מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
גלעד בן זקן – חילופי דורות
גלעד בן-זקן
צילום: גלעד בן-זקן
אני מוכרח לציין, כשהוצג קטנוע ההונדה פורצה 300 החדש לפני כחצי שנה, בשונה מכלים אחרים בשוק, הידיעה עוררה בי ציפייה מסוימת והתלהבות באופן שונה לחלוטין מהתייחסותי לידיעה אודות כלים אחרים. למעשה לאחר שנים רבות שאני רוכב על גבי ההונדה פורצה 250 מהדגם הראשון כבר הגעתי למצב שאני ממש מרגיש את הקטנוע הזה כ"הרגליים" שלי, הוא ולא אחר. לרוב אנו בתור רוכבים נוהגים להחליף כלי רכב דו-גלגלי בממוצע אחת לשנה, אך אצלי זה לא קורה וכך יוצא שאחת לכל 10,000 ק"מ אני דואג לצלם את הק"מ על לוח השעונים ולהעלות במין סוג של "גאוות יחידה" לרשת החברתית. צפו לתמונת 80,000 ק"מ עד סוף חודש נובמבר.
קטנוע הפורצה 300 הגיע ארצה ומטבע הדברים התבקשתי לחוות את דעתי אודות בן התפארת החדש לבית הונדה, לאו דווקא מכיוון שהנני עורך מבחני דרכים, אלא בעיקר הק"מ הארוך תחת גלגלי הפורצה 250 שלי. הדבר הראשון שחיפשתי בקטנוע החדש הוא את ארץ הייצור המודפסת על ניירות הקטנוע. ה-300 החדש מגיע מתאילנד לעומת יפן בשני הדגמים הקודמים. צביטה קטנה בלב, מוזילים לי את גאוות היחידה שלי. בכל מקום אני מתגאה שקטנועי הפורצה מיפן ולכן הם הכי מחזיקים מעמד במבחן הזמן, ועכשיו לקחו לי את זה לטובת הוזלת המוצר. כמו כן מיד גיליתי שהצ'יפ האלחוטי שחוסך שימוש במפתח סטנדרטי נחסך מהקטנוע החדש והוחלף במפתח רגיל. כך גם מתג ה-BOX ומתג ה-SEAT שפותחים את תא הכפפות ואת תא המטען הפכו למתגים מכאניים על פני החשמליים ב-250 שפרש לא מכבר. האמת היא שמתוך הרגלי הרבים יש לכך פלוס ויש לכך מינוס. המינוס בצ'יפ האלחוטי בכך שעד היום אני שוכח לנטרל את האזעקה עקב עלייתי על הקטנוע ללא שימוש במפתח ולכן האזעקה תמיד מצפצפת. הפלוס הוא זמינות התאים שלא דורשים מפתח, אלא רק קרבתי לקטנוע פותחת את תאי האחסון. המינוס במפתח היא פתיחתם המכאניים של התאים. הלחצנים אגרסיביים ולא משדרים את הנוחות שכה הורגלתי אליה. עד כה זוטות, הלאה לקטנוע.
התעסקתי בשטויות, בהבדלים הבולטים ליד המנוסה במגע ראשוני. מכאן ואילך אם נסתכל על הקטנוע בכללי, הוא ממש מתיחת פנים נאמנה למקור. עבודת הליטוש נערכה בטוב טעם והקטנוע החדש מוצא חן בעיני. פחות אהבתי את החלפת צבע כידון הכרום לשחור, אבל זה עובר את העין. לטעמם של האחרים כידון הכרום נראה בשילוב מבנה הקטנוע נראה כמו ברזים באמבטיה, ככה שאולי ההחלפה לשחור היא לטובה. לוח השעונים ממש דומה וכמו כן ישיבה על הקטנוע מידית מגלה תנוחת רכיבה זהה. מעניין השינויים שערכו לשלד הקטנוע, מכיוון שהתנוחה נשארה זהה אם כי ספוג המושב קשיח יותר כעת לעומת העבר. הנעת הקטנוע מעירה בקלילות את מנוע ה-SH300 שהותקן כאן. למעשה מדובר בגלגול שלישי של מנוע ה-CRF250X שהותאם בגדילת הנפח ל-279 סמ"ק לצורך אותו קטנוע SH300. על ה-SH הקליל והשובב המנוע הפסיק תוצאות ספורטיביות למדי. עם הפורצה מורגשת תוספת הכוח הברוכה לעומת דגם ה-250 שמיושן בהרבה לעומתו, כמו כן נעימות המנוע מורגשת ואדרבה, מבורכת. אך היעוד השונה של הקטנוע הופך את המנוע הזה לנעים הליכות על פני אותו SH300 שד משחת.
האמת היא שכשהגיע הקטנוע תחילה ארצה לבית המכס, אלה התבלבלו מעט ושלחו את הפורצה למנהל הספנות כדי לרשום אותו כאופנוע-ים. אך כשהוציאו את הסירה מהקופסה וראו שיש לה שני גלגלים, עשו פרסה ושלחו אותה לרישום במשרד הרישוי. כאן השינוי בין שני הדגמים הוא הגדול ביותר לטובת הקטנוע החדש, תחושת ה"סירה" נעלמה כליל והקטנוע מתפקד כמקשה אחת, המתלים קשיחים ומהירים יותר בתגובותיהם על פני האפטר שוקים שחוטפים בפורצה 250 מ"גלי" האספלט והבלמים שנראים על פניו כאותם הבלמים מאותו המדף מתפקדים חד וטוב יותר משמעותית, ייתכן והגיל עשה את שלו בקטנוע הפרטי שלי, ייבדק. מנוע ה-300 החדש ממש מגניב ופותר בעיית שיוטים ארוכים שתמיד נערכה במהירות התנועה בלבד עם המנוע המיושן, כעת ממש אפשר לעלות מעט את הקצב ולהיות צעד אחד לפני התנועה.
אני מוכרח לציין שתאי האחסון בקטנוע החדש פחות נוחים ופחות יעילים לעומת הדגם הישן ושהחלפת מיקום מתג האיתות והצופר בכל הונדה חדש שיוצא לשוק פשוט מביא לי את הסעיף מהבלבול הלא ברור הזה. לעומת זאת, בכל מה שקשור להתנהגות ונסיעה, הסעיפים שופרו משמעותית. מה שמגניב בין השניים הוא מציאת הדמיון והשורשים מכיוון שלא לקחו כאן שם והלכו הלאה למקום אחר, אלא המשיכו את אותו הרעיון של הפורצה, קטנוע מנהלים בנפח ביניים ולקחו את זה יפה ליישור קו עם הקדמה של התנהגות הקטנועים החדישים יותר בשוק. במקור דגם ה-250 בשיאו הגיע ל-50,000 שקלים ובשפל ל-43,000 שקלים. כאן עם ה-300 החדש שנרשמו עליו לא פחות מ-24 פטנטים חדשים המחיר כחדש לפני הוצאות רישוי עולה 33,900 שקלים. ככה זה כשסופרים באט תאילנדי מול ין יפני. בינתיים אני אמשיך לספור 10,000 ק"מ נוספים כל אחד בתורו, מסקרן אותי מתי הקטנוע שלי יחליט לפרוש, אך יותר מזה מסקרן אותי איך המוצר התאילנדי יחזיק מעמד לעומת המוצר היפני.
80000 קמ?