fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
עופר אבניר קוביה שמאל
תמוז
לרט
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
HJC
MV קוביה
voge מוטו24 באנר
סטפן
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

במשקף ורוד – עוד יהיה, פוסט לשנה החדשה

במשקף ורוד – עוד יהיה, פוסט לשנה החדשה

מיס הילה

צילום: גלעד קורן

"הנה בא הקיץ וכולם בים
מתמכרים, מתפנקים, על החול החם
אחד חושב על בית, אחד על עבודה
הלוואי ולכולם תהיה שנה יפה"

חודשיים לפני ראש השנה, בתחילת יולי לערך, נכנסתי לעולם האופנוענות. איך אני יודעת מתי זה קרה? פשוט זה היה באותו השבוע בו הפסקתי לעשן. כך אני זוכרת זמנים, לפי אירועים. אז הכרתי את פרארי ובועז בר, מנהלי פורום קטנועים בתפוז, ואז גם התחלתי להגיע לאימונים במגרש של בית הקברות הצבאי בקרית שאול בכל יום שישי, שם התחלתי להכיר רוכבים.
זה התחיל במפגשים בימי שישי ומהר מאוד עבר לקפה פה ובירה שם. לטיולים עוד לא יצאתי, מהסיבה שרכבתי על קטנוע 125 והכי רחוק שהסכמתי לרכוב איתו היה להרצליה וגם זה רק ביום יפה. מאוחר יותר שדרגתי את הקטנוע שלי לגדול יותר, בין השאר בזכות הרוח הגבית שקיבלתי מהם.

"הנה בא החורף, רוב הזמן גשום
קר בבית ולא רוצים לקום
אחד חושב על ילד, אחד על אהבה
הלוואי ולכולם תהיה שנה יפה"

לקראת אוגוסט כולם התחילו לדבר על המסע השנתי למצדה בערב ראש השנה העברית החדשה, לצפות ביחד בזריחה הראשונה של השנה. הלחשושים היו מלאי התרגשות ואני נדבקתי. בהתחלה עוד חשבתי לא לנסוע ואז הבנתי שמגיעים עוד אנשים ב… מכוניות. נכון, זה לא אותו הכיף (לייק דא!) אבל זה להיות חלק מהחוויה. אז החלטתי לקחת את הג'יפון של אמא ולבוא איתו. הרכבה לא באה בכלל בחשבון – אני מתה מפחד וצורחת עד לב השמים, כך שעוד עלולים לחשוב שחוטפים אותי.
עכשיו רק צריך לשכנע את אמא. לאמא שלי לא משנה שאני כבר בת 35, גרושה, חייתי בחצי העולם והפכתי את החצי השני למגרש המשחקים הפרטי שלי, גרה במרכז עיר החטאים, רוכבת על אופנוע ועושה מה שבא לי ומתי שבא לי. מבחינתה, אני עדיין בת 7 והיא עדיין צריכה לתת לי רשות להשתמש במכונית שלה. בסופו של דבר עברנו גם את המכשול הזה.

"הנה אייבי נתן, על האוניה
הוא מפליג, לתוך החשכה
יא חביבי אייבי, בהצלחה לך
יש עמוק בלב תפילה אחת גדולה"

אחרי ארוחת החג נכנסתי לישון לאיזה שעה. איזה שעה ואיזה נעליים. לדקה לא הצלחתי לעצום עין! ההתרגשות הייתה כל כך גדולה שהלב שלי דפק בקצב הסמבה. לקראת חצות החלטתי לנסוע לשחר, למושב, ולחכות שם איתו ועם החברים שלו. בסופו של דבר כולם התעכבו, אז השכבתי את הכסא באוטו, שמתי לי מוזיקה בשקט-בשקט, השארתי מזגן דולק ונרדמתי לכמעט חצי שעה. מזל. פתאום, בבת אחת כולם הגיעו. כל אחד מכיוון אחר, אבל יצא להם מדויק. משעשע. אחרי חצי שעה (ושתי כוסות קפה שחור חזק חזק) יצאנו לדרך. 4 אופנועים מקדימה ומאחוריהם אני, בג'יפון.
ההתכנסות בתחנת הדלק סיירים כבר הייתה הלם בשבילי. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה דו"ג במקום אחד! הסתובבתי שם מוקסמת ומאושרת, כמו נמצאת בתוך ענן של אושר. זו גם הייתה אחלה הזדמנות להכיר פנים אל פנים אנשים שהכרתי וירטואלית (שזה תמיד נחמד).
אחרי קצת מינגלינג יצאנו לדרך. מכל כיוון הקיפו אותי אופנועים. בהתחלה יצאתי בנתיב השמאלי לעקיפה, אבל מהר מאוד הבנתי שהלילה לא תהיה לי את הפריבילגיה הזו, כי יש כל כך הרבה כלי-רכב שהם כל כך הרבה יותר מהירים ממני. חזרתי לימין ונשארתי שם רוב הנסיעה.
בהפסקות פגשתי את החברים שלי ובנסיעות הוקסמתי ממה שראיתי. ה-כ-ל היה שם! אופנועים גדולים, קטנים, קטנועים, קאסטומים, אופנועי כביש סופר-ספורט, סופר-מוטו ואופנועי שטח. ואני? אני חגגתי לי עם המוזיקה. שמתי לי מוזיקה משובחת, הדלקתי מזגן ונסעתי לי בתוך נחיל דו גלגלי.

"עוד יהיה, עוד יהיה
עוד יבוא שלום עלינו
עוד יהיה, יהיה
עוד יהיה"

אחרי כמה של שעות נסיעה איטית ומלחיצה בתוך חושך צלמוות הגעתי למצדה. האור כבר התחיל לעלות ורוב החברים שלי כבר הגיעו. הסתובבתי, שתיתי קפה, ראיתי אנשים ואז ראיתי אותו – טל שביט. לא היה לי את האומץ לבוא ולהגיד לו "נעים מאוד, אני מיס הילה". אני מניחה שעד יומי האחרון אצטער שלא ניגשתי אליו וכך היינו מכירים חצי שנה קודם. והוא? הוא בכלל היה עסוק בלצלם עוד אופנוע ועוד זווית ועוד נקודה ועוד… ואני רק הסתכלתי מהצד, הערצתי בשקט והלכתי לשבת עם החברים שלי, לצפות בזריחה הראשונה של השנה.
 
 
*עוד יהיה – מילים: אריק איינשטיין

 

 

7 תגובות ל במשקף ורוד – עוד יהיה, פוסט לשנה החדשה

  1. זה יותר מרגש מספייסר טוניק בים המלח. פתאום המילים והצילומים במאמרים- נראים אמיתיים, רועשים מאוד, צבעוניים,חיים. ובעיקר אנושיים. שתהיה שנה טובה ובטוחה בדרכים.

  2. חבל רק שלא היתה זריחה כמו בתמונה למעלה …זה היה מושלם …

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל