מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
ברקום שמאל
פרפקט קוביה שמאל
לרט
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
rok-straps רצועות קשירה 140
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
HJC
מונדיאל קוביה

חולם לטייל בדרכו

חולם לטייל בדרכו

דורון וקנין

צילום: יצרן

הצפצוף מפינת האוכל הלך התגבר מרגע לרגע והפך להיות חזק ומטריד, כמו היה להקת ליווי לשעון המעורר שכבר צלצל וצרח מהשידה שלראשי. שלחתי יד עייפה לשידה והכרזתי על עצמי כאדם ער במצב מתקדם וחייכתי לעצמי  שזה היה רעיון כביר לשים שעון אחד בחדר ואת השני בתזמון מדויק גם בפינת האוכל בכדי להיות בטוח שאתעורר בזמן. בעודי מהלל את עצמי נזכרתי בבהלה בזוגתי האהובה שישנה לצידי והאפשרות להעיר אותה בשבת ב-4:30 לפנות בוקר אינה אפשרות בריאה כלל וכלל. טסתי לכיוון השעון השני בטרם יעיר אותה ואת כל דיירי הבית. פתחתי את חלון המטבח והרחתי מלוא ריאותיי את אוויר טרום הבוקר. מכל הריחות שנצרבו באפי במהלך חיי, ריחו של בוקר שבת לפני זריחת השמש הוא הריח המשכר מכולם. הכנתי לעצמי כוס קפה שחור ריחני והבטתי מהחלון אל החשכה שבחוץ ונהניתי מהשקט הפסטורלי, כמו המתין לשריקת הפתיחה מהשמש לקראת יום חדש ומלא בהפתעות.
הבטתי בערגה על כל ציוד הרכיבה שלי שהיה מסודר בקפידה על הכוננית הלבנה, ציוד שרכשתי בעמל ובכסף רב וכמובן שהוספתי תפילה שלעולם לא אצטרך לבדוק את יעילותו ועמידותו או הגרוע מכל השוואת מצבו ומצבי לאחר "אירוע" לתכונות שהובטחו על ידי היצרן.
מבט חטוף בשעון הודיע לי שהשעה כבר 05:10 ולפי התוכנית בעוד 20 דקות אני אמור להיות רכון על מיכל הדלק בכיוון צפון.
הרעיון לטיול השבת זינק עלי במהלך גלישותיי הקבועות באתרי אופנוענים ואופנועים. תמונות שראיתי וכתבות שקראתי הציתו את דמיוני ובנו עבורי את תוואי ואופי הטיול שלי להיום.

שבועות תכננתי לאן אסע, היכן אעצור, מה אוכל ומה אשתה, מה אצלם וממי אבקש להנציח אותי בטיול. כל הקונספט הקולינארי לטיול היה פשוט וברור: מהבית לוקחים מים קרים במנשא גב, מים רותחים בטרמוס נירוסטה, המרכיבים לשתייה חמה יסופקו בשטח על ידי אימא אדמה, מזון וקינוחים מבורא פרי העץ והאדמה.במשך יומיים זוגתי האהובה והדואגת עוד ניסתה לשכנע אותי לקחת מזון ופירות. לפי הכמות האופטימאלית בעיניה הייתי חייב לגרור אחרי משאית קירור קטנה כדי למלא בה את כל שהיא הציעה לי לקחת.

ישנו ריגוש ויתרון מסוים לטייל על אופנוע לבדך. אתה אדון לעצמך ומכתיב את הקצב, המהירות, נקודות התצפית ונקודות המנוחה, אך בד בבד קיימים גם חסרונות שלעיתים עלולים להיות מסוכנים עד כדי סכנת חיים. כשהכול נפלא ועל פי התכניות אז זה באמת נפלא אך כשמשהו משתבש, הוא עלול במקרה הקל להעיב על כל הטיול ובמקרים קשים חלילה לחוסר מענה ועזרה במקרה חירום. סילקתי באחת את המחשבות ופניתי ללבוש את מכנסי הרכיבה החדשים לקראת טיולם הראשון. מעיל העור שכבר היה חבר ותיק למסעותיי התחבר ברצון למכנסים ושניהם כמו מצפים חיכו להגעתם של מגפי הרכיבה, משקפי השמש הקסדה והכפפות.
סיבוב קצר בין חדרי הבית, נשיקה לילד וסידור השמיכה ששוב הוא זרק מעליו, נשיקה קלה לזוגתי ולמרות שהייתי בטוח שהיא כלל לא חשה במגעי שמעתי אותה ממלמלת סע בזהירות ואל תשכח לקחת איתך  אוכל , פירות, שתייה ותיזהר בדרך.

כשנפתחה דלת המעלית בקומת החניון התגלה לעיניי הייצור הקסום לבוש בצבעו האדום והבוהק. פניו כמו קידמו את פניי ועיניו המלוכסנות חייכו אלי בברק צלול ואופייני. שני תיקי צד מעוצבים בצבע אדום תואם עיטרו את צידיו ומאחוריו בצבצו בגאווה שני אגזוזים מבהיקים ומצופים בכרום. כאשר חלפתי על פני מיכל הדלק לא יכולתי להתאפק וליטפתי ברכות ובאהבה את סמל ה-VFR הנוצץ. שוב שכנעתי את עצמי שמהנדסי הונדה יצרו יצירת אומנות למופת משולבת ביכולת טכנית מרנינה.
חיש קל הוכנסו התרמוס, המצלמה, נורות רזרביות ומיכל אנטי פנצ'ר נוסף לאחד מתיקי הצד. בשני נכנסו שמיכה קלה למנוחה, רישיונות, ארנק, מגדיר צמחים ומכשיר הטלפון הסלולארי היקר, שמתוקף החלטה שקיבלתי כבר בשלב תכנון הטיול הייתה שלא להניח לשום דבר להפריע לי או להסיט את תשומת ליבי  מהנוף ובמיוחד מהריכוז הנדרש ברכיבה על אופנוע.
עכשיו הכול היה כמעט מוכן לקראת היציאה ונותרו בדיקות "צ'ק ליסט" אחרונות לVFR  שהיו: מפלס שמן מנוע, לחץ אוויר בצמיגים, בדיקת מתח השרשרת ושימון קל לכל אורכה. לחיצה קלה על מתג ההתנעה גרמה ליפיוף להתעורר לחיים להאיר ולהעיר את כל החניון הקרקעי לנהום ולגרגר במין מתיקות סל"דית אופיינית.

צינת הבוקר שקידמה את פניי ביציאה מהחניון הלכה והתחזקה כשירדתי לכביש איילון צפון בואכה צומת גלילות לכיוון מזרח, אך תחושת הקור עברה והתפוגגה מיד כשהכנסתי את עצמי למצב "חפש את השיכור בפחית" שהיה בדרכו הביתה מהבילוי הלילי שלו. על אף שהשעה הייתה 6 בבוקר בשבת ומספר הרכבים בכביש היה נמוך מאוד לא הפסקתי לחפש ולברוח מכל גורם שהיה עלול להתפתח למצב עוין בכביש. כשעליתי על הגשר מעל צומת מורשה לא יכולתי שלא להסב את ראשי ימינה כדי לכבד ולזכור כי מספר חודשים קודם לכן נגדעו במקום זה חייו של אדם שהיה אוטוריטה בנושא האופנוענות, הרכיבה המודעת והבטיחות ברכיבה. אדם שנתן דגש ענק ונלחם ללא הפסקה על נושא הרכיבה הממוגנת. בטרם החזרתי את מבטי חזרה לנתיב הנסיעה שלי מלמלתי ספק לעצמי ספק לטל"ש ז"ל שהטיול הזה הוא תוצאה של המורשת שהנחיל לי בכתבותיו ובצילומיו.
במחלף קסם פניתי שמאלה לכיוון כביש 6, שם ניצלתי את הכביש החדיש והמרווח "לתת בגז" ולהוציא מהכלי עוד כמה קמ"שים וסל"דים. הדרך עברה בהנאה רבה והנופים הכל כך קרובים אחד לשני התחלפו במהירות רבה בין הירוק המלבלב של שטחי החקלאות של  הקיבוצים לבין החום/אפור של משחטות הרכב והצריחים של הכפרים בסביבה. מעט לפני מחלף ברקאי חטפתי את רוחות הצד המפורסמות שיש באזור זה, אך אימון הרכיבה שעברתי ביחד עם ניסיון רב שנים על דו"ג והכרת יכולות הכלי, גרמו לי לשחרר מעט את חוזק האחיזה בכידון, מה שאפשר לכלי להילחם בעצמו ולתקן עצמאית כל סטייה עקב הרוחות.
נסיעה של חצי שעה נוספת הביאה אותי לצומת אליקים, שם פניתי שמאלה לכיוון דלית אל כרמל במטרה להיכנס להפסקה ראשונה באחד משטחי האימונים שזכרתי היטב משירות המילואים. המקום הוא חלקת אלוהים קטנה עם נסיעה קצרה בדרך עפר סבירה ועבירה, שבסופה זכרתי שלושה עצי תאנה המסוככים על שולחן עץ חרוט מזכרות וסיסמאות של חיילים שהתאמנו במקום. סיור קצר בסביבת עצי התאנה סיפק לי ארוחת בוקר מלכותית של תאנים וחרובים,  ביחד עם צמחי מרווה ונענע לשתייה חמה. כמעט התפתיתי לחפון גם שיח זעתר רענן ובשל, אך בהיותו צמח בר מוגן נמנעתי מלעשות כן.

ארוחת הבוקר שלי הסתיימה ולגמתי לי בהנאה כוס תה טבעי, תוך כדי שאני בודק האם היו לי שיחות טלפון לנייד במהלך הרכיבה, כאשר רעש חזק ובלתי מוסבר הקפיץ אותי וגרם לי לבהלה רבה , כאב חד התפשט באזור הצלעות וצריבה התפשטה בעיניים  ניסיתי להיאבק ולהתנגד אך התוקף שלי גבר עלי והכריע אותי ואז  ירד עלי חושך כבד.
כעבור זמן לא ידוע פקחתי את עיניי בעודי מנסה לנשום באופן רציף וחלק אך כל כניסת אוויר לריאות הייתה קשה וכואבת. האור שנדלק באחת בחדר גילה לי את בני הקטן שיושב לי על בית החזה, מנסה לפתוח את עיניי בכוח כאשר הוא זועק לי: "נו, אבא, קום כבר! תתעורר! השעה כבר 10 בבוקר והבטחת לי שבשבת בבוקר נלך לפארק לשחק כדורגל".
"כן, זה נכון", שמעתי את זוגתי שרכנה אלי מעליו מחזקת את דבריו "באמת הבטחת לו ללכת לפארק". בקושי רב הצלחתי למנוע ממנו להעיר אותך עד עכשיו.
"ומה עם ה-VFR?", שאלתי בקול רדום משינה, "קרה לו משהו?"
אהובתי חייכה אלי בהבנה, חיבקה אותי ושאלה "מתוק שלי, שוב חלמת על הונדה VFR אדום? ואגב", המתיקה סוד, "שמעתי קודם את האזעקה שלך וכשירדתי  עם הכלב לסיבוב ראיתי שני ערסים מסתובבים לך מסביב לבורגמן אז כדאי שתתעורר ותקום כבר".
 
 
מוקדש לזכרו של טל שביט (טל"ש) ז"ל שבמותו ובמוטו ציווה לנו את החיים.
שלא זיכיתי להכירו אך בזכות מי שהיה בתחום האופנועים אני מה שאני.

" ישנו ריגוש ויתרון מסוים לטייל על אופנוע לבדך. אתה אדון לעצמך ומכתיב את הקצב, המהירות, נקודות התצפית ונקודות המנוחה, אך בד בבד קיימים גם חסרונות שלעיתים עלולים להיות מסוכנים עד כדי סכנת חיים. כשהכול נפלא ועל פי התכניות אז זה באמת נפלא אך כשמשהו משתבש, הוא עלול במקרה הקל להעיב על כל הטיול ובמקרים קשים חלילה לחוסר מענה ועזרה במקרה חירום.

                                            "

25 תגובות ל חולם לטייל בדרכו

  1. מבטא באמת ופשטות את מה שטל היה עבורנו, מקור השראה לקילומטרים רבים של רכיבה

  2. הרגת אותי! הוצאת לי את העיניים ואז זה רק חלום????

  3. חבל"ז איזה גבבר עולם אתה! נגעת בי עם הסיפור,, רצתי על פני השורות ו……… הפתעה – ענק.

  4. כתבה סוחפת,מרתקת,מפתיעה כל הכבוד דורון.מקווה לקרוא כתבות נוספות 🙂

  5. אכן מקיים את החלום שלך……..רוכב על "אדום" הרבה שנים…..סוס מנצח לא מחליפים !

    סיפור חמוד !!

  6. אני מזדהה עם מה שאתה כותב – גם אני בלילה, בלילה חולם באופנועית.

    אבל יום אחד לפני שנה קראתי כתבה של טל"ש, הקפת ישראל ביום אחד תוך כדי ניקוי ראש, כתבה ששברה את גב הגמל (תרתי-משמע) וקניתי אופנוע.
    ככה, פשוט.

    עכשיו אני חולם על ההרפתקה הבאה/המסלול הבא.
    הסוס כבר מחכה באורווה.

  7. התחושות שהעברת הן תחושות ממש אמיתיות של רוכב דו גלגלי אשר יוצא בבוקר לטיול. אחלה סיפור. אז צא עם הבורגמן…גם איתו ניהנים.

  8. חלום של כמעט כל מי שאוהב אופנועים וידו לא משגת…..

  9. ואז אני מתעורר מהחלום…..והולך להורים של אישתי….

  10. סיפור אופיני לרוכב על קטנוע….תמיד יש למה לחלום…

  11. כיף לקרוא את הסיפור. אתה באמת מצליח לרגש…. כל הכבוד! אשמח לקרוא כתבות / סיפורים נוספים שלך בעתיד.

  12. אני חושב שאתה מתבזבז אי שם במשרד…
    סיפור מקסים, ותזכור
    ש'לפעמים חלומות מתגשמים'
    דודו

  13. לרגע חשבתי שאני קורא כתבה בynet של כתב מקצועי מזה שנים במקצוע , יודע בדיוק איפה להרחיב בנושא ואיפה לקצר , כתיבה כ"כ מסקרנת שבו זמנית מרגשת באופן מדהים.
    הסוף גדול !

    כל הכבוד!!

  14. ערב טוב לכולם .
    תודה רבה על הפירגון והתמיכה.
    בהחלט מחמם את הלב לקום בבוקר ולקרוא את פירגון והמחמאות מכם.
    לגבי מגיב 20 ירין: תודה על המחמאה המפורטת אבל ל YNET אין אנשים כמו הילה,שרון, ברדה,אריק ודואק היקרים.

    הדברים המרגשים באמת קורים וקוראים בדו"גרי !!!!

  15. חייבת להגיב, בתור אחת שמכירה אותך אישית אז שנינות ודימיון ידעתי שיש אבל באמת לא ידעתי שאתה כזה מוכשר. לדעתי לך על ספר. למה כתבה? מלך… כל הכבוד. אשמח לגמוע עוד!

  16. דורון אני מקנא בך שאתה כזה רומנטיקן בגילך עדיין משקיע במשחק מקדים ונהנה מכול רגע ,אין בעולם על התשוקה שלך לליידי באדום הלוואי עליי כלי כזה….

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל