מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
KTM עליון קוביה
לרט
לרט
ברקום שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
סטפן
תמוז
פרפקט קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מונדיאל קוביה
HJC
מתלה לקסדה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל

לומדת לעוף, בפעם השלישית

לומדת לעוף, בפעם השלישית

צילום: אריק רוזנבלום

זו היתה יכולה יכולה להיות הפעם הרביעית שלי אבל אתם יודעים איך זה, האופנוען מתכנן תוכניות והמציאות צוחקת עליו. לפעם הראשונה שלי לא הגעתי. סדומערד תחכה לי עוד קצת. אבל להרצאה שלפני הגעתי גם הגעתי והיו שם ניסים וסטפן. את ניסים וסטפן הכרתי לראשונה עשר שנים קודם. פגשתי אותם פעמיים. בפעם ראשונה כשלקחתי אליהם לבדיקה את האופנוע הראשון שלי ושלושה חודשים אחר כך כשמכרתי אותו. עשר שנים אחר כך הם הזמינו לי פיצה ואמרו לי "תחשבי מה יקרה אם…."
לסדומערד כאמור לא הגעתי.

כמה חודשים לאחר מכן ישבתי באולם תצוגה של עופר אבניר. ניסים וסטפן הזמינו לי פיצה ואמרו לי לחשוב "מה יקרה אם…."
כעבור יומיים, בקור מקפיא עצמות, בשעה שהכלבים עוד ישנים, רכבנו לכיוון סדום ערד וכל הדרך רק חשבתי "מה יקרה אם אשאר במיטה מתחת לפוך?" מזל שלא נשארתי. חילקו אותנו לקבוצות וסוף סוף פגשתי אותו, את כביש סדום ערד. 25 קילומטרים של פיתולים ועיקולים. הכביש ששמו נישא בקרב אופנועני ארצנו בחרדת קודש מהולה בהערצה. לא רק מקור קפאו לי הידיים. גם מהתרגשות ופחד.
מתחלקים לקבוצות, חמישה בקבוצה, כמה נהלים ויוצאים לדרך. יורדים, עולים, יורדים ועולים כשהקצב גובר לאט לאט. בהתחלה אני אומרת לעצמי "שטויות, את מחזיקה קצב" אבל ככל שגבר הקצב ראיתי שלי כבר אין מאיפה להגביר. הגעתי לגבול היכולת האישית שלי והייתי חמישית בקבוצה, הרחק הרחק מאחור. נגמר. סדום ערד הביס אותי.

השבועות חלפו ומהורנט עברתי ל-CB1000R. אופנוע חדש – זמן לסדום ערד חדש. "מה יקרה אם…." שוב חלוקה לקבוצות כשהפעם אני אחרי ניסים. יורדים עולים וחוזר חלילה. הקצב עולה ואני מגבירה איתו. ניסים מסביר, מסמן, מלמד, מדגים. כל "פס" עולה הקצב אבל לא הקושי. הצלחתי להחזיק קצב והפעם הקרב נגמר בתיקו. אבל הדגדוג הזה של "עוד" לא פסק. משהו בכביש הזה מושך אליו כמו עש לאור. הדרכה נוספת לפני כשבוע ואני שוב בפנים. "מה יקרה אם….", חלוקה לקבוצות והפעם אני עם סטפן.
כל מדריך נותן לך ערך מוסף אחר, עוד הבנה ועוד זוית ראיה. יורדים, עולים, הקצב גובר ואני שם. לגמרי שם. ב"פס" האחרון סטפן  ניגש אלי ואומר לי "זהו. תעלי לבד." אז עליתי. המהירות יותר מכפולה, הרבה יותר מכפולה, מהפעם הראשונה שפגשת את סדומערד. הסיבובים שהמשכתי בהם לשוליים או לנתיב הנגדי בפעמים הקודמות שיתפו איתי פעולה ונתנו לי לשמור על קו. כבר לא הייתי צריכה לנסות ולהיזכר מאיפה לאיפה נכנסים ויוצאים לפניה. הכל פשוט קרה מעצמו.
כשסטפן אמר לי "תעלי" הרגשתי כמו ציפור שלימדו אותה לעוף ועכשיו היא לראשונה יוצאת מהקן. מהביטחון של הרכיבה אחרי בכירי הענף שלקחו על עצמם להכשיר דור  של רוכבים שידע ליהנות מהאופנוע אבל לחזור הביתה בשלום. כשסטפן שיחרר אותי לדרכי, עפתי. עפתי כמו שלא חשבתי שאני יודעת או יכולה.
לא ניצחתי את סדום ערד, כי זו כבר לא היתה מלחמה. מאתגר הכביש הזה הפך לשותף לדרך.

נכון, הקורס הזה לא מלמד רכיבה, לא מלמד תפעול אופנוע ורק נוגע בעניין קווי פניה, אבל הקורס הזה מלמד משהו אחר וחשוב לא פחות: הוא מלמד איך להתקדם, איך להשתפר, איך לחשוב, באיזה סטייט אוף מיינד להיות. זה פשוט עובד.
ההדרגתיות הזה שהם כל כך מתעקשים עליה, הירידה לפרטים ולמיקוד תשומת הלב נותנים כל כך הרבה במכלול הזה של הבנת הרכיבה והבנת היכולת להשתפר. את זה אני רואה על עצמי, על הרכיבה שלי, בפרספקטיבה של ארבע הדרכות (מתוכן שלוש בפועל. אני לא מאמינה שאחת פיספתי!).
לקחתי מזה לקח גם לחיים – כשרוצים להגביר קצב קודם כל צריך להאט, ללמוד, להשתפר ואז לעוף בכל הכוח.

ניסים, סטפן, תומר, אולג, זיו, אריק – תודה.

הסתיים מחזור ספטמבר של הדרכות הרכיבה

עוד חוויות משתתפי קורס דו"גרי:
 
סיפורה של אביטל בנדר (ינואר 2012 בורגמן)
שירת הליוותנים (מחזור דצמבר 2011 לרוכבי הבורגמן)
בלוג של הילה (מח' אוקטובר 2011)
סיפורו של ינון (מח' יולי 2011)
מכתבה של לילית (מח' יולי 2011)

לגלריית התמונות מהדרכת הרכיבה – הכנסו 

 

15 תגובות ל לומדת לעוף, בפעם השלישית

  1. ניסים: "מה יקרה אם.." סטפן: "לתרגל כמה שיותר פעמים". אכן נראה שאת בדרך מדהימה להנאה מחווית הרכיבה.

  2. כתבת יפה ונגעת במקומות רגישים.עברתי לפני כמה חודשים הדרכה ונראה לי שכדאי שאעבור שוב…תודה

  3. נהניתי מאוד לקרוא את אשר כתבת!
    אין ולא יהיהו בעולם חומרים טובים יותר מטקסט שיוצא מהלב ישר למקלדת (או למחברת במקרה שלך).
    אפשר להכריז על כתיבתך אצלנו כהתחלתה של ידידות נפלאה?
    ובהמשך לשיחה שלנו בערד האם ביטלת את ההתערבות שלך על סוג האופנוע שאבחר או אכלת אותה?

  4. אבל הידידות התחילה כבר מזמן…..
    ולגבי ההתערבות – אחד הדברים שאני מתגאה בו ביותר לגבי עצמי זה הזיכרון הקצר שלי. אז בהתאם מסורת אני אספר לך שאין לי מושג על איזה התערבות מדובר, (את זה שטעיתי לגבי האופנוע אני זוכרת גם זוכרת)אבל אם התערבתי על זה (ויש לך עדים) אצטרך לעמוד במילתי (ברגע שאדע מה היתה מילתי).

  5. תודה על הפרגון. ברשותך אפרגן לך גם. לקחת את הלימוד ברצינות. השקעת ואת קוצרת את הפרות (כמו במשק לא…?!). חוץ מזה שאת נראה מליון דולר על האופנוע והוא מתאים לך כמו כפפה. אבל ושוב אבל, תמיד תזכרי ואל תזלזלי וסעי "עם מחשבה של מה יקרה אים….".

  6. אין תאור טוב יותר מאיך שתארת. בקרוב אני נרשם לקורס נוסף…אולי כבר ישימו אותי במהירים יותר. חתימה טובה.

  7. שיכנת אותי לקחת צעד נוסף ולהצטרף לקורס שכזה

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל