מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
ברקום שמאל
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
לרט
rok-straps רצועות קשירה 140
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
מונדיאל קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
HJC

אירופה הקלאסית בשני גלגלים

אירופה הקלאסית בשני גלגלים
כתב וצילם: זאב גרוס

לפני הנסיעה

רכיבה במשך שבוע בתנאי מזג אויר משתנה של חם  מאוד למטה וקר ורטוב בראשי ההרים מהווה אתגר. עם 3 ארגזים על האופנוע צריך לקחת מעט ביגוד והביגוד צריך להיות אפקטיבי. חליפות הרכיבה שרכשנו מתוצרת BMW (ראלי 3 עבורי ו- GS DRY עבור אשתי), מגפי רכיבה, שני סוגי כפפות, ביגוד טרמי, לבוש תחתון מנדף זיעה וגרביים מנדפות שמתאימות למגפי רכיבה. את המסלול המדוייק אני מכין מראש עם google maps מדפיס ומתייק מסלול מדוייק לכל מקטע. את המלונות הזמנו ל 5 ימי רכיבה כאשר את יום הרכיבה הראשון לא רצינו להגביל והשארנו את המלון לבחירה כאשר יגמר לנו היום והכוח. וכך גם היום האחרון. 

יום ראשון – יוצאים לדרך
את מלון הסמוך להרמן שממנו השכרנו את האופנועים אנחנו עוזבים בבוקר לאחר ארוחת בוקר דשנה. הרמן מקבל את פנינו וכך גם קרוסטורר שחור אחד ואחד לבן. הערכות ליציאה והשלמת ציוד. מגדירים בGPS  הימנעות מכבישים ראשיים וכבישי אגרה מה שמבטיח מסלול מעניין והנקודה הראשונה היא זלצבורג באוסטריה. זה הזמן להכיר את ההונדה. האופנוע מרגיש צפוף, התפעול קשה, והוא מרגיש כבד מה GS. המנוע חלק ונעים אבל הרכיבה מעייפת. זלצבורג ביום ששי אחרי הצהריים צפופה ואנחנו ממשיכים דרומה ומתקדמים לתחנת הלילה לפני הטיפוס על הגרוסגלוקנר אנחנו מעבירים בעיירה ליד ה צלמ-זה.

יום שני גרוסגלוקנר
הגרוסגלוקנר הוא הר הגבוהה באוסטריה ומהווה יעד תיירותי הכולל קרחון עד וכבישים מרהיבים המטפסים לעבר הפסגה הטיפוס לגובה מדגיש את הקור שאריות השלג מסביב מזכירים שאנחנו ממש לא בארץ. חבורות של רוכבים עם אופנועים מכל הסוגים. ובליל של שפות מכל רחבי היבשת – זהו אנחנו תיירים. אחרי שטרודל תפוחים נהדר בבית קפה באחת מהפסגות יוצאים לראות את הקרחון. חניית אופנועים גדולה (במקום הכי טוב שיש) הכוללת אופנעי תיור, ספורט, והרבה GSים מכל הדורות מקבלים את פנינו. את GPS   אנחנו מכוונים לחניית הלילה בדולומיטים האיטלקיים. אנחנו מתחילים בנסיעה אחרי תדלוק וגשם מקדם את פנינו בדולומיטיים כשאנחנו לא מוכנים. רק שהמים חודרים את החליפה שלי אני עוצר ללבוש את חליפת הסערה. המלון נמצא על הר המרמלדה שהוא אחת מהפסגות הראשיות בדולומיטים. המלון הזה הוזמן מראש ליומיים שיאפשר לנו לצאת למסלול מעגלי ללא ציוד למחרת.  לאחר שGPS  לא ממש הביא אותנו למלון טלפון בגשם למלון ולמדנו שעוד שני ק"מ במעלה ההר נמצא המלון. במלון נדהמת שהגענו, מקבלת אותנו איטלקיה שמגישה לנו ארוחת ערב עם מרק מיניסטרונה טוב ופסטה טובה לא פחות.
יום שלישי דולומוטים
אחרי יום רכיבה ארוך מיכל הדלק מתרוקן. הGPS מוביל אותנו במדרון המרמלדה, מגיעים ואין תחנת דלק. עולים במעלה ההר והGPS  מבשר שיש תחנה אחרת. הכביש מדהים, פניה רודפת פניה. חוזרים לכפר שממנו יצאנו הדרך אחרת לגמרי. שואלים ומקבלים הכוונה לכפר אחר שבו אכן יש תחנת דלק. יוצאים לרכיבה לאורך אגם ופשוט זורמים עם הדרך. בכפר ציורי בבית קפה על טוסט וקפה,  צעדה עם תזמורת עוברת ברחוב הראשי כאילו הזמנו אותם. היום יום ראשון, מלא אנשים מטיילים. הרבה אופנועים בכל מקום. אנחנו חוזרים דרך הכביש המרכזי העובר בדולומיטים ומטפסים על המרמלדה בכיוון השני לאגם מלאכותי לשקט מדהים ולמים שקופים וכחולים. את ארוחת הערב אנחנו עושים בכפר סמוך ופיצה וקלצונה ממלאים אותנו אחרי מרק חם וטוב. 

יום רביעי –  יוצאים לאלפים
עולים את המרמלדה בפעם האחרונה ויוצאים מערבה לרכס האלפים. עמקים רחבים וכביש ראשי מקדם את פנינו כבר מזמן לא עברתי הילוך רביעי בשיוט וזו הזדמנות להתאוורר ולזרום עם התנועה. התנועה איטית יחסית ולא מעבר ל- 130. הרכסים שמולנו מתכנסים ואנחנו מתחילים לטפס לכיוון הסטלוויו. טיפטוף ובעיקר עייפות גורמים לי לעצור להתרוקנות ולוודא שאכן עולים או שבוחרים במסלול חליפי דרך שוויץ וחוזרים מחר בבוקר בתקווה שיהיה יבש ושמשי. יחד מחליטים לנסות מחר ונוסעים מסביב. דרך מתפתלת במתינות בהתחלה מטפסת בחריפות במסלול צר מאוד שבנקודה מסויימת הופף לדרך עפר טובה וחוזר לאספלט צר המאפשר מעבר רכב צר בלבד. עולים עד למעלה, הגשם מלווה אותנו אבל אנחנו מוכנים ויבשים לגמרי. הירידה מסטלויו  לבורמיו מדהימה ביופיה. מים שוצפים בזרימה מדהימה מלווים את הירידה בסרפנטינות . מלווים בגשם שוטף, הכביש ממש חלק וצריך להקפיד על רכיבה חלקה, לפחות החליפה יבשה. מעבר לרכס הרים נוסף וחציה נוספת של הגבול עם שוויץ מגיעים לחניית הלילה למלון נחמד כמעט ריק בעונה הזו. בחורף כשכל מסלולי הסקי מסביב מלאים לויניו שוקקת חיים, עכשיו חצי ריק. 

יום חמישי – סטלויו
כמה רציתי להיות פה. מאז טופגיר מהפרק על הדרכים הטובות באירופה אני מתכנן להגיע. חוזרים בדרך בה הגענו אתמול. פעם ראשונה אני פוגש בסקי כביש, מטורפים החברה האלו, מטפסים במעלה הכביש וחולפים על פני מחליק קטוע רגליים היושב על כסא מיוחד ועולה בכח ידיו בלבד. מרשים מאוד. בורמיו חולפת והטיפוס המדהים לסטלוויו מתחיל, הגשם שהיה פה אתמול נעלם ואנחנו נפעמים ממה שיש לנוף הזה להציע לנו. סטלויו מתקרבת ושלג על הפסגה מזכיר  לנו שפעם היה פה חורף. אנחנו לא לבד פה והמוני רוכבים בכל מקום. אחרי ארוחת צהריים קלה מתחילים את הירידה המפורסמת. פניה רודפת פניה, הנוף עוצר נשימה ויש תנועה ממול ובכל סיבוב יש לשים לב לרכבים שלוקחים קו רחב או בגודל חריג כמו קראוונים. אנחנו משיכים בירידה הארוכה וחוזרים בדרך שונה מאתמול דרך מנהרה בשוויץ החוצה לאיטליה. עם החציה של המנהרה (בתשלום של 10 יורו) מגיעים לאגם מלאכותי בין הרים עם סכר גבוה המשמש ליצור חשמל. עצירה לצילום וחוזרים למלון שבו היינו אתמול. ארוחת ערב במסעדה איטלקית טובה ומסתיים לו עוד יום רכיבה ארוך.

יום ששי – עוזבים את האלפים 
חוזרים למנהרה שמעבירה אותנו לשוייץ. הכבישים רחבים יותר וזורמים יותר אנחנו שוב כבדים ועם ארגזים. הקרוסטורר זורם מפניה לפניה המנוע שלו חזק ונעים, צייתן שומר על קו הפניה אבל לא נכנס אליה כמו שאני רגיל בבימר. עוברים לאוסטריה ועוצרים במסעדת דרכים להפסקת צהריים. האלפים הגבוהים מאחורינו וכבישים זורמים המתפתלים בין גבעות (כמה קל לאבד פרופורציה). הקצב עולה וזה סוג הרכיבה שאני אוהב. לינדאו בגרמניה שהיא היעד שלנו להיום, עדיין רחוקה ומראה האגם שלחופו היא שוכנת נראה מרחוק. לינדאו היא עיר עתיקה עם אי המחובר בגשר וסמטאות צרות עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. אנחנו מגיעים למעגן סירות ומעבורות עם מגדלאור. את האופנועים אנחנו מחנים בחניה המיועדת לכך ומסיירים ברגל. חליפת הרכיבה הכבדה והליכה במגפים חורקות מושכים תשומת לב מהעוברים ושבים. העיר הזו נסגרת מוקדם ואנחנו לא מצליחים למצוא מסעדה פתוחה. חוזרים למלון ונרגעים, מחר נחזור לפה שוב לטייל ולהתרשם. 
יום שביעי –  האלפים הגרמניים
אחרי סיור נוסף בלינדאו אנחנו חוזרים מזרחה לאורך השיפולים הצפוניים של האלפים. אנחנו רוכבים בכבישים טובים מאוד בין כפרים והתנועה זורמת. אני מאוד אוהב את הכבישים האלו ירוק מסביב. הקרוסטורר מעייף. אין מספיק מקום  לזוז והמושב לא ממש נח. בבוקר אנחנו רוכבים כשעתיים עד להפסקה ראשונה, לאחר מכן לא ניתן לרכב יותר משעה ללא הפסקה. אולי זה רצף של שבוע בדרך אולי זה אני ואולי זה האופנוע. אבל לי כבר נמאס אני רוצה להגיע למלון ולנוח. 30 מעלות בחוץ ושמש. חם ולח והחליפה שעברה למוד של איוורור מיירבי עובדת טוב. בעיירה באד-לוטץ שהיא עיירת מרפא אנחנו מוצאים מלון נחמד ויוצאים לחפש מסעדה טובה לסיום הטיול. על שפת הנהר שמוביל מים צוננים מאלפים מצאנו. לאחר קינוח תפוחים מפוצץ אנחנו עלים על האופנוע וחוזרים למלון.

יום שמיני – חוזרים הביתה
אחרי ארוחת בוקר, מינכן היא רק שעה מאיתנו. מוזיאון BMW  וחנות התצוגה המרשימה היא היעד הבא. הביקור מומלץ. זו אומנם לא חוויה כמו המוזיאון המופלא של מרצדס בשטוטגארט אבל מרשים מאוד. אנחנו מחפשים חנות ציוד של BMW  ומקבלים הכוונה לחנות ענקית ורוכשים כמה פריטים ומשם נוסעים לחנות של טוראטק. חוזרים ללנדשוט ומחזירים את האופנוע. במונית בדרך לשדה התעופה אפשר להסתכל לאחור להזכר בטיול שעברנו. למחרת שוב בבית, רוכב על ה GS. כמה התגעגעתי. 
עלויות לזוג
טיסות                                  3,290 ש"ח   $940
אופנוע קרוס טורר + ביטוח   3,680 ש"ח  €800
מלונות                                 2,760 ש"ח  €600
דלק                                     736 ש"ח   €160
אוכל                                    2,300 ש"ח  €500
סה"כ                                   12,766 ש"ח



– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

זאב גרוס, יקיר מערכת דוגרי, בחור שאנו באופן אישי מאוד אוהבים ומעריכים, תמיד מוכן לתרום ולהצטרף אלינו להתנדבות בקהילה.
תודה זאב.

30 תגובות ל אירופה הקלאסית בשני גלגלים

  1. לא בשמיים.. ואין פירוט של קניות, דיוטיפרי מתנות לילדים ועוד, נראה סביר מה שתכלס האופנוע זה הכי יקר. טיול מהמם

  2. לדעתי מוזיאון BMW לא פחות מרשים ממרצדס בשטוטגארט

  3. היינו כמעט באותו מסלול וחייבים לעשות עוד כמה פאסים שלא הספקנו ולסיום חייבים לציין את הרמן ואת הנחמדות והסבלנות שלו היה אדיר ושהרוח הגבית תהיה איתנו

  4. אין על הרמן 🙂
    מעניין שאתה נהנית מהקרוסטורר. אני עשיתי את אותו טיול כמעט על אותו אופנוע וסבלתי קשות מהמשקל.

  5. זאב,אחלה סקירה לאחלה טיול.
    בהזדמנות תעלה גם את אחד מסרטוני הווידאו שהראית לי, ממחיש עוד יותר את עוצמת החוויה

  6. למי שהיה או מתכוון לנצל המידע רצוי לציין מספרי כביש כך מבינים יותר את מהלך הטיול ויש מעקב ברור יותר אחר המסלול

  7. ובאותה הזדמנות רציתי לציין את נשינו היקרות-שרית ושרית שהסכימו לקחת איתנו את האתגר ועמדו בגבורה כל ה 1750 הק"מ הלא קלים, וברכיבה לא פשוטה ומטישה לפעמים… כל הכבוד!!!
    עמוס

  8. ישמשו אותי כאופציה לטיול מתוכנן דומה בעתיד.
    כל הכבוד !

  9. 6- יותם – אם לא היה ברור אז ה GS הרבה יותר נוח גם לי וגם לה. שני האופנועים הם באותו הקילומטראג' ואותו זמן על הכביש
    16 – נמרוד – מחר בין 1.1 -1.8 יורו תלוי באיזור

  10. למערכת – גם אני רוצה חולצה של הונדה

    זאב – תוכל בבקשה שלוח לי את המייל שלך? יש לי מספר שאלות בנוגע לטיול שאני מתכנן.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל