מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
מידלנד שחורי 140 על 70
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
פרפקט קוביה שמאל
לרט
תמוז
סטפן
לרט
rok-straps רצועות קשירה 140
אישימוטו באנר קוביה שמאל
KTM עליון קוביה
ברקום שמאל
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מתלה לקסדה
מונדיאל קוביה
הארלי שמאל

טור עורך: בתוך ים הרגשות

טור עורך: בתוך ים הרגשות

טל סולומון

צילום: רונן טופלברג


מה היא אופנוענות אם לא ביטוי רגשות אחד גדול? יכולים לומר על אופנוענים שהם קשוחים ומחוספסים – אך אנחנו יודעים שכל אופנוען מחובר היטב אל הרגש שלו, הרי בלעדיו היה נוסע בקובייה משפחתומטית נטולת חיים. בטור העורך של החודש תיתקלו רבות במילה רגש.

פרק א': ואקום 

במהלך החודשים האחרונים עברתי חוויות רבות, כולן השפיעו על הרגש שלי. החוויות האלו הובילו אותי אל הכיסא בו אני יושב עכשיו וכותב שורות אלו. לאחר שעזבתי את תחום הכתיבה והעריכה קרצה עבורי מאוד ההזדמנות לחזור ולערוך את מוטו (או מה שנשאר ממנו) ולא היססתי לחזור ולעסוק במשלח היד שאני כל כך אוהב. הגעתי למוטו עם אג'נדה. כנער מתבגר שגדל על "תורתו" של טל"ש וככתב ועורך שלמד ממי שלמדו ממנו איך עושים עיתונות אופנועים, היה בי רצון עז להחזיר את "מוטו" לתודעת הרוכבים כמקום חם שידע לחבק ולתמוך בענף הדו-גלגלי בישראל. כשסיימתי את תקופת ההרצה שלי בחברת "מוטו תקשורת" ועמדתי להעביר להילוך שני, היה כשל במנוע. הנהלת החברה הודיעה על פירוק החברה בעקבות קשיים כלכליים אליה נקלעה החברה. המחשבה הראשונה שעלתה במוחי עסקה בהשלכות שיהיו על ענף האופנועים. אפילו מחירון מוטו לא יראה יותר, לאחר שמגזין האופנועים היחיד בישראל נסגר כמה חודשים לפני כן. 

פרק ב': הולכים בדרכו 

הייתה זו תקופה מבלבלת מאוד, אך רצה הגורל ובאתר דו"גרי התפנתה משרת העורך בה החזקתי תקופה קצרה, לאחר מותו של טל"ש, לפני כשנתיים וחצי. כמובן שקפצתי על המציאה כמוצא שלל רב. אני מודה שלרגע חלפה בראשי המחשבה למשוך את ידיי מהתעסקות בענף האופנועים ולהתעסק בענייני חולין. גם כאן, הכריע הרגש. אני חייב להיות כאן בשביל הנשמה, לדבר על אופנועים ולרכוב עליהם. לשמוע אתכם, הגולשים והרוכבים ולהביא אליכם את המילה הכתובה. לדו"גרי הגעתי עם אותה אג'נדה שהגעתי למוטו- את שניהם השאיר לנו טל"ש. אחד מהם איבדנו, על השני נגן בכל מחיר שלא יאבד כאילו הייתה זו צוואתו שלא נכתבה מעולם. 

לאחר שהגעתי לדו"גרי לפני כשבועיים רציתי לצרף לצוות שלי כותב נוסף. גיא בן ברק שמו. אותו גב"ב הענק שערך את מגזין מוטו והתחנך על ברכיו של טל"ש והחבר'ה הטובים. לאחר שגדלתי על הגיגיו הוא היה זה שלימד אותי את מה שאני יודע על עריכה ומה חשיבותם של אות ופסיק. גיא אמנם כבר לא רוכב מסיבותיו שלו, עדין בשיחותינו הוא מדבר על אופנועים באותה התלהבות כמו לפני עשור. הרבה רוח גבית נתן המנטור שלי כשהתרצה לכתוב לדו"גרי, והוא יכסה את כל תחום הספורט המוטורי והחדשות שקורות מעבר לים.

פרק ג': צדק תרדוף

היום, עם פתיחתו של חודש אוקטובר, התקיימה הכרעת הדין במשפטו של חיים בר-עם, הנהג שהואשם בהריגת טל"ש ברשלנות. אם תשאלו אותנו, הוא אשם. אנחנו יודעים מצוין מי היה טל שביט. כולנו יודעים עד כמה נרחבים היו הידע שלו והשליטה שלו ברכיבה. אך הבעיה שאנחנו מדברים מהלב. עם המון רגש. לא משנה כמה עובדות נביא וכמה קירות נשבור באמצעות טיעונים רציונאליים כאלו ואחרים, אין ביכולתנו לנתק את הרגש מהשכל. לא כשמדובר באדם כה אהוב וחשוב בעבורנו. כעס, עצב, חמלה ופחד – כל אלו רגשות שמילאו אותנו כאשר נודעה לנו המקרה הטראגי בו קיפח טל את חייו. היום קבע שופט בית המשפט, אדם ניטראלי המייצג את החוק והצדק, כי נהג המכונית בר-עם אשם לבדו. בכתב ההגנה שלו התבסס בר-עם על כך שטל"ש רכב מהר וניסה לעקפו בצורה לא חוקית, רוצה לומר- להוריד אחריות מעל כתפיו כדי להמתיק את גזר דינו. לכאורה זו משימה קלה לגלגל אחריות על אדם מת, על אחת כמה וכמה אם הוא אופנוען. אלא שכאן נעמדו משפחת שביט ולצדם רוכבים ומכרים של טל ונלחמו כדי לטהר את שמו הטוב. כדי שלא יוכלו עוד מלעיזים כדוגמת עמותת "אור ירוק" לומר בתחקירם: "שביט לא הכיר את מאפייני האופנוע". 

היום אמר השופט נהרי בצורה מפורשת להגנה שאין כל קשר בין אופן התנהלותו הרשלני של בר-עם ובין הטענה לפיה לכאורה רכב טל במהירות מופרזת. "אין להלין על רוכב האופנוע אם בחר לנסות לבלום או לסטות ימינה או לנסות לברוח שמאלה ואולי להגביר מהירות באחת, זאת כדי להימלט על נפשו". כך נכתב בין היתר בהרעת הדין. והשערות מסתמרות למשמע המילים האלו. טל לא ישוב אלינו יותר ודמותו חסרה משנה לשנה אף יותר. עם זאת אולי נחמה קטנה אנחנו מוצאים בכך שהחוק והמשפט ימצה את הדין עם הנאשם. עשרות רוכבים בשנה מקפחים את חייהם בתאונות דרכים שלא באשמתם, והאשמים לא נותנים את הדין מכיוון שאין לובי גדול מספיק כדי לייצר לחץ על התביעה. טל השאיר מאחוריו משפחה אוהבת, משפחת שביט ומשפחת האופנוענים. כולם ברגע אחד ירעימו את מנועיהם ויתייצבו להוכיח את האמת. כי אופנוענות מחוברת לרגש. וכולנו כאופנוענים פועלים מתוך האמוציות האישיות הכי עמוקות שלנו.

אחרון וחביב מאוד

לסיום, אחלוק כבוד אחרון ליקיר המערכת צח כנען, שהלך לעולמו מוקדם מדי. את צח פגשתי לראשונה לפני כשנתיים כשהחל לכתוב בדו"גרי. הצגתי את עצמי והוא אמר לי "אתה טל סולומון?, איזה כבוד…". הוא הצליח להביך אותי כשאמר שעוקב אחרי הכתבות שלי מהרגע שהתחלתי לכתוב. מיד לאחר מכן הוא שלף מכיסו כרטיס ביקור שלי עם הלוגו של "יוסאנג – מבט קדימה". חתיכת היסטוריה. "נפגשנו פעם" הוא אמר ולי לא היה מושג על מה הוא מדבר. הוא סיפר לי במשך כרבע שעה על הפגישה שלנו ואיך ניסיתי למכור לו יוסאנג כסוכן מכירות. כמובן שלא היה לי מושג על מה הוא מדבר. לאחר מכן התברר לי שהיה לו זיכרון פנומנאלי. בפעמים הבאות שנפגשנו תמיד מצאנו נושאים לדוש בהם לצורך הדיון. רטוריקה שכזאת בה תמיד הוא היה מנצח כי מה לעשות, אי אפשר על צח בזיכרון של עובדות. את מרבית הדברים כתבו כבר לפני, באמת צח היה בחור מיוחד והוא יחסר לנו מאוד. אך חיוכו, טוב ליבו ודיבורו הנינוח נצרבו בתודעתנו, כך הוא ייזכר לעד בכל מקום אליו הגיע.

למרות הכל ובזכות הכל בדו"גרי ממשיכים עם הפנים קדימה. טובים יותר. מקצועיים יותר ובעיקר מודים לכם על התמיכה והאמון. בזכותכם דו"גרי ממשיך וימשיך להתקיים. אנחנו כאן כדי להביא אליכם מגזין אינטרנטי של אופנוענות ישראלית במיטבה.



בימים הגדולים של מגזין מוטו. 

למעלה: טל"ש, שווץ וגב"ב.

שורה שנייה: טופלברג, באומל, רז היימן, גולדי ושי ארז.
שורה שלישית: גיל פריינטה וערן טננבאום

21 תגובות ל טור עורך: בתוך ים הרגשות

  1. לפי התמונה
    זאת התקופה הכי טובה במוטו
    החברה הכי מקצוענים שהיו ואחת התקופות
    מתגעגע !!!

  2. הבן אדם מתלהם יותר מנתן זהבי ופשוט לא נעים לקרוא אותו. עכשיו נשארנו רק עם "פולגז".

  3. בטוח שיש לכם שם בדוגרי צוות מנצח ושתספקו לנו הקוראים שנים רבות של הנאה צרופה… שיהיה המון בהצלחה!!

  4. קשה לי להאמין שאני קורא מה שאני קורא. אתה אהבל. אוהב לא אוהב את גיא זו לא השאלה. אבל התשובה היא שהוא מוסיף תוכן לאתר ובכלל בתקופה האחרונה אני באופן אישי יותר נהנה להיכנס ולקרוא כי יש הרבה יותר תוכן.(לא מאמין בכלל שכתבתי ועניתי לך).

  5. קראתי איך אוהבים אותכם בכתבה על צח. ריגש אותי מאוד. מראה שאתם גם בני אדם ולא סתם מנהלים אתר. מקווה שאוכל להגיע גם לארוע של גיבורים קטנים .בהצלחה חברים

  6. מקווה שתסקרו יותר את הספורט המוטורי ומה שקורה מסביבו בארץ, כי מה שקרה פה בשנה האחרונה היה פשוט בושה (למשל סופקרוס בית שאן לא סוקר פה בכלל, שלא נדבר על זה שהכתבה על וינגייט הייתי יותר כתבה בסגנון דעת הכתב)
    היו כמה דגמים חדשים שיצאו בשנה האחרונה ולא סוקרו או הוזכרו פה.
    רוב הכתבות שלכם מגיעות עם תמונות מעטות, בסה"כ מה שהקורא צריך זה כתבה איכותית עם הרבה תמונות, גם כאלה שאפשר להגדיל.
    הח"ח הכי גדול שמגיע לכם זה הדו"גמיות שלכן, בלעדיהן, לא הייתי מסיים את החודש בקו השפיות.
    אז שיהיה בהצלחה.

  7. נראה לי מישהו בדוגרי הולך למסלול ברור.
    ביום שאות תעלה על הדף כאן מפרי עטו אמחק את האתר מהקיצורי דרך ולא אסתכל אחורה.
    את מה שהוא גרם לא נשכח

  8. האמת שאני מזפזפ גם בדוגרי וגם בפולגז (פעם הייתי נכנס לבקר גם במוטו (אללה יראחמו) . בחיים לא ראיתי התלכלכות של דוגרי בצורה ישירה ואו עקיפה על מי מהאתרים ההם. וכאן לצערי אני מרגיש כי דווקא החברה של פול גז ואו מי מטעמם ואו מכל מיני מסביב אולי לאופנוען (מצחיק אותי) ואו לא יודע מי נכנס לכאן כי באמת כואב לו ואו מפריע לו ההתנהלות של דוגרי. אז בחייאת חברה. תתגברו על האגו תנו לחיות לכולם ותלמדו מדוגרי. אני בכלל הייתי פועל בשיתוף פעולה . לדעתי הכל היה נראה אחרת גם ב"עיתונות הדו גלגלית". בהצלחה לכולם.

  9. של טל"ש, עכשיו מנהל את האתר שטל"ש הקים כאלטרנטיבה. היה עדיף אם האתר לא היה ממשיך לרוץ אלא נשאר כאתר לזכרו של טל"ש.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל