fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
לרט
סטפן
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

הדשא של השכן (2): אופנועי הונדה

הדשא של השכן (2): אופנועי הונדה

טל שביט

XRE300. נשאר אצל הברזילאים

אחת הקטגוריות הדלילות ביותר אצלנו מבחינת היצע האופנועים היא קטגוריית הרשיון A1 – אופנועים עד 33 כ"ס. במיוחד חסרים כלים שהם לא גרסאות מוחלשות (ויקרות) של אופנועים גדולים יותר. בקרוב תתוגבר הקטגוריה הזו על-ידי ההונדה CBR250R, אבל למרות העיצוב המודרני (מדי) קצת קשה להתלהב מהמפרט הטכני, שכולל צילינדר בודד המפיק כ-26.5 כ"ס בלבד. למרבה הצער, ה-250 היותר-מענין של הונדה לא מגיע לכאן: ה-VTR250. כאן כבר מדובר במנוע V דו-צילינדרי, עם 30 כ"ס, ועיצוב נייקד נקי ונעים לעין, ולדגם יש אפילו תקינה אירופית. הבעיה היא שיווקית – המחיר גבוה מדי, לדעת הונדה-ישראל, עבור השוק שלנו, וההצלחה של הבייבי-נינג'ה של קאוואסאקי מראה שבעלי הרשיונות החדשים מעדיפים אופנועים בעלי מראה ספורטיבי. חבל.

מחוץ לשוק האירופי אפשר למצוא עוד מציאות – עם ובלי מרכאות – מבית הונדה, תואמות רשיון A1. השלוחה הברזילאית של הונדה מייצרת את ה-CB300R, עם עיצוב עירום דמוי-הורנט ומנוע חד-צילינדרי מוזרק בנפח 291 סמ"ק שמציע את אותו הספק כמו ה-CBR250R. את אותו המנוע תמצאו בדגם דו-שימושי שמיוצר גם הוא בברזיל, XRE300 (בתמונה הראשית), שעיצובו הוא – איך לומר בעדינות – ענין של טעם. שני דגמי ה-300 הללו מיועדים לצריכה מקומית בלבד, וממילא לא היה להם יותר מדי סיכוי אצלנו בשל מדרגות הביטוח, גם אם היה מותר לייבאם.

נצא מקטגוריית A1 ונעבור לנפחים גדולים יותר. בחזרה לשוק האירופי ולאופנועים שכן יכלו להגיע אלינו – והראשון בהם למעשה יובא בעבר: CBF600. מדובר בכלי אמצע-הדרך רבגוני ומתון בעל מנוע ארבעה-צילינדרים מוזרק שמפיק 77 כ"ס צנועים. ה-CBF מוצע בשתי גרסאות, N עירומה ו-S עם חצי-פיירינג, ואת שתיהן ניתן לקבל עם ABS. הונדה מציע גם תיקים ומזוודות-צד מקוריות שהופכות את ה-CBF לאופציות תיור זולה יחסית, לאלו שאין להם יומרות ספורטיביות ושאינם מחפשים לחרוך את האספלט. בישראל, כנראה, אין מספיק כאלו כדי להצדיק את יבוא הדגמים הללו.

להונדה יש היצע רחב מאד של דגמי קאסטום, שרק מיעוטם מקבל תקינה אירופית ומשווק שם. מאלה מגיעים אלינו ה-VT1300CX "פיורי", וה-VT750S (שאצל הונדה-אירופה מסווג בכלל כשייך לקטגוריית ה"נייקד", לא קאסטום). אבל יש גרסאות נוספות של שני ה-VT-ים הללו – ויותר מוצלחות, לטעמי. אחד מגרסאות ה-750 מכונה באירופה VT750C2B, ובארה"ב – Shadow Phantom. את העיצוב אתם יכולים לשפוט בעצמכם; בעיני מוצא חן הצמיג הקדמי השמן, השימוש הרב בגווני שחור, מיעוט השימוש בכרום מבהיק, המזלג הקדמי באפור-מט, והמראה הכללי שהוא הרבה יותר שרירי מזה של ה-VT750S. למרבה הצער גרסה זו יקרה יותר מה-VT750S, בפער של כ-15%.

ל-VT1300CX "פיורי" יש מחוץ לאירופה עוד שתי גרסאות. הכינויים משתנים ממדינה למדינה – באוסטרליה CS ו-CR, בארה"ב Sabre ו-Statleine (ושם יש עוד גרסה, Interstate, שמתקבלת אם מוסיפים ל-Stateline תיקי-צד ומגן רוח). אופנועים אלו מעוצבים נמוך וארוך בהתאם לאופנת הלו-ריידר, בניגוד למראה הצ'ופר הגבוה של הפיורי, ושניהם נראים לטעמי טוב יותר – ובארה"ב הם גם קצת זולים יותר. ואם כל זה לא מספיק מגוון בשביל אוהדי-הקאסטום שביניכם, יש בארה"ב גם VTX1300 במספר גרסאות, שהוא זול עוד יותר זולים עוד יותר… וכמובן, ה-VTX הגדול בנפח 1800 סמ"ק שגם הוא יובא לארץ בעבר, וגם הוא קיים במספר גרסאות. אבל אם תשאלו אותי – דגם-הקאסטום היחיד של הונדה שחסר לי כאן הוא ה-Shadow Phantom המוזכר לעיל. על היתר אני מוותר בקלות.

לעומת זאת, חבל לי שדגמי הנייקד/רטרו הגדולים של הונדה לא מגיעים לכאן. יש שניים כאלה. האחד ותיק מאד וקיים גם בתקינה אירופית: CB1300, שמיוצר בשינויים קלים מאז 1998. הגרסה המשווקת באירופה כיום נקראת CB1300S ומצויידת בחצי-פיירינג; מחוץ לאירופה יש גם גרסה עירומה לגמרי. בעיני מוצאת חן במיוחד גרסת הלבן-אדום המופיעה בתמונה משמאל, צביעת רטרו במיטבה.

אבל הדגם שבאמת הייתי רוצה לראות כאן הוא רטרו אמיתי, לא רק במראה אלא גם במפרט – ודווקא הוא הרבה יותר חדש: CB1100F. אופנוע זה מבוסס על דגם-קונספט שהוצג ב-2007, כאשר שיווק הגרסה הסדרתית החל ב-2010. הענין הוא שדגם זה יועד בעיקר לשוק היפני המקומי, ורק מספר מדינות מצומצם מקבל אותו – והרשימה לא כוללת את אירופה (או ארה"ב). יש לכך, אולי, סיבה טובה, כי למעט איך שהדגם הזה נראה קשה למצוא לו הצדקה: בעוד ה-CB1300 מצוייד במנוע מקורר-מים מודרני יחסית שמפיק 114 כ"ס, ה-1100F מצוייד במנוע מקורר אוויר שמסתפק ב-87 כ"ס. ואם זה לא מספיק, הוא גם יקר: באוסטרליה מחירו גבוה בכ-30% ממחירו של סוזוקי בנדיט מקביל.

אבל רק תראו, לעזאזל, איך הוא נראה…

אבל הדגם שבאמת הייתי רוצה לראות כאן הוא רטרו אמיתי, לא רק במראה אלא גם במפרט – ודווקא הוא הרבה יותר חדש

7 תגובות ל הדשא של השכן (2): אופנועי הונדה

  1. אז שהיבואן יתמחר אותו כמו שצריך

    רק תירוצים שומעים מהם

  2. להביא את ה1300 CB ואת ה1100F אלו כלים שחובה לראות אותם בכבישי ארצנו משתי סיבות 1. הXX1100 כבר לא מיוצר (לכן צריך את ה1300 ) 2. הF הזה יפה רצח

  3. שעטנז בין דורי לבין ה-1100 שכל כולו שיר הלל לדור המייסדים היפני, ועוד בעיצוב כל כך משובח, ה-1100 לוקח בגדול ולעזאזל ההתנהגות או ההספק.

  4. גידלו פה דורות של רוכבים שרוצים רק אופנוע ספורטיבי ,ואנחנו בכלל אין לנו ספורט מוטורי פה נעוצה הבעיה.אין בנמצא אופנוע ספורטיבי בן יותר מעשר…כולם יצאו לגימלאות עם הרוכבים.

  5. A1 עד 33כ"ס לביטוח עד 400 סמ"ק או עד 300 סמ"ק לפחות.
    ולבטל את את דרגת הביטוח עד 250 כי זה מונע מיבואנים לעדכן
    את הדגמים החדשים שמתעדכנים בשוק הדו"ג.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל