מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מטרו באנר שמאל הכי עליון
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
ברקום שמאל
פרפקט קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
סטפן
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

באלגן בחוץ, שקט בפנים

באלגן בחוץ, שקט בפנים
חם, כל כך חם בחוץ. הטמפרטורות מטפסות, הלחות עולה ואווירת העימות – האזעקות, השיגורים והיירוטים- בטח שלא עוזרת לצנן את האווירה.
 
כפועל יוצא האופנוע נשאר מכוסה, ותדירות ה"רכיבות לצורך רכיבות" יורדת. על כל זה תוסיפו ירידה בפעילויות מועדוני הרכיבה שנכנסו אף הן ל״מוד קיץ״ (הכולל טיולי רכיבות בחו״ל, והעדרויות של חלק מהרוכבים השוהים בחופשות הקיץ).
כל זה הכניס אותי ל״דודה״ רכיבה אמיתי הדורשת את פורקנה המיידי.
אז מה עושים ???… 
רוכבים !!!
מאחר והבעיה הגדולה ביותר בתקופה זו היא החום, החלטתי- כמו בימי תקופת רכיבת האופניים שלי שקצת הוזנחו לצערי בתקופה האחרונה- להתעורר ל-פ-נ-י השמש. לפיכך, השעון כוון ערב קודם אחרי ביקור נפלא אצל חברים לשעה 5:00. בבוקר.
התארגנות זריזה בבוקר, והופ- אני כבר על האופנוע. מעיל קיץ, מכנסי קיץ, בדיקת לחץ אוויר בגלגלים, תדלוק- ואני בדרך לכיוון הכללי של ים המלח.
הכביש ריק לחלוטין, צינת הבוקר של מדבר יהודה מלטפת, ומולי מתחילה אט אט זריחה מרהיבה כמו שרק כאן אפשר למצוא. משגע!
אני עוצר לרגע לצלם תמונה זריזה, ולפריים נכנס שלא במתכוון גם דגל אחד כחול לבן. כמה מתאים לאווירה הכללית השוררת במדינה השבוע, ומתחבר לי בול.
הרכיבה לאורך ים המלח משגעת אף היא. תמיד כיף לרכב בכביש הזה; השילוב של הנוף המרהיב, טופוגרפיית הדרך ואיכות האספלט שברובה סבירה- מספקת כביש רכיבה מעולה.
הכביש ריק כמעט לגמרי. דלילות התנועה הכללית שנגרמת בזכות השעה המוקדמת והמצב הבטחוני (ממנה אני אהנה לאורך כל היום הזה) עוזרת לי לבחור על המסלול בו אסע- אני ממשיך לסדום ערד!!!

הרכיבה זורמת מצוין. היום הזה שייך לאותם הימים שהאופנוע מתחבר לי בול, קצב הרכיבה אינו מהיר במיוחד- אין בכך צורך, כיף לי ככה- מה גם שעצם בדידותי המופלאה על הכביש לא מפתה אותי לקחת סיכונים מיותרים.

בקסדה מתנגן לו song list אקראי שכאילו ומגריל לי שירים בהזמנה לאופי הבוקר הזה, והנה אני כבר לצד המצדה, ורגע מאוחר יותר לצד מלונות עין בוקק. לראשונה אני רואה אנשים, מכוניות, רצים בריצת בוקר מוקדמת, מטיילים משכימי קום- ציוויליזציה.
תחילת הטיפוס במעלה הכביש לעבר ערד מכניסה אותי ואת הווארדרו לתנוחת רכיבה אקטיבית יותר,
באופן אוטומטי הגב מתקמר, הידיים משתחררות והברכיים מחבקות את מיכל הדלק הענק באהבה.
במחצית הדרך אני פוגש אספלט חדש-חדש ומברך על כך, אך מאחר ואספלט חדש לא כובשים סתם על הישן, חיש מהר אני מגיע לתמרור ה״זהירות כביש מקורצף״. אני משחרר קצת את המצערת ועוד יותר את הכידון, ולשמחתי הקטע המקורצף נגמר די מהר ומחזיר אותי לכביש המקורי שמצבו בסה״כ בסדר- מה שעוזר לי להחליט לעשות את העליה פעם נוספת. האופנוע נסע נהדר וכל רכיבה אני מגלה (שלא במפתיע) שהמגבלות שלי כרוכב גדולות משלו … 🙂
אחרי 2 מקצים חביבים אני מגיע לסניף ארומה ערד ב- 7:10 בבוקר, ושמח לגלות שפתחו אותו כבר ב7:00, אם כי עדיין לא סיימו ההתארגנות.
סבלנות הדדית מצד שנינו, ובסך הכל החבר׳ה היו אדיבים ונחמדים מאד- גם לנודניק שנפל עליהם על הסובוח. הלחם הספיק להאפות בינתיים, וסנדוויץ' החלומי ליווה נהדר את הקפה של הבוקר הזה (הנה הלכה הדיאטה).
חזרתי לג׳מוס, חושב לעצמי האם לחזור דרך ים המלח, או שאולי דרך שומריה- שקף- בית ג׳וברין כפי שבדרך כלל אני סוגר את הסיבוב הזה.
החלטתי לרכב חזרה לירושלים ״כרגיל״ דרך בית ג׳וברין- אגב, בכל קורסי אומנויות הרכיבה בהם השתתפתי לא היה שום פרק שמדבר על ״חיפוש טילים במעופם״- ניסיתי לאמץ טכניקה זו ברכיבה לכיוון צומת שוקת כשהנוף של ב״ש פרוש לשמאלי. נאדה, לשמחתי אין רקטות (רק ראבק, מתי כבר יסיימו לסלול את הכביש הזה?!?).
ממשיכים הלאה. העליות לכיוון צובה עשו לי חשק לפגוש קצת חברים ב"בר בהר", ואכן עשיתי עצירה נוספת בהר לשתות משהו ולקצת חברותא.
קרנבל צבעים של רוכבי אופניים ואופנועים וכמות כלים מרשימה שמעודדת- וכאילו מצהירה- אנחנו חיים בשגרה ושום דבר לא יפחיד אותנו!!! 
ומה לגבי החום? הוא כמו כל קיץ בא להישאר לפחות בחודשיים-שלושה הבאים…
הפתרון פשוט למדי. תזכרו את צירוף המילים ״ להתעורר לפני השמש ״ והכל יהיה בסדר.
אז יאללה, תנו בגז! 
רכיבה מהנה. יודל׳ה.


זכינו להכיר את יודל'ה הכרנו במסגרת "בוחן אורח" ביום המבחן לאופל קסקדה הפתוחה. יודלה הירושלמי חובב את הארץ, אופנועים, מכוניות וכל מה שזז, וביומיום רוכב על הונדה XL1000V וארדרו. יודל'ה, היה כיף להכיר, ונשמח להפגש שוב! צוות דוגרי.

 

אני עוצר לרגע לצלם תמונה זריזה, ולפריים נכנס שלא במתכוון גם דגל אחד כחול לבן. כמה מתאים לאווירה הכללית השוררת במדינה השבוע, ומתחבר לי בול
                                                                                                                
החלטתי לרכב חזרה לירושלים ״כרגיל״ דרך בית ג׳וברין- אגב, בכל קורסי אומנויות הרכיבה בהם השתתפתי לא היה שום פרק שמדבר על ״חיפוש טילים במעופם״- ניסיתי לאמץ טכניקה זו ברכיבה לכיוון צומת שוקת כשהנוף של ב״ש פרוש לשמאלי. נאדה, לשמחתי אין רקטות (רק ראבק, מתי כבר יסיימו לסלול את הכביש הזה?!?)..
                                 
                                   

12 תגובות ל באלגן בחוץ, שקט בפנים

  1. אריק תודה, ריגשת …
    תודה על הפירגון שמחתי להכיר אתם על הכייפק
    בטוחני שנהיה בקשר בהמשך !!!

  2. אם הצלחתי להתאפק שלא לצאת לרכיבה עד עכשיו… הן בגלל המצב הביטחוני והן בגלל עומס בעבודה,הצלחת לשבור את לי את הסכר!

    יוצא לרכב!

  3. יודלה קראתי בשקיקה את המאמר שלך, אין ספק מכל מעלותיך הרבות אתה גם מטיב לכתוב, במהלך הקריאה הרהרתי בליבי מה עדיף אופנוע או אופניים,??
    אז אם אחרי שחוטפים דודה ואתה מוצא את עצמך בדרך לאילת אז סבבה אבל בחייאת רבאק עם האופניים הייתה יותר רזה יותר יפה יותר אנרגטי וגם יותר סקסי, אז יאללה תחזור לאופניים ומהר כל החברס מחכים לך כי הכי הכי מתאים לך אתנו ועם האופנוע תיסע רק אחרי שתחטוף דודה.
    דודי

  4. הכי טוב גם וגם….ואני מוחה בתוקף
    אני יפה אנרגטי וסקסי גם היום חחחח 🙂

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל