fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
סטפן
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
HJC
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מה היה קורה אם… ?

מה היה קורה אם… ?

צילום: Zoobri photo team

את האהבה שלי לאופנועים קיבלתי מאבא שלי וגם מהשכן שלי, שהיה מחנה את הטוסטוס שלו בחצר (אזעקה וקשירות אז לא היה כזה חשוב במיוחד, בכלל כשהטוסטוס נראה כמו אופניים). הייתי אולי בת 14, אני והילדים של השכונה היינו לוקחים לו את "האופניים" ועושים סיבובים בשכונה אחד אחרי השני ואפילו בלי קסדה, ממש חוסר אחריות. להבדיל, כל הקטנועים של אבא שלי היו קשורים ומאובזרים עם אזעקה עד שיום אחד זה נמאס על הגנבים הם פשוט הגיעו עם טנדר והעלו את הקטנוע עליו. טוב שכך, כי ככה זכינו להכיר את חברת "עופר אבניר" ולהצטרף למשפחת הבורגמנים. בינתיים אני כבר גדלתי, הוצאתי רישיון וקיבלתי את הדו"ג הראשון שלי, ג'וירייד 200, במתנה כשלאחר שנה החלפת לג'וימקס 250 ואז התחילה הקנאה לשלוח אותותיה. "תעברי לבורגמן" וכך קרה שנכנסתי למועדון.
אבל אני בחורה, בין הבודדות שרוכבות על בורגמן, שחייבת לשמור על הכוח הנשי בתוך קבוצה של גברים מלאי טסטוסטרון כדי להראות להם שאמנם אנחנו שונים, אבל רוכבים על אותו כלי ולכן אנחנו שווים

כשהגיעה ההודעה שנפתח קורס הדרכת רכיבה מתקדמת של דו"גרי בפעם השנייה לחברי מועדון הבורגמן ומייד נרשמתי. ההדרכה בנויה כידוע מערב עיוני ומיום מעשי. את הערב העיוני שלנו העברנו בבית "עופר אבניר" שדאגה לנו לפינה יפה וחמימה בין הכלים החדשים (שכל מה שרצית זה רק לברוח עם איזה כלי חדש) אבל החלק הכי מעניין של הערב היה של שלושת האנשים הגדולים מאתר דו"גרי שלדעתי עושים עבודת קודש בכך שהם מצילי חיים, אני מדברת על ניסים ברדה, סטפן אבנדיצ'י ואולג.
הערב התחיל בהדרכה של ניסים ברדה, אדם מרתק שגורם לך לבלוע כל מילה שלו ולזכור כאילו למדת לבגרות. הוא נתן דוגמאות של תאונות והסביר איך אפשר היה למנוע אותם, אם רק נהיה ערניים ותמיד נסתכל קדימה ונדמיין תרחיש ואני מצטטת אותו :
"תמיד תחשבו מה היה קורה אם".  מצאתי את עצמי ביומיים האחרונים "נוזפת" באחיינים שלי "ומה היה קורה אם…" והם מסכנים קטנים מסתכלים עלי מבולבלים ולא מבינים מאיפה הבאתי להם את המשפט הזה.
אחריו ההדרכה עברה לסטפן, בחור נעים, שקט, מדבר ברוגע ויש לו את כל הזמן שבעולם רק כדי שאנחנו הרוכבים נבין את החשיבות של נסיעה חלקה על הכביש, התנהגות בסיבובים, תחזוקת האופנוע וכמה חשוב לשמור על איכות הצמיג.
ואז הגיע אולג בחור צעיר עם הרבה ניסיון ואהבה לדו גלגלי, שדיבר מהר ובהתלהבות  ואיזה פלא הנושא הוא על מהירויות וזמני תגובה, תוך כדי שהוא רושם מספרים על הלוח שלרגע היה נדמה שאנחנו בשיעור אחר וכמובן על ההשלכות והסכנות של הולכי הרגל ושלנו.

ההדרכה הסתיימה וקבענו להיפגש לשיעור המעשי ביום שבת ב-06:00 בבוקר.אומרים שגברים בוכים בלילה, אז הפעם הם התחילו יותר מוקדם ולכן נקבעה הפגישה שעה מאוחר יותר עם הדגשה על כמה קר הולך להיות לנו ושנתלבש חם. כבר בדרך חזרה הביתה ניסיתי לעכל מה עשיתי לעצמי לקום ביום שבת בשעה שאני בדרך כלל הולכת לישון ואלוהים, איזה מכת קור אני הולכת לקבל. היה לי יום שלם לתכנן מה אני הולכת ללבוש כדי לשבור את הקור ומצאתי את עצמי עושה ערמה של בגדים מהצמודים ועד הגדולים ובסוף 3 מעילים אחד על השני. וידעתי שאין מצב שחצי ארון יבגוד בי אחרי שאני מפנקת אותו תמיד בבגדים חדשים וישאיר אותי לקפוא למוות.

הגיע היום ההזוי, עדיין מנסה להבין איפה הכנסתי את עצמי, הכנתי תה בטרמוס (בכל זאת אישה חייבת לדאוג) וקבעתי עם חבר לקבוצה, שרון זהבי, בדרך השלום כי ידעתי שלבד אני יכולה להגיע לתל השומר והסביבה ורק לא למקום הפגישה. הגענו ליעד ושם חיכה לנו ג'קי חכים, יו"ר מועדון בורגמן, כדי לוודא שכולם הגיעו ושאנחנו לא מביישים את המותג. ואכן כולם הגיעו חלקם עוד עם הסימן של הכרית על הלחי. קיבלנו שוב תדרוך לנסיעה והתחלנו לנוע לכיוון ערד בצורה שלא הייתה מביישת שום תהלוכה, ממש מופתי,כשג'קי מצטרף אלינו והוא אחרון בשיירה באופן נדיר. סטפן נוליך את השיירה כשניסים והמדריכים האחרים בתפקיד מרשלים. תוך כדי נסיעה הרגשתי כאילו אנחנו גוזלים קטנים שהולכים ללמוד איך ללכת. הטמפרטורה רוב הדרך הייתה על 7 מעלות ומי היה מאמין.שלי לא יהיה קר. האמת, שבמסע הזה הבנתי כמה הכפפות שלי על הפנים.

הגענו לערד ב-8 וחצי בידיעה שיש לנו חצי שעה של פנאן עד שיתחיל הבלאגן. קיבלנו תדריך על מבט, תכנון פניות, הקשבה וזהירות. ג'קי חילק אותנו לקבוצות של 4-5 רוכבים למדריך, ואני "נפלתי" על בחור מדהים בשם דוד, שקפא מקור (אפילו הצעתי לו את אחד המעילים שלי) ובכל זאת בא עם המון סבלנות רק כדי ללמד את הקבוצה הקטנה שעמדה סביבו איך לרכב נכון ולהציל את החיים שלנו. הוא התחיל להסביר לנו כדי שיהיה בינינו תקשורת בזמן הנסיעה על תנועות גוף וסימני ידיים מוסכמים כדי שנבין אחד את השני ממש כמו דייל ב-Doogri Airlines רק שאת התנועות האלה אנחנו בטוח נזכור.
התחלנו את הירידה הראשונה בטור אחריו, באיטיות, מפחדים לפספס איזשהו תנועת יד שתדריך אותנו בבטחה לאורך המסלול. לאחר כל כמה "השכבות" הוא סימן לנו עם היד בתנועה סיבובית באוויר להתחלף, כשהראשון שהיה אחריו יזוז טיפה ימינה כדי לתת לבא אחריו לקבל הדרכה כשהראשון הופך להיות אחרון וכך הלאה. כך המשכנו עד לצומת שם קיבלנו טיפים, הערות לתיקון אם היו והסתובבנו לכיוון העלייה חזרה לנקודת התחלה. את המסלול עשינו פעמיים כשפעם השנייה כבר עשינו את הדרך הרבה יותר מהר ובלי הערות. אני זוכרת  את דוד בסיום כל עליה מוחא כפיים באוויר כדי לבשר לנו שעברנו בהצלחה.

"בנסיעה על אופנוע רואה אתה דברים בצורה שונה לגמרי משניתן לראותם בכל דרך אחרת. כשאתה במכונית, מצוי אתה כל הזמן בתוך תא, ומאחר שאתה מורגל בכך, אינך תופס שמה שרואה אתה מבעד לשמשה אינו אלא עוד ממראותיה של הטלוויזיה. אתה צופה פסיבי, בעוד הכל נע מולך בחדגוניות, כשהוא נתון במסגרת. בנסיעה על אופנוע נעלמת המסגרת. אתה נמצא במגע הדוק עם הכל. אתה ב-ת-ו-ך המתרחש, ולא עוד צופה בו בלבד; ותחושת הנוכחות היא מהממת" .(זן ואומנות אחזקת האופנוע)

לסיכום :
מה היה קורה "אם" – לא הייתי מקבלת בירושה את האהבה לאופנועים ?
מה היה קורה "אם" – לא הייתי זוכה להכיר את מועדון הבורגמנים ?
מה היה קורה "אם" – לא הייתי מכירה את אתר דו"גרי ואת האנשים המדהימים שם ?

אני רק יודעת שבזכות קורס כזה, אפילו אם יש אחוז אחד שניצלתי זה היה שווה את זה!
אני לא ממליצה, אני מחייבת! כל אחד שרוכב על דו-גלגלי לעבור את הקורס הזה. 

תודה לאתר דו"גרי על הרעיון לקורסי הדרכה מתקדמת, לניסים ברדה, סטפן אבנדיצ'י, דוד ותומר לשר המדהים וכל מי שליווה אותנו במהלך הקורס.

 לגלריה המלאה של סבב ינואר בהדרכות הרכיבה

עוד חוויות משתתפי קורס דו"גרי:
 
בלוג של הילה (מח' אוקטובר 2011)
סיפורו של ינון (מח' יולי 2011)
מכתבה של לילית (מח' יולי 2011)

לגלריה המלאה מסבב ההדרכה האחרון של דו"גרי

21 תגובות ל מה היה קורה אם… ?

  1. יש דברים שאתה פשוט מקלל שלא השקעת עוד 150 ש"ח….

  2. הייתי בערב עיוני זה מכבר. וברצוני לצטט את ניסים ***** רק רק אם הבנתי אותו נכון ואינני משבש את דבריו: א. אנחנו אשמים בתאונה. וב. אין דבר כזה צופר- תשכחו ממנו, לא קיים. וברדה, אשמח אם תתקן אותי במידה וטעיתי. תודה, ערב נעים לכולם.

  3. קרעת אותי: בשנה הבאה בחרז או במונזה הבנויה- עם חולצות לוגו והדגל.

  4. למכירה חם-צוואר לא כפול, אלא ארבע שכבות…לאביטל- עם תחני מול הבאסטה שלי עם הבורגי תקבלי ממני בונוס שלושה פלוס אחד שזה שווה 16 שכבות….שיחקת אותה.

  5. מה נסגר איתך בחליפה האדומה? בכל שבת-הדרכה חליפה אחרת!!! אתה בטח אומר: מה לעשות- הלכו הסליידרים והברכיות, נרביץ אחת חדשה. (בפעם הבאה אפור מטאלי בבקשה)…כבר שחטת עדר פרות שלם ותריסר קנגרו…

  6. האמינו לי, סיפור מהחיים: יש לי איזה "חבר מהצמתים" שקנה את ה650 בבורדו. בכל רמזור הוא מעלה ומוריד חמישה מצבים, הבנאדם קרוע על משקף החזית שלו. אז גם אני ביקשתי לשחק בזה, כמו הילדה… רק סוכריה על מקל היתה חסרה לי. ועכשיו עוד סיפור קצרצר, ברשותכם: חבר אחר מתקשר אליי לנייד בלחץ אטומי: ושואל אותי לגביי גראנד-דינק למכירה. ואומר לי "אתה יודע, זה עם המראות החשמליות הנפתחות"! אמרתי לו- תכין 700 ש"ח כשהיא תיפול לך. ואם כבר אז גם תוסיף גרלנדה צבעונית ותפתח דיסקוטק אם זה מה שלפיו אתה מחליט שאתה קונה קטנוע חדש. תהיו לי בריאים אייל וסמי. העיקר שתסעו בזהירות.

  7. ללא ספק אולג תותח, רק הוא חי חיי חטא וזונח קצת את ה M3 לטובת שני גלגלים…..אולג יקר, תתארגן על איזו גרמניה יפה ותיתן לנו תצוגת תכלית עד שלא יישאר כלום מהצמיג והג'נט ילקק את הכביש- אין עליך.

  8. הקורס חובה, שיכנת אותי, ממתינה לקורס הבא עם דו"גרי.

  9. במחירים נמוכים של עיתון, חלב, ביצים, לחם, שוקו במבה וקופסת סיגריות, אתם זוכים בקורס מהסרטים ולהכיר עוד חבורת אופנוענים מהטובים בישראל. יפה מאוד אביטל.

  10. אביטל כתבה מעולה. הייתי בקבוצה של הרוכב האדיר וה"דייל הבכיר" ניסים ברדה, איזו מיומנות, מקצועיות, משרה רוגע, שלווה וביטחון על כולנו. תודה לכל הצוות המדהים של דוגרי, וכמובן לג'קי ולעופר-אבניר.

  11. לא הייתי מתוודע אלייך ולמשפחתך המקסימה ?
    אחלה כתיבה , אחלה הדרכות , אחלה אנשים בדוגרי בשורות טובות ונסיעות בטוחות

  12. תודה לצוות דוגרי על הקורס המיוחד ועל היום המעשי בירידות ערד לים המלח נהנתי , למדתי . ולך אביטל הרשמת בכתיבתך וכל מילה מיותרת , ומה היה קורה אם …לא היית במועדון?

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל