fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
תמוז
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
voge מוטו24 באנר
HJC
MV קוביה

על הסיפון של הינקלי

על הסיפון של הינקלי

יובל נווה

צילום: יובל נווה

 את הפוסטים של BLACKLAB קראתי בשקיקה בפורום סטרומטרופר עוד לפני שקניתי את האופנוע. יש משהו מהפנט בהם – משימות מכונאות שנראות מסובכות ומורכבות, מוסברות בצורה ענינית, עם תיעוד מעולה, אינספור תמונות ומפורטות לפרטי פרטים. סגנון הכתיבה שלו ריאליסטי אך בעל הומור רב. יחד עם זאת הוא לא רק מכונאי מוכשר אלא רוכב הארד קור שטח שהפך את האופנוע לאופנוע דו-שימושי אמיתי, ומרביץ כמות מיילים מטורפת (110 אלף מייל בחמש שנים, רובם בשטח!). האופנוע שלו היה יכול להשתלב בקלות בכל סרט מקס הזועם.

התחלנו להתכתב דרך הפורום – אני מצידי מוקסם מכשרונותיו המכניים ויכולת הכתיבה והצילום שלו והוא מצידו מתעניין ביכולות הטכניות וברקע הישראלי/יהודי שלי.  למדתי ששמו הוא בארי והוא מתגורר במדינת מיין, הנמצאת כ-500 מייל צפון מזרחית לעיר ניו-יורק.
זרעי קיץ עולים בנחיריים, מעירים זכרונות מעוררים ערגונות. נזכרתי שהבטחתי לעצמי כי כשאגיע לגיל 40 לא אהיה במשרד אלא אעשה משהו אחר. אשתי שאלה אותי מה אני רוצה ליום ההולדת, והתשובה שלי הייתה פשוטה – לצאת לאדוונצ'ר עם האופנוע. הבחירה במיין כיעד הייתה קלה, מדינה מדהימה ביופיה, אך גם רציתי לפגוש את BLACKLAB המיתולוגי סוף סוף. את סיפור המסע בן שמונת הימים במיין אפרט בכתבה אחרת ואילו בכתבה זו אתמקד במפגש עם בארי. בארי הזמין אותי לבקרו בביתו אשר ב-Mount Desert Island, שמכיל את שמורת הטבע הלאומית אקאדיה. רק הצצה על המפה באינטרנט גורמת לכל רוכב בר-דעת להתחיל להזיל ריר, אי שבו הרים גבוהים וירוקים ומפרצים רבים ליד הים. זה פשוט חייב להיות יפה, בהגדרה.

יצאתי לדרך מניו-ג'רזי עמוס לעייפה ביום א' והגעתי לאי ביום ב'. בארי הנחה אותי לבוא לפגוש אותו בסוף יום העבודה שלו, במפעל בו הוא עובד. לא ממש ידעתי למה לצפות – חשבתי שנפגש ומשם נצא לסיור באי. בחמש עשרה ושלושים אפס אפס, התייצבתי מחוץ להאנגרים ענקיים של חברת הינקלי. בארי פגש אותי שם, שמח ומלא התלהבות ומיד אמר לי: בוא אחרי, אני אראה לך את המפעל. הינקלי היא אחת החברות המובילות והידועות בעולם לייצור יאכטות יוקרתיות לאלפיון העליון. בקומפלקס ענק, כמו שרואים רק בסרטים, יש מספר האנגרים עצומים בגודלם בהם מייצרים את היאכטות מאלף ועד תו.

איך הם עושים את זה?
התחלנו מאפס – ייצור המעטפת של חלקה התחתון של הסירה (HULL). הינקלי מייצרת יאכטות מאוד מיוחדות. המעטפת בנוי מחומרים מרוכבים וקלים בטכנולוגיות שמשתמשים בהם בתעשיית האווירונאוטיקה והחלל. תחילת התהליך היא ביציקת ואקום של המעטפת החיצונית של הסיפון אל תבנית, ולאחר מכן בונים מהחוץ פנימה ע"י יציקות ואקום ודבק מיוחד (RESIN) את שאר השכבות מחומרים אקזוטיים וקלים, כגון קבלאר, סיבי פחמן, פיברגלאס ועוד, באופן הדרגתי כך שהחומרים בונים סוג של "סנדוויץ'" חזק מאוד אך קל משקל.

תהליך בניית היאכטות עובד בשיטת סרט נע. אין שתי סירות זהות לחלוטין, היות וכל לקוח מזמין על פי דרישותיו. לכל ספינה יש מספר סידורי שמלווה אותה מתחילת חייה ולעשרות שנות החיים בהמשך. רכיבים של הסירה מיוצרים במקומות שונים במפעל על ידי צוותים שונים, עבור כל ספינה מסוימת ולבסוף מורכבים בפס ייצור אחד. פס הייצור מתחיל כאשר תחתית הספינה מונחת ועליה הרכיבים השונים של התחתית, בינהם חדרי השינה, מטבח, מקלחות, מנועים, מערכות חשמל, מים ועוד. על גבי התחתית מונח הסיפון (DECK). הסיפון אף הוא מורכב מחלקים רבים, וגם הוא נוצק באותן טכניקות וחומרים מרוכבים.

הינקלי משתמשים בעצים משובחים ויקרים על מנת לתת גימור מעולה. חדר אפסנת העצים היה מעורר קנאה. הנגרים שהינקלי מעסיקה הם בעלי מקצוע מומחים שמכופפים עץ ומייצרים עבודות אומנות מורכבות ועדינות. בארי עובד במפעל כבר 30 שנה ועבד בכל המחלקות  אך מומחיותו הגדולה היא נגרות. בפרט הוא גאה בקונסולה (עמדת השייט) אותה הוא תיכנן ויישם במשך זמן רב והיא מהווה את הדובדבן שבקצפת שביאכטה – הרי המשתמש, משיט הסירה, עובד רוב הזמן עם הקונסולה ולכן יש חשיבות גדולה מאוד לשימושיות גבוהה יחד עם איכות גימור משובחות. בסופו של דבר, כמו במערכות הפעלה למחשבים, ממשק המשתמש הוא זה שהמשתמש רואה – זה אחד האלמנטים החשובים לייחודיות ומצוינות בין יצרניי היאכטות.

אחד מהדברים הייחודים להינקלי הוא צורת ההנעה. בניגוד להנעה המקובלת בתעשייה, בעזרת מדחף, הינקלי משתמשים בהנעת סילון מים, בעיקרון דומה לאופנוע ים. היגוי הסירה מתבצע על ידי הנעה וקטורית של הסילון, אין הגה כיוון. תנועה לאחור מתבצעת על ידי הורדת כף מתכת גדולה (בתמונה למטה בארי מחזיק אותה בידו הימנית) שמחזירה את סילון המים קדימה וכך הסירה נדחפת לאחור. כמובן שהכל נשלט על ידי מחשב מתוחכם והתפעול באמצעות ג'ויסטיק רגיש (FLY BY WIRE) לא היה מבייש מטוס קרב מודרני. מדובר במנועים אימתניים שדוחפים כמות אדירה של מים ונותנים לסירה מהירות רבה, רכות תפעול ואפשרות לשייט באיזורים רדודים מאוד.

הרפתקאה לימודית
הסיור היה מרתק, חשבתי שנעשה מעבר מהיר בן 5 דקות, אבל בארי, בסבלנות אין סופית, העביר והדריך סיור מעמיק בן שעה וחצי. באמת איש מיוחד ומדהים, אשר את כל הידע העצום שלו צבר בכוחות עצמו; אוטודידאקט שאוהב לנסות ולהמציא דברים חדשים ולא מפחד לטעות. בשלב מסוים הרגשתי כאילו הייתי בתוכנית טלוויזיה של ערוץ דיסקאברי שמראה איך מוצרים נוצרים במפעל (HOW IT IS MADE).
רק שבשביל לסבר את האוזן, מחיר היאכטות מתחיל בכמה מיליוני דולרים ומשם עולה בהתאם לדרישות הלקוח. ראינו ספר הזמנות ליאכטה מסוימת – תחתית עץ קטנה בהזמנה מיוחדת למקלחת עלתה כ-8000 דולר. כמעט כמו האופנוע שלי.

אחרי הסיור במפעל, למרות שיום העבודה המתיש שלו החל בשעה 5 בבוקר, בארי התעקש שנצא לסיור באי ולפגוש את כלב הלברדור השחור שלו, רובן, שהוא מקור הכינוי BLACKLAB. בארי הגיע עם אופנוע הקוואסאקי KLR650 אותו הוא קנה באיביי, פירק לכל גורם אפשרי , שיפץ אותו לגמרי ואז הרכיב מחדש. מדהים לאור העובדה שהוא לא מכונאי אופנועים בעל השכלה פורמלית בתחום. פשוט גאון מכני. גם ה-KLR  כמו הויסטרום שלו שם דגש על פונקציונליות ולא על עיצוב, וכנראה ישרוד מלחמת עולם שלישית.
ביקרנו את הכלב המקסים, רכבנו באי במשך שעתיים עד שכבר החשיך. אף הגענו למרינה בה עגנה יאכטה אדומה שבארי בנה לפני כמה שנים, השייכת לאחד משועי עולם. הוא היה גאה מאוד ביצירה שלו והיאכטה היה פשוט יפיפיה ומדהימה ברמת הגימור שלה וההקפדה על פרטים.

את היום סיימנו במסעדה מקומית בשיחה מעולה על כוס בירה והמבורגר שנמשכה עד שהמלצרים כבר כמעט גירשו אותנו מהמקום. יום מדהים, שנפל בדיוק על יום ההולדת שלי – לא יכלתי לבקש יותר מזה. הרפתקה היא לא רק נופים מדהימים וחוויות מוטוריות אלא בעיקר האפשרות להכיר אנשים מיוחדים ולרכוש חברים חדשים. בשביל זה אני רוכב אדוונצ'ר .

גילוי "נאות": הוזמנתי לביקור במפעל הינקלי בצורה בלתי רשמית בעליל. אלא אם כן אזכה בלוטו האמריקאי, אין שום סיכוי שאהיה מסוגל לרכוש יאכטה שכזו. מעבר לכך, הינקלי לא ממש צריכים את הפרסום באתר אופנועים ישראלי, זו לא כתבת תדמית, אלא התלהבות בריאה של רוכב אדוונצ'ר סקרן.
לבארי יש אתר שבו הוא מפרט את כל מעלליו,.כמובן שהכל חינם ופתוח, יחד עם תיעוד מדהים של פעולות תחזוקה מורכבות מאוד, מומלץ בחום:
http://blacklabadventures.com/

אפילוג
אחרי החזרה מהטיול פניתי אל אריק רוזנבלום, מנהל האתר, עם רעיון לכתבה קצת שונה מהרגיל. אריק שמח לשמוע על כך והזכיר לי שטל"ש אהב את הים ולשוט בין שלל תחביביו, ושיום ההולדת שלו מתקרב. טל"ש, שמור לי בירה שם למעלה, יום אחד (לא בקרוב!) אני מקווה להפגש.


* תודה גדולה ליואב שמעי על צילום התמונות של טל שביט מהים.

מזל טוב טל"ש ממערכת דו"גרי!

29 תגובות ל על הסיפון של הינקלי

  1. מי יודע, אולי הוא מחייך עכשיו מלמעלה, מביט בים, ביבשה, באינטנרט.

  2. פתחת לי תקווה יובל לסיור וחלום משולב עם אופנוע בארה"ב.

  3. כתבה תהיה מעניינת על התהליך והלמידה, בעיקר בארה"ב.

  4. חבל שאתה לא כאן לראות את הקטסטרופות שעושים כל מיני טיפשים בענף..

  5. תאמינו לי אין על הכייף הזה ובלי סיכון בכלל.

  6. יובל תודה. השילוב של הכתבה ביום כזה מגיע בדיוק בזמן. חבל שטל לא כאן להתענג. עצוב.

  7. ניצל עד תום את מה שקפץ לו בדרך גם אם הדרך היתה צפונה וזה היה במקרה דרומה :-).
    מזל טוב ידידי אומנם נשמע קצת אירוני אבל פאק האירוניה זה מגיע לך

  8. מזל טוב. אשמח לקרוא על נושאים כאלו בדו"גרי- פרט לדו"ג.

  9. כתבה מרתקת. לגביי מונחים זרים שאני יודע כי הם ההגדרות. האם בבקשה תוכל לעשות עבורי איזה שהוא סדר הקשור בהינקלי המתוארת בסרטון ? אם אורך נמדד ביארדים מה אורכה של הקטנה/בינונית המתוארת? ידוע לי כי מהירות נמדדת ב"קשר".(או קשר לשעה / (או שזו מהירות הרוח?) מה הם נתוני מהירותה אם כך? האם היא מוגדרת כספידבוט? האם ישנה בכלל הגדרה בשם ג'ט? או הגדרת משפחות/סוגים אחרים לכלי שיט? מתי מותר לסירה "לגרור" גולש? האם רשיון שיט במהירויות גבוהות מחולק לקטגוריות משיט? ואם כבר קטגוריות- כרוכב Vstorm מה הם מדרגות רישוי הרכיבה בארה"ב בכלל או במדינת ניו-יורק בפרט? האם כמו באירופה ובארץ? והאם בכל מדינה המצב שונה? במה כרוך לימוד רכיבה דו"ג בקטגוריות השונות? האם אדם בן 40 יכול ללמוד על "כבד" ללא נסיון מוקדם? מה היא בערך עלות הביטוח? בפעם שעברה העלית את מושג ה"דילרים". האם ניתן "לסגור" אצלם רישוי נהיגה בנוסף לדמי הביטוח? מה מחירו של ליטר בנזין בארה"ב? כמה כבר רכבת עם האופנוע הנוכחי? מזל טוב (ומזל טוב לטל אי-שם).

  10. יש לנו קהילה חמה וחכמה בדו"גרי, כיף לי לכתוב לכם כתבות.
    ראיתי שאלות והערות רבות טובות!
    מיכאל – התמונה של רובן הלברדור השחור מופיעה בתוך הכתבה, שים לב לתמונה שלי ושל בארי כורעים ברך, ביננו נמצא הכלב. הוא פשוט שחור וקשה קצת לראות אותו.
    גידי – המחירים יקרים כי מדובר בשילוב של מותג מאוד יוקרתי, עבודת יד של בעלי מקצוע מומחים, חומרים אקזוטיים וטכנולוגיות מתקדמות.
    ראובן – אכן, אני מתכוון לעשות קורס משיטים בעונה הבאה. אני מבטיח לכתוב כתבות בעניין.
    אורן – אני לא מבין יותר מדי בשייט, בשלב הזה, ולכן לא יודע לענות על שאלות השייט. בשנה הבאה אחכים לאחר רשיון המשיט.
    לגבי השאלות בנושא האופנוע – אני חושב שראיתי את הכתבה שלי באתר, מלפני כמה שבועות בדיוק בנושא זה.
    אבל למי שלא ראה, חפשו MSF בחיפוש של דו"גרי ותמצאו את זה מייד.
    בקצרה – בארה"ב אין מדרגות רישוי כלל לאופנוע. בכל מדינה המצב שונה במקצת אבל בגדול זה די דומה. אין מינימום לרכיבה על אופנוע כבד, אבל זה לדעתי לא חכם לעשות דבר כזה. עלות הביטוח משתנה מרוכב לרוכב, ותלויה גם בסוג האופנוע. אני משלם שלוש מאות דולר לשנה לביטוח מקיף לאופנוע.. אנא אל תקנא.
    אין קשר בין הדילר והביטוח ורישוי הנהיגה. הדילר רק רוצה ומורשה למכור אופנועים.
    ליטר בנזין הוא נכון להיום בערך 3.5 ש"ח או דולר אחד.
    רכבתי קרוב לעשרים אלף מייל עם הוי-סטרום, אבל הכל בטיולים, אני לא רוכב לעבודה איתו.
    תודה שוב לכולם!

  11. ההתמקדות בחיצוניות תופסת בד"כ את עיקר המיקוד בכתבות על אופנועים באמריקה (למרות שברור שהם רק קולניים יותר, לא רבים יותר).

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל