fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
לרט
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
סטפן

התאונה הראשונה שלי: מסקנות ותובנות

התאונה הראשונה שלי: מסקנות ותובנות

כתב: אלון נחשון, יולי 2015 | צילום תמונה ראשית: אייל מור

1. לא משנה כמה פעמים תגיד לעצמך "לי זה לא יקרה", זה יקרה. ואם צריך, בכל 8 השנים שאתה רוכב, אז גם פעמיים באותו שבוע, פעם אחת בשטח (יימח שמה של הפרה וצלעותיה) ופעם אחת בכביש.

2. ולא רק שזה יקרה, זה יקרה ברגע שהכי לא תצפה לו. הרי מה ששמר אותך ללא שריטה עד היום זה הפחד. ידעת שיום אחד אתה תפגוש את האספלט מקרוב, הרצת תרחישים בראש, וברגע אחד של שאננות ואופוריה, בדרך חזרה מהעבודה אחרי שפירגנת לעצמך בבגדים מהקניון ברעננה, אתה קולט שהסמל של רנו על הפלואנס המושכרת גדול משחשבת, והאספלט קר.

3. ואם שמעת בדרך באוזניות בלוטוס' המגניבות שלך בקסדה את השיר שעשו לזכרו של פול ווקר וחשבת לעצמך פאק, זה סימבולי אחולמניוק שהבחור אשכרה נהרג במכונית מרוץ, אז להתפוצץ על הפגוש של הרנו תוך כדי השיר הזה זה הרבה יותר סימבולי. או עצוב.

4. מיגון. לא קנית את המעיל של אלפין רק כי הוא נראה פצצה, הדבר הזה אשכרה עשה את העבודה ואין שריטה מהרגליים ומעלה. הבעיה שהיית עצלן מדי לשים את הכפפות הממוגנות כי זו נסיעה של 5 דקות. אכלת אותה עם כוויה דרגה 5 ביד שמאל.

5. עברת דבר או שניים בחיים, אכלת סטלות קשות בארץ ובחו"ל אבל אין תחרות לאדרנלין. העובדה שבמשך חמש דקות אתה אוסף דברים מהכביש, מתקשר לגרר ומרגיע את אמא מבלי להרגיש כלום, לא תרמוז על הימים הבאים שבקושי תצליח להשתין לבד ותדפוק דריפטים עם הכסא גלגלים בבית חולים מאיר בכפר סבא. האחיות כבר אימצו את השם נחשון אוקונור.
גם מורפיום זה בנזו…

6. מבקרים. כל אלה שמתקשרים כל הזמן, שואלים אותן שאלות שאין לך כבר כח לענות עליהן – אלה האנשים שאתה באמת חשוב להם, ואני מודה ומעריך כל אחד שהגיע או שסתם שלח הודעה.

7. כולם פה דופקים בך מבט כשאתה אומר להם את המשפט "תאונת אופנוע" כאילו רכבת על פאקינג חד קרן ושלחת אותו למותו. קרה, קורה, יקרה, ודווקא בחדר ניתוח שאבתי קצת אופטימיות, "זאת דרך חיים" אמר לי העוזר של המנתח, שרוכב בעצמו על ימאהה בנפח 1200 סמ"ק. דרך חיים… מי שמכיר אותי קצת יודע מה זה אופנוע בשבילי. תשוקה, חופש, מקצוע. השאלה איך נשארים בחיים האלה מבלי לאבד את הדרך. נקודה למחשבה לקראת ההמשך…

***

את שבע התובנות האלה אני כותב בעיקר לרוכבים מבינינו – אבל לא רק, צאו מהשאננות, תתמגנו, תהיו חדים ובעיקר תפחדו – ברגע שתרגישו שאתם חזקים מהכביש (או מהשטח) הוא יקרע לכם את הצורה.

שמרו על עצמכם!

אלון תחת השפעת משככי כאבים חזקים, גם בזמן הכתיבה

התגובות סגורות לפוסט זה.

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל