שלה אלפים מחכים. השמש אינה מאכזבת והיא מופיעה מעבר להרים, מוכנה לקבל את פניה של השנה החדשה. אך לא לפני שהקהל הרב מושך במצערת של כל אופנוע ואופנוע ומרעיד את ההרים.

אני מטיילת בין ההמון, מתבוננת בחיוכים הרבים המצויירים על פניהם של המשתתפים. אני יודעת שכמוני רבים עוד מתרגשים מהרכיבה, מהזריחה, מהארוע ה"לא כלום" הזה שלו מחכים הרוכבים כל השנה. ארוע שהחל לפני שתיים עשרה שנה, ורק הולך ומתעצם מדי שנה.
כמה שעות מאוחר יותר אני שוכבת במיטתי, ולפני שאני עוצמת את עיניי וצוללת לתוך שינה עמוקה- אני נזכרת בשאלה פשוטה. "את רוצה לנסוע למצדה השנה?" שאל אותי בן זוגי לפני שבועות אחדים. כתשובה קיבל חיוך רחב. ישנן שאלות שאותי אין צורך לשאול. כפי שתפוח בדבש אני אוכלת כל שנה בארוחת החג, אמשיך לרכוב עם אלפים למצדה כי עבורי מצדה הפכה מזמן לחלק בלתי נפרד מהחג הזה. 

אז שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנה של רכיבות טובות ובטוחות ושנה של חוויות והתרגשויות. שנה טובה חברים. 
תודה ענקית לד.ל.ב. אשר העמידו לרשותי את האופנוע דיוק 200 של חברת ק.ט.מ.  
ותודה גדולה למערכת דו"גרי אשר ביצעה את השידוך ביני ובין הק.ט.מ.

15 תגובות ל מצדה 2014

  1. העברת את החוויה יפה, העלת לי חיוך 🙂

  2. שלא תבינו לא נכון לי אישית יש דיוק 390. אבל הגזמת!! כמעט כל הכתבה על הדיוק 200 המסכן הזה במקום שתספרי על הסיפור האמיתי -מצדה

  3. כל הכבוד על ההשקעה ועל האכפתיות והתכנון. שנה הבאה איתכם שוב

  4. תהנה מהטיול, מה כבר קרה ראית בחורה היה לך משהו רע לומר? לחפש?

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל