מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
סובארו אאוטבק – מבחן דרכים
שי שיוביץ
צילום: אריק רוזנבלום
השורה התחתונה
סטיישן 4×4? לכאורה רכב מיותר לחלוטין, לא? אז לא, מאוד לא מיותר. האאוטבק המוכשרת מצליחה לשלב את עולם השטח והיוקרה בלי לתפוס גובה מיותר (תרתי משמע), ומציעה אלטרנטיבה ראויה לכל מי שרוצה להיות ייחודי ונון קונפורמיסט- אבל עדיין לשמור על צניעות מסוימת ומבלי להיתפס כפלצן עילאי ומתנשא הקופץ על כל טרנד מתחלף. המחיר הגבוה יחסית (המתחיל מ- 199,990 לרמת הגימור X ומאמיר עד ל- 224,990 לדגם XS הנבחן) מעמיד את האאוטבק מול רכבי פנאי כגון הסורנטו החדש, ההונדה CRV ודומיו, אולם התמורה המתקבלת למחיר ראויה ביותר, גם מבחינת אלמנט הפרימיום, גם מבחינת אלמנט הייחודיות וגם מבחינת יכולת השטח הלא מבוטלת.
וקצת יותר בהרחבה
הקונספט של רכב סטיישן והנעה כפולה אינו זר לסובארו, ולמעשה היא זו שהמציאה אותו. עוד משנת 1972 לסובארו תמיד היה בארסנל דגם כפול הנעה, כך שבעולם הגדולה סובארו היתה ידועה בזכות היותה היצרנית הכמעט יחידה המציעה רכבים "רגילים" עם 4×4 שאינם מענישים את רוכשיהם בסרבול מיותר וצריכת דלק שערורייתית, וכל האירופאים והאמריקאים שגרו באזורים המושלגים ידעו זאת והעריכו זאת מאוד.
אותנו, בתור ישראלים הגרים בארץ שחונה ומוכת מחירי דלק, כל זה לא עניין. אותנו עניינו שני דברים בלבד: שסובארו לא מתקלקלת ומציעה תמורה טובה למחיר. אך בשנות ה-90 נפל דבר גם בארצנו הקטנה, כשסובארו החלה להביא את הלגאסי עם הנעה כפולה ומיצוב יוקרתי יותר (ואז גם הוצגה האאוטבק הראשונה). נכון, לקח לנו זמן להבין, אך כיום אפשר לומר שאנחנו מעריכים את סובארו בזכות הדברים הנכונים ולא רק בתור "אחלה דיל"…
נכון להיום האאוטבק החדשה ממקמת את עצמה בנוחות בנישה ייחודית משלה- סגמנט הסטיישן המפואר בעל ההנעה הכפולה, כאשר המתחרות מבית אודי (A6 אולרוד ו-וולוו XC70 ) אינן מיובאות יותר לארץ. לכאורה מדובר בנישה שעקב התרבות רכבי הפנאי הקטנים/גדולים/זולים/פרימיום כבר אינה מצדיקה את קיומה, בעיקר כשלסובארו יש מתחרה ראוי בפני עצמו בפלח רכבי הפנאי (הפורסטר, מבחן בקרוב). למרות כל זאת, סובארו, עם האאוטבק המעולה והייחודית, מראה לכולם שהיא לא שוכחת מאיפה היא הגיעה- ובהחלט יודעת לאן היא הולכת, והיא לא מתביישת להראות לכולם איך הדבר צריך להיעשות.
עיצוב, תא נוסעים, שימושיות
העיצוב החיצוני מבוסס על האחות הסלונית, ה- B4 החדשה שהוצגה בארץ לפני מספר מועט של חודשים, מה שאומר שהעיצוב הכבד והמעט מבולבל של הדור הקודם פינה את מקומו לעיצוב חדש, נקי, הרמוני ומודרני בהרבה, עם דגש על קווים מחודדים לעומת מעוגלים, גריל גדול ומשושה השולט על פני הרכב ואחוריים המשדרים קשיחות -אבל בטוב טעם.
לפי כל קנה מידה מדובר ברכב גדול ובולט (אורך של 4.8 מ' ורוחב של 1.84), והדבר ניכר עוד יותר כאשר נכנסים לרכב: המון מקום- גם לאלה היושבים מאחור, עם מרווח ברכיים המתחרה בלימוזינות (או בסופרב) ותא מטען ענק של 512 ליטרים- לפני קיפול המושבים…
מבחינה עיצובית, תא הנוסעים לא מתהדר בפריצת דרך ענקית לעומת הדור הקודם- אלא בעליית מדרגה, עם עיצוב נעים וברור, ואיכות חומרים הממקמת את האאוטבק על גבול קטגוריית הפרימיום-אם לא בתוכה, כאשר גימורי העור והעץ מחזקים תחושה זו. האבזור נאה גם הוא אך אינו פורץ דרך, עם מושבים מתכווננים חשמלית לנהג ולנוסע, דלת תא מטען עם פתיחה חשמלית, פנסי לד ראשיים, חישוקי 18", בקרת אקלים מפוצלת עם שלוחה אחורית ועוד.
מנוע, ביצועים, התנהגות
האאוטבק מגיעה לארץ עם מנוע אחד בלבד- בוקסר כמובן, 2.5 ל' בנפח, 175 כ"ס ו- 24 קג"מ. חוץ מתצורת הבוקסר לא מדובר בנתונים מיוחדים או מסעירים במיוחד. המנוע משודך לתיבה רציפה עם יחסי העברה מתוכנתים, כך שמבחינת המשתמש מדובר בתיבה אוטומטית רגילה לחלוטין- וזה מעולה. אופי התיבה הרציף יתגלה רק תחת לחץ ובנסיעת פקקים לחוצה, אז יתגלה כי "החלפות" ההילוכים אינן חלקות תמיד ולעיתים (רחוקות אמנם) מלוות בתחושת החלקה ו/או חבטה קלה. למרות ששיא המומנט מושג ב- 4000 סיבובים, האאוטבק מזנקת ממקומה בצורה נאה (אך לא מסעירה) וללא כל השהייה, וצליל הבוקסר האופייני (שאנו דווקא מחבבים) יתגלה רק במעלה הסל"ד. בסה"כ מדובר בשילוב מנוע-תיבה מוצלח שעושה היטב את העבודה, כאשר גם צריכת הדלק נשארת בגבול ההגיון ובמהלך המבחן (הקצר מאוד, יש להזכיר) עמדה על כ- 10 קמ"ל בנסיעה משולבת.
הנסיעה באאוטבק נעימה מאוד עם שיכוך טוב של מהמורות ובידוד רעשים מוצלח מאוד, והיא מצליחה לספק רייד מלכותי ו"פרימיומי" שלכאורה אינו מתקשר עם השם "סובארו". סחתין. למרות גובה הרכב (מרווח גחון של 20 ס"מ!) האאוטבק אינה מאבדת את ראשה בסיבובים, לא מעט תודות למערכת ההנעה הכפולה הסימטרית עם חלוקת המומנט האקטיבית, אשר בסיבובים יודעת להעביר פחות מומנט לגלגלים הפנימיים ויותר לחיצוניים וכך ליצור קו פניה נחוש ומדויק. רק הבלמים השאירו עלינו רושם פושר עם תחושת דוושה עצית במיוחד והרגשה כאילו הנהג צריך להפעיל הרבה כוח לעצור את המרכבה המהודרת.
שטח
לכאורה פרק מיותר, אך עם שם כל כך מחייב והסטוריה מפוארת לא פחות אי אפשר בלי טעימה קטנה, נכון? נכון. אז ככה: מרווח הגחון המכובד (20 ס"מ, כאמור לעיל) מאפשר לאאוטבק לרדת לשבילים שלא הייתם מעיזים לרדת אליהם עם רכב פנאי אחר מהשורה, וההנעה הכפולה שתמיד נמצאת בהיכון- בעיקר במצב השטח "X-Mode"- מאפשרת לאאוטבק תנועה זורמת ורציפה גם במקומות שהיו תוקעים את רכבים אחרים (כמו חולות או מעלות מזדמנים) ועם הפעלה אוטומטית של מערכת בקרת המורד השומרת את הרכב במהירות קבועה ונמוכה גם בשיפועים תלולים. אפשר לומר שיכולת השטח היא זו המעמידה את האאוטבק ברמה אחת מעל שאר רכבי הפנאי הרכים, ומשלימה את החבילה היחודית והמיוחדת המגיעה אלינו מבית סובארו.
ולמרות זאת, מחירם של ג׳יפון יונדאי או אאוטלנדר לדוגמא בעלי הנעת 4×4, זהה לשל האאוטבק. כך שכל הרכבים בעלי מאפיינים הדומים לסובארו מחירם זהה. כאשר משווים את הסובארו לרכבים הללו מבינים שהמחיר יחסית דומה אבל התמורה לטעמי האישי גבוהה ביותר בסובארו.
הקהל הישראלי לא מבין את הרכבים הללו ונתקע מנטלית בדימוי של הסובארו בשנות ה-80. מצד אחד הציבור כאן לא מבין כמה החברה הזו התקדמה קדימה באיכות הרכבים שלה ומצד שני הציבור כאן קונה רכבים כמו קיה או יונדאי שלטעמי האיכות שלהם לא מזהירה. לך תבין.
האאוטבק לטעמי רכב ייחודי ופרקטי ביותר לכל משפחה. גם בתור משומש ויד 2.