fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
לרט
תמוז
HJC
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר

זיכרונות מתקופת הקולג' – או בקיצור – "ספרינגטור"

זיכרונות מתקופת הקולג' – או בקיצור – "ספרינגטור"

כתב וצילם: אבגר שחף

זו הפכה כבר למסורת של כמה שנים – השמש מבצבצת, הלחות קצת מתעוררת וישראל נזכרת – שהגיע הזמן לעונה החמה. וכשהעונה הזו באה, כך גם הספרינגטור האגדי של מועדון "אולדסקול".

מזה כמה שנים שמקיים מועדון "אולדסקול" את המפגש הזה, מה שהפך למסגרת must see בקרב כל חובב רכב במועדון (גורם לי להישמע ממש ותיק אה? זאת כולה הפעם השנייה שלי). מעבר לאווירה שתיכף אגיע אליה, קורה משהו מיוחד עוד הרבה לפני האירוע – ההכנות.

מועד המפגש נחשף כחודש וחצי לפני קיומו, מספיק זמן להכין רכבים? ממש לא. חבורה ענקית של אנשים (ו'אנשות' יש לציין!) מתחילים להכין במרץ את  הרכבים – כל זאת, לא רק בשביל הססגוניות, אלא בשביל גביע נכסף, במספר קטגוריות שוות במיוחד (תא מנוע, סטאנס, השנה לראשונה גם אופנועים ועוד ועוד) – כשבמרכז הבמה, הקטגוריה השווה בעיניי – מרכז הצומי (הקטגוריה הרשמית קצת יותר גסה, אז תסלחו לי על שעידנתי את הכותרת). במסגרת הקטגוריה הזו, מחפשים רכבים (כן, כמו בפורים), הופכים אותם לבמות ניידות, ומה לא!? התחרות עמדה השנה בין רכב יונדאי עם צלחת על הגג שהפך, אחרי שיפוץ, ל"כיפת ברזל" (כמחווה לקיום המפגש בדרום), גולף דור ראשון 'קבריו' שיצאה הרגע ממלחמת סוף העולם, ובמוו סדרה 6, יחד עם טרנספורטר שהסיעו את מר אסקובר (כן כן, ההוא עם האבקה) ואת המשטרה שרדפה אחריו יחד עם סוכני אף בי איי בפנים.

לרוב הקוראים השפויים, לא נשמעת הפסקה האחרונה הגיונית בעליל, אבל להיות חלק ממועדון אולדסקול הוא ממש לא הגיוני בעליל. אנשים שמתכוננים שעות, ימים ושבועות כדי להכין רכבים אייקונים, או גם סתם רכבים, להגעה למפגש ולתת שואו – בהחלט לא דבר של מה בכך.

מפה אפשר לעבור ולסקור את האווירה – בנסיעה מדהימה אי שם דרומה, ליד יד- מרדכי, התקיים הספרינגטור השנתי. עיר אוהלים קטנה קמה והתגבשה, בזמן שהחנייה, איך לומר, צברה נפח. אבל אל תחשבו על חנייה של חניון, הו לא, ממש לא. חניה שמצמיחה מכוניות מתוכה, רכבים מפוזרים על דשא לפי היגיון שיש רק למופרע מוסמך.

בשלב זה מתחיל אירוע הקולג' הישראלי:

בירות, משחקי חברה, מוזיקה מתאימה והרבה דיבורי מנוע הם פס הקול של האירוע המדהים הזה. הפעם התווספו תוספות קהילתיות מדהימות כמו: הצעת נישואין, צילומי טראש, לקראת חתונה, כמו גם ניסוי המאכלים החריפים – שהראה כמה טוב שאין בתי אחווה בישראל ושהכי מופרע באוניברסיטאות פה זו הקפיטריה.

ביום השני התקיים הטקס המרכזי, בלי ויכוחים על אורך הנאומים או על גודל הגביעים (המרשים יש לציין), התייצבו הזוכים בפרסים וההופעות המוטוריות החלו. בין לבין כל הלו"זים העמוסים הללו, עבדו קשה דווקא המנגלים… שהוכיחו שבשר זה אחלה תירוץ לחבורות להיווצר, ושכשהבטן מלאה – הקהל שמח.

אני מכיר הרבה מועדונים, אבל טרם נתקלתי במועדון שההנהלה שלו בוחרת במודע להשקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיה, ללא שכר או תגמול חומרי, ולו רק בשביל לומר לעצמם ולנו החברים – "יש בארץ תרבות מוטורית".

אולדסקול זה מועדון, אולדסקול זו משפחה, אולדסקול זה רעיון שהתגלגל למשהו גדול בהרבה ומחלחל לאט לאט לדור חדש וצעיר שנדבק ומחפש את המפגשים הללו.

התגובות סגורות לפוסט זה.

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל