מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
ללא פשרות/ הונדה סיוויק Type-R במבחן דרכים
שי שיוביץ
צילום סטילס: שי שיוביץ ואריק רוזנבלום
וידאו: הונדה סיוויק Type-R
צילום ועריכת וידאו: מכבי ליפשיץ
השורה התחתונה:
כהרגלנו בקודש, את יום המבחן לסיוויק Type-R סיימנו בישיבה בבית קפה ממוזג ובדיון מתומצת, מנומס וענייני… בעצם, על מי אני עובד? עמדנו, כמו חתולים אשפה עזובים, ברחוב מחוץ לבית של ברק, והויכוח היה ארוך, סוער וגלש למיליון ואחד נושאים אחרים- כשמדי פעם היינו צריכים להזכיר לעצמנו להוריד את הקול כי "כבר 12 בלילה קיבינימט, סתמו כבר לפני שהשכנים יזמינו עלינו משטרה…". גם מבלי להעיר (ולעצבן) את כל הרחוב, הכנף העצומה המחוברת לאחורי ההונדה משכה אליה (ואלינו) יותר תשומת לב מבר רפאלי. טוב, אולי לא יותר מבר רפאלי, אבל לא הרבה פחות. לא זכור לי שהיה לנו רכב מבחן שגרם לכל-כך הרבה אנשים לשלוף את הסלולארים שלהם ולצלם אותו מכל זווית אפשרית, ואף לקבל בלייב דיווחים בקבוצות וואצאפ שונות שראו אותנו מסתובבים בערד. נחמד להיות סלב ליום אחד.
אתם רוצים לדעת על מה היה הדיון? גם אני… קשה להחזיק את הראש אחרי יום שלם של צילומים ונהיגה אל ומהמקום הכי נמוך בעולם, וכל זאת מתחת לשמש יולי העצבנית והלא סולחת. כן, אני יודע. זו עבודה קשה ולא מתגמלת, אבל מישהו צריך לעשות אותה. אנחנו בדוגרי תמיד כאן בשבילכם.
ועכשיו ברצינות: באותה שיחה, ניסינו, עד כמה שאפשר, להבין ולסכם לעצמנו את ה- Type-R. השאלה הגדולה עליה רצינו לענות היתה "מי בעצם יקנה את האוטו הזה?". אם היה מדובר על רכבים אחרים, כנראה שהיינו ממשיכים לעמוד ברחוב עוד הרבה זמן, אך במקרה של ה- Type-R, שלא כרגיל- התשובה היתה יחסית קלה, כיוון שמזמן לא נתקלנו ברכב ממוקד מטרה כמוה. את הסיוויק יקנה מי שמחפש את המקבילה מרובעת הגלגלים להונדה CBR, מי שרוצה לנהוג בה עם סכין בין השיניים, אחד כזה שלא מתפשר על ביצועים ולא מחפש נוחות נסיעה בעיר או רב-שימושיות בחניון של הקניון- כי ה- Type-R מיועדת לנהיגת אטרף, זבת זיעה וצמיגים, עם תאוצות מהממות (יחסית לעולם הרכב- ולא רק), מתלים נוקשים, אפס זוויות גלגול וללא הרבה בידוד רעשים. וגם ללא מזגן. מסתבר שכאשר דורשים מהסיוויק לעבור למוד ג'ננה ולוחצים על הדוושה עם כל הלב- מחשב המנוע מנתק את מדחס המזגן כדי לאפשר לנהג לקבל את מירב הכוח האפשרי. אולי באירופה זה עובד, אך בעליות מצומת זוהר לכיוון ערד (באמצע יולי, כזכור) זה קצת מעצבן. מזל שבשאר הזמן המזגן עבד טוב…
ללא פשרות. זה צריך להיות המוטו של ה- Type-R. ללא פשרות על הביצועים, ללא פשרות במתלים, ללא פשרות בנושא נוחות או פינוקים. הכסאות עמוקים וצרים, ובמידה ואתם רחבים מהממוצע- יהיה לכם מאוד מאוד (מאוד) לא נוח להכנס לסיוויק, לשבת בה ולצאת ממנה, מה עוד שהכיוון למושב מוגבל יחסית והמרחב לנהג לא רב. באופן משעשע למדי, מהדלתות האחוריות והלאה דווקא מאוד נוח: הדלתות נפתחות לכמעט 90 מעלות (נוח להכנסת כסא תינוק), והיושבים שם ייהנו מרצפה שטוחה ומספיק מקום לרגליים ולראש- ועוד לא דיברתי על הבאגז' הענק… וכן, אני יודע שזה לא מעניין אף אחד.
נפלו? ממש לא. גיבורים? ממש כן. למרות "הנחיתות" בהספק, עדיין מדובר ב- 310 כ"ס שסוף-סוף מחוברים לתיבה ידנית, כזו שצריכים לעבוד בשבילה, ולא לתת למחשבים לעשות את העבודה. חביבי, כאן אי אפשר להתעצל או לעבור ל"מוד פקק". יד ימין ורגל שמאל צריכות להיות בכוננות מתמדת, אחרת המנוע יכבה וכולם ברמזור יצחקו על הטמבל המתלהב עם הכנף שלא יודע לנהוג. באופן מעניין למדי ולהבדיל ממנועי טורבו מודרניים, בסל"ד נמוך אין יותר מדי כוח וצריך להביא את המנוע לרצועת הכוח כדי לקבל את הביצועים. עד 2000-3000 המנוע "רק" מספק- ולא יותר, אך ברגע שהמחט מתחילה לעבור את הספרות הללו- האטרף מתחיל, הלחץ נבנה, נוריות הסל"ד מעל מד המהירות (אה-לה F1) נדלקות בקצב מטורף והחיים פתאום יפים. הביצועים טובים- אך כבר לא יוצאי דופן בשוק רכבי ההוט-האץ' של היום, 5.7 ש' ל- 100 ו- 270 קמ"ש מרביים. הגיר הידני המבורך מתהדר בראש אלומיניום המסורתי של ה- Type-R לדורותיה, ונהנה ממיקום טוב ונוח. המהלך שלו מדויק- אך לא מאוד קצר, וכנראה שרכב ההדגמה עבר חיים קשים מאוד, כי לא תמיד ההילוכים נכנסו בחלקות לה ציפינו. החיים הקשים התבטאו גם בפעולת הבלמים, אשר למרות הקליפרים המגניבים של ברמבו, הציגו חוסר נשיכה מופגן ועייפות מרובה- עד מפחידה.
והחיים יפים, למרות שמדובר בהנעה קדמית בלבד. אממה- עשו לעצמכם טובה, אל תנסו אפילו ללחוץ עליה בתוך העיר או בכבישים לא טובים. האספלט החלק יגרום לכם (ולה) עוגמת נפש, וחוץ מרעש, תשומת לב שלילית ובדיקת תקינות מערכת בקרת האחיזה- לא תשיגו כלום. צאו איתה לכבישים ראויים- ותתגמלו ברוחב יד. הדיפרנציאל הקדמי המתוחכם מצליח להוריד את הכוח לכביש בצורה ניסית כמעט, כך שגם תחת כוח לא נתקלנו בתת היגוי מעצבן. המתלים הקשוחים שומרים עליה מאוזנת לחלוטין עם אפס זוויות גלגול והצמדה מירבית של הצמיגים לכביש, מה שאומר שבכבישים הנכונים היא תהיה מהירה. מאוד מאוד מהירה. מפאת קוצר הזמן לא הספקנו לבדוק אותה בכל המצבים האפשריים, ומה לעשות שיש עוד משתמשים בכביש שמפריעים לזרימה (ו-כן, נהג אלטו כסופה שנסע על 40 בכביש סדום-ערד ובלם בפניקה לפני כל סיבוב, אני מדבר אליך). והכלב אכל לנו את שיעורי הבית. תירוצים תירוצים. בכל מקרה, במקומות שכן הספקנו להשתעשע איתה גילינו שמצב R+ מקשיח את המתלים לרמה בלתי נסבלת על כבישים ציבוריים ובגדול מיועד למסלול מירוצים בלבד, למרות שאהבנו את אפקט התאורה ההופכת לאדומה ואת האנימציה על לוח השעונים שכוללת מד G, מד גדישה, מצב מצערת וכמות הבלימה. ההגה הקצר (2.25 סיבובים מנעילה לנעילה) פשוט נהדר, עם תגובה מיידית להפניה ופידבק נדיר לידיים. יחסי ההעברה של ההילוכים ראשון-שני- שלישי לא מאוד קצרים, אך לצורך תקיפת הפיתולים עדיין אפשר לבחור בין הילוך שני לשלישי ולקבל את המירב מהמנוע הבריא ומרצועת הכוח הרחבה לצורך יציאה מהירה מהסיבוב, בדרך אל העונג הבא. בסיום סשן האקשן גילינו שעל עונג צריך לשלם, גם בדלק- וגם בתשישות.
והיא תתיש אתכם. נסיעה בה היא לא דבר רגוע. כן, היא יכולה לנסוע על 120 בכביש 6 (עם בקרת שיוט פועלת ומבט מפוחד וממוקד אל האופק לצורך גילוי ניידות משטרה), ובמצב כזה אף תוכלו לסחוט מהמנוע 14 קילומטרים לכל ליטר (ופחות מחצי מזה תחת עומס), אבל זה לא כיף. בידוד הרעשים לא מדהים, תפעול מערכת המולטימדיה מעצבן ומתסכל (שלא לדבר על הניסיון לפצח את חידת מחשב הדרך), המושבים נוקשים והקבינה מתחילה להראות את גילה. מזל שלקחנו איתנו רכב סיוע (רנו קדג'אר- מבחן בקרוב) שהיה רך ונעים, אחרת היינו חוזרים מותשים עוד יותר. מזמן לא נתקלנו ברכב ממוקד מטרה כמו הסיוויק Type-R, כזה שלא מנסה לרקוד על שום חתונה- חוץ משל עצמו.
זה המקום לומר תודה למכבי ליפשיץ על צילום ועריכת הסרטון, ולאיRית יזרעאל עם ה- CBR 1000RR על העזרה שהיא העניקה לנו ביום המבחן- והכל עם חיוך גדול על הפנים וצחוק בלתי פוסק.
עוד באינסטגרם של דוגרי: MOTODOOGRI
מבחן די קצר אך מתמצת בדיוק את מה שהרכב ושה למי שיושב מאחורי ההגה, שריד אחרון למכוניות אטמוספריות עם הנעה קידמית שעדיין יודעטת לרגש מאד מאד מאד.
חבל שלא נתתם לארס להשתפך החוצה בסרטון.
אחד הרכבים הנחשקים לחובבי מוטריקה.
חייב לציין שאיכות הוידיאו גבוהה בצפיה.
מישהו כאן גרידי הרבה מאוד,אבל היכן לא? ככלות הכל כאן זאת מדינת הגרידים בכל תחום אפשרי !!בקשר לרכב- אישית לא מוצא בעיני העיצוב הערסי נוסח האימפרזה gt ,שכאן הוא הרבה יותר מוקצן, כמו כן במבחנים מהעולם הגדול ,מול רכבים תואמים בקטגוריה שעולים מעט יותר בחו"ל והרבה יותר בארץ ,ההונדה מפסידה בכל. הנעה קידמית עם כל כך הרבה כוח, אינו מתכון להנאה!במחיר זהה פחות או יותר ,ניתן לרכוש רכב הרבה יותר קלאסי איכותי ומהיר, הגולף r ובעוד תוספת את הm235 הנפלאה ,שגם לא נראות כמכוניות של ילדים חולי הגה.
אני מעדיף הונדה על-2
מזגן שחדל לפעול תחת כוח?
בלמים שכאלה שמתעייפים? ( כמו ב-sti)
מושב שמיועד רק לרזים/צרים
הפעלת מערכות עזר מורכבת
גיר לא מספיק מדויק
אז סבבה-אדרנלין אדרנלין מהתאוצה,זוית גלגול,הרדקור
ואחרון-איך לא צוינה המגאן קאפ כחלופה העולה עליה (למעט מתאוצת קו ישר בשל הפרש הספק-אבל כל היתר? קראו בכל מבחן חו"ל)
לך תקרא / תצפה במבחן, תבין שאתה לא מבין כמה שאתה לא מבין.
המגאן ספורט/קאפ כבר לא נמכרת בארץ, מזגן מתנתק בקו האדום וכו' שאתה נמרץ חזק עם האוטו (זה לא המשפחתי..) וכן הבלמים מתעיפים/הגיעו עייפים, ציינו את זה – זה רכב מבחן, זה לא פעם ראשונה ברכבי מבחן, אם יש לך ספקות, אתה מוזמן ליצור קשר עם המערכת, נזמין אותך לנסיעת מבחן, תראה העובדות בעצמך.