מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
ברקום שמאל
לרט
לרט
rok-straps רצועות קשירה 140
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
מונדיאל קוביה
הארלי שמאל
מתלה לקסדה

הכל נשאר במשפחה?

הכל נשאר במשפחה?

gam gam

צילום: iec

כשהגיע אלי המסרון ממערכת דו"גרי עם ההודעה על משימת הרכיבה החדשה שלי נשארתי עומדת המומה מול מסך הטלפון דקות ארוכות. "מה פתאום CB500X? שאלתי את עצמי. "איפה פה בדיוק ההתמודדות?"
שלא תבינו לא נכון. יש לי חיבה עצומה לכל אופנוע שהאותיות הראשונות של הדגם מתחילות ב-CB. אני רוכבת על ה-CB1000R אליו עברתי אחרי תקופה עם ה-CB600F. אז לא האותיות בשם היו הבעיה שלי אלא המספר 500. פחדתי לקבל שוב מאותו הדבר רק בפחות. פחות גודל, פחות כוח, פחות מומנט. "הרי אני מכירה את המשפחה היטב", חשבתי. "מה כבר יש לה לחדש לי?". אז חשבתי.
כשהגעתי לסוכנות הונדה נכנסתי פנימה. העיניים שלי מחפשות אחר הבן הצעיר. חיפשתי את המראה הכל כך אופייני של שרירים ערומים שחושפים מנוע נייקד. "איפה הוא?" שאלתי. "את עומדת לידו" הייתה התשובה.

"אה?, זה CB?"

מצאתי את עצמי עומדת מול אופנוע שאומר כולו טורינג. נראה גבוה ומרשים, לובש כמות מכובדת של פיירינג עם משקף רוח ובלי שום זכר לסטריטפייטר עירוני. האופנוע הזה הוא לא סיטיבוי. זה אופנוע שמבקש לצאת למרחבים. ניסיתי שוב.

 "אני פה בשביל ה-CB500X".

"זה ה-CB500X".

תיאום ציפיות
אין ספק שנותרתי חסרת מילים. הצליחו להפתיע אותי. אולי הוא קיבל את אותו שם משפחה, אבל אין ספק שזה הבן המאומץ. אומנם הוא חולק מנוע מכלולי שלדה עם ה-CB500F וה-CBR500R, אבל הלוק שלו הוא לגמרי קרוסטורר להמונים.
על הקרוסטורר יצא לי להתנסות ברכיבה קצרה שלמרבה הפליאה הסתיימה איכשהו בטוב. אין לזה שום הסבר הגיוני כי עם הגובה של הטורר (מושב המתגאה ב-850 מ"מ) והמשקל שלו (275 קילוגרמים רטובים) מדובר באופנוע שדורש תכונות פיזיות ברורות שאפשר בקצרה להגדיר אותן: להיות גבוה ולהיות חזק. מכיוון שאני לא עונה על אף אחת משתי ההגדרות הנ"ל הקרוסטורר היה בשבילי חוויה שעדיף לשכוח (ואלו שנכחו באותו אירוע מעדיפים דווקא לזכור תוך רעמי צחוק מתפרצים) ולכן כשעמדתי מול אחיו הקטן (אופס, התבלבלתי. זה האח הקטן למשפחת הסיבי. זה כל כך מבלבל העניין הזה) תחושת החרדה שפיתחתי בניסיון הנורא ההוא קפצה להגיד לי שלום. אולם ברגע שהתיישבתי עליו גיליתי שדגם ה-X זוכה לשילוב מעניין בין מראה מגודל, מושב נמוך ומשקל קליל. גובה המושב שלו – 810 מ"מ – נמוך אפילו מזה של האופנוע הנוכחי שלי. והמשקל שלו, 195 ק"ג רטובים, מתחלקים בצורה כזו שפשוט לא הייתה לי שום בעיה להוליך אותו. החלטתי לפתוח איתו דף חדש ויצאתי לדרך.

המוד שאיתו הגעתי לרכיבה היה בהתאם לציפיות שהיו לי עד רגע המפגש ולכן, השניות הראשונות על ה-X היו מעט מבלבלות. באתי מוכנה לרכיבה "קרבית" שכוללת את תנוחת רכיבה שנוטה קדימה, העברת הילוכים בסל"ד גבוה ומלחמת כנופיות בכביש, כיאה לאופנוע סטריטפייטר. אבל ברגע שיצאתי לדרך להפתעתי הרבה נלחץ לי כפתור הקרוז קונטרול ומצאתי את עצמי משייטת בעולם רכיבה מקביל.
לא. אל תתבלבלו. האופנוע לא מגיע עם האופציה הזו. זו אפליקציה שמותקנת אוטומטית על הרוכב ברגע שהוא מתיישב על האופנוע. הדבר שמאפיין יותר מכל את משפחת ה-CB העירומה היא העובדה שהרוח היא מרכיב מרכזי בחווית הרכיבה . הבן החורג מתהדר לו במיגון רוח מושלם והבידוד מהעולם בחוץ מתחיל.

לא סתם כתבתי בידוד. האופנוע הזה מבודד אותך. לא רק מהתנגדות הרוח אלא גם מהבורות שבכביש או לחילופין ממכסי הביוב המוגבהים. מבודד אותך מתחושת העייפות המוגברת לאחר רכיבה ארוכה ויותר חשוב מהכל: מבודד אותך מהנהגים בכביש. מוד ה"קרוז קונטרול" שהאופנוע הזה מכניס אותך אליו מעביר אותך ליקום רכיבה מקביל. ביקום הזה הכבישים מצויינים, המהירות המותרת נפלאה, מצלמות הגאטסו חסרות חשיבות והנהגים מסבירי פנים. כשאני רוכבת על ה-CB1000R אני מרגישה שהכביש נגדי, המצלמות רודפות אותי והנהגים יצאו בבוקר למסע השמדה. כל כמה דקות אני מוצאת את עצמי יורה מתחת לקסדה קללה עסיסית לכיוון נהג מלווה בדרך כלל גם במבט שטנה. כשרוכבים בקרוז קונטרול פתאום הנהגים הופכים להיות שותפים לכביש וכל "כמעט" נענה בסלחנות מופלגת ואני ממלמלת לעצמי בשלווה לעבר הנהג "שא ברכה".

כ-1,000 קילומטרים רכבתי על ה-CB500X בארבעה ימים. 1,000 קילומטר שעברו בשלווה קיצונית. גם בתוך התנועה, גם בכבישים טכניים, גם בכבישים הארוכים של רמת הגולן – מוד הקרוז קונטרול ליווה אותי מהרגע שעליתי על האופנוע ועד שירדתי ממנו רעננה כמו בתחילת הרכיבה. כל כך הפתיע אותי המוד הזה שהייתי חייבת לבדוק את זה במקום בו אני מקדישה את מירב המאמצים שלא להגיע אליו ברכיבה, ולמען הכנות גם לא בנהיגה ברכב: איילון צפון, מתחילתו ועד סופו, 8:00 בבוקר, יום ראשון. מבחינתי מדובר בלא פחות לתרום את גופי למדע (או לפחות מביא אותי קרוב לזה כל פעם מחדש) ולמכור את נשמתי לשטן. אני רוכבת אך ורק בשביל חדוות הרכיבה. עבורי אופנוע נועד בשביל לרכב ולא בשביל להשתחל. אני לא רואה בו פתרון תחבורתי ואם יש דרך לא לרכב במרכז הארץ אני אמצא אותה. אבל הייתי חייבת לבדוק אם יש באגים באפליקציה – יכול להיות שהקרוז קונטרול ייצא מאיזון בסיוט התחבורתי של איילון?
לא. אין באגים. גם בכביש הזה, בתנאים הנ"ל, המערכת עובדת להפליא. האופנוע מבודד אותך מהכאוס בחוץ ואתה משייט לך בנינוחות אל היעד. אולי בנפח הסיבי הזה נחשב לאח הקטן, אבל ברוח זה האח הגדול, הבוגר, השקול.

למרחקים
ארבעה ימים בילינו ביחד. הרחקתי איתו לרמת הגולן כי התחושה הייתה שהאופנוע רוצה להרחיק. יש בו הכל. הוא זורם עם התנועה, חזק מספיק לרכיבות בינעירונית בהן נדרש להיות מעט מהיר מקצב התנועה אבל רק במידה שתוציא אותך מצרה ולא תכניס אותך אליה. בעיר הוא קליל וצר. משתחל בין הרכבים ברמזור, מתגבר על מהמורות ומדרכות בקלות ובעל זווית צידוד המאפשרת התנהלות עירונית עניינית. גם בכבישים טכניים ה-CB500X משרה ביטחון וצולל להטיות בקלילות. אבל כבן דמותם הקטן של אופנועי הטורינג הגדולים הוא מבקש את המרחקים. יום רכיבה ארוך מדרום המדינה ועד צפונה עברו ללא גרם של מאמץ פיזי. המאמץ היחיד שהיה לי באותו היום היה כשרציתי להרגיש קצת יותר כוח ספורטיבי תחתיי. התחלפתי עם iec הצלם לחלק מהדרך ורכבתי על ה-CBR1000RR הפרטי שלו.

קשה להסביר כמה המעבר הזה חד. הקושי הכי גדול לא היה לשנות את תנוחת הרכיבה, להתרגל למומנט, לכוח, לממדים. הקושי היה לצאת ממוד הקרוז קונטרול. לעשות את הסוויץ' מטורינג לספורטיבי. אחרי 3 ימים על ה-CB500X לא הייתי בנויה לעשות את המעבר הקיצוני הזה. הרכיבה היא קודם כל בראש, ואם לא נמצאים בהלך רוח הנכון קשה מאוד לעשות מעבר בין הסגנונות. בארבעת ימים האלו  צללתי למה שיש לסגנון הזה להציע. שמחתי להימלט בחזרה אל מושב המיני קרוסטורר ולהפעיל שוב את האפליקציה "תיור" ולהמשיך את הדרך בתנוחה הזקופה.  430 קילומטרים היו על השעון לפני שעצרתי לתדלק. 26.5 קילומטר לליטר ברכיבה שמשלבת עירוני ובין עירוני. לא רע בכלל.

והיה גם עניין הרוח. בואו נדבר רגע על רוח. אני שונאת רוח. אני יודעת שזו אמירה מפתיעה ממי שמעדיפה את האופנועים שלה כשהם לא לובשים כלום. פיירינג ומשקף רוח זה מוקצה והתחושה של הרוח כנגד הרכיבה היא חלק בלתי נפרד מטעמה המתוק של הרכיבה. אבל אופנוע החותך את האוויר ויוצר התנגדות נעימה, זו הרוח היחידה שאני מדברת עליה. רוח צד, רוח הרים, רוח סערה, רוח מנשבת – שילכו לכל הרוחות. אני לא אוהבת את התחושה של רכיבה תחת עול הרוח שמנסה לזרוק את האופנוע לנתיב הנגדי, שמוציאה אותי מהקו אותו בחרתי ושיוצרת חוויה עוצרת נשימה ולא מהסיבות הנכונות. אז אפשר לתאר את המחשבה הראשונה שעברה לי בראש למראה הרוח החזקה שנשבה בצמרות העצים בירידה מרמת הגולן ועוד יותר בעליות פוריה. לקחתי נשימה עמוקה והכנתי את עצמי להתמודדות עם אופנוע גבוה שאוגר אליו את הרוח כמו מפרש. לא היה סוף להפתעה שלי כשהבנתי שהרוח החזקה המנשבת יוצרת השפעה מועטה, על סף הבלתי מורגשת. לא הרגשתי שאני במאבק, לא הרגשתי שאני בקרב על הקו. פשוט המשכתי לרכב לי לדרכי. רוח הקרוז קונטרול ניצחה בנוקאווט את רוח הצד.
אם כבר אנחנו בענייני הפתעות אז הדבר שתפס אותי הכי בהפתעה היה לא יותר ממחשבה רגעית. סתם ככה בצד הדרך באחד הכבישים הארוכים של רמת הגולן היא באה. נשענתי על ה-X ופתאום היא הגיעה, המחשבה. "איזה יפה הוא יכול להיות  עם זיווד מלא". לא האמנתי שזו המחשבה שלי. אני? זיווד? אלוהים! מה האופנוע הזה עולל לי?

שני דברים הפריעו לי באופנוע מהרגע שעליתי עליו ועד שהחזרתי אותו. ראשית מדובר בתצוגה הקטנה והצפופה של לוח המחוונים שמקשה על העברת האינפורמציה. הופתעתי גם לגלות שהתצוגה לא מראה את חום המנוע של האופנוע (ואם היא כן מראה לא הצלחתי למצוא היכן). הדבר השני היה חלקות העברת ההילוכים. לא הצלחתי להגיע לחלקות בתפעול ההילוכים וה"חזרה לגז" אחרי הורדת הילוך. מצאתי את זה מפתיע לאור הניסיון החיובי שיש לי עם תיבות ההילוכים של בני המשפחה האחרים.


 
זה לא אתה זה אני
אם אני צריכה לסכם ארבעה ימים על ה-X אני חושבת שההגדרה הטובה ביותר תהיה לומר שהם עברו עלי באדישות מחויכת. ה-CB500X שייך למי שבוחר בז'אנר של רכיבת הטורינג השקולה. הוא מתאים מאוד למי שרוצה להיכנס לקטגוריה בהדרגה, למי שידו אינו משגת לשלם הרבה מעל 100,000 שקלים על מובילי הז'אנר ולמי שהגובה והמשקל של האופנועים הבכירים מהווה בשבילו מכשול אמיתי.
אם מדינת ישראל תואיל בטובה לאמץ סוף סוף תקנות הרישוי האירופאיות החדשות ודרגת הביניים תאפשר רכיבה על אופנועים בהספק של 47 כוחות הסוס, להונדה יש כאן קלף חזק. משפחת ה-500 של הונדה מציעה פתרון לכל רוכב. חובבי הספורט יבחרו ב-CBR500R, חובבי הנייקד ילכו על ה-CB500F ולבעלי שאיפות הטורינג האופנוע הזה ללא ספק יכול ליצור פה את דור ה-X

קיבלתי את האח הקטן (והחורג) ומצאתי את עצמי מתבגרת כרוכבת. היו לי כוונות להשוות בינו לבין ה-CB1000R שלי, אבל לא מצאתי שהאופנועים משיקים לצורך השוואה. המכנה המשותף של שני גלגלים לא מספיקים בשביל לייצר מכנה משותף של חווית רכיבה. זה כמו להשוות בין תפוח לתפוח אדמה. אין באמת קשר. נהנתי מהבגרות הזו. מהחוויה הכל כך שונה. אני בהחלט מבינה אנשים שזו הבחירה הדו"גית שלהם בחיים. אבל אני עוד לא ממש רוצה להתבגר. אני רוצה אופנוע שיטלטל אותי בין תחושות ולא ישאיר אותי 4 ימים במצב קבוע של "אדישה ומחייכת". אני רוצה להרגיש. את הרוח, את הפחד, את סערת הרגשות. אני רוצה לקלל את הנהגים בכביש מכל הלב והנשמה.

ומצד שני, אני לא יודעת אם הייתי עומדת בטלטלה הזו על בסיס יומיומי. יש לי את הפריווילגיה לבחור אם לצאת על האופנוע או לא. אולי אם הייתי צריכה להתמודד ביום יום עם הכבישים הקלוקלים והסמראטפון של הנהגים, אולי אז הייתי מעדיפה לעשות את הכל במוד רכיבה של קרוז קונטרול ולהגיע רעננה ורגועה למשרד או לפגישת העסקים הבאה ואז בשבת לקחת שוב את האופנוע ולתת לו מה שהוא רוצה יותר מכל –  לרכב רחוק רחוק מסערות היומיום

32 תגובות ל הכל נשאר במשפחה?

  1. מגניב לקרוא אותך.
    חבל שלא שיתפת אותי בעניין הגיר כי כשבחנתי את ה 500RR היתה בו תופעה זהה אך עם כיוון פשוט, זה סודר.

  2. גם גם, תמיד מהנה לקרוא את התחקירים שלך. איך הכלי לאנשים גבוהים נאמר:1.85 ס"מ? איך הרכיבה למורכב? מה מחירו?. כבר מחכה למאמר הכא שלך

  3. נסי לעשות קמפינג עם האופנוע, אולי קצת שבילי עפר, אז תגלי עוד יותר שלווה

  4. בחורה על אופנוע זה סקסי בטירוף. אני חושב שצריך לעשות חוק שנשים יקבלו רשיון אוטו' לדו גלגלי.
    אם עצבנתי מגזר שלהו זאת לא בכוונה. זאת מחמאה.

  5. בשבילי אופנוע זה לרכב לא להשתחל.
    כבוד גדול אני מוקיר לך.

  6. כתיבה מקצועית ומצויינת. מכתבה כזאת אפשר ללמוד במדויק מה מבטיח האופנוע. שפתך מליצית וזורמת תוך כדי מבחן מדויק ומתן מידע בדיוק היכן שנחוץ.
    נהניתי לקרוא. גרמת לי לרצות להכיר את האופנוע הזה גם.

  7. חשבו וחושבים שאם יגבילו ואו ישימו מכשולים יגמרו התאונות. כל האופנועים האלו בכלל לא "קשורים" למה שקורה באמת בכביש. ואנחנו סובלים.

  8. לעשות מבחן עם מורכב. כי אלו אופנועים שברובם לא ספורטיביים ובד"כ מרכיבים עליהם ונוסעם עם עוד מישהו לטיול. אם היה כאן קטע של הסבר איך מתנהג האופנוע עם מורכב ביותר לעומק אני חושב שהיית עוזרת להרבה אנשים.

  9. אני הייתי מוסיף למבחני דרכים שלך גם סרטון קצר. זה ממש ממחיש את הכלי,הרעש, ההתנהגות ובכלל.

  10. נהניתי לקרוא את חווית הטורינג. את יושבת ונראית עליו מצויין. מה את אומרת ! שנלך על איזה בייבי נינג'ה ירוק 300 ובלאגנים בפעם הבאה?

  11. חבל שלא הרחבת מעט יותר על הבולמים. חסרים מספר מילים על מערכת הבלימה.

  12. קראתי אותה פעמיים ונהנתי מכל מילה! כתוב חד מצחיק מגניב ,ומעביר את התחושות שלך.לדעתי את מבוזבזת בפרדס שלך.
    מחכה לכתבה הבאה שלך בכיליון עיניים.
    ברלינר.

  13. עודד – עדיין לא רכבתי עליו עם גובה 1.85 (ןכנראה שגם כבר לא ארכב). לא נראה לי שתרגיש בו צפוף. ההתייחסות לגובה היתה שגם נמוכים יסתדרו איתו ולא שהוא יהווה בעיה לגבוהים….
    דנידין – תודה על ההערה. אם דו"גרי ישלחו אותי למשימה דומה – אשתדל לבדוק את הרכיבה גם בהרכבה, למרות שבדר"כ שאני מעדיפה לקחת אחריות רק על עצמי כשנוגע לאופנועים.
    יובל – הכתבה מתייחסת לחויית הרכיבה שלי. זה לא בדיוק מבחן לאופנוע ולכן הרבה מכלולים לא הזכרתי. אבל לשאלתך הבלמים נושכים בצורה מפתיעה (לטובה). בדקתי גם את ה-ABS והוא נכנס לפעולה מאוחר ובצורה אפקטיבית. הוא לא ילחיץ חסרי ניסיון. אהבתי מאוד!
    ברלינר – גם אני מחכה לכתבה הבאה שלי בכיליון עיניים. מעניין מה יכיל המסרון הבא מדו"גרי……(-:

  14. רוכב על הכלי מעל לשנה…חלש משהו..כמו0כן למרות שחיזקתי את הקפיץ ב-3 דרגות עדיין עם ציוד מרגיש שהגלגל הקידמי מתרומם מעט. האופנוע עם מזוודות אורגינליות יפה מושך עין אך חלש ולא מיועד לנסיעות ארוכות עם 2 נוסעים….נקודה ושלא יעבדו עליכם.

  15. האופנוע נוח, נוח מאד! ברכיבה עירונית הישיבה הגבוהה – יתרון עצום. לאחר מספר רכיבות מחוץ לעיר הגעתי למסקנה שכדאי להחליף את המשקף לגבוה יותר וכך עשיתי וזה שיפר משמעותית את המערבולות בקסדה (דגם 2016 מגיע עם משקף מוגבה).
    לאחר שנים ארוכות על סילברווינג 600 יכול להגיד שה CB500X מרגש בהרבה מכל קטנוע, אבל עדיין מדובר באופנוע חלש, וכמו שכתב קודמי – לא לרכיבות תיור בזוג.
    תצרוכת הדלק הממוצעת עומדת על 1:26 אין צריכת שמן, והטיפולים כל 6000.

  16. חברים, כל מי שיש לו את הכלי וגם אלא שאין להם. תבוא לקבוצה שלנו של בעלי CB500X ותשאלו כל מה שמעניין אתכם. בהמשך גם תוכלו לעזור לאחרים בידע שתצברו בקבוצה. אחלה אנים אחלה אווירה 🙂
    https://t.me/joinchat/TWi9hxxzTsKdiwjst8_lmw

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל