מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
ברקום שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
KTM עליון קוביה
לרט
לרט
סטפן
rok-straps רצועות קשירה 140
פרפקט קוביה שמאל
תמוז
מתלה לקסדה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
HJC

הדרכות הרכיבה של דו"גרי – סיפורו של ינון

הדרכות הרכיבה של דו"גרי – סיפורו של ינון

מערכת דוגרי

צילום: מערכת דוגרי

הסבב הראשון של הדרכות הרכיבה של דו"גרי זכה להצלחה לא מבוטלת וכבר קיבלנו תגובות רבות לגבי היוזמה וההדרכות. ההדרכות שהתחילו כרעיון של ניסים ברדה אליו הצטרף טל שביט ז"ל כדי להעניק כלים ולהקנות מיומנויות רכיבה בקרב הרוכבים. בשבוע שעבר פרסמנו כאןן את מכתבה של לילית שגולל את התחושות וההשפעות שעברה בעקבות ההדרכה. הפעם אנחנו מפרסמים מכתב נוסף שהגיע אלינו ונכתב על ידי ינון המכונה גם שאנטי השני.


כ23 שנים אני נושא על ד"ש רישיוני את האישור לרכב על אופנוע (כבד כבד – אז לא היו דרגות כאלו של עד 500 או A1 לסוגיהם). לפני 21 שנים עליתי לראשונה לרכב על אופנוע משלי (ג'אווה מעשנת ומעושנת), למשך 6 שנים.
לא היה אז ציוד מתקדם, לא הייתה הדרכת רכיבה מונעת לא הייתה רכיבה מתקדמת ולא רכיבה מפגרת. גז ,ברקס ,הילוכים, והכל לפי אינטואיציה (גם ההתחלקויות שלי בנעילת גלגל אחורי בכביש רטוב היו  מאותה אינטואיציה). אחרי שנות יובש ארוכות חזרתי לרכב ומזה 8 שנים אני שוב בדרכים על דו"גים מסוגים שונים. ברור היה לי ככל שעליתי בנפח ובאיכות הכלים כי חסר לי משהו. משהו בסיסי ברכיבה. גם רכיבה מקיפה בספרד וגם טיולי מועדונים שונים לא טשטשו את ה חוסר הנ"ל.
 
כמובן שכמו כל דבר שצריך ויש פונקציה של כסף וזמן. קורס רכיבה מתקדמת נכנס לרשימת העדיפויות אבל בכל זאת  תשלום של 800, 1200 או 2500 ש"ח עם אובדן ימי חופש יקרים או קניית מוצרי צריכה ושירות אחרים נדרשים, דחקו את ההרשמה לקורס רכיבה מתקדמת שוב ושוב (טוב, בסדר, אני קמצן. יופי??!)
 
והנה זה פתאום בא משום מקום. באתר דו"גרי המתעורר מודיעים כי בקרוב מתוכנן קורס רכיבה גם בימים נוחים גם במחיר עלות אפסי (כן אפסי, 350 ש"ח זה חינם). נכנסתי לכוננות ודגמתי את האתר מידי יום, כמו ילד המנסה מזלו להיכנס לשידור ולזכות בפרס. כאשר נפתחה ההרשמה, אחרי שפשוף עיניים קצר שלא עובדים עליי, הזדרזתי להירשם וקיבלתי תשובה לקונית כי הנני ברשימת ההמתנה. שבוע לפני הקורס התבשרתי על ידי כפיר על קבלתי להשתלמות, לשמחתי.
 
ההשתלמות החלה בערב מסביר פנים עם הרצאות של ניסים ברדה, סטפן , ישראל וילגורה, לרבות סרטון וידיאו מקסדתו של סטפן  כשהוא קורע את כביש סדום. כל שרציתי היה  לקפוץ על האופנוע ולדהור ולדהור ולדהור רק מה לעשות, מרחוב בגין פינת הרכבת עד הבית היו לי רק 6 ק"מ. שבוע לאחר מכן ביום חמישי חם, אבל בקבוצה של 8 בבוקר ולא בשיא החום, חברתי למחצית חברי הקורס ליום  תרגולת כביש.מעבר לקצת הרצאות עיוניות חשובות, תרגלנו שלושה אלמנטים: בלימה, הסתלקות ממכשול ורכיבת סלאלום.
מה אומר, פתאום הבנתי כמה חסר לי, כמה יש עוד לשפר, וללא ספק חשתי את השיפור במהלך היום.
 
 
אבל יומיים אח"כ אז הגיע הדבר האמיתי. כ-20 אופנועים, התקבצו להם במחלף אלוף שדה ויצאו דרומה לערד. רכיבה מנהלתית, באוויר נעים של בוקר שיירת רוכבים דוהרת לה בכביש 4 ואח"כ 40 ו-31 עד ערד.
 
כפיר לוין, מבית ספר PRO RIDING שהעביר את כל ימי הקורס עם מדריכיו, הוביל ודאג כשירות לציבור וללקוחות להבהב הבהוב חניה לפני כל מצלמת מהירות שעברנו(בין אם היא דחליל ובין אם לאו). הגדיל לעשות כאשר בצומת בית קמה הבהב על מצלמת הרמזור הניצבת שם .

בתחנת הדלק בכניסה לערד, התכנסנו ונחלקנו לקבוצות של 4, 5 או 6 כלים למדריך והתחלנו את הרכיבה בירידות סדום, תחילה בקצב איטי שהלך והתגבר. בכל פעם מישהו אחר מוביל את הקבוצה מאחורי המדריך. הביטחון גדל ולמרות מספר בלימות לא נכונות התחושה הייתה כי העסק משתפר והמוכנות להגדלת זווית ההטיה מתרחבת.
אז נכון שהועברתי בסוף העלייה חזרה לערד, מהקבוצה של קאקי (כן קאקי), לקבוצה של כפיר, אבל כפיר שכנראה, היה בקבוצה איטית יותר, גרם לי לעקוף את הקבוצה ולהיצמד אליו כדי שיבין ויתחיל להגביר מהירות. שותפי למעבר לקבוצה זו שהיה רכוב על TDM צהוב שאמר לכפיר בהפסקה "הקצב איטי מידי". בעליה חזרה היינו כפיר אנוכי ואיש ה-TDM , שאר הקבוצה נעלמה אי שם מאחור (למרות שכפיר אמר לנו קבוצה שמכבדת את עצמה לא משאירה את המאספים מאחור, טוב חטאנו פשענו, אבל רגע ! מה עם כפיר, אנחנו הרי ממושמעים לקצב של המדריך לא?). עוד פניה, עוד הטיה בחירת הקו הנכון וחיתוך לקו העיקול, בלי בלמים ובלי הילוכים כמעט. שיגעון אמיתי.
 
לאחר שני סבבים של ירידות וחזרה ערד-סדום-ערד, ולאחר שראיתי במו עיני כיצד רוכבי BMW של מתנ"א שבאו במיוחד מהצפון נעזרים באנשי הקבוצה שלנו לפתרון בעיית חשמל הבנתי שהחום כנראה שיבש או את דעת כולם (רגע משטרה לא פה כדי לתקוע לנו דוחות?) או את דעתי שלי וראיתי מה שלא היה ולא נברא (פאטה מורגנה בלעז).
לאחר כל זאת ועוד חוויות קטנות, הבנתי וחשתי בבת אחת כיצד יכולת הרכיבה שלי השתפרה והיא כבר לא תהיה מה שהייתה. משהו בקרום הבתולין נבקע.
נכון אינני מתיימר ויש לי עוד מה ללמוד אבל את מה שהחל לנוע אי אפשר לעצור.פגשתי באירוע הנ"ל אנשים נפלאים, זכיתי לראות את חדוות האמונה ושיתופיות של כולם, אישית וקבוצתית של שליחות של מטרה כי רוכבי הדו"ג יהיו טובים יותר ובטוחים יותר. פשוט נהניתי מכל שנייה.
 
בהזדמנות זו רציתי להודות לאתר דו"גרי וליוזמים להמשיך את דרכו של טל שביט עליו השלום.
תודה לכפיר ולצוות המדריכים על האכפתיות והמוכנות: אביקם, קאקי, תומר ועוד מישהו שאולי שכחתי. תודה לישראל על פריסת החסות של עופר אבניר.
תודה למיס הילה על הצילומים, וגם למשה שצילם באימון המגרש.
תודה לכל אלו שבאו  והכרתי וגם לאלו שטרם יצא לי להכיר בין המשתתפים.
 
לחיי האירוע הנ"ל ולאלו שיבואו בעתיד, כל הכבוד.
 
ולסיום רק אוסיף דבר אחד.
בהשתלמות הנ"ל ראיתי את חזונו של טל שביט ז"ל שהאמין שיצירת אירוע עממי שווה לכל נפש תוך הרתמות של גורמים מסחריים נאמנים, יביא ויצור פה סביבת רוכבים טובה יותר ואיכותית יותר על כבישי הארץ, קורם עור וגידים.
 
ינון – (שאנטי השני)

6 תגובות ל הדרכות הרכיבה של דו"גרי – סיפורו של ינון

  1. ההצעה הועברה לטל שביט וגם לסטפן. ואני חייב לציין שגם סטפן מיד נעתר ליוזמה והיציע את עזרתו בהתנדבות מלאה, שנמשכת עד היום.

  2. כמובן שהתודה הגדולה והענקית היא אליכם.
    מתנצל .

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל