fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מוטוטאץ דקר
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
אודי דגן 140 על 70
HJC
voge מוטו24 באנר

חי בסרט: סיקור נטול ספויילרים לסרט באמבלבי

חי בסרט: סיקור נטול ספויילרים לסרט באמבלבי

אסף לביא

צילום: יח"צ

סרט הסולו של באמבלבי, מעבר להיותו מהנה וקליל, הוא כנראה מעבר של סרטי הרובוטריקים שעד היום, איך נאמר את זה – לא היו הצלחה גדולה למשהו עם עתיד, אולי אפילו מזהיר.

אקשן מוגזם, חוסר עקביות עלילתית וכאוס התחלפו במיקוד דמויות, עלילה קלה ומהומור מרענן; גם הבחירה בעלילה המתרחשת בשנות ה-80 הייתה נכונה ונתנה לסרט אפשרות להשאר קרוב לקרקע ולא להתעסק בגינונים טכנולוגיים ובלאגן.

היילי סטיינפלד עושה עבודה מצויינת, כמו גם ג'ון סינה שמוכיח שוב שיש לו צד קומי חזק. האפקטים כמעט חסרי טעויות והעלילה לא מעייפת, זרקו לתערובת גם קצת נוסטלגיית איייטיז ופסקול לא פחות ממדהים ויש לכם מתכון מנצח.

אז איך קרה השינוי האדיר הזה? אחרי 5 סרטי רובוטריקים מישהו הבין שפחות זה יותר – התמקדות בדמות אחד מתוך צוות הרובוטריקים; צימצום סצנות האקשן מכאוס מתכתי למשהו גם ניתן לעקוב אחריו ולהנות ממנו; במאי אחר; דמות ראשית נשית – אבל לא אובייקט מיני כמו שהייתה מייגן פוקס בסרט הראשון, אלא אחת כזאת עם רצונות ושאיפות בחיים; והומור מרענן במקום רצינות תהומית הופכים את באמבלבי למה שהרבוטריקים היו צריכים להיות כבר מהתחלה – סרט כיפי שאתה רוצה לראות שוב כבר ברגע שהתחילו כתוביות הסיום. בעתיד יוכל צוות הרובוטריקים להתאחד בסרט בסגנון הנוקמים ועד אז אולי אנחנו נהנה מסרטי סולו לשאר חברי הצוות, מישהו אמר אופטימוס פריים ב-2020?

ביי ביי מייקל ביי – שלום טרביס נייט

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל