fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
HJC
סטפן

סיכום טיול ראש השנה למצדה

סיכום טיול ראש השנה למצדה

צילום: גיא מנדלין

התבקשתי לכתוב מספר מילים על הרכיבה למצדה של שנת 2012 וכבר כמה ימים לפני הרכיבה שאני מלהטטת בראשי בניסוחים שונים. היו לי כל מיני רעיונות לפתיחים וסיפים כשידעתי איך אתאר את הרכיבה עוד לפני שהתרחשה. רק הייתי צריכה לעשות copy-paste מהמוח לדף, send  וזהו. בוצע.
אבל עכשיו, ברגע האמת, כשאני יושבת עם הדף ועט (נו, מה לעשות, יש עוד כאלה) נותרתי חסרת מילים. איך מתארים? איך מנסחים? איך מלהטטים במילים כזו חוויה? איך מעבירים אל הדף את העוצמה, את ההתרגשות, את הייחודיות של הרגע? למה רק המילה הזו תקועה לי בראש ולא יוצאת? וואוו!

אולי כדאי שאקח צעד אחורה ואתחיל מהתחלה. לפני מספר חודשים חברתי למיצו ואבי אלבז בצוות הניהול של פורום 8 בתפוז. הרבה מטלות יש בניהול אבל מעל כולן נמצאת הרכיבה המסורתית למצדה. כבר עשור שמנהלי פורום 8 מארגנים ומוציאים לפועל את הארוע הזה. מה שהתחיל בהתארגנות רכיבה ספונטנית של מספר חברי פורום הלך וגדל מידי שנה. משנה לשנה הלכו והצטרפו עוד קבוצות ועוד התארגנויות ורוכבים בודדים שפשוט הגיעו ורכבו עם כולם. הרכיבה למצדה הפכה למוסד, לחלק בלתי נפרד מתרבות האופנוענות (או מה שנשאר מהאופנוענות) בארץ ועכשיו מצאתי את עצמי בלב ליבה של העשיה הזו. וואוו!

בשנה שעברה היה מספר שיא של רוכבים כשההערכות דיברו על כ-1,500 אופנועים ומספר גבוה עוד יותר של משתתפים. המסע עבר בהצלחה והרף היה גבוה. גבוה מאוד. חודש אינטנסיבי של עבודה שכלל תאומים, פרסומים, עידכונים, והנה אני עם מפתח בסוויץ' יוצאת לקראת מקום הכינוס המרכזי. השנה בחרנו להעביר את נקודת הכינוס שהיתה נהוגה בשנים האחרונות מתוך מחשבה שייתכן והיא לא תוכל  להכיל את כל האופנועים שיגיעו. חניון חצי חינם בראשון לציון נבחר לשמש כנקודה החדשה.
בדרך למפגש ההתרגשות מתחילה לגאות בי והמתח בשיאו. תחושת האחריות שמלווה אותי מהרגע הראשון מרקיעה שחקים "שרק יעבור בשלום, שרק יעבור בשלום". חודש שלם התעסקתי ברכיבה הזו, וכל מה שקיוויתי היה שלמחרת יגיעו כולם בבוקר הביתה בשלום ואני אוכל סוף סוף לנשום בחזרה.
בעודי בדרכי לנקודת הכינוס אני חולפת על פני המקום בו טוני שטרן ז"ל סיים את חייו.כמעט בכל פעם שאני רוכבת אני עוברת במקום הזה וחושבת על טוני. לא הכרתי אותו בחייו אבל ראיתי אותו נושם את נשימותיו האחרונות ואין פעם שאני עולה על האופנוע בלי שהידיעה על ארעיות הרגע מלווה אותי. לקחתי את זכרונו של טוני איתי והמשכתי ברכיבה.

קבענו להתכנס ב-1:15, שעה לפני היציאה המתוכננת. כשהגעתי ליעד בדיוק בשעה שנקבעה המקום כבר היה מלא כמעט עד אפס מקום. ומאותו הרגע רק הגיעו עוד ועוד אופנועים, קטנועים ומה שבניהם. כולם זרמו בזרם בלתי נגמר. "עשר דקות ליציאה" אנחנו מכריזים וההתרגשות שעברה היתה כל כך מוחשית עד שניתן היה לחוש בה דרך הכידון. יצאנו לדרך והמשטרה כיוונה את התנועה כך שנוכל לצאת ביחד. זרם בלתי פוסק מתחבר לכביש 20 בדרכו דרומה, אל הזריחה הראשונה של השנה במצדה.
השיירה בלתי נגמרת. בתחנות העצירה בדרך תאמנו שיפתחו במיוחד עבורנו את סניפי בית הקפה כשצוותים של מלצרים טרוטי עיניים עומדים כלא מאמינים. קפה ועוד קפה ועוד קפה. הם מרימים לרגע את העיניים ורואים את הרחבה שלפניהם עמוסה עד אפס מקום באופנועים והזרם רק גובר.

סדום ערד. נחש האורות מתחיל לקבל את צורתו ולהתפתל ב-25 קילומטרים של חלום רטוב לכל אופנוען וחלום אימה לכל מנהל פורום שהזמין "כמה ח'ברה" להצטרך אליו לרכיבה. למרות הכמות ולמרות השוני המובהק בין סגנונות הכלים ויכולות הרכיבה, הכל זורם יחסית חלק ורגוע. קצת מרגיש שהתבגרנו, שהשארנו את האגו בבית. הסופרספורט עוקפים את הקסטומאים ואני בכלל לא מזכירה את האינובות שחברו יחד ואת הטייפון 50 והוספה שהגיעו גם. כל הבליל אופנועים הזה חובר לנחש רוך ומלא אורות מרצדים ומהפנטים. וואוו!
בלב אני אומרת לעצמי ולדוג"רי תודה על ששבוע קודם הלכתי לרכב איתם בהדרכת הרכיבה בסדום ערד. אין מחיר לביטחון בכביש והכביש הזה כבדהו וחשדהו. ההדרכה נתנה לי תזכורת לדברים שמאפשרים לצלוח אותו בשלום אבל על כך בפעם אחרת.
הנחש המתפתל חבר לנחש נוסף שהגיע מצפון, מכיוון ירושלים והבקעה ולנחשון שבא מאילת ויחד כולם מצטופפים בחניון בתחתית מצדה. החניון מתמלא במהירות וכך גם כביש הגישה. האופנועים כבר מתחילים לעלות לכיוון החניון העליון.

1,500 אופנועים היו בשנה שעברה. מספר שיא. כמה הגיעו השנה? מישהו טוען שספר ויש 2,300 אופנועים, מישהו אחר אמר 2,500 ובחדשות אמרו 3,000. כמה היו בדיוק? לא נדע במדויק אבל אין ספק שמדובר באחד הכינוסים הדו-גלגליים הגדולים ביותר שהיו בארץ אי פעם ועוד לפנות בוקר, אחרי ארוחת החג. מלבד אופנוען אחד שהחליק לפני ערד ויצא מעט חבול אך שלם, הגיעו כולם בשלום.
הרכיבה למצדה הייתה משנתה השניה בסימן הרוכבים שאינם. לצערנו בכל שנה שמות ודמויות נוספות מצטרפים לרוכבים שלמעלה. חשבנו לכבד אותם ואת זכרם ולהשמיע עד שערי שמיים את חסרונם. בשעה 6:00 ניתן האות וכ-2,500 אופנועים עמדו "דקת דומייה" של אופנוענים. בלב המדבר רעם המנועים ניסר את האוויר ועלה עד השמיים, מאחל לחברנו שאיבדו את חייהם לאהבתם, רכיבות טובות גם שם למעלה. ברגע הכל כך מיוחד הזה וכל כך מרגש הזה היה לי הכבוד לעמוד ליד משפחתו המופלאה של טל שביט ז"ל. ראש השבט. אין לי יכולת לתאר כיצד הרגשתי באותו הרגע. ובאין מילים סחטתי את המצערת פעם נוספת ונתתי למנוע לזעוק את זעקתי.
בשש וחצי עלתה זריחה מרהיבה, הזריחה הראשונה של השנה. לאט לאט החלו כולם להתפזר כל אחד למשפחתו ולחייו. בדרך חזרה עוד שניים החליקו בסיבוב – אחד נפצע קל והשני יצא ללא פגע. הגרר חזר למרכז עם אחד האופנועים שהחליקו ועם הטייפון 50 שהצליח להגיע, אבל  לא לחזור. כנראה גם לנחישות יש גבול.

השנה החדשה התחילה ולא נותר אלא לקוות ולאחל שאף אחד מאיתנו לא יצטרף לרוכבים שלמעלה. שהאופנוע יהיה עבורנו דרך חיים ולא מסלול התנגשות לסופם.

שתהיה לכל משפחת הרוכבים, שנת רכיבה טובה ובטוחה ונתראה בזריחה של מצדה 2013
gamgam, ממנהלי פורום האופנועים בתפוז

"בלב אני אומרת לעצמי ולדוג"רי תודה על ששבוע קודם הלכתי לרכב איתם בהדרכת הרכיבה בסדום ערד. אין מחיר לביטחון בכביש והכביש הזה כבדהו וחשדהו. ההדרכה נתנה לי תזכורת לדברים שמאפשרים לצלוח אותו בשלום"

11 תגובות ל סיכום טיול ראש השנה למצדה

  1. ים המלח, מצדה, טיול, נסיעה, ים אופנועים וקטנועים = מטריף את הדעת. תודה לפורום 8 על החוויה, ממתין כבר לשנה הבאה שנית.

  2. מרגש ביותר. ואני טמבל שהתלבטתי ונשארתי בבית. מאחל לכולם רכיבה זהירה לאורך כל השנה. להאט, לשמור מרחק, לא למהר מדיי, לא לעשות דאווינים, להזהר מכלי-הרכב מסביב, מכביש חלקלק. ושאר מרעין בישין.

  3. "השנה החדשה התחילה ולא נותר אלא לקוות ולאחל שאף אחד מאיתנו לא יצטרף לרוכבים שלמעלה. שהאופנוע יהיה עבורנו דרך חיים ולא מסלול התנגשות לסופם.

    שתהיה לכל משפחת הרוכבים, שנת רכיבה טובה ובטוחה ונתראה בזריחה של מצדה 2013"

  4. עוד לא התאוששתי מהאירוע .הייתה חוויה יוצאת דופן שלא עושים ורואים כול יום ולמרות שהיו המון רוכבים ההתנהגות הייתה דיי בסדר.

  5. חדווה אהבתי את כתיבתך קצת הומור וקצת צחוק אך עם הרבה זהירות שרק יגמר בשלום תפילה של כל הרוכבים ביחד ואכן כך הסיפור של הארליסטים יצאנו מלטרון קרוב ל 100 אופנועים דרך ערד רכיבה איטית ומהנה והיינו ממש לבד כי כולם העדיפו את הסיבובים והאקשן שאותנו פחות מענין זאת הייתה חוויה אינסופית נתראה בעזרת השם שוב שנה הבאה

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל